עמוד 25

בדיקת אק"ג רגילה בקופת חולים האם הפיענוח הוא מיידי ?

תלוי בנהלים של הקופה והמרפאה

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום לרופאים
יש לי מדצמבר 2013 קוצב לב מסוג SJM .VERITY SR XL .5156
לפי דרישת הנוירולוג אמור לעבור בדיקת EMG כמותי
ובדיקת RNS האם אפשר לעשות את הבדיקות עם הקוצב
תודה מראש

ממליץ שתתיעץ במרפאת הקוצבים שבמעקבה אתה נמצא.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב , בן 32 מעשן
כבר תקופה שאני מרגיש כל הזמן את פעימות הלב.
לאחרונה מבצע מעקב עם שעון דופק
דופק בזמן שינה בממוצע 60
דופק במהלך היום בעבודה לא מאומצת נע בטווח 90-115.
דופק במנוחה 80-90
האם המצב תקין ? האם תקין שברוב שעות היום הדופק בטווח ה 100 ומעלה ?

ממליץ שתבדוק תפקודי בלוטת התריס וספירת גם. כמו כן ניתן לשקול ביצוע בדיקת מאמץ לזיהוי הפרעות קצב. חיוני להפסיק לעשן.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

סובל שנים רבות מפעימות מוקדמות ותחושץ דופק בלתי סדיר. מטופל בתרופות
ויפקס 75 מ"ג
נורמיטן 25 מג
אוקסאר פלוס
אמלו 10 מג
אמביאן

לחץ דם 140.80

מהירות מינימלית: 47
מהירות מקסימאילית: 89
מהירות ממוצעת: 63
הפרעות קצב חדריות VPC'S: נצפו VPC'S בתדירות של 1-400 פעימות לשעה (נצפו סה''כ 1,735 VPC'S במשך הבדיקה , כולל קטעי ביגימניה וטריגימניה- ראה טבלת פיזור בדו''ח). ממוקד אחד.
הפרעות קצב על חדריות APC?S: נצפו APC'S בתדירות של 1-11 פעימות לשעה (נצפו סה''כ 61 APC'S במשך הבדיקה , בפיזור הומוגני ביממה - ראה טבלת פיזור ה- APC'S בדו''ח). נצפו 6 קטעי NONSUSTAINED ATRIAL TACHYCARDIA בני 3-15 פעימות, במהירות 143-150 פעימות לדקה (עמ' 4-5 ).
הפרעות הולכה: לא נצפו.
פעילות קוצב:
שינויים משמעותיים בקטע st: היפוך לסירוגין של גלי T ב-3 הערוצים.
תלונות הנבדק: היפוך לסירוגין של גלי T ב-3 הערוצים.
הממצאים בהתאם לתלונות:
הערות/סיכום: קצב סינוס סדיר בטווח 47-89 פעימות לדקה , מהירות ממוצעת 63 פעימות לדקה בתקופת המעקב. VPB's מרובים המהווים 2% מסך ה-QRS בתקופת המעקב. APC's בודדים. Paroxysmal non-sustained Atrial Tachycardi

מה השאלה?

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום בבדיקת MRI שנערכה לי
נמצא כמות מינימלית של נוזל פריקרדיאלי וכן
בדופן החזה התחתון /בטן עליונה הקדמית משמאל ,משמאל לחלקו התחתון של הסטרנום ,נראה מבנה אובאלי מ"מ ,הממוקם בין השרירים ,עמוק לקצהו הקאודלי של שריר 13 - מוגדר היטב ,במנח אלכסוני ,שאורכו כ יש רושם שקיימת בו האדרה עם גדוליניום וכמו כן .T2W- הפקטורליס מייג'ור השמאלי .הממצא הוא היפראינטנסי ב מדגים רסטריקציה בדיפוזיה.

שאלתי היא האם נוזל פריקרדיאלי יכול להיווצר עקב טיפול בשיכוך כאב כרוני בהנחיית שיקוף עם חומר ניגוד במרפאת כאב(הזרקה לאזור החזה והבטן), כחודש וחצי -חודשים לפי בדיקת ה MRI.
בנוסף אשמח אם תוכלו לומר לי מה הממצאים משקפים?
מצרף תוצאות בדיקת MRI
תודה רבה

אינני יודע מה משמעות הממצא ב MRI. יש להיוועץ ברופא רנגנולוג הנכיר את האבחנה המבדלת של ממצאים שכאלו.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,

בן 69.
לפני חודש בבדיקת אקו לב נמצא נוזל פריקרדיאלי בכמות בינונית. למרות טיפול בנקסין ב 10 ימים האחרונים, ביצעתי בדיקת אקו לב חוזרת וחלה החמרה קלה, נמצא נוזל פריקרדיאלי בכמות בינונית+ (עובי 16-18 ממ' קדמי, וליד עליה ימין עד 22 ממ'). טמת דיאסטולי קל של עליה ימנית.

הומלץ על בדיקה סיסטמית, אך פרט לאקו לב ולמספר מצומצם של בדיקות דם לא בוצעה בדיקה סיסטמית נוספת (למשל, נאמר לי בעל פה שניתן לבצע סיטי אך לא קיבלתי הפניה לכך).

כעת הופניתי לאשפוז לצורך "פריקרדיוצטזיז טיפולי / ואבחנתי".
לפי הבנתי מדובר בניקור של קרום הלב לצורך ניקוז הנוזל.

שאלותיי:
1. האם קיימים כדורים (במקום ניקור הפריקרד) שיכולים להפחית את כמות הנוזל?
2. במידה ופעולה התערבותית עלולה להיות גם מסוכנת, אולי עדיף לנסות להפחית את הנוזל הפריקרדיאלי באמצעות כדורים לפני פעולה התערבותית. אבל אילו כדורים קיימים שיכולים להפחית את הנוזל הפריקרדיאלי?
3. האם לא כדאי לבצע קודם בדיקות סיסטמיות נוספות (כגון בדיקת CT) לפני הפעולה ההתערבותית? להבנתי, חשוב לאבחן מה המקור לנוזל הפריקרדיאלי (שיכול לנבוע ממספר אפשרויות), האם יש בדיקות לא פולשניות שניתן לבצע - ומהן? האם הכוונה לבדיקת CT כל גופי / PET-CT?
4. במידה ואלך לבית החולים עם ההפניה ל"אשפוז ופריקרדיוצטזיז", האם ימהרו לבצע את התהליך הפולשני או שקודם כל ינסו לאבחן בדרכים לא פולשניות ולבחון חלופות טיפוליות לא-פולשניות?
האם קיימים סיכונים לטיפול הפולשני (ניקוב הפריקרד), ואם כן, אלו חלופות קיימות לטיפול הפולשני?

תודה על העזרה.

קיימים מגוון מצבי מחלה היכולים לגרום להצטברות נוזל בחלל הפריקרד. הטיפול בתופעה נגזר מאיבחון מצב המחלה שגרם להצטברות הנוזל. במידה והנוזל הצטבר בשל תהליך דלקתי בקרום הלב אזי מקובל לטפל בתרופות אנטי-דלקתיות. חשוב שתקיים דיון מקיף עם הרופא המטפל בכדי להבין את מערכת השיקולים המנחה אותו וכיצד הוא מתכוון להתקדם מבחינה אבחנתית.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

לד"ר רונן יפה שלום רב,

תודה רבה לתשובתך!

הלכתי היום לבית החולים לצורך ניקור וניקוז הנוזל הפריקרדיאלי, ובבית החולים החליטו לא לעשות ניקור בשלב זה מכיוון שלפי בדיקת האקו לב שביצעו לי בבית החולים כמות הנוזל הינה קטנה עד בינונית ולכן אין צורך בניקוז בשלב זה (אציין שבבדיקה שביצעתי במסגרת קופת החולים מצאו נוזל בכמות בינונית+). בבדיקה גופנית התרשמו שאין טמפונדה.
הם הפנו אותי לרופא המשפחה להמשך בירור, על מנת לברר מה המקור לבעיה.

אני מוטרד במידה מסוימת מכך שקיים אצלי נוזל פריקרדיאלי במידה בינונית כבר למעלה מחודש, לא יודעים ממה הנוזל ולמעשה עד עכשיו לא בוצעה בדיקה אבחנתית מספקת. אציין שלקחתי כבר נקסין במשך 10 ימים וזה לא עזר (אפילו החמיר מעט), וכן יש לי ערך CRP שהוא כמעט 0 (ככה שכנראה זה לא דלקת?), ESR תקין, תפקודי קרישה תקינים.

שאלותיי:
1. אודה לך אם תוכל לכתוב לי אילו בדיקות נהוג לבצע בדרך כלל לצורך אבחון של נוזל פריקרדיאלי?

