הרשתית נמצאת בחלק הפנימי של גלגל העין. מדובר ברקמה מאוד דקה בעובי של פחות מ- 0.3 מ"מ המסודרת בשכבות מדויקות מאוד של תאי עצבים, שבסופו של דבר מתחברות ויוצאות, או יותר נכון – נכנסות אל המוח בתור עצב הראייה. כלומר, זוהי השכבה שמבצעת את העיבוד הראשוני של התהליכים המתרחשים בעין ומעבירה אותם לסיגנלים חשמליים, אותם מעביר עצב הראייה אל מרכז הראייה במוח, שמצוי בחלק האחורי של הראש.
למרבה הצער, מדובר גם ברקמה רגישה העלולה לסבול מפגיעות ומחלות שונות, בהן בולטות המחלות הניווניות. אחת המחלות הניווניות הנפוצות ביותר נקראת ניוון מקולרי גילי, מפני שהיא נוטה להופיע יותר ככל שהאדם מבוגר יותר ובעיקר החל מהעשור החמישי לחיים. את המחלה הזו מחלקים לשתיים, יבשה ורטובה. כאשר מדובר בניוון רשתית יבש אנו רואים שעל החלק המרכזי של הרשתית מתחילים להופיע משקעים בצבע צהוב, וכמו כן השכבות שלה שהן ממילא דקות נעשות דקיקות עוד יותר. הסימפטום של מחלה זו היא הפחתה הדרגתית באיכות הראייה לאורך תקופה ארוכה. למרבה הצער, עד היום עוד לא נמצא תרופה יעילה לניוון רשתית יבש.
התצורה השנייה היא כאמור, ניוון רשתית רטוב שנראה שונה למדי מהיבש. כאן אנו רואים שדרך השכבות של הרשתית מגיחים כלי דם חדשים שמפיצים חומרים, דם ונוזלים שונים. נוזלים אלו המתפשטים על הרשתית מביאים לפגיעה בסידור המאורגן של השכבות הדקיקות. החדשות הרעות הן, שיחסית לניוון היבש מדובר במחלה הרבה יותר מהירה הפוגעת באופן משמעותי בראייה, ומתבטאת בכך שרואים כתם מול העיניים כל הזמן. הבשורות הטובות הן שלמחלה זו דווקא יש טיפול, המיועד להפסיק את יצירת כלי הדם החדשים והלא רצויים, ומכאן ספיגה של דם ונוזלים שהגיעו אל הרשתית. באמצעות תרופות אלו שניתנות בהזרקה לעין, ניתן לייצב את איכות הראייה הנוכחית, ולעיתים אפילו ניתן להשיג שיפור מהותי באיכות הראייה.
הרשתית נקראת באנגלית "רטינה", ולכן ברור ששם מחלה זו מתייחס אליה. מדובר במחלה הנוצרת עקב פגיעה ברקמות העדינות של הרשתית או בכלי הדם שלהן, המובילה לירידה באיכות הראייה עד כדי עיוורון. במקרים רבים הסובלים מרטינופתיה גם סובלים מסוכרת, ולמעשה מדובר בסיבוך של הסוכרת. בנושא זה נעסוק בהמשך. יחד עם זאת, קיימים גורמים נוספים כמו זיהומים, מחלות רשתית אחרות, יתר לחץ דם, מחלה אוטואימונית, תרופות מסוימות, מחלות גנטיות ועוד.
בדומה למחלות אחרות של העין, למשל גלואוקומה, כמו הרטינופתיה עלולה להיות בבחינת "גנב ראייה שקט". כלומר, במקרים רבים ובעיקר אצל סוכרתייים האדם בכלל לא שם לב שישנו שינוי מסוים בראייתו, ואם המחלה אינה מאובחנת בשלבים מוקדמים עלולים כבר להיווצר נזקים קבועים, עד כדי עיוורון. בשלבים יותר מתקדמים אכן מופיעים תסמינים ברורים למדי, למשל קושי לקרוא ספרים, לצפות בסרטים במחשב וכדומה.
למרבה הצער, מדובר במחלה כרונית המלווה את האדם לכל חייו. יחד עם זאת, הבשורות הטובות הן שעל ידי הימצאות במעקב, הקפדה על אורח חיים בריא וסוכרת מאוזנת, וקבלת טיפול רפואי הולם, ניתן בהחלט לעכב ואף לעצור את התקדמות הרטינופתיה. בדומה לניוון מקולרי רטוב, גם כאן ניתן לטפל בין היתר באמצעות הזרקות תוך עיניות, עם חומרים שמזרזים ספיגה של נוזלים ממרכז הרשתית. כמו כן, ישנה אפשרות לטיפולי לייזר המיועדים לחסימה של נקודות דליפה של נוזלים אל הרשתית, וכן לשמירה על בריאות מרכז הראייה על חשבון אזורים פריפריאליים של הרשתית.
למחלת הסוכרת יש השפעות רבות על הבריאות, ואחת הבולטות שבהן היא פגיעה בכלי הדם. מכיוון שכך, מי שנפגע הראשון הוא כלי הדם הקטנים שמספקים חמצן וחומרים נוספים לרקמות השונות בגוף. כפי שראינו, הרשתית היא רקמה דקיקה מאוד עם כלי דם קטנים ביותר, והדבר נכן לעוד מרכיבים של העין, ולכן הם נוטים להיפגע באופן יחסית קשה מסוכרת, בין אם מדובר בדליפה של נוזלים מכלי הדם, צמיחה של כלי דם חדשים שאינם תקינים, דימומים ועוד. אכן, חולי סוכרת מועדים יותר מאחרים לפגיעות בעיניים, למשל מרטינופתיה, מניוון של הרשתית, מגלאוקומה, קטרקט ועוד. לעיתים מדובר בבעיות ראייה הפיכות שניתן לטפל בהן יחסית בקלות, ולעיתים במחלות הדרגתיות וכרוניות בעלות השלכות קשות.
על כן, הדבר החשוב ביותר עבור חולי סוכרת הוא בראש ובראשונה לשמור על המחלה מאוזנת באמצעות אורח חיים בריא והיענות להנחיות הרופאים. וכמו כן, עליהם להגיע באופן קבוע לבדיקות עיניים על מנת לוודא את מצב הראייה, יש להדגיש כי לאבחון המוקדם של מחלות עיניים יש משמעות גדולה ביותר, מבחינת היכולת לעכב ולעצור את התקדמותה של מחלה, שאם לא תטופל נכון ובזמן עלולה לגרום לנזקים קבועים.