טיפולי שיניים מהווים חלק מהתרבות האנושית כבר אלפי שנים, ובחלק מהתקופות הקדומות כבר נראתה רפואה מתקדמת שאפשרה אפילו שיקומי פה ושימוש במאלחשים. ואולם, פריצת הדרך לרפואת השיניים המוכרת לנו התחוללה בתחילת המאה ה- 20, עם ראשית פיתוחם של גישות כירורגיות נפרדות וחומרים דנטאליים כמו שימוש בחרסינה וסתימות שורש. כיום, בעשור השני של המאה ה- 21, רפואת השיניים הינה תחום רפואי-כירורגי רחב היקף המתחדש ומתפתח בכל עת. בד בבד, בקרב הציבור עולות לא פעם שאלות בנוגע לתחומי רפואת השיניים בארץ, כגון הפלרת מים, סבסוד טיפולים לילדים ורכישת תכשירים שונים. על מנת לשמוע על השינויים, החידושים ומצב הענף בישראל פנינו אל ד"ר עאמר מוחמד, בוגר הפקולטה לרפואת שיניים הדסה, העוסק ברפואת שיניים מבוגרים וילדים במסגרת קופות החולים מכבי וכללית. ד"ר מוחמד מנהל בפורטל את פורום רפואת שיניים ילדים ואת פורום רפואת שיניים מבוגרים, ועונה בהם על שאלות הגולשים.
באופן כללי, ענף רפואת השיניים זוכה בשנים האחרונות לחידושים ופיתוחים רבים בכל תחומיו. ואולם, אחד הכללים המנחים שמשפיעים על התפתחויות אלו הינו מעבר לטכנולוגיות וגישות טיפול מתחומי הרפואה עם התערבות מזערית (Minimal Invasive Dentistry)). כלומר, רפואת השיניים מכוונת לגישה מודרנית של כמה שפחות לטפל בשן הטבעית והשארת כמה שיותר חומר שן, בשילוב טיפולים הרבה יותר מדויקים, יעילים ומזעריים. מעבר לכך, הכיוון בטיפולי שיקום פה וטיפולים משמרים הוא דגש רב על נושאי האסטטיקה, וזאת בהתאם לבקשת המטופלים.
בתחום רפואת שיניים משמרת מושם דגש רב על שחזורים לבנים אסטטיים, באמצעות סתימות לבנות המשתפרות כל הזמן בחוזקן ובעמידותן לטווח הארוך. בתחום שיקום הפה הדגש הינו שוב אסטטי, בכל הקשור לייצור כתרים. עד היום, השימוש הנפוץ היה בכתרים מצופי חרסינה בעלי בסיס מתכת שחורה, כשעם הזמן והישחקות נחשפה המתכת השחורה ונוצרה חזות פחות אסטטית. כיום התווספו לשוק גם כתרים על בסיס זרקוניה העשויים ממתכת לבנה, אשר גם בנסיגת חניכיים שומרים על חזות אסטטית ברמה גבוהה. יחד עם זאת, אני רוצה לציין שההבדל בין כתרי חרסינה רגילים לזרקונים הוא בעיקר בתוצר האסטטי ולא באיכות הכתר. כמו כן, על פי רוב התוצאה קשורה גם במיומנות הרופא המבצע.
השיטה הוותיקה לנטילת מידות לשיניים נעשית באמצעות חומר דמוי פלסטלינה, המעתיק את צורת השן של המטופל. כיום ניתן לבצע העתקות אלו באמצעות סורקים דיגיטאליים, שהינם סוג של מצלמה ממחושבת זעירה המצלמת את השן ומייצרת מודל תלת מימדי. שיטה חדישה זו מעניקה מענה טוב יותר והופכת את הפרוצדורה הרפואית עבור המטופל ליותר פשוטה, קלה ומהירה . כמו כן, היא מאפשרת יציקת כתרים בהדפסה תלת ממדית, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות בכל תחומי רפואת השיניים. יתרונה הגדול נעוץ בכך, שהיא נותנת תוצאות ברמת דיוק גבוהה מאוד, ללא קשר למיומנות הטכנאי.
יש הרבה חידושים והתפתחויות בתחום טיפולי השורש, בעיקר בכל הקשור למכשור הטיפולי. כיום ניתן למצוא מערכות מתקדמות ייעודיות לטיפולים אלו, המאפשרות ניקוי טוב יותר של הזיהום ושומרות באופן אופטימאלי על חומר השן הבריא. יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר בטכנולוגיה חדישה ויקרה ולכן היא בדרך כלל זמינה רק אצל רופאי שיניים מומחים לטיפולי שורש. דוגמא לכך מהווה מערכת SAF (Self Adjustment File) שהראתה יעילות גבוהה, אך היא עדיין יקרה יחסית.
