שלום פרופסור אוסלנדר, בשנים האחרונות מתפרסמות חדשות לבקרים ידיעות בתחומים הנוגעים לבריאות האישה, שחלקן סותרות ומבלבלות. אחת מהן היא הטענה לפיה נטילת גלולות מזיקה לבריאות ובעיקר מגיל צעיר. האם היא נכונה?
באופן כללי, אישה בריאה שאינה מעשנת וללא היסטוריה משפחתית של תסחיפים, יכולה ליהנות מרמת מניעה גבוהה באמצעות גלולות. יתר על כן, חשוב להבין שגלולות מהוות אמצעי מניעה מיטבי, אשר מעליו מצויה רק הינזרות מוחלטת מיחסי מין. אגב, בנוסף למניעת היריון הגלולה גם מקטינה את הסיכוי להיווצרות גידולים ממאירים ברחם ובשחלות. יש להדגיש כי בספרות המקצועית אין הוכחות חד משמעיות שנטילת גלולות לתקופה ארוכה מגבירה את הסיכון להיווצרות סרטן השד.
ומה לגבי שימוש בטמפונים? גם כאן עולות טענות על בעיות וסיכוני בריאות
ראשית, יש לומר שאפשר בהחלט להשתמש בטמפון. נכון שישנה סברה ששימוש בטמפונים מוביל לתהליכים זיהומיים. סברה זאת נעוצה במקרים נדירים ומשניים של תהליך זיהומי בעקבות החדרת טמפון. המספרים נמוכים מאוד ושוליים יחסית למספר המשתמשות בטמפונים, ומכאן שאפשר להשתמש בהם בבטחה כפי שמרבית הנשים אכן עושות.
תחום נוסף הניזון ממידע חלקי הינו השימוש באפידורל, ויש הגורסים כי קבלת אפידורל עלולה להשפיע לרעה על מהלך הלידה. מה עמדתך בנושא?
לדעתי מהווה האפידורל מהפכה של ממש, ויכול להבין זאת כל מי שרואה כיצד אישה הסובלת מכאבים עזים בלידה הופכת לנינוחה לאחר ביצוע האלחוש האפידורלי. אם נשווה את המצב הנוכחי לימים עברו, הרי שכיום כמעט ולא שומעים בחדרי הלידה את צעקות הנשים הסובלות כפי שהיה לפני כ- 30 שנה. על כן, במקרה של לידה ממושכת מקומו של האלחוש האפידורלי חשוב מאוד בהקלה על היולדת. מצד שני, אם הלידה מתקדמת במהירות והיולדת מסוגלת להתמודד עם הכאב, בידיעה שעד שתקבל את האלחוש הלידה תתרחש, הייתי שוקל שלא להשתמש בו.
גם נושא ההפלות עולה מעת לעת לכותרות, וגורמים שונים מביעים עמדות מנוגדות לגבי ביצוען בישראל. האם תוכל לבאר לנו את גישת מערכת הבריאות?
שאלת ההפלות נחלקת להפסקות הריון של עוברים חולים, ולהפסקות הריון של עוברים תקינים. חשוב להדגיש שבישראל קיימות הוראות ברורות שהוציא משרד הבריאות בנודע להפסקות היריון. כמו כן, שישנן ועדות בבתי חולים שתפקידן לבחון ולאשר הפלות על פי אותן הוראות. לפי הנחיות אלה אם האישה בריאה ונשואה עם ההיריון תקין, לא ניתן לקבל מהוועדה אישור להפסקתו. מאידך, במידה ומדובר בהיריון מחוץ לנישואין או אצל אישה מבוגרת מעל לגיל 40, או שאיננה נשואה, או שההיריון מסכן אותה או שאיננו תקין, אפשר לפנות לוועדה לענייני היריון שתאשר את הפסקתו. הפסקות היריון שנערכות מחוץ לוועדות לענייני היריון אינן חוקיות בישראל.
בעת האחרונה נפוצות גם התנהגויות מתירניות יותר מבחינת יחסי המין, ולא מעט גברים ונשים מקיימים יחסים עם יותר מפרטנר אחד. האם ישנו סיכון מוגבר למחלות במערכת הרבייה הנשית עקב התנהלות זו?
אכן, גם גברים וגם נשים המקיימים אורח חיים מתירני מהבחינה המינית נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה ולהידבקות במחלות מין. למשל, כאשר גבר מקיים יחסים עם בת זוגו ועם נשים אחרות ישנה אפשרות להעברת תהליכים זיהומיים שמקורם ביחסיו האחרים. על כן, מובן מאיליו שלמתירנות יש מחיר. אינני מתייחס לפן המוסרי או התרבותי אלא להיבט הרפואי בלבד אותו יש להפנים, ועל כל אחד ואחת להחליט על ההתנהלות המתאימה לו ולבחור אמצעי מניעה בהתאם.
עוד תופעה לה אנו עדים הינה עלייה בגיל הילודה הממוצע. נשים רבות בוחרות להביא לעולם ילדים בגילאים מבוגרים. האם תוכל להסביר מהן ההשלכות הרפואיות של לידות בגיל מבוגר, והאם לדעתך יש להימנע מהן?
ראשית, לפי השקפתי זו זכותם של הזוג או האישה שרוצים בכך להביא ילדים לעולם, ותפקידם של הרופאים הוא לעשות כל מה שנדרש כדי לסייע בכך. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שלידות בגילאים מבוגרים אכן כרוכות בסיכונים גבוהים יותר לסוכרת הריון, יתר לחץ דם, יותר הפלות, יותר פגמים בעובר ושכיחות גבוהה יותר של רעלת הריון. הסיכונים הקיימים בהריונות ולידות בגיל המבוגר, והמידע עליהם, צריכים להיות ברורים לאישה.
מגמה עכשווית נוספת הינה של לידות טבעיות, אשר מוצאת ביטוי בתומכות לידה (דולות) ובחדרי לידה מיוחדים בבתי החולים. האם מבחינתך הסתייעות בדולה אכן מומלצת, ומה דעתך על המגמה הטבעית?
אני רואה באופן חיובי את מקומן של תומכות הלידה, כל עוד הן עובדות בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשתפות פעולה בצורה מלאה עם צוות המיילדות והרופאים או הרופאות בבית החולים. לצערי, מערכת הבריאות בארץ אינה יכולה להעניק לכל יולדת מיילדת שתלווה אותה לאורך הלידה כולה, וכאן מקומה של הדולה לתת תמיכה נוספת ליולדת במהלך שהותה בחדר הלידה.
באשר ללידות טבעיות, חשוב להבין שהטבע מהווה חבילה שלמה שיש בה טוב וגם רע, אך לעיתים יולדות רוצות את הטוב בלבד מבלי לקחת בחשבון את הרע. אתן דוגמא על מנת להסביר. נניח שיולדת מעוניינת בלידה טבעית בלי עירוי או מוניטור, אך עוברה אינו מסוגל לעמוד בלידה רגילה. אם מצבו אינו מאובחן בזמן באמצעות המוניטור, קיים סיכון שהוא ייוולד פגוע. כמו כן, אם עקב הלידה נוצר דימום קשה, הרי שללא עירוי עלולה האישה להיפגע בצורה רצינית מאיבוד דם. במילים אחרות, אין לי התנגדות ללידות טבעיות, כל עוד המשמעות היא שהוויתור הוא על פעולות שאין בהן כדי לפגוע בבטיחות היולדת או העובר.
בנושא אחר, לאחרונה נשמעה טענה כי רופאי נשים ממליצים בצורה גורפת ומהירה על כריתות רחם, גם כשאין ודאות שגידולים טרום סרטניים יהפכו לממאירים. האם במקרים אלו אתה ממליץ לנשים לפנות לחוות דעת שנייה?
רופאים לא ממליצים בצורה גורפת על כריתות רחם. כל פעולה ניתוחית אמורה להתבצע בשיקול דעת ולאור דיון מעמיק עם האישה על האופציות הטיפוליות המקובלות במקרה הנדון. נכון הוא שחוות דעת שנייה עשויה להיות משמעותית כשהצורך בכריתת רחם איננה חד משמעית.
שאלה אחרונה בנושא רגיש. האם נכון שווגיניזמוס מהווה תופעה נפשית בלבד, או שיש לה סיבות פיזיולוגיות? יש כלים לטיפול בבעיה?
לאורך שנים סברו רופאי נשים שכאבים בקיום יחסי מין הינם על רקע נפשי, אך ב- 20 השנים האחרונות הסתבר שהחלק הארי של הנשים אכן סובלות מכאב אמיתי באזור הנקרא מבוא העריה. את הכאב ניתן להפיק אפילו על ידי נגיעה בכניסה לנרתיק, והרגישות הזו מובילה להתכווצות שרירי רצפת האגן ולהחמרת הכאב במיוחד בחדירה. תופעה זו מכונה וסטיבוליטיס ומהווה סיבה מרכזית להימנעותה של האישה מיחסי מין. במילים אחרות, תופעת הווגיניזמוס ברוב המקרים אינה נעוצה בקושי נפשי כמו חרדה, אלא בכאב אמיתי. חשוב לדעת שיש רופאים המתמחים בתופעה ושקיימים בהחלט טיפולים המסייעים לה, כדוגמת תרופות, ביו-פידבק וניתוחים במקרים חמורים.
האם תוכל לסיים במסר כללי לנשים בישראל?
אבחון מוקדם ומניעה חשובים ביותר. על כן, השמירה על בריאותכן עוברת דרך הבדיקות השגרתיות אצל רופאיכן.
פרופסור רון אוסלנדר משמש כמנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים "כרמל", ונמנה על מובילי המומחים בתחום בריאות האישה.