עמוד 8

בני בן ה-17. בחור רציני וחכם. שונא ללמוד, אמנם נמצא בכיתת מצויינות אבל בשנה האחרונה לא לומד כלל. אומנם מצליח במבחנים אבל המורים לא אוהבים את העצלנות שלו ועל כן ציוני המגן שלו נמוכים. אני תומכת במורים ובשל כך גורמת לו לא להתרחק ממני. האם אני עושה בשכל שאני מכריחה אותו ללמוד או שאני צריכה לעזוב אותו לנפשו שיתמודד לבד?

אודה על מענה

תודה על שאלתך החשובה. אני משערת שאם בנך נמצא בכיתת מצוינות פירושו שבעבר כן למד, לפחות מספיק כדי להיות בכיתה הזו.
כאשר ירידה דרסטית בלימודים בגיל הזה זה בד"כ סימן שדברים אחרים חשובים בחיים מטרידים מאוד ואפילו מכניסים למצוקה המתבטאת בדרך זו. הסיבות יכולות להיות מגוונות: בעיות נישואין בבית או חלילה משבר בין ההורים, משבר אחר במשפחה (חולי של אחד מההורים או אח/אחות), קשיים חברתיים כלשהם (אולי על רקע רומנטי), בילוי יתר ברשתות החברתיות או משחקי אינטרנט, טראומה אישית כלשהי, או ביקורת יתר ונדנוד יתר של ההורים. לא תמיד יש להורים או למורים דרך לדעת ולהבין מה קורה. הנטייה לתייג את זה כ "עצלנות" אינה עוזרת ואף נוטה להזיק (גם אם נדמה שהיא נכונה).
במצב כזה, ללא ספק, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפנות לטיפול/ייעוץ משפחתי ולנסות להבין יותר טוב מה קורה לפני שזה מאוחר מידי. אין ערך להמשיך ולנדנד כאשר זה לא משיג תוצאות. יחד עם זאת, בוודאי שזה לא נכון להשאיר אותו שלא ילמד כלל. איש מקצוע טוב יעזור לכם, יציע וילמד אותכם כלים נכונים יותר להתמודדות. זה יחסוך לכולם עגמת נפש, זמן וכסף בעתיד. את יכולה גם בינתיים לנסות ולתגמל אותו בצורה טובה על לימודים.
שימי לב שהמטפל/ת הם אכן מוסמכים לטפל בבעיה.

מקווה שהייתי לעזר,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בת 32
נשואה 8 שנים לבעלי שמבוגר ממני בשבע שנים.
נישואים ראשונים לשנינו
כמעט לא עובר יום בלי שהוא משפיל אותי כמה שאני טיפשה:
אומר משפטים כמו:
אלוהים ישמור עם מי אני חי
איזה סתומה את
יש לך קש במקום מוח
ועוד כאלה ביטויים
הוא יודע כמה זה פוגע בי כי כבר כמה פעמים עזבתי אותו והלכתי להורים שלי
אבל תמיד הוא עשה הכל כדי שאחזור אליו.
חזרתי הביתה ושוב פעם המצב חוזרעל עצמו.... הוא נותן לי הרגשה כאילו אני לא שווה כלום .
לטיפול הוא לא רוצה ללכת. מה אני יכולה לעשות מאחורי הקלעים כדי לשנות אותו? בכל זאת אני אוהבת אותו...

אכן אלו ביטויים קשים מאוד וללא ספק גורמים לך להוריד בערכך. עלייך לדעת שאם בעלך עושה זאת כבר מספק שנים הסיכוי שהוא יפסיק מעצמו קטן מאוד. להפך, לפעמים אפילו המצב נוטה להתדרדר לתוקפנות פיזית.
אני מבינה שאת אוהבת אותו, אך אם איננו מוכן ללכת יחד איתך לטיפול לשיפור הנישואים שלכם ולשיפור הבעיה כנראה שלא אוהב ומעריך אותך באותה המידה למרות מה שאומר. מציעה שלא תשימי את הדגש על "הבעיה" הזו אלא על שיפור היחסים בכלל.
אם איננו מוכן ללכת לעזרה המלצתי היא שתלכי לבד למטפל/ת זוגי/י טוב/ה שיעזור לך להביאו ובמקרה הגרוע לפחות יעזרו לך בהתמודדות מולו ובהתמודדות שלך עם הפחדים להישאר לבד.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

ילדי בגיל 14 כל יום מבריז לפחות משיעור אחד, כל מה שאני עושה לא עוזר, כל שיחה איתו נגמרה בצעקות או בבכי ולא בהבנה וקיבול הדברים שלי מאיתו, מה עצה כיצד פונים לילד שיקבל?

בעיה של הברזת ילד בן 14 היא בעיה משותפת של הילד, ההורים ובית הספר. בטרם ניתן לגשת לפתרון הבעיה צריכים להבין את מהותה, דבר הניתן לעשות רק באמצעות פגישה משותפת עם בית הספר, ההורים והילד. יש לברר אם הילד מבריז משיעורים ספציפיים הקשים לו באופן מיוחד או המעוברים על ידי מורים אתם הוא מתקשה להסתדר. כמו כן, יש לברר אם לילד אין קשיי ריכוז המקשים עליו ישיבה ארוכה בשיעורים והמחייבים אותו לעשות לעצמו הפסקות מעבר למה שמקובל בבית הספר. חשוב לזכור כי כל פתרון חייב לכלול הבנת הצרכים של הבן, שיתוף פעולה שלו והתאמת המסגרת החינוכית לצרכים שלו.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בת 24 גרה בשכירות במרכז עם שותפים . לאחרונה נקלעתי לקשיים כלכלים וביקשתי עזרה מאחי שגדול ממני ב4 שנים במימון שכר דירה. הורי לא יכולים לעזור מסיבות שונות ואחי הוא מהנדס ומרוויח הרבה מאוד כסף.

אבל הבעיה היא שכל פעם שאני מבקשת משהו מאחי זה מגיע עם לתת לו דין וחשבון מפורט על החיים שלי ומסתכם בזה שהוא מרגיש שיש לו את הסמכות להתערב לי בחיים. שזה מאוד מפריע ומעצבן אותי. כי הוא לא מבין אותי ודורש ממני דברים שאני לא יכולה.
מה את מציעה לעשות? מצד אחד אני חייבת עזרה ומצד שני המחיר שעזרה זו עולה לי הוא מאוד גבוה?

קרובי משפחה אשר באמת אוהבים, נותנים עזרה ללא תנאים. אם האח שלך באמת אוהב אותך, וכך נראה לפי התיאור שלך, מומלץ לפנות אליו ולפרוס בפניו את המצוקה שלך. אולי חשוב לו להבין כי גם אם מבחינה כלכלית את לא מסתדרת בכוחות עצמך, בתחומים אחרים - כגון התקדמות אישית ויחסים חברתיים - את כן יכולה לתפקד באופן עצמאי ויותר מדי מעורבות חיצונית יוצרת אצלך תלות גם בתחום הזה שעה שאת שואפת ליותר עצמאות בכל תחומי החיים שלך. היות והוא דואג לך, אולי תסכמי איתו כי כאשר את זקוקה לעזרה, את תתייעצי איתו - אבל ביוזמתך.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

יש לי שאלה שאולי לאחרים תהיה קצת תמוה כי בדרך כלל הבעיה הפוכה שאחים לא מסתדרים. במקרה שלי שני הבנים שלי בני 9 ו5 רוב הזמן הפנוי שלהם מעדיפים להיות ביחד ולשחק והרבה פחות ללכת לחברים.

האם זה בסדר? האם זה לא פוגם ביכולת שלם לפתח מערכות יחסים עם אחרים? האם עליי לעודד אותם לפגוש ילדים אחרים?
תודה מראש

אשרך על כך שהבנים שלך אינם לא רק אחים אלא גם חברים. יחד עם זאת, את צודקת כי חשוב לילדים לפתח מערכות יחסים מחוץ לבית עם בני גילם. לפני שאת מגיעה למסקנות לגבי מה שקורה עם הבנים שלך ביחס לילדים אחרים, חשוב לבדוק עם המורה והגננת על מנת לדעת איך הילדים משתלבים מבחינה חברתית במסגרות החינוך. כמו כן בגילאים האלו, הורים עדיין יכולים לעודד את הקשר עם ילדים אחרים בכך שקובעים עם הורים של ילדים אחרים או "מאלצים" את הילדים להזמין חברים הביתה. מהדברים שאת מספרת, נראה, אולי, כי יש יותר מקום לדאגה לגבי הבן הגדול. יש לבדוק למה הוא מרגיש יותר בנוח עם ילד שקטן ממנו בארבע שנים לעומת ילדים אחרים בני גילו.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בת 34 נשואה כבר 8 שנים ויש לנו 3 ילדים בשנה וחצי האחרונות אני מרגישה שאני מאוד התרחקתי מבעלי. הוא פחות מעניין אותי , אני פחות נמשכת עליו וגם אני פחות אוהבת אותו וניראה לי שזה גם אותו דבר אצלו
אני לא רוצה להיפרד אבל אני חוששת שהאהבה בינוני ירדה ואני נשארת רק בגלל פחדים של להיות לבד.

מה אפשר לעשות? האם אפשר להחיות אהבה שכבר לא קיימת? או אולי צריך להודות במציאות להיפרד ולהמשיך הלאה?

לא נדיר הוא שלאחר מספר שנות נישואין ובעקבות הטירדה של עבודה וגידול ילדים לא תמיד יש את הזמן ואת הכוח להשקיע בזוגיות. זוגיות ואהבה הם דברים אשר לא קיימים מאליהם אלא שצריך להשקיע בהם כל העת. זוגיות בריאה חייבת חדשנות ורענון. על אף העומס בו נתונים בני זוג מהמטלות היומיומיות של עבודה וגידול ילדים, חשוב להשקיע זמן לפעילות משותפת - בלי הילדים, רומנטיקה ושיחות. ישנן סדנאות המיועדות לשיפור התקשורת בין בני זוג ולמתן עזרה בהכנסת ריגושים חדשים בתוך הזוגיות. נישואין הם עסק רציני מדי מכדי להרים ידיים בקלות - במיוחד כאשר יש שלושה ילדים.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

הילד שלי בן 8 והוא פשוט לא מוכן להיכנס למקלחת. כבר ניסיתי הכל איתו כולל פרסים ועונשים וצעקות, ועכשיו כבר הגעתי למצב שאני פשוט מרימה ידיים.
מה שעוד יותר מרגיז, זה שאם אבא שלו נמצא בבית אז מספיק שהוא אומר מילה אחת ומייד הילד במקלחת כאילו כלום. במקלחת הוא גם לא מאוד סובל, לפעמים אפילו נשאר בפנים וכיף לו.
אני עובדת אצות כי הוא פשוט מסריח וגם מרגע שהוא מגיע הביתה מהבית ספר הוא כבר מתחיל להגיד לי שהוא לא רוצה מקלחת ואנחנו מתחילים להתרגז... בקיצור זה מאוד מעיק
אם יש לכם איזה פתרון לנושא הזה אשמח לשמוע, ואל תגידו לי בבקשה להגיד לאבא שיהיה אחראי על המקלחת כי הוא גם לא רוצה וגם לא נמצא בשעות האלה