2. האם בדיקת CT יכולה לבדוק אם הנוזל הפריקרדיאלי מופיע בשל ממאירות? לצורך כך, האם מספיק בדיקת CT לאזור מסוים בגוף (למשל CT חזה), או שעדיף בדיקת CT כל גופי? במידה ולא יאשרו לי CT, האם בדיקת מיפוי עצמות יכולה גם כן לעזור לצורך בבירור זה?

תודה מראש על העזרה!

יעוץ אינטרנטי אינו יכול להוות תחליף לבדיקת רופא מטפל. עקרונית צריך לשלול בין היתר תהליכים ממאירים וזיהומים כגון שחפת. ממליץ לשקול ביצוע CT חזה ובטן ואגן. המשך הבירור חייב להיות בפיקוח והנחיה של הרופא המטפל שלך.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,
היום ביצעתי אימון ריצה. במהלך האימון החל לי לחץ בחזה שמנע ממני לנשום עמוק. כעת, 12 שעות לאחר סיום האימון, הלחץ בחזה עדיין קיים וקשה לי לנשום עמוק.
הלחץ בא לידי ביטוי בתעוקה במרכז החזה.
אציין שלפני כחודשיים עברתי בדיקת מאמץ ואקו לב שיצאו תקינים.
האם יש סיכוי שמשהו השתנה בחודשיים?
האם אלו סממנים של סעיה בלב?

ממליץ שתפנה בהקדם לבדיקת רופא לבירור תלונותיך.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

לא מזמן חוויתי אירוע של דופק כמעט 200 לאחר בדיקות מאד מקיפות של דם אקו נוותר נאמר לי שהלב שלי תקין לחלוטין ללא שום הפרעה האם יכול להיות שבזמן חרדה הדופק יגיע לרמות כאלה גבוהות?

נראה לי בלתי סביר שדופק כה מהיר נגרם בשל חרדה בלבד. יתכן והיתה הפרעת קצב קצרה שלא תועדה ולא חזרה על עצמה. לחילופין, יתכן שמדידת הדופק לא היתה מדויקת.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

היי,
אני ידוע כסובל מ"תסמונת החלוק הלבן" ובכל בדיקת לחץ דם עולים מאוד הערכים של לחץ דם ודופק.
אתמול בבדיקה של אקג שנעשתה מיד לאחר בדיקת לחץ דם ראתה האחות את התוצאות ומיד טענה שיש לי בעיה של דופק גבוה. (נדמה לי סביבות ה110-120). כשהגעתי הבייתה הדופק כבר חזר להיות במצב הרגיל של 75-80 ומאז אני בודק מדי פעם והוא אכן בגדר התקין.
נשאלת השאלה , מלבד הדופק המהיר, האם ייתכן ומזהים בעיות נוספות בבדיקה? מצורף.

בתרשים מודגמים חסמי הולכה חשמלית מסוג LEFTA ANTERIOR HEMIBLOCK ו INTRA-VENTRICULAR CONDUCTION DEFECT.
ממליץ שתפנה לרופא המטפל לקבלת הסברים לגבי הממצאים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בני עבר בגיל 5.5 ניתוח לב.asd. היום בן 20. צריך לעבור טיפול שיניים. האם יש לקחת לפני הטיפול אנטיביוטיקה? כך היה בילדות. האם חייב לקחת לפני כול טיפול גם היום. ואולי לכול החיים. יש לציין כי בני משרת בצבא ביחידה קרבית ללא כול הגבלה. תודה

עקרונית ההתויות המוכרות למתן טיפול אנטיביוטי לפני פרוצדורות במטופלים עם היסטוריה של מחלת לב הופחתו בשנים האחרונות. מקובל לקחת בחשבון את ההיסטוריה הקרדיאלית והפרודצורה המתוכננת. מקובל שכאשר קיים חומר זר בלב (למשך ממברנה סינטטית שהושתלה לשם סגירת פגם במחיצה) והמטופל מועמד לטיפול שיניים פולשני בו צפויה להתבצע מניפולציה של החניכיים או חיתוך הריריות-יש התויה לטיפול אנטיביוטי טרם הפעולה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

