חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

למי שחושב שרפואה מונעת היא תחביב או מותרות כדאי לשנות את דעתו. למעשה, מדובר בתחום בסיסי ויסודי שעליו בנויה כל הבריאות שלנו ותפקודו של הגוף. הכוונה היא לשורה של פעולות אשר מטרתן להאריך את החיים, לשפר אותם ולתת זמן רב ככל האפשר ללא תחלואה בעתיד לבוא. מדובר בפעולות כמו קבלת חיסונים ונטילת תרופות, שינויים באורח החיים, נטילת תוספי תזונה וכדומה. הנתונים מורים כי ביצוע פעולות אלו לאור ייעוץ ומעקב רפואי מקטין ב- 50 אחוז את שיעור התמותה המוקדמת, ולכך מצטרך כאמור שיפור מהותי באיכות החיים ובמשך השנים הבריאות.

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט

ייעוץ טרום הריוני חשוב במיוחד לנשים עם מחלות רקע, נשים הנוטלות תרופות באופן קבוע, נשים עם תוצאות הריון קודם שאינן מיטביות, נשים החשופות לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתן ואורח חייהן, מטרת הייעוץ היא להעריך ולאמוד את גורמי הסיכון ולצמצמן על מנת להיטב את תוצאות ההריון הבא.

לא פעם מגיעים אלי לייעוץ, בני נוער עם עיניים בוהקות מלאי התלהבות, וכשאני שואל אותם מדוע הגיעו ומה מפריע להם? עונים, "אממ.. לא יודע.. אני רוצה גשר?!".

...אז לכבוד כל אותם ילדים ובני נוער הכנתי את הטיפ הזה:

הפעם על טיפול יישור שיניים לילדים ונוער מתי? ולמה?





למעשה מועמד לטיפול יישור שיניים צריך לעמוד בשלושה תנאי סף



תנאי סף ראשון: שיניים קבועות.

בגילאי 11.5-13 לערך, מסתיים שלב החלפת המשנן (נשירת השיניים ה"חלביות" ובקיעת השיניים הקבועות). לקראת גיל זה, מומלץ להגיע לבדיקה אצל מומחה באורתודונטיה/ יישור שיניים ולסתות, בכדי לקבל חוות דעת מקצועית.





תנאי סף שני: צורך אמיתי בטיפול.

האורתודונט יבצע בדיקה מקיפה של מערכת הלעיסה והפנים ויקבע האם קיים ליקוי הדורש טיפול. הליקויים השכיחים ביותר הינם ליקויי סגר הנובעים מעמדת שיניים לקוייה, אך קיים גם מספר לא מבוטל של מקרים אשר נובעים מליקוי ביחסים בין עצמות הלסת. לכל מטופל צורך שונה ולפיכך מותאם טיפול אישי.





תנאי סף שלישי: שיתוף פעולה.

הטיפול האורתודונטי אורך בממוצע כשנה וחצי ודורש שיתוף פעולה מירבי מצד המטופלים, אשר מצידם מחוייבים להפגין בגרות נפשית, מחויבות, ומוטיבציה. ברוב המקרים ההתלהבות הראשונית של תחילת הטיפול דועכת בהדרגה תוך מספר חודשים, אך המחוייבות לתהליך חייבת להימשך עד להשלמת הטיפול.



עמידה בשלושת תנאי הסף מהווה בסיס איתן לתחילתו של טיפול מוצלח.





הטיפול האורתודונטי השכיח ביותר, כולל שימוש במכשור מסוג סמכים אורתודונטיים או בשמותיהם העממיים: קוביות, ריבועים, גשר וכו', אך לא רק. על המכשור וסוגיו השונים ארחיב בפוסט הבא "טיפול יישור שיניים לילדים ונוער איך?".



אסכם בכך שהצלחת טיפול יישור השיניים תלויה בתכנון קפדני ונכון ובמטופל אחראי ומחוייב, רק כך אפשר לזכות ב"חיוך לחיים"



שלכם,



ד"ר יוסף גפני



מומחה באורתודונטה - יישור שיניים ולסתות





*המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

ישנם מחקרים חדשים בתחום הבריאות המראים שכל אחד מאיתנו יכול לתרום לבריאותו בלי מאמצים יוצאים מן הכלל. למעשה, אם מבצעים חצי שעה ביום 5 ימים בשבוע פעילות גופנית לא מאוד מאומצת, אפשר לתרום משמעותית לבריאותכם ולתוחלת החיים שלכם. מדובר אפילו בפעילות שגרתית כמו עלייה במדרגות, ניקוי וסידור הבית, הליכה לקניות או לתחנת האוטובוס, יציאה לקניות וכדומה. כל פעילות כזו מניעה את הגוף שלכם ומפעילה את מערכותיו. המחקרים מראים שאם מבצעים 5 ימים בשבוע חצי שעה של פעילות גופנית בצורה זו, ניתן למנוע חמישה אחוזים ממוות ממחלות הלב, ויותר משמונה אחוזים ממקרי המוות. אכן, זהו שינוי משמעותי לעומת התפיסה הרווחת עד כה, לפיה צריך להשקיע שעות רבות ומאמצים ניכרים כדי לשמור על הבריאות.