ראשית כל, חשוב לזכור שהורות טובה היא הורות הנעשית בשיתוף בין שני ההורים - גם אם אחד לא נמצא בבית. ילד צריך לדעת כי שני ההורים עומדים מאחורי מה שהאחד אומר. במצב שאת מתארת, יש מקום ששני ההורים ישבו עם הילד ויגעו יחד איתו להסכמות המקובלות על כולם לעניין המקלחת. חשוב שהילד ידע כי גם אם אבא לא נמצא בבית, הוא עומד מאחורי מה שאמא אומרת ויהיה עליו לתת דין וחשבון גם לאבא.מעבר לכך, ניתן להכניס אלמנט של הומור לנושא הזה ואף להפוך אותו למשחק בו הבן שלכם מרגיש שדווקא הוא נמצא בשליטה. ניתן גם לאפשר לו יותר זכות בחירה כגון השעה בה הוא נכנס למקלחת, אם הוא מתרחץ לבד או את רוחצת אותו ואיזה צעצועים הוא מכניס איתו לאמבטיה. חשוב לילדים כי שני ההורים יתנו לו מסר אחיד, עקבי וברור. אם בעלך אינו מוכן לעזור לך בזה, עליכם לבדוק למה אתם לא מצליחים לפעול ביחד לטובתו של הילד.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לך. אני נשוי 12 שנים וי שלנו 3 ילדים. אנחנו מרוויחים די יפה בחודש ( קרוב ל20 אלף ?) אבל עדיין אנחנו כל הזמן במינוס וחובות? פנינו ליועץ פיננסי וניסינו לנהל תקציב מאוזן, אבל זה וזה לא עזר .
אני חושב שהבעיה הכספית לא נפתרת בגלל בעיה בזוגיות וחוזר יכולת לתקשר עד הסוף אחד עם השני. אשתי כמובן של א מסכימה איתי ואומרת שזה הדרך שלי להאשים אותה בהכל.

האם יכול להיות שאני צודק? האם את יכולה להסביר לי ואשתי באופן ברור ופשוט איך קשר לא טוב יכול להשפיע על תקציב המשפחה

יונתן, תודה על פנייתך. קשר זוגי לא טוב יכול להשפיע באופן ישיר על תקציב המשפחה משום שאם בני הזוג לא יודעים לשוחח היטב ואין להם דרכים יעילות לפתרון בעיות הם גם לא יצליחו להגיע להבנות בעניין כספים ובעיקר אם אין לבני הזוג הבנה משותפת לגבי הבעייה התקציבית והם עסוקים בלהאשים אחד את השני. אי הסכמות יכולות להיות משמעותיות לגבי על מה חשוב יותר או פחות להוציא כסף, מה נחשב בזבוז ומהם הצרכים האישיים של כל אחד. יחד עם זאת, חשוב לי להבהיר שסוגיות של כסף ותקציב במשפחה הן מהסוגיות הרווחות ביותר שיכולות גם "לקלקל" יחסים ולגרור לתוכן סוגיות אחרות כמו של אינטימיות. אז נוצר בעצם "מעגל קסמים שלילי" המחזק את עצמו. כדאי וצריך לטפל בעניין וישנם מקומות כמו גם אצלנו במכון שינוי, המאפשרים לזוגות עם בעיות כלכליות לקבל טיפול פרטי בנושאים אלה במחיר מופחת ואפילו מוזל במיוחד. אנא שימו לב שהמטפל/יועצת הינם בעלי ההכשרה המתאימה באמת אחרת עוד כסף מהתקציב יבוזבז לשווא. בהצלחה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני נשואה כבר יותר מעשר שנים והיחסים שלנו כל הזמן עם עליות וירידות. לא דברים קיצוניים מדי אבל לפעמים יש יותר אינטימיות והרגשה טובה וחיבה, ואז בהדרגה אנחנו מתרחקים והוא נסגר ולא מפרגן וגם אני נסגרת עד שקשה מאוד. ואז יש איזה פיצוץ ואחר כך הכיוון משתנה שוב לטובה.
אני מרגישה שכבר אין לי כוח לעליות והירידול האלו. השאלה שלי היא האם זה נורמלי? או שזה לא נורמלי? טיפול זוגי יכול להביא לכך שאנחנו נהיה כל הזמן או כמעט כל הזמן בתקופה הטובה?

