תוצאות חיפוש: חדר מיון

סטרידור בילדים מתאר מצב של בצקת בדרכי אויר העליונות, בדר"כ משני לזיהום ויראלי בדרכי האויר העליונות אם כי יכול להופיע גם ללא מחלה ברקע (סימפטום מקדים). לצורך המחשה, ילד עם מחלה ויראלית או נזלת שמתעורר בלילה עם קושי בהכנסת אויר עם צרידות בכל נשימה ושיעול נבחני ומצוקה נשימתית, צריך להגיע לבירור רפואי, ובמידה והמצב קיים בכל נשימה גם במנוחה פנייה למיון הינה נצרכת ודחופה.

חשוב לדעת שכיום אפשר לקבל חיוך לבן ויפה עם שיניים שלמות וצחורות. מדובר בהליך פשוט וקצר שלוקח 2 או 3 פגישות לכל היותר, ואינו כרוך בעלויות גבוהות. הכוונה היא לציפויי חרסינה שנקראים גם חזיתות חרסינה. אלו ציפויים שמדביקים לשיניים בדבק מיוחד, הם מחזיקים מעמד לשנים רבות ושומרים על גוון יפה שמתאים לגמרי לגוון השיניים של האדם. עם הציפויים האלה אפשר לתקן שיניים שנחבלו ועברו טראומות, לסגור מרווחים, לסדר סימטריה ולתת לשיניים גוון טבעי ונאה. המטופל עצמו שותף לכל אורך התהליך וההחלטות, ואפילו יכול לראות איך ייראו התוצאות לפני שמדביקים את הציפויים.

אנשים רבים רוצים לשפר את החיוך שלהם ויש דרכים שונות לעשות זאת במרפאת השיניים, החל בהלבנת שיניים ועד לציפויי חרסינה וכתרים. חשוב לדעת שהשיטה המובילה בימינו לציפויי חרסינה הינה הגישה המיקרוסקופית, המכוונת להשגת תוצאות אסתטיות אופטימאליות, עם הורדה מינימאלית (אם בכלל) של חומר שן, מבלי לגרום לנזקים או ליצור רגישת בשן. השיטה מומלצת לכל מי שחשוב לו מראה החיוך שלו וחולם על חיוך בטוח ונאה, אבל מפחד להגשים את החלום בגלל סטיגמות שאומרות שציפוי חרסינה פוגע בשיניים. למעשה, היום ניתן ב- 2 פגישות בלבד לבצע את ציפויי החרסינה וליהנות מתוצאות אסתטיות מקסימאליות שנותרות נאות גם בטווחים ארוכים של שנים. כמו כן, במידה שלא ניתן לבצע ציפויי חרסינה אפשר לבצע כתרי חרסינה בגישה מיקרוסקופית זעיר פולשנית, ללא טיפול שורש וללא מבנה.

חזיתות חרסינה מסוג למינייט נותנות תוצאות אסתטיות טובות בהרבה בהשוואה לציפוי לומינירס. הסיבה לכך היא שבציפוי למינייט מבצעים תחילה ליטוש של השן, ולפי עובי הליטוש מכינים את המידה המדויקת של חזית החרסינה. על כן, מתקבלת תוצאה שאיננה עבה מדי או בולטת החוצה. ראוי לציין כי השחזת למינייט (פעולת הליטוש) היא עבודה מורכבת מאוד המגיעה לכדי אומנות, ולכן הרופא חייב להיות בעל מקיאות מעמיקה, ניסיון רב ורמת מקצועיות גבוהה. לעומת זאת, בציפוי לומינירס לא מבצעים הכנה, כלומר לא מלטשים את השן ומורידים ממנה את העובי, ולכן התוצאה היא שיניים שבולטות החוצה. אמנם קיימים מקרים שגם בהם ציפוי לומינירס יכול להתאים, למשל כשרוצים להבליט שן החוצה, אך למי שמחפש תוצאות אסתטיות טובות ההמלצה הגורפת היא על ציפוי למינייט.

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט