X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור קרדיולוגיה - לב
כדי לקבל מידע מקצועי בנושא שוחחנו עם ד"ר אביב מגר, קרדיולוג בכיר המשמש כמנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בי"ח בילינסון) בפתח תקווה, וכן כרופא תעופתי וכמרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. לד"ר מגר ניסיון עשיר בטיפול בחולי לב, אוטם שריר הלב, מחלת עורקי הלב, מחלת קרום הלב ואי ספיקת לב, וכן במניעת וטיפול בכולסטרול, הומוציסטאין וגורמי סיכון נוספים. בנוסף, ד"ר מגר עוסק בייעוץ, אבחון וטיפול בחולים לאחר התקף לב, כאבים בחזה, דלקת קרום הלב, חולים אחרי צנתור, בדיקות מאמץ ומיפוי לב. ד"ר מגר מנהל את פורום אוטם שריר הלב בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
התקף לב הינו מצב שבו נגרם נזק לשריר הלב כתוצאה ממחסור באספקת החמצן, לרוב עקב הופעת סתימה בעורק מהעורקים המספקים ללב דם. סתימה זו נגרמת בדרך כלל בעקבות הצטברות של שומנים בדופן העורק, הנקראים נגעים טרשתיים. על גבי נגע כזה יכול להתפתח קריש דם, אשר חוסם באופן מלא את העורק.
לעיתים החסימה יכולה להיגרם מהתכווצות של העורק, הנקראת עווית, מתסחיף, מקרע של הציפוי הפנימי של העורק (דיסקציה) או עקב דלקת של דופן העורק.
בעיקר נמצאים בסיכון אנשים עם גורמי סיכון לסתימות בעורקי הלב (טרשת עורקי הלב). גורמי הסיכון השכיחים הינם סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, רקע גנטי (אנשים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שקיבלו התקף לב בגיל צעיר), השמנה, גיל מבוגר, גברים, אנשים עם מחלות הנקראות אוטואימוניות (בעיקר מחלות פרקים), הפרעה בתפקוד בלוטת המגן, אי ספיקת כליות ועוד. יש גם סוגי סמים העלולים לגרום התקף לב, כדוגמת קוקאין.
התסמינים של התקף לב הם בדרך כלל תחושת לחץ או כובד במרכז החזה, לפעמים עם הקרנה לכתפיים, לזרועות ולצוואר. בחלק מהמקרים התחושה דומה יותר לצרבת או שריפה במרכז החזה. לעיתים התחושה מתרכזת יותר ברום הבטן. בדרך כלל יש גם הרגשה כללית לא טובה, עייפות רבה, לפעמים גם הזעה, קוצר נשימה, בחילה, הקאה, סחרחורת, דפיקות לב ועוד. הסימנים האלה יותר מאפיינים התקף לב בגברים. גם אצל נשים קיימים תסמינים אלה אך לפעמים הם פחות ברורים, והכאבים פחות מוגדרים.
חשוב לציין שלהתקף לב יש לעיתים סימנים מקדימים: הופעת לחץ או כאב בחזה במאמץ החולפים במנוחה, לעיתים מלווה בירידה בכושר או בקוצר נשימה במאמץ. אנשים עם סימנים מקדימים כאלה עלולים להיות בסיכון גבוה להתקף לב ועליהם להפסיק לבצע כל מאמץ שהוא ולפנות מיידית לרופא.
כאשר מרגישים שמופיעים תסמינים שמחשידים להתקף לב, יש להזעיק מייד אנשים לעזרה, כדי לא להיות לבד, וכן להזעיק גורם רפואי כמו מגן דוד אדום על מנת להתפנות במהירות האפשרית לחדר מיון הקרוב ביותר, רצוי מאוד באמצעות אמבולנס. במידה ויש טבלית אספירין בהישג יד, יש ללעוס אותה ולאפשר לה להיספג בחלל הפה. למהירות ההגעה לבית חולים יש חשיבות רבה כי השעות הראשונות להתקף לב הן הקריטיות ביותר ועדיף שהזמן עד הגעה לטיפול רפואי יהיה קצר ככל הניתן.
הבדיקות בחדר המיון כוללות מדידת סימנים חיוניים כגון דופק, לחץ דם, וקצב נשימה ועוד, ביצוע בדיקת א.ק.ג שיכולה לגלות סימנים של התקף לב, ובדיקות דם היכולות לזהות נזק לשריר הלב. בעת הצורך מבצעים בדיקות נוספות כגון אקו לב ועוד.
הטיפול המיידי הינו אספירין, ותרופות הנקראות מעכבות טסיות, ובדרך כלל נדרש צנתור דחוף על מנת לפתוח את הסתימה בעורק. יש מצבים מסוימים שבהם מעדיפים לתת תרופות הממיסות קרישים. במידת הצורך ניתנות גם תרופות נגד כאבים ונגד בחילות, וכן במידת הצורך טיפול נגד סיבוכים לסוגיהם.
