למעשה, הממוצע העולמי מורה שמיום בו פונה מטופלת בפעם ראשונה לרופא ועד לאבחון אנדומטריוזיס, יחלפו 8 שנים. מדובר בתקופה ארוכה מאוד לכל הדעות, במהלכה נשים רבות חוות כאבים חזקים, עד כדי כך שהן מרותקות למיטה ולמשככי כאבים סביב תקופת המחזור, ולכן מפסידות עבודה, לימודים, פעילות חברתית או גופנית. מאידך, יש נשים הסובלות מכאבים חזקים בזמן קיום יחסי המין, ובשל כך נמנעות ממגע מיני. כאמור, מצבים אלה אינם נורמאליים ובהחלט ניתנים לטיפול.
אנדומטריוזיס הוא מצב בו במקום לנשור מדי חודש במחזור החודשי, תאים של רירית הרחם משתרשים ומתפתחים באזורים שמחוץ לרחם. האזור השכיח ביותר הוא סביב השחלות ובאגן, אך ההשתרשות תיתכן בכל מקום בגוף, אפילו במוח ובריאות. מצב זו עשוי לגרום לכאבים במספר דרכים:
ההערכות הן שכ- 5% עד 10% מכל הנשים בגיל הפריון יסבלו מסימפטומים המיוחסים לאנדומטריוזיס. כמו כן, עד 45% מהנשים שסובלות מאי פריון יאובחנו כסובלות מאנדומטריוזיס בעת בירור אי הפריון. בנוסף, כ- 40% מהנשים שסובלות מכאב אגן כרוני יאובחנו כסובלות מאנדומטריוזיס.
התסמינים משתנים מאישה לאישה כאשר חומרתם אינה תואמת בהכרח לחומרת האנדומטריוזיס. כלומר, בזמן שנשים מסוימות לא יחוו תסמינים בכלל, וגילוי המחלה יהיה אצלן באקראי, נשים אחרות יחוו כאבים חזקים. הסימפטומים תלויים במיקום ובמידה של הנגעים, וביניהם:
בנוסף לכך, הציפייה לכאבים שחוזרים כל חודש עלולה לפתח תחושת לחץ, חרדה ודיכאון.
האבחון המדויק נעשה על ידי הדמיה של הנגעים בלפרוסקופיה, או דרך אימות היסטולוגי של נגעים שנכרתו בלפרוסקופיה. יחד עם זאת, ניתן לאבחן כמעט בוודאות שלאישה יש אנדומטריוזיס לפי סימפטומים אופייניים בלבד, אולטרה סאונד, בדיקה גינקולוגית וכן תגובה טובה לטיפול הורמונלי.
ראשית, דרך הטיפול תלויה במספר גורמים ובהם חומרת התסמינים, גיל האישה, כמות הנגעים, רצון בפוריות, והתוצאות הרצויות לאישה כגון הפחתת כאב, שיפור פוריות ושיפור איכות החיים. שנית, חשוב לדעת שאין כיום טיפול המונע לחלוטין חזרה וגדילה מחדש של הנגעים, אולם טיפול הולם עשוי לסייע בשליטה על התסמינים ובעיכוב המחלה. בדרך כלל הטיפול יכלול מעקב רפואי סדיר, לצד תרופות ו/או ניתוח. יש לציין כי הטיפול מותאם אישית לכל למטופלת, וזאת בהתאם למידת התפשטות הנגעים, חומרת הסימפטומים, מיקומם של הנגעים והמטרות הרצויות.
הטיפול התרופתי הינו הכרחי בדיכוי של אנדומטריוזיס והשפעותיו, וכולל השפעה הורמונאלית עם דיכוי של גורמי דלקות שמופרשים מהנגעים. כפי שההורמונים משפיעים על המחזור כך גם תושפע רקמת האנדומטריוזיס ותעוכב צמיחתה. על מנת להשיג תוצאות מרביות צריך למעשה לבצע דיכוי הורמונאלי קבוע, מלבד אם מנסים להרות.
התרופות ההורמונאליות שמצויות בשימוש הינן:
הטיפול הניתוחי מומלץ במספר מצבים:
מטרותיו של הטיפול הניתוחי הן להפחית את הכאבים ולהקל על התסמינים, לשחזר את האנטומיה התקינה, להסיר נגעים, להפריד הידבקויות, לבדוק את תקינות המעבר בחצוצרות, וכן לשפר את הסיכויים להרות.
כאמור, כיום רוב הניתוחים נעשים בגישה לפרוסקופית, בה למנותחת יישארו צלקות קטנות ואילו ההחלמה יחסית קלה ומהירה. המכשור בהליך זה מאפשר למנתח להסתכל מקרובה יותר על הממצאים, לזהות נגעים קטנים ולבצע כירורגיה עדינה יותר כדי להסירם. במהלך הניתוח נכרתים נגעים רבים ככל האפשר, ומופרדות הידבקויות מבלי לפגוע באיברים חיוניים, ובניסיון לשמור על השחלות והרחם. כאמור, הניתוח מפחית כאבים וגם עשוי לשפר את פוריות.
טיפול ניתוחי נוסף הוא כריתת רחם, השמורה למי שסיימו את תכנון משפחתן וישנה הערכה שהכריתה תשפר את איכות החיים שלהן. כריתת הרחם מסייעת בשיפור תסמינים, לרוב בנשים הסובלות מאדנומיוזיס - סוג של אנדומטריוזיס אשר בו התאים משתרשים בדופן הרחם.
המאמר נכתב על ידי ד"ר מיכל עמיר, רופאת נשים במחלקת נשים ויולדות של בית החולים בני ציון.