X
"ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור ילדים ותינוקות
שנתם של תינוקות מתאפיינת בחלוקה טבעית, בריאה ונורמלית של כל שעות היממה לפרקי זמן קצרים של ערות ולפרקי זמן קצרים של תרדמה, וזאת הן ביום הן בלילה. כדי להימנע מתחושות מיותרות של לחץ או אשמה חשוב לציין כי הרגלי השינה של כל תינוק הינם מיוחדים לו, והם יכולים בהחלט להיות שונים לא רק מאלו של תינוקות אחרים בני גילו, אלא גם מאלו שאפיינו את אחיו הגדולים כאשר היו בגילו. לפיכך, שומה על כל הורה לגלות מהו דפוסם של הרגלי השינה האינדיבידואליים של כל תינוק ולהתאים לו את שגרת היום כדי לשפר את כמותה ואת איכותה של שנת התינוק.
שנתו של הילד יכולה להיות בלתי רצופה – ועיתות השינה והערות עשויות לשמש בערבוביה – בכל שעות היממה בשבועות הראשונים לחייו. משך הזמן הממוצע של כל עת תרדמה יכול להיות מחצי שעה ועד שלוש שעות. דפוסי השינה מתחילים להיות מאורגנים יותר ומסודרים יותר בצביונם בערך בגיל חודש וחצי. הילד נראה אקטיבי יותר בשנתו: הוא מוצץ את אצבעו, מניע את ידיו באופן קופצני, חיוך שפוך על פניו והוא מניע את שפתיו. חשוב להדגיש כי פעולות אלו משקפות דפוס שינה רגיל, בריא ותקין לגיל זה.
תקופת החיים מגיל חודשיים ועד סופה של שנת החיים הראשונה מתאפיינת בסיגולם של דפוסי תרדמה יציבים שניתן לצפות אותם או "לנבאם". מגיל חודשיים ועד היותו בן ארבעה חודשים ניתן לראות אצל התינוק חלוקה יציבה למדי של פרקי שינה מזה ושל פרקי ערות מזה במשך כל שעות היום. מגיל שלושה חודשים ועד גיל שישה חודשים בדרך כלל מתחילה אצל התינוקות מגמה של תרדמה במשך רוב זמנו של הלילה. ילדים בני שנה צריכים לישון פחות במשך היום: מספרן של עיתות התרדמה ביום יורד משלושה או ארבעה פרקי זמן ועומד על פרק זמן אחד או שניים בלבד.
תינוקות בני שנה וחצי אינם זקוקים עוד לשינה בבוקר, וילדים מגיל שלוש ועד גיל חמש כבר אינם זקוקים לשינה אחרי הצוהריים. ילדים מגיל שנה ועד גיל שלוש בדרך כלל ישנים שינה רצופה במשך כל הלילה, וזאת בשעות קבועות למדי (אם כי אורכו של זמן התרדמה הינו אינדיבידואלי לכל ילד). אבל מן הראוי לציין כי דפוס השינה הקבוע והתקין שלהם יכול להשתבש באופן זמני עקב מחלה או נסיעה או שינוי של מקום המגורים ושאר התרחשויות כגון אלו.
בדרך כלל מגיל שנתיים ועד גיל ארבע אין הפעוט זקוק עוד למיטת תינוקות, ויכול הוא לישון במיטת נוער. אך חשוב לדעת כי שינוי זה עשוי להיות כרוך בתקופת התרגלות לא קלה, ובפרט אם הוא בוצע בטרם עת.
כאשר לא קל לעורר את הפעוט בבוקר, אפשר שהוא לא היטיב לישון בלילה.
עד גיל שנתיים זקוק התינוק לפרק זמן ממוצע של 14 וחצי שעות שינה ביממה. עד גיל חודשיים השינה אינה סדירה כלל, ואילו השינה מגיל חודשיים ועד גיל שנתיים מתאפיינת ברציפות רבה ובפחות עיתות תרדמה במשך היום: 10–11 שעות תרדמה במשך הלילה בתוספת 3–5 שעות תרדמה במשך היום.
פעוטות מגיל שנה ועד גיל שלוש ישנים פרק זמן ממוצע של בערך 13–14 שעות ביממה. שנתם בלילה הינה רצופה והם אקטיבים יותר לאין ערוך בשעות היום, שבהן אין הם מקדישים יותר משעתיים לתנומה.
יש להשכיב את התינוק לישון מייד כאשר מבחינים באינדיקציות הראשונות שהתינוק עייף: הוא משפשף את עיניו או מושך באוזניו שלו או פורץ בבכי. התינוק צריך לשכב על גבו במיטה שבה מונח מזרן קשה. עד גיל חודשיים אפשר לטלטל קלות את מיטתו של התינוק או להאכילו כדי לסייע לו בהירדמות, אך משהחל החודש השלישי לחייו של התינוק יש להפסיק פעולות אלו לאט ובאופן הדרגתי, ולהקנות לו הרגלי שינה יציבים דרך קבע.
כעבור שני חודשים צריך לצמצם את מידת האקטיביות ההורית ולהחשיך את חדרו של התינוק בלילה. חשוב לזכור שנבצר מהורה יגע וחסר שקט לתפקד כראוי. הורה עייף צריך לבקש מאדם אחר למלא את מקומו בשמירה על הילד ולהשלים את שעות השינה החסרות לו. הורה שהחליף כוח יוכל לטפל בתינוק, והוא (ההורה) רגוע ושלו יותר.
ביצירתה של שגרת השכבה ובהקנייתם של הרגלי שינה בגיל חודשיים או שלושה יש להדגיש סדר קבוע של פעולות שהתינוק נהנה מהן (וגם ההורה): ישיבה באמבט, מסאז' לעורו של התינוק, לבישת פיג'מה, חיבוק, ערסולו או החזקתו של התינוק על הידיים, שיר ערש אהוב וכדומה. מומלץ להקפיד על סדר הפעולות האמור גם כאשר אדם אחר הוא שמשכיב את הילד לישון. משהגיע הילד לגיל חצי שנה צריך להשכיבו לישון כאשר הוא עייף אך עדיין ער, ולהימנע מ"לסייע" לו בהירדמות. זאת, כדי שיתרגל להירדם בעצמו. יש לדעת כי תינוקות רגילים להתעורר בערך אחת לתשעים דקות, ואם הם "יתמכרו" לסיוע בהירדמות הם יזדקקו לו גם כאשר יתעוררו באמצע הלילה. לפיכך, מגיל שישה חודשים ואילך, אין להחזיק את התינוק או לערסלו על הידיים, ואין להתעכב הרבה זמן בחדרו.
חדר התינוק הוא שצריך להיות התחנה האחרונה בשגרת ההשכבה לפני השינה, שגרה שביצוע הפעולות המרכיבות אותה אינו חייב לארוך זמן רב. התינוק צריך להירדם בחדר נעים, מאוורר, שקט ומרגיע (ללא טלוויזיה). יש להקפיד כי התאורה בעת ההירדמות לא תהיה שונה מזו שתהיה בחדר בלילה כולו.
פעוט מגיל שנה ועד שלוש שנים כבר אמור להיות מסוגל להירדם בעצמו ללא סיוע, ולישון בלא הפסקה במשך רוב הלילה. מן ההכרח להקפיד בהתמדה על זמני ההשכבה והיקיצה הקבועים יומם ולילה, ולהציב גבולות חד-משמעיים. לדוגמא: מספר הקטעים שמקריאים לילד לפני השינה או מספר הפעמים שבהן נותנים לו לשתות או מאפשרים לו לנשק נשיקת "לילה טוב".
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
