קופות חולים
פסגת זאב
מעוז
הר נוף
לב ביתר
קרית היובל
בית שמש
מעלה אדומים
שייח ג'ראח
רמת בית שמש
גילה
מצאו אותנו בפייסבוק:
קודם כל, חשוב להבין שלא כל שן בינה צריכה עקירה, וייתכן מאוד שאפשר יהיה להימנע מהטיפול. יחד עם זאת, לפעמים באמת צריך לעקור את השן ולשם כך חשוב לפנות תחילה אל מומחה לכירורגיית פה ולסת אשר ייתן לכם ייעוץ. מדובר במומחה שמבצע את כל הבדיקות ועובר על הצילומים, וביחד איתכם יבחר את דרך הטיפול הטובה, הבטוחה והנוחה ביותר. חשוב לזכור כי עקירת שן בינה הינה מורכבת הרבה יותר מעקירות רגילות, וגם יש בה סכנה לפגיעה עצבית. על כן, מומלץ מאוד לפנות אל מומחה לכירורגיית פה ולסת לקבלת ייעוץ, ולמעשה כדאי שהמומחה בעצמו גם יהיה מי שיבצע את עקירה כדי למנוע סיבוכים ונזקים חמורים.
טיפול CBT או בשמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הנו טיפול פסיכולוגי שמטרתו לשנות אצל המטופל דפוסי התנהגות ומחשבות שמעוררים טריגרים. הטיפול עצמו ממוקד מאד ולא עוסק בחיבוטי הנפש של המטופל, אלא מציע כלים להתמודדות עם בעיה ספציפית - חרדה, טראומה, דיכאון וכו'.
בפגישה או שתיים הראשונות המטפל יבצע אינטייק בו יברר באילו נושאים המטופל רוצה להתמקד במסגרת הטיפול. הוא ילמד מתוך השיחות עם המטופל את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו, מהו הקושי שאיתו המטופל מתמודד, באילו דרכים הוא ניסה להתמודד עם אותו הקושי עד כה ומה הציפייה שלו מהטיפול. פגישות אלו יוצרות את החיבור הראשוני וההכרחי בין מטפל למטופל, שכן הצלחת טיפול CBT תלויה כמו בכל טיפול פסיכולוגי בחיבור ובאמון שנוצרים בין המטופל למטפל.
הפגישות הבאות יכללו את הכלים לזיהוי מחשבות מכשילות והתנהגויות שמעוררות את הטריגר החרדתי, יצירת תוכנית התמודדות במקרה בו הטריגר הופעל, ודרכים להטמעת השינוי בטווח הארוך. טיפול CBT לא מתקיים רק בין פגישה לפגישה אלא קיימת חשיבות לתרגול בין הפגישות, באמצעות ביצוע התרגילים הניתנים על ידי המטפל, מילוי יומן על פי בקשת מטפל ה-CBT, ושיתוף התובנות בפגישה.
מכיוון שטיפול CBT קצר וממוקד, לאחר שהמטופל מגיע ליעד - הפחתת הסימפטומים שגורמים לחרדה, יותר שליטה במחשבות המכשילות, התגברות מסוימת על הפוביה וכדומה, ניתן לסיים את הטיפול או לעבור לטיפול דינמי המנסה לחקור את הסיבה להיווצרות הבעיה מלכתחילה ולטפל בשורשיה.
הטווח התקין של הליכה אצל תינוקות הוא רחב (החל מתשעה חודשים ועד לגיל שנה וחצי - עם ממוצע של כשנה וחודש), ובימינו, הורים שקצב ההתפתחות המוטורית של ילדם מתעכב מעט לפי ראות עיניהם מתפתים לא אחת לרכוש אביזר עזר - הליכון על מנת לזרז את קצב ההתפתחות (ההליכה), אולם מחקרים מורים, כי הליכונים מעכבים בפועל את ההתפתחות המוטורית - ההליכה ויתר על כן, הם גם מסכנים את התינוקות ומדווחות לא מעט תאונות תוך שימוש בהליכון.
לפני החלפת מפרק יש להתייעץ עם אורתופד אשר ישוחח עם המטופל, ישמע את תלונותיו, ויבצע צילומי רנטגן ובדיקות נחוצות אחרות. לאחר שהאורתופד מגיע למסקנה שיש פגיעה אמיתית, והאדם בוחר לעבור את הניתוח כדי לשנות את מהלך הכאב ואיכות החיים, יש לפנות לרופא המשפחה. זאת מאחר שרופא המשפחה הוא הדמות שמכירה בצורה הטובה ביותר את מצבו הנוכחי וההיסטוריה הרפואית של המטופל, ולפני שנכנסים לניתוח גדול מעין זה חובה לוודא כי המצב הרפואי אכן מאפשר זאת. על פי ההיכרות של רופא המשפחה והנתונים שבידיו הוא יפנה את המטופל במידת הצורך לרופאים מקצועיים להשלמת בדיקות נוספות. הרופאים המומחים יבדקו את המטופל, יגדירו את הסיכונים וימליצו על הכנה נכונה טרם הניתוח - תרופות ומינונים מסוימים לקראת הניתוח, טיפולים מקדימים או הכנה ארוכה יותר. יש לציין שבמקרים נדירים ייתכן ומומחים אלו יקבעו גם שהסיכון גדול מידי, ויבקשו לדחות את הניתוח.
לא בהכרח. הפסיכיאטר אמנם מורשה לתת טיפול תרופתי, אך לא תמיד קיים בכך צורך.
הטיפול הפסיכיאטרי משתנה כתלות בצרכי המטופל, בתסמינים שהוא מציג ובאבחנה ממנה הוא סובל, ולפעמים מספיק טיפול נפשי/התנהגותי ושימוש בטכניקות מעולם הפסיכולוגיה על מנת לסייע.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית