הסינוסים הם חללי אוויר המצויים בראש ומכוסים במעטה של רירית הזהה לזו הקיימת באף. למעשה קיימים 4 סטים של סינוסים: הסינוסים המקסילריים שמצויים לצידי האף, מעל הלחיים והשיניים, הסינוסים האטמואידלים שמצויים לצידי העיניים, הסינוסים הפרונטאליים שמצויים באזור המצח, והסינוסים הספנואידלים שנמצאים מעבר לחלק האחורי של האף. לכל סינוס ישנו פתח ניקוז משלו, ותקינות הסינוס תלויה בעיקר בכך שפתח הניקוז יהיה פתוח.
אם פתח הניקוז של הסינוס איננו פתוח מסיבות שונות, חל זיהום באותו חלל לא מאוורר ומקבלים דלקת – מצב הנקרא סינוסיטיס. ראוי לציין שישנם מאפיינים לסינוסיטיס ושלא כל כאב ראש או כאב בפנים הינו דלקת בסינוסים. הדלקות הללו יכולות לקרות כתוצאה מחסימה אפית אשר נגרמת מסיבות שונות, למשל סטייה קשה של מחיצת האף, אלרגיות, סיבות הנובעות מבעיות שיניים (סינוסיטיס דנטאלית) ועוד. במצבים אלרגיים, ובייחוד אם קיימת בנוסף לגודש האפי גם אסטמה, תיתכן סינוסיטיס באחוז גבוה מהמקרים, ותיתכן יצירת "גושים" באף הנקראים פוליפים. הפוליפים גורמים לחסימה ניכרת של האף, עם איבוד חוש ריח ולעיתים גם דלקות חריפות וכרוניות של הסינוסים.
הטיפול ההתחלתי הינו תמיד שמרני, כלומר כדורים שונים, תרסיסים סטרואידלים, טיפול משלים ועוד. במידה שאלו לא עוזרים פונים לטיפול הניתוחי שנקרא FESS (בעברית, ראשי התיבות של "ניתוח פונקציונאלי אנדוסקופי של הסינוסים"). בניתוח זה פותחים ומרחיבים את כל פתחי הסינוסים הנגועים, ויוצרים חלל גדול שנפתח חופשי לאף.
כן. בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים ומבוגרים לאחר עקירות שיניים, מעדיפים לבצע השתלות במקום לשים שיניים תותבות. ואולם, לעיתים העצם בלסת העליונה דקה מדי ואי אפשר טכנית להכניס את השתלים, ואז רופא השיניים המוסמך לכך מבצע הרמת סינוסים ומכניס בשיטה ניתוחית המבוצעת על ידו שבבי עצם. מכיוון שקיימות מספר שיניים שגובלות בסינוס המקסילרי, חובה לבצע לפני ההשתלות או הרמת הסינוסCT של השיניים ולראות מה מצב הסינוס. לעיתים מוצאים סינוס שאיננו תקין והמטופל אינו יודע על כך בכלל. במקרים אלו יש צורך להתייעץ עם רופא א.א.ג ולשקול ביצועCT סינוסים מלא, כדי לראות מה המחלה המצויה בסינוס זה, על אחת כמה וכמה כשכבר ידוע שישנה מחלה. במידה שקיימת בעיה בסינוסים אלו לא מומלץ לבצע השתלות שיניים, כי ייתכנו סיבוכים בגלל הסינוס החסום. כמו כן, לעיתים יש צורך לבצע ניתוחFESS לפני השתלות שיניים.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך בממוצע כשעה. הוא מסתיים בדרך כלל ללא טמפונים (תחבושות פנימיות), אלא אם יש דימום ניכר בעת הניתוח. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך באשפוז של לילה לאחר הניתוח, ובכל מקרה מומלצת מנוחה של כשבוע לאחר מכן, כשעיקר ה"התעסקות" היא בשטיפות האף והתאוששות מההרדמה. כמו כן, קיימים כאבים שברוב המקרים ניתנים לטיפול על ידי משככי כאבים כמו אקמול ואופטלגין.
הסיבוכים הרציניים, שקורים לעיתים נדירות מאד, הם סיבוכים תוך עיניים כמו עיוורון ודליפה של נוזל מוחי. בדליפה של נוזל מוחי ניתן לטפל תוך כדי הניתוח והיא נפתרת. סיבוכים תוך עיניים כמו עיוורון הם נדירים ביותר, וסיבוכים תוך עיניים נוספים שייתכנו הם נפיחות עינית כתוצאה מדימום לתוך הארובה, שבדרך כלל מסתדר מעצמו. יש לציין שככל שעירוב הסינוסים קל יותר, הסיבוכים הקשים הופכים נדירים יותר. מאידך, ככל שמצב האף והסינוסים קשה יותר (יותר סינוסים חסומים ויותר זמן) – הסיבוכים עדיין מאד נדירים, אבל פחות. מעבר לכך, סיבוכים שכיחים יותר הם דימום וסינוסיטיס אשר נפתרים על ידי עצירת הדימום וטיפול אנטיביוטי בהתאמה.
אחוזי ההצלחה תלויים בסיבת הניתוח. כאשר הסיבה הינה סינוסיטיס חריפה או כרונית אחוזי ההצלחה עומדים על למעלה מ- 85%. מאידך, כאשר האף חסום על ידי פוליפים רבים אחוז ההצלחה הינו 100% אך לזמן מוגבל בלבד!! זאת מאחר שפוליפים חוזרים, ובוודאי אם מדובר במטופלים עם אסטמה. לכן, מטרת הניתוח בחולים עם פוליפים ואסטמה היא לפתוח את האף ולנקות את כל הפוליפים מהסינוסים, ובכך ליצור חלל אחד גדול. כאשר הפוליפים יחזרו (אם יחזרו), אפשר יהיה "לתפוס אותם כשהם קטנים" ולכרות אותם אפילו במרפאה. העיקר הוא לא להגיע למצב של אף חסום לגמרי.
פרופסור מ"ק נחמה אורי היא מומחית לרפואת א.א.ג ולניתוחי ראש צוואר, המנהלת את יחידת אף וסינוסים בבי"ח כרמל. שאלות בנושא זה ובנושאים נוספים ניתן להפנות לפרופסור מ"ק אורי בפורום מחלות אף וסינוסים.