מצ"ב א.ק.ג. אבקש התיחסותכם במיוחד לגבי QT QTc
בתודה מראש

בתרשיםנ משעה 9:59:47 נמדד מקטע QT סביב 320 ומקטע QTC סביב 360

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

לבן שלי בן 5 התגלה בעקבות תלונות על לחץ בחזה-חדר לב שמאלי מוגדל. 4 סמ במקום 3.2 ( שוקל 12 קג). הוא גם רזה מאוד לגילו, אנרגטי מאוד אך מעייף מהר, תאבון ירוד אבל שאר הבדיקות תקינות.האם זה הפיך באיזושהיא דרך? כרגע הוא במעקב כמה חודשים ללא שינוי. ההולטר תקין לצילום לב תקין. תודה

ממליץ המשך בירור תלונותיו ע"י קרדיולוג המתמחה ברפואת ילדים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום, אמי חולת טרשת נפוצה שנים רבות. לפני כשנה לקתה בתסמונת הלב השבור. עברה צינתור לפני שאובחנה והיה תקין. מעולם לפני כן לא סבלה מהלב ובמהלך הנל הובן כי יש לה פעימה מוקדמת .
מאז מקבלת קרדילוק 1.25 מג.
לאחרונה עברה ניתוח בטן עקב דלף וטרכאוסטום.
מאז מונשמת קבוע.
כמו כן, הניטור (בהנחה שהמכשיר מהימן) מראה כי הפעימות המוקדמות רבות. לעיתים מתריע אף על 15. לצערי לא מקבלת באשפוז התיחסות לסוגיה זו.
האם זה מסוכן?

פעימות מוקדמות יכולות לנבוע מפעילות חשמלית בעליות או בחדרים. פעימות מוקדמות כלשעצמן אינן בהכרח מסכנות את החולה אך יכולות להעיד על מגוון בעיות קרדיאליות ואחרות, כגון רמות לא תקינות של מלחים (למשל אשלגן) בדם. ממליץ המשך בירור ע"י הרופאים המטפלים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום, בתוצאות האקו דופלר כתוב בין היתר "אאורטה עולה, סינוסים וקשת בגודל תקין, טרשת בקשת אאורטה". האם מצריך דחיפות לקרדיולוג? דואגת. אודה לתשובת הרופא.

על פי ממצאי בדיקת האקו הודגמה טרשת על דופנות אבי העורקים בחזה. הממצא מחייב טיפול למניעת התקדמות הטרשת כולל הרגלי חיים בריאים, דיאטה ים תיכונית וטיפול בגורמי סיכון להיווצרות טרשת כולל הורדת רמת שומנים בדם ואיזון יתר לחץ דם. ניתן לשקול בירור לנוכחות מחלת לב כלילית, למשך ע"י בדיקת מאמץ.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום. בן 63, לפני 3 שנים צינתור עם 2 סטנטים, נוטל פלביקס, אומגה 3 מזה שנה ומזה חודש ימים
נוטל DEGLYCYRRHIZED LICORICH
האם זה בסדר?

אינני מודע לקיום אינטראקציה בין הפלביקס לליקוריץ. ממליץ שתקבל יעוץ מפרמקולוג קליני בסיוע רופא המשפחה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב

אני בחור בן 29, פעיל יחסית, משתדל לשמור על תזונה טובה כמה שאפשר.
לפני כמעט שנה בצעתי בדיקות דם ונמצאו הערכים הבאים:
כולסטרול = 142
טריגליצירידים = 75
LDL = 82
HDL = 45

השבוע בצעתי שוב בדיקות ויצאו הערכים הבאים:
כולסטרול = 151
טריגליצרידים = 50
LDL = 99
HDL = 42

כמו שניתן לראות, יש עליה בכל המדדים מלבד ירידה בטריגליצרדים.

האם העליה הזאת משמעותית ועלי לחפש מה לא בסדר על מנת להוריד את הערכים? (לשנות תזונה, להוסיף ספורט וכו').
לאילו ערכים עלי לשאוף בעוד בחצי שנה במידה ואני מתחיל לפעול להורדת הערכים?.

תודה רבה!.

