X
פתח תפריט ניווט ראשי
קופות חולים
יפה נוף
חפציבה
הרצוג
הר ברכה
דר' מונתאסר
גבעת שרת-ב.שמש
בת עין
באקה אל-גרביה
בעאנה
בני ברק
מצאו אותנו בפייסבוק:
כאבים עצביים נפוצים מאוד באוכלוסייה המבוגרת ופוגעים באופן קשה באיכות החיים. לכן, חשוב לדעת שישנן אפשרויות למניעה וטיפול בכאבים אלו. כך לדוגמא, ניתן למנוע את המצב הקשה של שלבקת חוגרת על ידי קבלת חיסון שעלותו כ- 500 שקלים. כמו כן, חולי סוכרת המצויים בסיכון גבוה יותר לכאבים עצביים עקב סכנת קטיעה, יכולים למנוע סיבוכים על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית - השומרות על איזון רמות הסוכר שלהם. במידה שישנם כאבים עצביים קיימות תרופות המיועדות להביא להקלה, בעיקר מקבוצות של נוגדי דיכאון ונוגדי אפילפסיה. כמו כן, קיימים טיפולים של הזרקות אל סביבת העצב הפגוע, כמו חומרי הרדמה מקומיים או קורטיזון, שמקלים על הכאבים ומזרזים את ההחלמה. במקרים יותר כרוניים המתמשכים לאורך שנים, ישנה אפשרות לטפל באמצעות השתלת אלקטרודה או בגלי רדיו. כמו כן, קיימות מדבקות המשחררות בהדרגה חומרי הרדמה מקומית או חומרים נרקוטיים, וגם השימוש בקנאביס רפואי עשוי להקל על כאבים עצביים.
שפיכה מוקדמת (או "שפיכה מהירה") היא הבעיה המינית הנפוצה ביותר בקרב גברים, יותר מבעיות זקפה, חרדת ביצוע, חשק מיני ועוד. 70% מהגברים סבלו או יסבלו מבעיות של שפיכה מוקדמת. שפיכה מוקדמת היא גם בעיה שקשה להגדיר, מפני שאין פרק זמן מינימלי שלאחריו "מותר" לשפוך.
שפיכה מוקדמת מוגדרת בתור שפיכה שמתקיימת לפני שאחד מבני הזוג, או שניהם, מעוניין בה. כלומר, לא משנה כמה זמן החזקת מעמד, אם בת הזוג הייתה רוצה שתמשיך עוד - אתה סובל משפיכה מוקדמת.
זאת הגדרה שנובעת משילוב של שתי מוסכמות מקובלות בחברה שלנו. הראשונה היא שההנאה של שני בני הזוג ובמיוחד של האישה היא חשובה, ושזה תפקידו של הגבר לשלוט על גופו ולספק לאישה את ההנאה שלה. כיום, מבחינת גברים רבים, אם הם גומרים מהר משמעות הדבר היא שהם גוזלים מהאישה את ההזדמנות שלה ליהנות.
המוסכמה החברתית השנייה שתורמת לבעיה היא שהנאה מינית של שני בני הזוג מושגת בחדירה. כלומר, אם התבצעה חדירה ובת הזוג לא הגיעה לאורגזמה סימן שמשהו לא בסדר. מוסכמה זו היא שגויה מיסודה, שכן רק 20% מהנשים מגיעות לאורגזמה נרתיקית בלבד במהלך החדירה. אחוז מסוים של הנשים מגיע לאורגזמה משולבת מהחדירה ומגירוי של הדגדגן יחד, וחלק ניכר של הנשים לא מגיע לשום צורה של אורגזמה בחדירה כלל.
אם כן, עד כמה שחשוב ללמוד לשלוט על הזקפה ולא לשפוך לפני שמעוניינים בכך?
