ראשית, יש להסביר שמחיצת האף היא מחיצת סחוס ועצם המפרידה בין שני צידי האף. לעיתים קרובות בבדיקה מכוונת או אקראית אנו מוצאים סטייה של המחיצה לאחר הצדדים. הסטייה יכולה לנבוע מחבלה קודמת ידועה, קרי חבלת פנים שכללה שבר באף, וגם להיות מולדת. כלומר, ייתכן והדבר נובע מתנוחת העובר ברחם או ממעבר התינוק בתעלת הלידה, למרות שסטייה של המחיצה יכולה להיות גם באנשים ללא חבלה באף ושנולדו בניתוח קיסרי.
עוד חשוב להסביר שבכל צד של האף מצויות שלש קונכיות, שהן כעין קפלים של רירית שבתוכה ישנה גם עצם. תפקידן להגדיל את שטח פני הרירית באף, על מנת שהאוויר הנשאף יהיה יותר חם, יותר לח ויותר מסונן. קיימות קונכיות תחתונות, אמצעיות ועליונות, כשבעיקר התחתונות יכולות לעבור הגדלה ניכרת כתגובה לתהליכים אלרגיים, כתהליך קומפנסטורי (מפצה) לסטייה של מחיצת האף – דבר הגורם לחסימה אפית בדרגות שונות.
הטיפול בהגדלת הקונכיות ללא סטיית המחיצה הוא שמרני בדרך כלל, וכולל תרסיסים סטרואידליים שונים וטיפולים אחרים. ואולם, כשטיפולים שמרניים לא עוזרים ישנה אופציה לטפל בקונכיות בדרכים כירורגיות. ראוי לציין שישנם חילוקי דעות רבים לגבי הטיפולים הללו, גם על עצם הביצוע וגם על הטכניקה הניתוחית.
טיפול שמרני לא יעזור כאשר סחוס המחיצה או עצם המחיצה סוטה ומעוקמת לצד כלשהו. במקרים אלה נדרש ניתוח שמתבצע דרך האף על ידי הרמת רירית האף משני הצדדים, הוצאת החלק הסוטה ובמידת האפשר החזרת הסחוס התקין למקומו. ניתוח תיקון מחיצת האף נעשה בהרדמה מקומית או כללית, ונמשך כ 45 דקות (תלוי בדרגת הקושי). את הניתוח מבצע רופא א.א.ג. יש לציין כי רוב רופאי א.א.ג אינם מבצעים ניתוחים פלסטיים קוסמטיים של האף החיצון, אך קיימים מנתחי א.א.ג שלמדו טכניקה זו ומבצעים זאת.
לאחר הניתוח בדרך כלל לא מוכנסת כל חבישה (טמפונים) - והדבר תלוי במנתח. הרירית בצקתית (נפוחה) מספר ימים עד שבועות לאחר הניתוח, לכן לא חשים מיד הקלה בנשימה. כמו כן, יש צורך לשטוף את האף במי מלח מספר פעמים ביום למשך שבועיים - שלושה. מעבר לכך, ההחלמה תלויה בתגובת המטופל להרדמה כללית (אם נערך בהרדמה כללית), וישנם כאבים שבדרך כלל חולפים עם משככי כאבים רגילים (אקמול, אופטלגין). לאחר כשבוע ניתן לחזור לעבודה ולפעילות רגילה, אך באשר לספורט ההמלצה משתנה מרופא לרופא. מקובל להמליץ על הימנעות מספורט בין שבוע לשבועיים.
הסיבוכים המרכזיים יכולים להיות דימום וזיהום, והם מטופלים בהתאם. יש לציין שאם לניתוח הנ"ל נוסף גם טיפול בקונכיות, ההחלמה ארוכה יותר, וגם האף סתום יותר לאחר הניתוח מפאת קרישי דם שמצטברים יותר מאשר ללא טיפול בקונכיות. לכן, גם הסכנה לדימום לאחר טיפול בקונכיות גדולה יותר, וצריך להקפיד על הימנעות מחשיפה לשמש וספורט מאומץ לתקופה ארוכה יותר.
פרופסור מ"ק נחמה אורי היא מנהלת יחידת אף וסינוסים בבית החולים "כרמל". ניתן להפנות אליה שאלות בנושא זה ובנושאים נוספים דרך פורום מחלות אף וסינוסים.