הערכים הנוכחיים של שומנים בדם אינם מחייבים טיפול תרופתי. ממליץ לשמור על אורח חיים בריא, להרבות בפעילות אירובית ולהקפיד על תזונה ים תיכונית.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,

בן 70, בריא בדר"כ.
ביצעתי לפני כמה ימים בדיקת אקו לב שבה נמצא:

"תבנית מילוי חדר שמאל מתאימה להפרעה ברלקסציה (גל E>A)...
מסתם מיטרלי מעובה קלות. דלף טריוויאלי. מסתם אאורטלי תלת עלי מעבוה קלות. הסתיידות פוקלית בסינוס
קורונרי שמאל - 0.55X0.68 סמ'. ללא דלף או היצרות. מסתם טריקוספידלי תקין. אי ספיקה
טריקוספידלית בדרגה טריוואילית. לחץ ריאתי סיסטולי 20 ממ"כ + RAP. וריד נבוב תחתון
(IVC)בקוטר תקין.
נראה תפליט פריקרדיאלי בכמות קלה בינונית, יותר קדמי, ללא סימני לחץ.
שינוי נישמתי לא משמעותית בזרימה דרך המסתם המיטלרי.

No hemodynamically significant valvular lesion was found. Small to moderate pericardial effusion.


סיכום:
בירור נוזל פריקרדילאי, כולל בירור סיסמטי
בדיקת אקו לב חוזרת עוד 10 ימים שבועיים למעקב נוזל
"

ברצוני לשאול:
1. מה משמעות תוצאות הבדיקה? מה זה הנוזל שמצאו ומדוע הוא קיים שם?
2. מה הכוונה בבירור נוזל פריקרדיאלי? ומה הכוונה בבירור סיסמטי?
3. אילו בדיקות המשך כדאי לבצע? כיצד ניתן לבדוק ממה נובע הנוזל וכיצד לטפל בזה?
4. יש עוד זמן עד לתור שלי לקרדיולוג, עד כמה זה דחוף לנסות להקדים את התור?
5. האם כדאי להימנע מפעילות גופנית בזמן הקרוב?

תודה,
יוסי

הבדיקה הדגימה הצטברות נוזל בחלל שבין הקרום העוטף את הלב (פריקרד) לבין שריר הלב עצמו. הצטברות זו של נוזל יכולה להיגרם בשל שלל מצבים רפואיים כולל מצב של דלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס) ולעיתים הינה ממצא המתגלה באקראי בבדיקת אקו לב ללא סיבה ברורה. קיימים פרוטוקולים לבירור משמעות הממצא ואני ממליץ המשך בירור הממצא בהשגחת קרדיולוג.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

‎שלום רב,
‎קיבלתי השבוע תוצאות של בדיקות דם שביצעתי למחלת הנשיקה עקב תשישות גדולה ותחושה כללית רעה מאוד שהרגשתי לאחרונה.
‎צירפתי את התשובות של התוצאות ואשמח מאוד להסבר..
‎לא הבנתי אם נדבקתי בנגיף cmv בלבד או גם במחלת הנשיקה (ebv) והאם ההדבקה קרתה לאחרונה?
‎במידה ונדבקתי בשני הנגיפים האם שכיח להידבק בשניהם בו זמנית?

ממליץ להפנות שאלות אלו לרופא המתמחה בטיפול בזיהומים ויראליים

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב,
אני בן 38, בריא בגדול ומרגיש טוב (ולא עישנתי מעולם)
לפני כמה חודשים ניגשתי לקרדיולוג לבדיקה שגרתית
אבי נפטר כשהיה בן 47 (בשנת 1995), הממצאים לאחר מותו מתארים כשלון לב בעקבות מחלה טרשתית קשה של העורקים הכליליים
הקרדיולוג שלח אותי לארגומטריה, הולטר 24 שעות ואקו לב - הממצאים היו תקינים; בבדיקות הדם אין משהו חריג
לעומת זאת בבדיקת סי.טי אנגיו הממצאים ברובם היו תקינים חוץ מ"טרשת מינימלית ביותר המתבטאת בפלאק בודד לא מסויד בעורק השמאלי הקדמי היורד בחלקו הפרוקסימלי. ללא הצרויות משמעותיות (מעל 50%) בעורקים הכליליים"

בביקור האחרון אצל הקרדיולוג הוא רשם לי אטורבסטאטין, "קח פעם ביום ותחזור בעוד שנה"
כששאלתי אם יש משהו אחר שהוא לא כדור, הדוקטור השיב, בערך, שזה מה יש (להבנתי) והרגשתי שהיה קצת חסר סבלנות (ואולי טעיתי)

עכשיו, יצאתי מהפגישה הזאת עם מיליון שאלות שאיכשהו לא היה פנאי לשאול/להשיב וברור לי שלא הפורום הזה אמור להחליף את חוות דעת הרופא, אבל:
א) מה זה אטורבסטאטין? מה הוא עושה? האם יש לו תופעות לוואי (הרשת מלאה בדעות לכאן ולכאן)? מה יקרה אם לא אקח אותו?
ב) מדוע הרופא לא דיבר על דברים אחרים כמו תזונה, פעילות גופנית ועוד דברים שאמורים אולי להאט את התרחבות הפלאק?
ג) מה בכלל המשמעות של פלאק לא מסויד? האם אני יכול להגיד שיש לי טרשת עורקים (האדם זקוק להגדרות)?
ד) ומה יהיה בעוד שנה? שוב סי.טי או משהו אחר? איך אפשר לעקוב אחרי העורקים שלא דרך סי.טי?
ה) האם יש איזה גוף או אדם שאיתו אפשר לשבת בצורה רגועה שיסביר לי על המצב ומה כדאי לעשות? אני מבין שלדוקטור היו עוד פציינטים שחיכו, יש איזו דרך חלופית?

אשמח לכל תשובה שהיא,
תודה

על פי הכתוב יש לך היסטוריה משפחתית של מחלה כלילית ללא עדות קלינית או בבדיקת מאמץ לאיסכמיה מיוקרדיאלית (הפרעה באספקת דם מחומצן לשריר הלב משנית להפרעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים). בדיקת ה CT מעידה על קיום טרשת לא חסימתית בדופן העורק הכלילי. על פי ממצאים אלו מומלץ לנקוט בפעולות למניעה של התפחות טרשת כלילית משמעותית שתפגע בלב. מניעה "ראשונית" מבוססת על קיום אורח בריא, כלומר שמירה על משקל גוף אידאלי, פעילות אירובית סדירה, המנעות מחשיפה לעשן סיגריות, איזון יתר לחץ דם (אם יש) ודיאטה ים תיכונית. בנוסף מומלץ לשקול טיפול בתרופה ממשפחת הסטטינים (כגון אטורבסטטין) העשויה לעכב התקדמות התהליך הטרשתי. סטטינים הם כלי מאד אפקטיבי להפחתת תחלואה ותמותה אצל מטופלים עם טרשת כלילית. תופעות לואי אפשריות כוללות מיחושים בשרירי השלד ופגיעה נדירה בתפקודי כבד-דבר שניתן לזיהוי מוקדם אם מבצעים מעקב תפקודי כבד.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בדיקת האקו-דופלר קרדיוגרפיה מראה:
חדר שמאלי אינו מוגדל; תפקודו הגלובאלי ומופחת בשל היפוקינזיה גלובלית. מקטע הפליטה
המוערך כ- % 40 .התכווצות בלתי סנכרונית של הדפנות, כביטוי להפרעת הולכה תוך-חדרית.
עליה שמאלית אינה מוגדלת.
חללים ימניים בגודל ובתפקוד תקינים.
מורפולוגיה תקינה של המסתמים עם עקומות זרימה תקינות על פניהם. הודגמה אי ספיקה
מיטראלית וטריקטספידלית מזערית עם מפל לחצים בן 18 ממ"כ על פני המסתם ממצא
המתאם ללחץ ריאתי מוערך של כ- 26 ממ"כ.
הפריקארד אינו מעובה. ללא תפליט פריקרדיאלי.
שורש הוותין והוותין העולה ברוחב תקין.
LV dysfunction

דו"ח בדיקת האקו לב מעיד על פגיעה בתפקוד שריר הלב.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,
האם תופעות הלוואי האפשריות של פרוקור -פגיעה בבלוטת התריס, בעיניים, בריאות וכו' מצדיקות מעבר מריתמקס לפרוקור במקרה של PAF אצל אישה בת 90 שמדי כמה חודשים מקבלת התקף המלווה בעלייה משמעותית בלחץ הדם?
תודה.

ישנן מצבים בהם טיפול בפרוקור עדיף על פני טיפול בריטמקס. בכדי לתת חוות דעת לגבי היעילות והבטיחות היחסיים של 2 התרופות חשוב להתעמק בפרטי המטופלת המופיעים בתיקה הרפואי.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום, בן אדם שמגיע לניתוח מעקפים עם תפקוד לב של כ-20אחוז וכחודש אחרי הניתוח התפקוד לא משתנה, האם התפקוד לב יכול לעלות במשך הזמן והאם קוצב לב ישפר את המצב?