מצד אחד חשוב להבין שאפשר לנתק את הקשר בין חדירה להנאה של האישה ולפתח ציפיות ריאליות. מנגד, חשוב שגברים ידעו שיש טיפול קל, פשוט ויעיל לשפיכה מוקדמת ושהם לא צריכים להתבייש או לסבול. עליהם לפנות לרופא סקסולוג ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד. עם זאת, חשוב עוד יותר שגברים יידעו כיצד לספק לבת הזוג שלהם הנאה מינית בלי קשר לחדירה, באמצעות הפה, האצבעות או שימוש באביזרי מין.
לגברים אשר סובלים משפיכה מוקדמת אני מציע לשפוך פעם אחת בכוונה במהלך המשחק המקדים ואז להשקיע את זמן ההתאוששות שלהם בהענקת הנאה לבת הזוג. לאחר מכן אפשר לנסות לבצע חדירה, כאשר זמן ההגעה של הגבר לשפיכה חוזרת מתארך בעוד שזמן ההגעה של אישה לאורגזמה חוזרת דווקא מתקצר. אם לאחר החדירה בת הזוג עדיין אינה מסופקת אפשר וצריך להמשיך באמצעים אחרים. כמובן אם ההתנהלות הזו אינה נעימה לאחד מבני הזוג או מביאה למתח ביחסים, כדאי ביותר לפנות לטיפול.
באופן כללי, כדאי להרבות בשתיית ממים בכל סוגי מחלת אבנים בכליות, הנקראת גם אבנים בדרכי השתן. יחד עם זאת, רק שתיית מים בפני עצמה לא מספיקה לטיפול באבנים קיימות. היא מהווה בסיס למניעת היווצרות אבנים חדשות. עוד חשוב להבהיר ששתיית מי ברז איננה מעודדת יצירה של אבנים בכליות, כמו שנוצרת אבנית בקומקום. בספרות העולמית אין כל סימוכין לכך. אם כן, לשתייה מרובה של מים, לרבות מים מינרלים, ישנה חשיבות גדולה במניעת יצירת אבנים חדשות בכליות. לא מעט מחקרים מצאו שכדי להגיע לכמויות מספקות הגוף צריך לייצר מעל שני ליטרים של שתן ביממה.
בשיטת מוח אחד מתבצע תהליך שחרור חסימות כאשר אנו יורדים באופן עדין אל גיל הטראומה. העבודה שאיננה מילולית אלא פיזית מעיקרה עוברת דרך איתור הבעיה/האירוע ושחרור של הטראומה. יש להדגיש כי התהליך אינו מיועד ואינו מוביל למחיקת הטראומה, מהסיבה שהפשוטה שהיא כבר התרחשה. מה שאנו שואפים אליו הוא להביא לשחרור של מתחים המאפשר התבוננות שונה על האירועים, כלומר מזווית שונה ללא מתח. כך המטופל יכול להיעזר בטראומה כדי לבנות את עצמו מחדש, ולמעשה בזכותה הוא יוצא אל החיים עם יותר חוזק וכוחות. כלומר, הטראומות יכולות להפוך עבור כל אחד מאיתנו לשיעור, ליתרון ולכוח באמצעות תהליך טיפולי של שיטת מוח אחד.
בראש ובראשונה חשוב להימנע מזיהומים וזאת על ידי רחצה טובה של האיזור המנותח. רצוי מאד שהמנותח ישמור על היגיינה טובה טרום הניתוח , ולאחריו, על מנת להימנע מזיהום של הפצע הניתוחי. בנוסף, חשובה הטכניקה שבה תופרים את העור. בתחילה הצלקת אמורה לבלוט מעט, ובמהלך הזמן משתטחת.
בשבוע - 10 ימים הראשונים מקובל לטפל במישחה אנטיביוטית, עד הוצאת התפרים. לאחר הוצאת התפרים נהוג לתת מישחה המכילה סטרואידים על מנת להפחית הבצקת והדלקת הכרוכים בתהליך הריפוי. בשלבים מאוחרים יותר, כחודש לאחר הניתוח, ניתן לשקול להוסיף לפי הצורך מישחה ייעודית לשיפור הצלקת.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית
