על מנת לקבל מידע מקצועי בנושא שוחחנו עם ד"ר מקסים גורביץ', מומחה לכירורגיה אורתופדית אשר נמנה על הבודדים בארץ שעוסקים בכף רגל סוכרתית וברשותו יכולות לטפל בבעיה זו בהצלחה. ד"ר גורביץ' משמש כאחראי על תחום שירות כף רגל סוכרתית ופצעים קשי ריפוי במערך האורתופדי של המרכז הרפואי הלל יפה, ומזה שנים משמש כמנהל של מרפאות כף רגל סוכרתית ופצעים קשי ריפוי במסגרת קופות חולים. במרפאות ניתנים ייעוץ, הכוונה ובניית תוכנית טיפולים לחולי סוכרת הסובלים (או טרם סובלים) מסיבוכים של כף רגל סוכרתית. ד"ר גורביץ' מנהל את פורום כף רגל סוכרתית בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
מידי שנה מתבצעות בישראל למעלה מ- 1,500 קטיעות של גפיים תחתונות בשל סיבוך של מחלת הסוכרת הנקרא 'הרגל הסוכרתית'. סיבוך זה עלול להיגרם אצל 15%-20% מבין חולי הסוכרת. מאחר שידוע שכיום חיים בארץ כ- 650,000 חולים, על הרופאים מוטלת החובה לעשות ככל הניתן על מנת לטפל בהם באמצעים הטובים ביותר, כדי למנוע התדרדרות שתוביל לקטיעה ואף אובדן החיים.
'רגל סוכרתית' היא תוצאה ישירה של מחלת הסוכרת, הנובעת בעיקר מאיבוד תחושה בגפיים תחתונות בשל פגיעה עצבית, ונגרמת מפגיעה בזרימת הדם בכלי הדם הממוקמים באזור כף הרגל והקרסול. הפגיעה העצבית והירידה ביכולת לווסת את אספקת הדם לגפה, תורמות להיווצרות פצעים שגוף החולה יתקשה להתמודד עימם. אלו פצעים שעלולים להתפתח בהם זיהומים קשים ואף לגרום לנמק.
פצע קשה ריפוי משמעו התמודדות מאתגרת, הן של הצוות הרפואי והן של החולה, הסובל לעתים במשך שבועות או חודשים ארוכים מהגבלה של תנועה, אשפוזים חוזרים, כאבים נוירופטים ולעתים קרובות יציאה ממעגל העבודה ואובדן העצמאות. כיום קיימים מספר רב של טיפולים מתקדמים לפצעים קשי ריפוי, אך בשל שונות בין החולים והמורכבות של הפצעים יש צורך לעתים לעשות שימוש במספר טכנולוגיות עד להחלמה של הפצע.
בהחלט. כבר לפני כעשור הכירה ועדת סל התרופות בצורך המיוחד בתקצוב של טכנולוגיות לטיפול בפצעים קשי ריפוי, ואף הוקם לצורך זה צוות מומחים שנקרא 'ועדת הפצע'. על פי המלצת הועדה נכנסו מספר טכנולוגיות, ביניהן טיפול בלחץ שלילי VAC - הגורם לאטימת הפצע בלחץ שלילי מעכב צמיחת חיידקים ומעודד את תהליך הריפוי, יצירת כלי דם ורקמת גרעון.
בנוסף נכנס טיפול ברימות רפואיות אשר גורם לניקוי הפצע מרקמות מתות ומזוהמות, וכן טיפול בהעשרת הגוף בחמצן (טיפול בתא לחץ וטיפול בחמצן מקומי לאזור הפצע). מלבד זאת, קיימות שיטות טיפול חדישות אשר נמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים והוכחו כבר כיעילות במקרים מתאימים, כמו למשל טיפול בלייזר רפואי.
נכון מאוד. למרבה הצער, העובדה שחלק מהטכנולוגיות אינן באמת זמינות לצוות הרפואי, ועלותן הגבוהה מאוד של טכנולוגיות אחרות שאינן מתוקצבות או מסובסדות על ידי מערכת הבריאות, מצמצמת את היכולת שלנו לתת מענה טוב לכלל החולים, שכן רק מעטים מהם יכולים לממן מכיסם את הטיפולים. כך למשל, טיפול בתא לחץ בו ניתן חמצן בתנאי לחץ גבוה לכל הגוף ולא רק לאזור הפצע, על מנת לפתור את הבעיה בצורה היקפית, הוא טיפול יקר ואינו זמין בכל בתי החולים. אין ספק שכדי להגיע להחלמה ולמנוע ככל שניתן מצבים בהם עולים על הפרק ניתוחים כירורגים מורכבים או קטיעת גפה, יש לצייד את הרופאים בכל ארסנל הטיפולים הקיים.
בוודאי. יש לזכור כי מחלת הסוכרת מוגדרת כמגיפה של העולם המודרני, וההתמודדות של החולים איתה היא יום יומית וללא פשרות. לצד הטיפול התרופתי, הקפדה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, על חולה הסוכרת לבדוק מידי יום גם את כפות הרגליים. זאת מאחר שלעיתים, מה שבתחילה נראה כפצע קטן עלול להתפתח לפצע קשה ריפוי, הדורש טיפול מורכב ולפעמים אף התערבות כירורגית.
לבסוף, יש להזכיר שפצעים קשי ריפוי אינם נחלתם של חולי סוכרת בלבד. בקבוצות הסיכון נמצאים בין היתר אנשים הסובלים ממחלות בכלי הדם, יתר לחץ דם, השמנת יתר, מחלות ראומטיות, חולים הסובלים מפצעי לחץ, או חולים אחרי ניתוח שהושתלו להם קיבועים מתכתיים, שתלים מלאכותיים או שעצם או גיד נותרו חשופים.
ד"ר מקסים גורביץ' הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית, אחראי תחום שירות כף רגל סוכרתית ופצעים קשי ריפוי במערך האורתופדי של בית החולים הלל יפה, מנהל מרפאות כף רגל סוכרתית ופצעים קשי ריפוי במסגרת קופות חולים, ומקבל מטופלים גם באופן פרטי במרפאת קוואטרו בחדרה. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר גורביץ' דרך פורום כף רגל סוכרתית.