X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אף אוזן גרון
דלקת סימפונות היא אינפקציה ויראלית בדרכי הנשימה הזעירות – הידועה גם בשמה הלועזי ברונכיוליטיס – המביאה לידי איסוף ואיגום של הרבה רוק וכיח בכלי הנשימה הזעירים (הקרויים בשם ברונכיולים בלשונם של אנשי המקצוע), וכפועל יוצא מכך – לסתימה בלתי מלאה שלהם. הברונכיוליטיס שכיחה בייחוד בעונת הסתיו ובעונת החורף.
התופעה הפתולוגית הזאת נפוצה עד גיל שנתיים, ובייחוד בקרב ילדים שטרם מלאו להם 12 חודשים. תינוקות זעירים, ובייחוד אלו שבאו לעולם בטרם עת (קודם שחלפה תקופת ההיריון הרגילה של 9 חודשים) – וכן תינוקות שלקו במחלות לב קשות וממושכות (ובפרט אלו המביאות לשיבושים בחמצון הדם) או במחלות ריאה קשות – מתאפיינים בדרכי נשימה קטנות ביותר וגם רגישות מאוד. לפיכך, הם באים בגדרה של קבוצת סיכון מובהקת לגבי החשש לסבול ממחלה קשה יותר אשר סיבוכיה חמורים ומורכבים יותר, כגון תסמונת מצוקה נשימתית ואף דום נשימה, ויש שהסיטואציה הקלינית שלהם מצריכה אשפוז לצורך השגחה ומעקב, ואף טיפול תומך.
הסיבה העיקרית לדלקת סימפונות היא בדרך כלל נגיף הקרוי RSV (Respiratory syncytial virus). נגיף זה מביא למחלות דרכי הנשימה בתינוקות עד גיל שנתיים. אומנם ישנם נגיפים אחרים היכולים אף הם לחולל ברונכיוליטיס, אך כאמור סיבות אלו נפוצות הרבה פחות בהשוואה לנגיף RSV.
דלקת סימפונות (ברונכיוליטיס) היא מחלה מידבקת ביותר המועברת על נקלה מאדם לאדם דרך רסיסי רוק ונזלת הניתזים אל חלל האוויר בעת התעטשות או השתעלות, וכך נכנס הנגיף אל דרכי הנשימה. עוד אפשר להידבק בנגיף באמצעות נגיעה במקומות שהזדהמו בנגיף. הדרכים שאותן מומלץ ואף חשוב ביותר לנקוט כדי למנוע הדבקה בנגיף הן אוורור רב ככל האפשר – ובפרט בחללים סגורים – כדי לצמצם את כמות הווירוסים הנמצאים בחלל האוויר, וכמו כן רחיצת הידיים במים ובסבון ככל הנחוץ.
על פי רוב, בתחילת המחלה – 72 השעות הראשונות שלה, ליתר דיוק – מתגלה נזלת הבאה עם טמפרטורת גוף בלתי גבוהה. בשלבים מאוחרים יותר של דלקת הסימפונות ייתכן שיתגלו גם סימפטומים כגון השתעלויות, חרחור, צפצוף, נשימה בקצב מוגבר, פחות רצון לאכול, חוסר שלווה, קוצר נשימה. עוד יש לציין כי במקרים נדירים ייתכן שיתגלה גם דום נשימה.
ברוב המקרים מדובר בהצטננות קלה שההחלמה ממנה בדרך כלל אינה מצריכה יותר מפרק זמן של 4–10 ימים. לעומת זאת, במצבים שבהם הווירוס גורם לדלקת סימפונות ייתכן שיהיה צורך בתקופת הבראה של 14 יום, ואילו ההבראה מההשתעלות הבאה כתופעת לוואי עשויה לארוך אפילו חודש שלם.
מן ההכרח לבוא מיד לבדיקת רופא כאשר רואים קוצר נשימה ניכר, כניסה פנימה של העור והשרירים שבין הצלעות בעת נשימה (תופעה הנקראת בלשונם של אנשי המקצוע בשמות רתיעות בין-צלעיות או רטרקציות), נשימה דרך כנפי האף (שמקומן סביב הנחיריים), צבע כחול בעור באזור הפה או אצבעות הידיים או אצבעות הרגליים, רפיון בולט, אינדיקציות לדהידרציה (התייבשות) דוגמת בגדים יבשים במשך זמן רב מן הרגיל, יובש באזורי הריריות, היעדר דמעות בעת בכי, תמורות התנהגותיות (כמו למשל אדישות ושוויון נפש או חוסר שקט), פגיעה ניכרת בתיאבון או הרבה הקאות.