התקף לב יכול לגרום סיבוכים שונים: דום לב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, הפרעות במערכת ההולכה החשמלית של הלב, ועוד. דום לב הוא כמובן הסיבוך המסוכן ביותר, והוא מופיע לרוב בשעות הראשונות ואפילו בדקות הראשונות. דום לב מחייב החייאה, על ידי עיסוי לב והנשמה ומתן מכות חשמל במידת הצורך. עיסוי לב והנשמה יכולים להינתן על ידי כל אדם שנמצא ליד החולה וחשיבותם רבה ביותר, גם כדי לשמור על לחץ דם מינימלי עד הגעת עזרה רפואית מקצועית עם אמצעים כמו מכשיר החייאה.
יש לציין שבשנים האחרונות הותקנו מכשירי החייאה במרבית המקומות הציבוריים. המכשירים הינם אוטומטיים ולאחר שהם מוצמדים לאדם שפיתח דום לב הם מסוגלים לתת מכה חשמלית במידת הצורך. חשוב לדעת שהם קיימים, מה מיקומם וכיצד מפעילים אותם.
כל מי שעובר התקף לב צריך לקבל תרופות הידועות כמעכבי טסיות. הן ניתנות כדי למנוע סתימה חוזרת של העורק או התפתחות סתימות נוספות. הדבר חשוב במיוחד אם בצנתור בוצעה הרחבה עם סטנט. הסטנט עלול להיסתם עקב קריש ויש להקפיד על לקיחת התרופות שהומלצו כדי למנוע זאת. עיקר הסיכון הוא בשנה הראשונה לאחר האוטם. בתקופה זו ממליצים בדרך כלל לקחת 2 סוגים של מעכבי טסיות. בנוסף, יש לציין כי על כל מי שלקה בהתקף לב לקחת אספירין כל החיים.
ישנן מספר תרופות חשובות שמיועדות למנוע התקף לב חוזר, ונציין בעקר את הסטטינים. אלו תרופות יעילות מאוד ובטוחות מאוד שהוכח שהן מאריכות חיים באנשים לאחר התקף לב, ומקטינות במידה ניכרת את הסיכון להתקף לב חוזר. חלק קטן מהאנשים שנוטלים סטטינים מפתחים כאבי שרירים. מדובר בתופעה שיכולה להיות לא נעימה ואף קשה אך לרוב היא אינה מסוכנת, ונעלמת במהירות לאחר הפסקת הטיפול - כשמפסיקים את הסטטין הכאבים חולפים תוך ימים אחדים. מומלץ לבצע בדיקת דם במקרים אלה. במקרים נדירים מאוד סטטינים יכולים לגרום הפרעה באנזימי הכבד, אך גם תופעה זו לרוב אינה מסוכנת והיא נעלמת כאשר הטפול מופסק. הגישה המומלצת היא להיות במעקב רפואי, אם סטטין מסוים גורם לכאבי שרירים, או לעליה באנזימי הכבד, ניתן להחליפו בסטטין אחר או בשילוב תרופות כזה או אחר.
במקרים קיצוניים שבהם הסיכון לכולסטרול מאוד גבוה אבל אף תרופה להורדת כולסטרול אינה נסבלת, ניתן היום לתת זריקות להורדת כולסטרול. תרופות נוספות הנהוגות לאחר אוטם שריר הלב כוללות קבוצת תרופות הנקראת חוסמי בתא, תרופות מרחיבות כלי דם הנקראות מעכבי ACE, ועוד.
טיפול מומלץ נוסף הוא שיקום לב – פעילות גופנית מותאמת אישית ומבוקרת שמטרתה לשפר את היכולת הגופנית ולהדריך את המטופל כיצד לשמור על כושר גופני סביר לגילו. כמו כן, דרושה התאמה תזונתית – מומלץ מאוד על תזונה הנקראת ים תיכונית, עשירה בירקות ופירות ומכילה כמות לא רבה של בשר רזה, בעיקר בשר עוף, או דגים, שמן זית ומעט אגוזים, ודלה בשומן מן החי.
בודאי. כל מי שעובר התקף לב או צנתור חייב במעקב רפואי סדיר, תחילה לעיתים יותר קרובות ובהמשך על פי קביעת הרופא בהתאם למצב האישי. מטרת המעקב לוודא שההחלמה היא הטובה ביותר, לנטר בדיקות דם ואת הטיפול התרופתי ותוצאותיו, לעקוב אחר מצב החולה, לטפל בגורמי הסיכון ועוד. סתימה בעורקי הלב היא תופעה שעלולה לחזור וגם עקב כך המעקב הוא חובה. הופעה מחודשת של תסמיני האוטם מחייבת פניה לחדר מיון או לרופא המטפל לפי העניין.
ד"ר אביב מגר הינו קרדיולוג בכיר המשמש כמנהל מנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בי"ח בילינסון) בפתח תקווה, בעל ניסיון עשיר בטיפול בחולי לב לרבות בדלקת קרום הלב. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר מגר דרך פורום אוטם שריר הלב.
הכתבה נועדה לספק ידע כללי בלבד והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי.
אודות הכותב
ד"ר אביב מגר
ד"ר אביב מגר הינו קרדיולוג בכיר ומנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון) בפתח תקווה, רופא תעופתי ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. את לימודיו עשה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומאז שנת 1988 הינו מומחה לקרדיולוגיה. לאורך השנים רכש ניסיון עשיר בטיפול בחולי ...
לכרטיס המומחה
כתבות נוספות בתחום