גם רפואת השיניים הכירורגית זוכה בשנים האחרונות להתפתחויות משמעותיות, וזאת עבור טיפולים כמו השתלות, השתלות עצם והרמות סינוסים. התפתחויות אלו מתבטאות בניתוחים מזעריים שהינם יותר מהירים, פחות פולשניים ועם רמות הצלחה והתאוששות יותר גבוהות. כך לדוגמא, קיימת העדפה לביצוע ניתוח הרמת סינוס סגורה, שהינו פחות גדול מאשר הרמת סינוסים פתוחה ופחות פושלני. כמו כן, נעשה שימוש בציפוי שתלים מתקדמים בעלי יכולת קליטה גבוהה יותר בגוף המטופל.
השינוי והדגש העיקרי כיום בענף טיפולי השיניים לילדים מתבטא יותר בגישת הטיפול ובמתן תרופות סדטיביות (מרגיעות), ופחות בטכנולוגיות. גישות הטיפול בילדים נשענות על שיטות פסיכולוגיות שונות ואחת השיטות היותר נפוצות שבה גם אני נעזר הינה גישת ה- "tell, show, do" או בעברית - "ספר, הראה ובצע". הווה אומר, שקודם כל אני מסביר לילד אודות הטיפול המיועד בשפה ומונחים המתאימים לגילו, ואחר כך אני מציג בפניו את המכשור בשילוב דימויים הלקוחים מעולם הילדים. כך לדוגמא, לסכר גומי המונע בליעת מים ורוק אני קורא מטריה. רק לאחר פעולות ההכנה אני עובר לטיפול עצמו באופן רגיש ומודע לצרכי ותגובות הילד המטופל. בנוסף, רפואת שיניים בילדים שמה דגש רב על רפואה מונעת. גישה זו מתבטאת בין היתר באיטום חריצים, שימוש במים מופלרים, צחצוח שיניים נכון ושמירה על היגיינת הפה מגיל צעיר.
כפי שכבר ציינתי, רפואת השיניים צועדת לעבר גישות רפואיות עם התערבות מזערית, בשילוב טכנולוגיות, ציוד וחומרי גלם מתקדמים ואיכותיים. כמו כן, רפואת השיניים נעשית הרבה יותר אישית ואסטטית, והיא מכוונת לספק מענה מדויק המותאם לבקשות המטפל. בנוסף, בעתיד יגדל הדגש על כל הקשור ברפואה מונעת, בעזרת פיתוח מודעות ציבורית, תוספי תזונה ושיטות טיפול מונע.
אני חושב שזהו צעד מבורך הנותן מענה טיפולי לכלל צרכי האוכלוסייה ללא הפליה מעמדית וכלכלית, ותורם לצמצום הפערים בחברה הישראלית. כיום הסבסוד ניתן לילדים עד גיל 12 כשהייתה כוונה להמשיכו לגיל 18 בפעימות, אך נכון להיום הוא אינו יוצא אל הפועל. אני כולי תקווה שגישה זו תמשיך ותתרחב בעתיד גם לילדים בגילאים יותר מבוגרים.
למרבה הצער, כמו שקורה במדינות רבות בעולם, לא נראה שמדינת ישראל תוכל לסבסד טיפולי שיניים לכלל האוכלוסייה. זאת בעיקר עקב העלויות של טיפולים אלו ובגין אינטרסים וכוחות כלכליים שונים במשק. יחד עם זאת, קיים חזון לספק רפואת שיניים מסובסדת עבור ילדים עד גיל 18 ועבור ציבור הגמלאים.
מדובר בנושא מאוד רחב המערב שיקולים רבים ושונים, לרבות שיקולים פוליטיים שאליהם לא אכנס. אישית אני חושב שעדיף להפליר את מי השתייה בהיותם מסייעים במניעת עששת, והאחוזים שבהם החומר נמצא במים נמצאו כלא מסוכנים. מעבר לכך, אני ממליץ על שימוש בתוספי פלואור המסופקים כיום בין היתר כטבליות או במלח.
באופן כללי, מוצרי ותכשירי היגיינת הפה אכן משתפרים עם השנים, אך עדיין במרבית המקרים השפעתם חלקית. כך לדוגמא, משחות שיניים מלבינות לא יכולות להחליף את יעילות הטיפול הזה אצל רופא שיניים. כמו כן, מברשות שיניים חשמליות ומברשות מתקדמות אחרות מקלות על פעולת הצחצוח, אך מקורה של היעילות מצוי עדיין באופן ובמשך הצחצוח עצמו. באופן כללי, הטיפול המומלץ להיגיינת הפה הינו צחצוח ושימוש בחוט דנטאלי. מוצרי השטיפה מהווים רק מוצר משלים המעניק ריח נעים ותחושת רעננות בחלל הפה, ועוזרים בהסרת שאריות חיידקים.
בשורה התחתונה חשוב שהציבור ידע שרפואת השיניים בישראל הינה מהמובילות והמתקדמות בעולם, בין היתר בכל הקשור לשתלים. זאת בזכות תנאי השוק ומחקר אקדמי נרחב, ומעבר לכך כל פיתוח וחידוש בתחום קיימים גם בארץ.
בתחומים אלו ונוספים הינכם מוזמנים לשאול את ד"ר עאמר מוחמד, בפורום רפואת שיניים ילדים ובפורום רפואת שיניים מבוגרים.