בדרך כלל די בפגישת ייעוץ ובבדיקה אצל פדיאטר (רופא ילדים). אך אם התינוק מאושפז אפשר לערוך בדיקת מעבדה של משטח אף, וזאת לשם בירור זהותו של הווירוס.
התשובה היא: בהחלט כן! במצבי ברונכיוליטיס צריך בראש ובראשונה למנוע דהידרציה (התייבשות). הדבר נעשה באמצעות האכלה תכופה יותר בכמויות קטנות יותר או הנקה כזו אצל ילדים שטרם נגמלו מחלב אימם, וכן שאיבת נזלת באמצעות מכשירים ייעודיים מתאימים כדי לטפל באף הסתום, שאיפת אדים (אינהלציה) של מי מלח או של תמיסת מי מלח בריכוז היפרטוני (קרי: ריכוז הגבוה מזה שבתאי הגוף) בתוספת ונטולין במקרים המתאימים, והכול – לפי הוראות הרופא. זאת ועוד, אין לצרוך מוצרי עישון בקרבת התינוק, שכן יש בכך כדי להחריף את קשיי הנשימה או את מצוקת הנשימה אצלו. סיטואציות קליניות חריפות יותר מצריכות אשפוז לשם מתן טיפול תומך באמצעות קנולה אפית (הידועה גם בשמה משקפי חמצן) או לשם החדרת נוזלים לגוף באמצעות עירוי תוך-ורידי.
השאלה חשובה מאוד משום שמדובר בטעות נפוצה אשר מן הראוי להוציאה מליבם של רבים. לשם כך מן ההכרח להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי אין בתרופות אנטיביוטיות כדי להועיל כנגד דלקת סימפונות (ברונכיוליטיס), וזאת מן הטעם הפשוט שיש כאן וירוס המחולל את התופעה הפתולוגית שבה ענייננו, ואנטיביוטיקה אינה מועילה במקרה של מחלה ויראלית.
דלקת סימפונות (או ברונכיוליטיס) היא מחלה המועדת לשוב ולתקוף את החולים שלקו בה. קיימים מספר וריאנטים של הווירוס מחולל הברונכיוליטיס, ולכן יש חשש להישנות התופעה הפתולוגית האמורה. עם זאת, הבשורה הטובה היא כי יש להדגיש כי בדרך כלל הסימפטומים של ברונכיוליטיס חוזרת הינם קשים פחות – וזאת באופן ניכר – בהשוואה לחומרת המחלה בפעם הראשונה שבה התגלתה.
אומנם יש בנמצא חיסון ייעודי בשם פליביזומב כנגד נגיף ה-RSV, אך כדאי להעניק אותו אך ורק לילדים הבאים בגדרה של קבוצת סיכון בשנת החיים הראשונה או השנייה שלהם. בייחוד אמורים הדברים בפגים, שהינם הקבוצה המועדת ביותר ללקות בנגיף RSV.
החיסון הינו חיסון פסיבי (סביל) אשר בו ישנם נוגדנים מן המוכן, כך שאין נוצר באמצעותו כל גירוי חיסוני אשר אמור להפעיל את המערכת האימונולוגית ולגרום לה להפיק נוגדנים בעצמה באופן אוטונומי, והגוף אינו מוגן לתקופה ממושכת. לכן מן ההכרח לתת חיסונים חוזרים, ומעניקים את החיסון באמצעות זריקה אחת בכל חודש בתקופה שבה הנגיף פעיל ביותר מנובמבר ועד מרץ בשנה הרלוונטית (ובסך הכול חמש פעמים).
ואלה הם התינוקות הזכאים לחיסון (לפי קבוצות גיל):
יש ויש! אפשר להעניק לתינוקות שלקו בברונכיוליטיס טיפול באמצעות דיקור סיני. זאת, לשם שיכוך השיעול, הורדת טמפרטורת הגוף, סילוק הנזלת או אף הכיח, החשת ההחלמה, חיזוק הגוף ואיברי הנשימה, ולא פחות חשוב: חיזוק מערכת העיכול והמערכת החיסונית על דרך הרפואה המניעתית. עוד אפשר להציע דיאטה מתאימה וטיפולים מאששים נוספים באמצעות צמחי מרפא בצורות רבות ומגוונות (אבקות, תכשירים, תמציות ותבלינים), מסז' טווינא ועיסוי רפואי בשמני מרפא אתריים הן כטיפול קליני הן כטיפול המשך בבית.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
