כולנו יודעים כבר שקרינת השמש איננה ידידה טובה של העור, על אף שהיא מהווה מקור טוב לויטמין D, ויש שיאמרו גם למראה שזוף נאה. אז חשוב לזכור שקרינת השמש משפיעה לרעה על קצב ההזדקנות של העור, מה שמתבטא ביותר קמטים וכתמים על הפנים, על גב היד ובאזורים נוספים. וכמובן, חשיפה לא מבוקשרת לשמש גם עלולה לגרום לגידולים לא ממאירים וממאירים, כלומר לסוגים שונים של סרטן העור.
לא נכביר מילים על סכנות הקרינה, רק נזכיר שיש אנשים שצריכים לנקוט אפילו ביתר זהירות. למשל, אנשים שיש להם הרבה נקודות חן, מי שיש להם עיניים בהירות, נמשים ועור בהיר, מי שהיה לו במשפחה מקרה של סרטן העור, ילדים ותינוקות – תמיד להיזהר, מי שנוטל תרופות מסוימות שלגביהן יש אזהרה ספציפית מפני חשיפה לשמש, מי שסבל בעבר מכוויות שמש, ועוד.
מעבר לכך, לכולנו חשוב לנקוט זהירות בשמש כך שמי שיוצא לחוף הים, לרחוב, לטיול או לעבודה בחוץ כדאי להתכונן מבעוד מועד. יש להגן על העור עם ביגוד הולם, לחבוש כובע רחב שוליים, לתכנן את שעות השהייה בשמש לאלו בהן הקרינה פחותה, ולהשתמש במסנני קרינה עם רמה של 30 SPF לפחות. כמו כן, כאשר מגיעים למקום חשוב לחפש אזור עם צל שבו עושים את רוב זמן השהייה, וכמובן אם מרגישים שהעור כבר לא נעים ומאדים עדיף לקצר את השהות ופשוט לחזור הביתה.
ואם כבר חטפתם כוויית שמש התחילו לטפל בהם על ידי קירור של האזור עם מים קרים או רטיות קרח. יחד עם זאת, אם כבר הופיעו על העור שלפוחיות חבשו אותן עם פדים והסירו לפני השינה. בכוויות שמש אפשר גם לטפל עם קרמים סינטטיים או טבעיים המספקים לעור הזנה ולחות, למשל קרם לחות רגיל בלי בושם, קרם אלו-ורה או משחת הידרו קורטיזון. לאחר הטיפול לבשו בגדים נוחים ורפויים שלא מעיקים על האזור שנפגע.
היצור הימי העתיק הזה עושה לנו צרות בכל קיץ. למעשה, לא צריך להיתקל ממש במדוזה כדי שיהיו גירויים בעור מפני שהארס מתפשט במים. יחד עם זאת, יש הבדל גדול בין צריבה קשה לבין גירוי לא נעים. אם נתקלתם ממש במדוזה קודם כל הרחיקו את השיירים שלה מהעור עם מקל או חתיכת פלסטיק, והקפידו שלא לשפשף את המקום על מנת שהארס לא יחזור עוד יותר עמוק אל תוך העור. אחר כך שפכו על האזור יץ לימון, חומץ רגיל או חומץ תפוחים שבדרך כלל מחזיקים בסככות של מצילים. אל תשטפו את צריבה עם מים מתוקים או עם אלכוהול! אם כבר מופיעים סימנים שמעבר לאודם ולצריבה מקומית פנו אל בית החולים או הזמינו אמבולנס, למשל אם יש נפיחות גדולה,תגובה אלרגית קשה, נפיחות בגרון, קושי לנשום וכדומה. במיוחד שימו לב לעקיצות מדוזה ולתגובות אליה אצל ילדים.
עוד אחד היצורים המעצבנים של הקיץ הוא היתושים או בעצם היתושות שמפרישות אל העור שלנו חלבון המביא לדלקת ולתגובה אלרגית עם גירוד, אודם ונפיחות. על פי רוב לא מדובר בבעיה רצינית אך יש מי שיותר רגיש לכך ובפרט ילדים שאצלם יכולה להופיע נפיחות גדולה ממש. בכל מקרה, אם מדובר בתגובה רגילה ומטרידה לעקיצות אפשר לטפל על ידי שטיפה עם מים וסבון, בדגש על מים קרים ולא חמים, וגם ניתן לטפל עם תכשירים ללא מרשם כמו אלו-ורה ואנטי היסטמינים. בכל מקרה, חשוב שלא לגרד את העקיצות שעלולות להפוך לפצעים עם זיהומים ומכאן לעליית חום ולצורך בהתערבות של רופא. אל הרופא כדאי לפנות אם אתם או ילדיכם סובלים מנפיחות גדולה, חום גבוה, בלוטות לימפה מוגדלות וכאבים בגוף ובראש, וייתכן שבמקרה זה יידרשו תרופות אנטי ביוטיות או משחות סטרואידיות.
רבים מאיתנו סובלים בקיץ מפריחה מטרידה הידועה גם בשם שפשפת, בעיקר באזורים פרטיים. השפשפת נוצרת למעשה מפטריות טבעתיות שמשגשגות בתנאים של לחות וחום. גם אם אתם לא סובלים כרגע משפשפת סביר להניח שהפטריה הזו נמצאת על הגוף שלכם, רק שהיא אינה מטרידה, או שהיא יושבת בין אצבעות כפות הרגליים ואז קוראים לה פטרת. העניין הוא שאם שבימי הקיץ עקב הלחות והחום הפטרייה הזו יותר מצליחה להתרבות, מתיישבת באזורים אינטימיים הקרובים לישבן, לירכיים ולמפשעה, ומתחילה לגרד, להיות אדמומית ולהטריד מאוד.
כמו בתחומים רבים אחרים, התרופה הטובה ביותר לשפשפת היא מניעה, כלומר להקטין את הסיכון להידבקות בפטריה ולשגשוגה. כדי לעשות זאת יש להקפיד על החלפה של הביגוד התחתון באופן תדיר ולא ללבוש תחתונים מאוד הדוקים. כמו כן, יש להקפיד שאזור המפשעה לא יישאר רטוב אחרי מקלחת ובמידת הצורך אפשר גם להשתמש בטלק. מעבר לכך, למניעת הדבקה יש לנעול כפכפים או סנדלים במקלחות ציבוריות בים, בבריכה או בחדר הכושר, ולא ללבוש בגדים של אנשים אחרים. אבל אם כבר נדבקתם בשפשפת חשוב שתדעו שהתופעה אינה מסוכנת, ואפשר לטפל בה באמצעות תרסיס, קרם או משחה נגד פטריות. רק אם התכשירים האלה לא עובדים או שהפריחה נמשכת הרבה זמן, כדאי לפנות לרופא על מנת לקבל תרופת מרשם יותר חזקה ולעבור בדיקה שמוודאת שלא מדובר בבעיית עור אחרת.