תודה על פנייתך. אין כאן שאלה של "נורמלי או לא נורמלי". עליות וירידות קיימות בחיי כל זוג, אך כאשר הן מגיעות לשלב שבו את מתארת שמתישות רגשית ומתחילות לקלקל את חיי הזוגיות ברור שנדרשת עזרה. מטרת הטיפול הזוגי איננה ליצור מצב ש "כל הזמן יהיה טוב", אלא להבין ולפתור את התנודות החזקות ולתת כלים כך שפתרון הבעיות שביניכם יהיה יעיל ומספק יותר. כמובן, רצוי להגיע למצב שמרבית הזמן בסה"כ תהיה תחושה חיובית. הטיפול לא חייב להיות לאורך זמן ואף רצוי יהיה לקחת הפסקות ולראות איך מסתדרים וממשים את מה שלומדים כאשר מידי פעם מגיעים לשיחות רענון. במכון שינוי יש גם סדנאות מיוחדות לזוגות אשר מקנות כלים רבים.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לך. אני גרושה כבר כשנה ויש לי 4 ילדים. בקרוב לילד השני אמורה להיות בר מצווה ואני לא יודעת מה לעשות לגבי אבא שלו -בעלי שלי לשעבר והמשפחה שלו.
מצד אחד בגלל שהקשר ביננו עדיים מאוד טעון ברור לי שאם אני אבקש ממנו לבוא הוא לא יבור רק בשביל לעשות לי דווקא ובגלל זה חשוב לי. אבל מנגד הילד מאוד יפגע אם אבא שלו לא יגיע
מצד שני אם הוא והמשפחה שלו יבואו זה יכול בהחלט להפוך למצב מאוד לא נעים . ואז גם ברור לי שלילד שלי יהיה מאוד קשה עם המצב והוא יסבול

מה לעשות??!!!

שלום אור,
אם את לא עושה מסיבה גדולה במיוחד, אולי את יכולה להזמין את האבא לפחות לבית הכנסת ושניכם תוכלו (כתבי לו) להתעשת ולהיות בסדר זה עם זו למען ביניכם. הילד לא צריך לסבול משום שהוריו החליטו להתגרש!!!
את יכולה לשוחח עם הילד, אם אינך חושבת שתסדרו , ולהסביר לו שאת חוששת לקלקל את המסיבה באווירה לא טובה ואולי שתערכו שתי מסיבות נפרדות. את יכולה להזמין את האבא אך לומר לו שלדעתך יהיה שקט וטוב יותר עם שתי מסיבות בשלב הזה. בכל מקרה, הרצוי ביותר הוא שתשבי עם האב/ בעלך לשעבר ותשוחחי איתו על כך ותגיעו להסכמה איך לנהוג. את יכולה גם להזמין אותו לשיחה אצל מטפל/ת משפחתית שיסייעו לכם בנקודה הזו לקראת בר-המצווה.
שיהיה במזל טוב

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום יש לי ילד בן 8 שהתחיל לדבר בגיל מאוחר ולכן כל מה שקשור לדיבור , קריאה וכתיבה מתפתחת אצלו בגיל מאוחר ויותר לאט . אבל מה מצד אחד מוסדות החינוך והרפואה אומרים שכל ילד מתקדם בקצב שלו , ואכן הילד שלי כל הזמן מתקדם , הוא חכם , פיקח ויש לו תפיסת עולם משלו
אבל באותה נשימה הם אומרים שהוא צריך להיות כמו כולם וצריך להאיץ תהליכים של דיבור וכתיבה.

זאת כדי שלא יפגר אחרי בני גילו. אני חייב לציין שליד שלי אין בעיות חברתיות וגם אין לו בעיה שהוא יותר איט מילדים בכיתה שלו. ולא הייתי רוצה להאיץ בו כי אני חושב ששה מה שיגרום לא להרגיש לא בסדר. רציתי לשאול מה לעשות, האם לעמוד על שלי או להיכנע לדרישות המערכת?

מודה לך מראש.

שלום לך,

מדבריך ברור שיש לקחת את הילד לאבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי מלא שיוכל ביתר דיוק להצביע על הקושי וינחה אותכם למה יש לעשות. אבחון כזה גם יוכל להנחות את בית הספר ויתר אנשי המקצוע יותר נכון. נראה שכדאי גם לעשות פגישה משפחתית וצפות בהתנהלות שלו במשפחה עם האחים (אם יש). לפעמים מידע רב עובר בדרך זו.
בהצלחה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום רציתי בבקשה להתייעץ אתך על הבן שלי בן ארבע וחצי. בזמן האחרון כל דבר שהוא לא מקבל או לא מוצא חן בעיניו הוא מתחיל להתבכיין ולא מספיק עד שנענים לדרישות שלו.

שאלתי היא מה עליי לעשות בכדי לשנות צורת התנהגות סחטנית זו?
תודה רבה

עדנה:
תודה על פנייתך. טוב לקבל במקרה כזה קצת הדרכת הורים מיומנת ואפילו התייעצות חד פעמית כפי שאנחנו נותנים במרכז ההורות שלנו במכון שינוי. סביר להניח ש ?אימנתם? אותו להתבכיין כי בסיכומו של דבר אתם נענים לו. כדאי להחליט מראש אם הסירוב הוא ?בל יעבור?. אם לאות כדאי לוותר מראש ולהגיד ?חשבתי ואני מסכימה לך? במקום לאפשר לו להתבכיין עד שמשיג רצונו. כך, לפחות, אתם הם אלה שבשליטה. בגיל שלו הוא בסה"כ עושה את מה שלימדו אותו ומה שהוא מרגיש שהוא חייב לעשות כדי להשיג את מבוקשו. זה תפקידו בגיל הזה -לדעת איך עושים את זה. כדאי ללמד אותו דרכים אחרות. למשל: אם תבקש יפה ותסביר יפה אז...
תתבוננו היטב במה אתם עושים שעוזר להתנהגות הזו להמשיך.
מקווה שהייתי לעזר,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

קוראים לי רוויטל אני בת 46 ואני במערכת יחסיים כבר 5 שנים.
אבל מה מדובר במערכת יחסים מאוד לא מוגדרת . אנחנו לא גרים ביחד, מתראים באופן לא סדיר וגם מדובר באיש סגור שקשה לנהל איתו שיחות על מערכת היחסים.
מצד שני אני מאוד אוהבת אותו ואני חושבת שהוא גם אוהב אותי. נפרדנו כבר כמה פעמים אבל אני לא מצליחה להמשיך הלאה למרות שמדובר במערכת יחסים שלא מתפתחת .

רציתי לשאול מה דעתך, להמשיך הלאה ולחפש זוגיות חדשה? או להישאר איפה שהלב שלי אומר לי ולהתמודד עם הקשיים.?

שלום רויטל,

תודה על פנייתך. שאלתך חשובה לנשים רבות הנמצאות במצבך.
בראש וראשונה כדאי להבין שאין זה נכון שמערכת היחסים הזו אינה מוגדרת. היא בהחלט מוגדרת גם אם לא מכנים אותה בשם מוגדר. ההגדרה באה מאופן ואופי הקשר המוסכם בין שניכם ומעצם זה ששניכם ממשיכים אותו כפי שהוא. ובכן, מערכת היחסים הזו מוגדרת כ ?לא מחייבת? (כלומר: אין זוגיות מחויבת), ללא עתיד המוסכם על שניכם, ונראה ששינכם הייתם רוצים לסיים את הקשר הזה אך מתקשים. ברגע שהקשר הזה יוגדר מילולית ובהסכמה כקשר לא מחייב, כלומר קשר שאינו הולך לחיים משותפים ו/או נשואים, הווה אומר, קשר שלא יהיה קשר משפחתי, תרגישו שניכם יותר את האפשרות לעבור הלאה, כדברייך. .את יכולה כמובן, להמשיך את הקשר הזה לאורך זמן כקשר בלתי מחייב ולהנות ממה שיש לכם לתת אחד לשני בלי ציפיות ליותר מזה. כאשר תמצאי מישהו לפי רוחך, תסיימי את הקשר הזה. אם הדברים מוגדרים ומקובלים אין בזה פסול. אם את מתקשה עם הרעיון הזה ייתכן וכדאי לך ברצינות לשקול לסיים את הקשר ואולי לעבוד בטיפול על איך לבחור בן זוג מתאים ונכון לצרכייך. אהבה אכן חשובה, אך בגיל הזה בוודאי אינה השיקול היחידי. צריך לחשוב גם על עם מי את רוצה להזדקן.
מקווה שעזרתי במשהו, שבוע טוב לך

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שמי מיכה אני בן 32 ונמצא בזוגיות כבר 4 שנים. אני מאוד רוצה להתחתן אבל בת הזוג שלי ( בת 28) לא רוצה בגלל: שהיא לא מוכנה, לא יודעת אם אני הבן זוג המתאים ( היו לנו הרבה פרידות), וכו'

רציתי לשאול מה עליי לעשות. מצד אחד אני מאוד אוהבת אותה מצד שני אני מרגיש שהיא משחקת בי .

תודה ויום טוב.

שלום מיכה,
לדעתי, 4 שנים של זוגיות זה מספיק זמן לדעת אם החבר הוא בן הזוג המתאים. אהבה בלבד אינה קובעת את ההתאמה. ישנם עוד פרמטרים חשובים אחרים. ייתכן שהאהבה משאירה אותכם ביחד למרות הפרידות, אך אינה מספיקה בכדי לעשות את הבחירה. מאוד חשוב להבין בדיוק מדוע איננה חושבת שאתה בן הזוג המתאים וכדאי להקשיב לזה קשב רב. נישואין למרות התחושות האלה מהווה קרקע פורייה מאוד להתפתחות של אי מרוצות, מירמור ותסכול שאינם בריאים כאשר בני זוג רוצים לבנות משפחה. במצב כזה רעיון החתונה איננו נכון, לדעתי. ובוודאי לא כדאי לך להישאר ?מוטל בספק? כל הזמן. זה יגרום לך להרגיש רע . ולהפחית בערך עצמך. לא כל זוג שנמצא ביחד כמה שנים בהכרח מתאים לנישואין ואל לך לראות עצמך כפחות רק משום שהיא חושבת שאולי אינך מתאים. אין קשר בין תחושת ההתאמה ובין הערך האמיתי שלך. אין ספק שיום אחד תמצא את זו שמתאימה לך ורוצה בך כפי שאתה (פחות או יותר).
טוב שהפרידות שהיו קרו לפני החתונה ולא אחריה. כנראה ששניכם מפחדים להפסיד ולהיות לבד וזו הסיבה שאתם חוזרים מהפרידות. מכיון שהן קורות שוב ושוב ניתן לשער שזה יהיה גם המצב אחר כך.
אם, בכל זאת, אתם רוצים לבדוק את הקשר הזה ומשמעות הפרידות, אולי כדאי לכם לפנות לייעוץ קדם נישואין. במכון שינוי ישנה התמחות כזו ונשמח לעזור לכם.
בהצלחה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שמי עידו אני בן 38 יש לי 3 ילדים קטנים בני, 3, 8, ו11 . ולפני כשנה וחצי התגרשתי. יש לי הרבה מטענים על אשתי ולה עליי
יש בנינו ויכוח גם כמה צריך לגלות לילדים. היא טוענת שלא לספר להם כלום ולהעמיד פנים שהכל בסדר בנינו
אני חושבת שאי אפשר לשקר לילדים והם יודעים מה קורה אם מספרים להם וגם אם לא. לכן עדיף לספר להם .
רציתי בבקשה לשמוע דעה מקצועית בנושא. מה עדיף להעמיד פנים שאני ואשתי לשעבר מסתדרים,או לספר לילדים את האמת?

שלום עידו -
ילדים עוברים דברים מספיק קשים ומסובכים רגשית בזמן גירושין ולאחריהם (גם אם הם לא מראים זאת) מבלי שיצרכו להיות עסוקים בכמה ההורים שלהם מסתדרים או לא.
לשאלתך, בגילאים האלה עדיף שיחשבו שלטובתם אתם מסתדרים יותר טוב ולא לגרור אותם ללא צורך לנקוט עמדה ביניכם ולהעסיק את המחשבות שלהם בעניינם של הגדולים. כמובן שהגילאים הם משמעותיים לתשובה זו, לא הרי ילד בן 16 כילד בן 3, 8, או 11.
כמו כן, חשוב מאוד להבין מהם הנושאים עליהם אינכם מסכימים, ישנן סוגיות שהן מהותיות ליומיום של הילדים (למשל מנהגי אוכל, שינה או חברה) וכאן לפעמים יש צורך להבהיר את העמדות השונות ביניכם. כדאי להיעזר באיש/ אשת מקצוע מהתחום של הטיפול המשפחתי או תיאום הורי עם ניסיון בנושא.
להרחבת הידע ממליצה לקרוא ספר ייחודי בנושא זה הנקרא "קולם של ילדים" ? ד"ר דניאל גוטליב, ניתן לרכישה גם דרך מכון שינוי.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בן 40 ויש לי שני ילדים .אני ואשתי נשואים כבר 12 שנה וב4שנים האחרונות אנחנו בטיפול זוגי עם מטפלת מעולה. אם זאת ניראה שהטיפול אינו הולך להסתיים ואנחנו לא מגיעים לנקודה שבה אנחנו יכולים להתחיל לבנות לבד את הזוגיות שלנו. זאת בגלל שבכל איזה חודש חודשים צץ משבר חדש שאנחנו צרכים איתו עזרה . רציתי לשאול מספר שאלות בנושא:
1. האם זה מקובל שטיפול זוגי הוא כל כך ארוך?
2. האם יכול להיות שיש בעיה בטיפול עצמו שבגלל זה הוא לא נגמר, ולמרות שהזוגיות שלנו , לאט - לאט כל הזמן משתפרת אולי כדאי לשקול להחליף מטפל?
3. האם אנחנו בעצם מפתחים תלות בטיפול בשביל לפתור את הבעיות שלנו ואולי כדאי לנו לנסות להסתדר בלי טיפול?

שלום שי,
תודה על שאלותיך. הן מצוינות לא רק מבחינה אישית שלך אלא גם לכלל קהל הקוראים.

אכן זה נשמע שפיתחתם תלות בטיפול כ ?הכלי? לפתרון הבעיות שלכם במקום לפתח גם פתרונות משלכם ולהתנסות בהם. זה יכול לקרות וטוב להעלות את זה בטיפול ולבקש מהמטפלת שתעזור לכם לבנות את הכלים שלכם ללא תלות בה ובתהליך הטיפולי. לפעמים גם מטפלים נקשרים וקשה להם "לשחרר". בהיותה מטפלת מקצועית וטובה היא בוודאי תבין את בקשתכם. 4 שנים זה אכן זמן ארוך ואלא אם כן הנישואים היו במשבר קשה מאוד עם בעיות מרובות נהוג אחרי פרק זמן כה ארוך כבר לדלל את המפגשים ולקחת פסקי זמן ארוכים יותר ביניהם בדיוק כדי לתרגל לבד את מה שלמדתם ולפתח דרכים יצירתיות משלכם כזוג לפתרון בעיות והתפתחות. המפגשים הטיפוליים יכולים להיות ברקע בתחילה אחת לחודש ואח?כ לעתים רחוקות יותר או לפי הצורך המידי, לתמיכה כללית בתהליך, ולמניעה של כניסה לסחרור שיכול להוביל למשבר.
לשטתינו, יש חשיבות רבה בללמד את בני הזוג לפתח כלים משלהם ולסמוך על עצמם.

לשאלתך האם יכולה להיות בעיה בתהליך הטיפולי עצמו, התשובה היא ?כן?. לעתים טיפול יכול להיכנס ל?דשדוש? או תקיעות דווקא משום שהוא ארוך וכל הנפשות הפועלות בו כבר מכירות טוב מידי ואין "הפתעות". המחקרים מראים שבמקרים כאלה הטיפול יכול להיכנס למצב של תקיעות משום שהמטופלים והמטפל ?מאמנים? אחד את השני לאותן ההתנהגויות החוזרות על עצמן. וכולם מאבדים את היכולת היצירתית לזוז קדימה.

החלפת מטפלת אכן יכולה לפעמים להיות ?מרעננת?, ויכולה להתחיל תהליכים חדשים. יחד עם זאת הכרות מעמיקה שכבר קיימת יכולה אף היא להתרענן ע?י דיבור פתוח וברור לגבי הדברים מבלי לחשוש ?שמע יהיה לא נעים?. כמו כן, בתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי קיים תהליך הנקרא ,היוועצות ובו מוזמן איש מקצוע אחר פנימה לטיפול לשיחה אחת לברר דברים ולראות איך נקודת מבט חיצונית חדשה ורעננה יכולה ?להקפיץ? דברים קדימה. כך, למשל, אנו עובדים במכון שינוי.

יחד עם כל זאת, עלי להדגיש שאינני מכירה את פרטי המקרה והקשיים שלכם כך שתשובתי היא כללית.
בהצלחה,

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום לך.אני בת 38 ויש לי 3 ילדים קטנים בני 3, 6 ו9 . אני מבלה הרבה זמן אם הילדים שלי והרבה פעמים הם מוציאים אותי מהכלים ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים כועסת עליהם, לפעמים אני אפילו כועסת כשאין ממש סיבה לכעוס, ולפעמים גם בורח לי איזה פליק קטן.

הרבה פעמים אני מתחרטת על זה שאני כל הזמן בעצבים עם הילדים ורציתי לקבל מספר עצות איך אני יכולה להירגע איתם?
נ.ב אם אפשר בבקשה עצות כי אני יודעת שנכון להיום אין לי זמן, כוח וכסף ללכת לטיפול.
נ.נ.ב- גם רציתי להגיד שיש גם רגעים יפים עם הילדים במשך היום וזה לא רק צעקות.

שלום אורנת,
אם אינך מצליחה לשלוט בכעסים שלך עלייך ללמוד איך עושים זאת ומספר עצות ללא היכרות טובה עם המקרה לא יעזרו הרבה. הבעיה היא שככל שהעצבים גואים כך גם הילדים מגיבים אף הם בכעסים ובאנטי ונכנסים בקלות למעגל קסמים שלילי. לא ניתן לתת את אותו הטיפ להתנהלות מול ילד בן 3 וילד בן 9. סביר להניח שאם תכירי טוב יותר מה ניתן ונכון לצפות מילדים בכל שלב של חייהם זה יקל עלייך. מה עם בן הזוג? האם הוא בסביבה, רגוע יותר? אם הוא מצליח לעשות דברים אחרת כדאי לפעמים להקשיב לטיפים שלו.
כדאי להבין טוב יותר מה בדיוק מרגיז אותך אצל כל אחד? איזה התנהגויות? ה זה גורם לך להרגיש?
בירושלים והסביבה ישנם מספר מקומות בהם אפשר לקבל עזרה טובה במחיר נמוך ואם תרצי ניתן יהיה לידע אותך עליהם או להמליץ על אנשים מסוימים.
בהצלחה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום אני בת 37 נשואה כבר 13 שנה ויש לנו 4 ילדים.
היחסים ביני ובין בעלי יחסית טובים. אבל אני מרגישה חוסר סיפוק מיני בגלל חוסר התאמה מינית. קצת לא נעים לדבר על זה אבל אני מרגישה שהאבר של בעלי לא מספיק גדול וגם אין לו הרבה כוח לזוז במהלך האקט. ניסו כל מיני דברים ומכשירים אבל עדיין זה לא זה. לא נעים לי להגיד לבעלי שמאוד אוהב מין שהוא לא מספק אותי וגם כי אני חושבת שעם הזמן המשיכה שלי עליו ירדה

מה לעשות?

שלום לך,
תודה על שאלתך. הבעיה שאת מציגה רגישה מאוד אך בהחלט חשובה. התמרמרות כזו לאורך זמן, כשהיא לא מטופלת נכון, אכן יכולה לפגום קשות בחיי הזוג. חשוב ביותר לפנות לסקסולוג/ית שהוא/היא גם מטפלים זוגיים ומשפחתיים על מנת לקבל עזרה בעניין. קשה לדבר על זה לבד עם בן הזוג. סביר שהוא מרגיש בדברים גם אם אינו אומר דבר וזה בוודאי מוריד את הביטחון שלו או מעלה כעס בלי להבין מדוע. כל טוב ובהצלחה

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום. שמי רונית, ,נשואה , גרה ברמת גן ויש לי 3 ילדים הגדול בן 16. בשנה האחרונה הבן שלי התחיל להסתובב עם חברה לא כל כך טובים. הוא לא מספר לי, אבל אני יודעת שהוא התחיל לעשן סיגריות, בסופי שבוע הוא שותה אלכוהול וגם מידי פעם הוא מוציא לי כסף מהארנק בלא ידיעתי. בנוסף אני חשודת שהוא גם מעשן גראס ולא יודעת מה עוד.
חוץ מזה הוא בקושי בבית, הוא לא מתייחס עלינו והוא גם התדרדר בלימודים ובקושי מגיע לבית ספר.

אני ובעלי נמצאים בדילמה רצינית מה לעשות עם הבן שלנו, ובכל גישה שלא פנינו עליו , רכה או קשה- הוא מסרב להפסיק להסתובב עם החברים האלו שלו. כמו כן הוא הלך פעמים לטיפול ומאז מסרב אפילו לדבר על אופציה כזאת.
כעת אנחנו אפילו חושבים לשלוח אותו לפנימייה על מנת להרחיקו מהסביבה הרעה שבה הוא נמצא .
בקיצור אנחנו אובדי עצות ונשמח לכל עצה שיש לך לתת לנו מה לעשות במצב זה?

שלום רונית -
מתנצלת על האיחור בתגובה, שאלתך מסובכת ואכן הצריכה חשיבה מרובה .
ניכר שישנן מס' בעיות משמעותיות שיש לטפל בהן ברצינות ובמקצועיות הן עם הבן, הן איתכם כהורים ואולי אף במשפחה כולה.
להוציא ילד לפנימייה היא אופציה לא פשוטה, כואבת מאוד ולא תמיד הנכונה ביותר למרות שזה יהיה תלוי בסוג ואופי הפנימייה, יחד עם זאת, הדילמה ברורה.
לאחר מפגש רציני ומקצועי נשמח לתת חוות דעתינו ולסייע כמיטב יכולתינו . את מוזמנת ליצור קשר עמי.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום , קוראים לי מירה ואני גרה באזור הצפון ונשואה כבר 15 שנה עם שני ילדים. מערכת יחסי המין שלי ושל בעלי תמיד היו לא מעולים והדבר רק החמיר עם השנים והוביל לכך שנו כמעט לא מקיימים יחסי מין. מלבד זאת שנינו מאוד אוהבים אחד את השני, אבל מה לעשות המשיכה וההתאמה המינית בננו מוגבלת.

לאחרונה בעלי מנסה לשכנע אותי לעבור למערכת יחסים פתוחה , של החלפת זוגות ויחסים מיניים מהצד. אני מאוד מסוקרנת אך גם מאוד חוששת מצעד כזה.

רציתי לשאול האם באמת מערכת יחסים פתוחה יכולה לעבוד? האם זה לא מתכון בטוח לגיורשין? ואם כן איך עושים את זה נכון?
תודה רבה.

מירה יקרה,

שאלתך מסובכת מידי לתשובה קצרה, לצערי. אומר לך זאת: בראש וראשונה עליכם לברר עם איש/אשת מקצוע טובים ומיומנים את שורש הבעיה שלכם ביחסי המין ובמשיכה שלכם זה אל זו.
פעמים רבות טיב יחסי המין ומשיכה מושפעים באופן ניכר ממערכת היחסים הכללית,קונפליקטים בלתי פתורים, אירועי עבר אישיים או אלמנטים אחרים (כגון,השמנת יתר, ריח לא נעים ועוד) הניתנים לשינוי כאשר בני הזוג לומדים לשוחח זה עם זו באופן אינטימי ומקבל.
יחסים פתוחים וחילופי זוגות הם דבר מורכב ולא פשוט ומעטים היחסים ששורדים את זה לאורך זמן בלי להיות מושפעים באופן ניכר ולא בהכרח חיובי. כך אנו יודעים גם מהמחקר בנוסף לניסיון הקליני של שנים רבות של עבודה עם זוגות. מידת ואופן ההשפעה של התנסויות כאלה יהיו תלויים באופי הקשר בין בני הזוג, הבגרות האישית של כל אחד, הערך והדימוי העצמי של כל אחד, יכולת המחויבות הגבוהה זה אל זו והקשר ביניהם ואופי ההתנסות שתהיה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

אני בן 35 נשוי ואב לשני ילדים ,לפני מספר חודשים גילתי כי אשתי בגדה בה עם קולגה שלה מהעבודה. הגילוי הוביל למשבר חמור בזוגיות והיינו על סף גירושין ובסוף החלטנו להישאר ביחד ולהמשיך הלאה.

אבל בפועל למרות טיפול זוגי אני לא מצליח לחזור למערכת יחסים תקינה. אני כל הזמן חושד באשתי, אני עצבני וקשה לי להביע עליה חיבה . מה לעשות האם באמת ניתן לחזור למערכת יחסים אמתית , אהובת וכנה אחרי מקרה של בגידה ?

שלום יובל ,
משברי נישואין כתוצאה מגילוי יחסים מחוץ לנישואים הם תמיד קשים, מעוררים רגש רב, כעס, כאב, חשדות ותחושת ירידה בערך העצמי של הנפגע, אך משברים כאלה הם גם הזדמנות לתיקון ושיפור היחסים והתפתחותם אם שני בני הזוג חשובים זה לזו ואוהבים (כן, אפשר לאהוב ועדיין לטעות). בימינו אין סיבה לזוגות להתגרש בגלל משבר בגידה. יש לברר מה היו הסיבות, ואם הן קשורות ליחסים הזוגיים, זה הזמן לתקן ולהתפתח. יש לוודא שהמטפל הזוגי הוא/היא אכן מטפל מוסמך ולא יועץ כלשהו שאיננו מוסמך. משברים כאלה הם רציניים ויכולים להסתיים רע אם המטפל היועץ אינו מספיק מיומן או מנוסה.

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

לאשתי יש שינה קלה והיא טוענת שהנחירות שלי מפריעות לה לישון . בהתחלה עוד נסינו לפתור בעיה זו על ידי אטמי אוזניים וכו', אבל זה גם לא עזר ואשתי כל הזמן העירה אותי בגלל שאני נוחר. בסיכומו של דבר כיום אני כבר מעדיף לישון לבד מאשר להיכנס למיטה בתחושה של אי נעימות , מתח וניסיון לשלוט בנשימה שלי. בסיכומו של דבר אני מרגיש שמצב זה מעכיר את האינטימיות ביני ובין אשתי . השאלה שלי מה אפשר לעשות לגבי שיפור האינטימיות והשינה המשותפת? האם עלינו לוותר על הרעיון של שינה משותפת? האם ניתן לייצר זוגיות טובה גם ללא שינה ביחד?

אכן, נחירות קשות המפריעות לשנת בן/בת הזוג יכולות להיות מתישות לשני הצדדים ואבן נגף ביחסים הזוגיים אם לא יודעים איך להתגבר עליהם. היום נחירות זו בעיה שבמקרים רבים ניתן להתגבר עליה בעזרה רפואית. יש רופאים המתמחים בנושא הזה ובוודאי יידעו לשאת עצה מבוקרת. לעיתים הבעיה היא בעודף משקל, מבנה הלשונית בגרון, פוליפים, שינה לא נכונה ועוד ועוד. יש לבדוק היטב את מהות הבעייה אצל רופא אף אוזן וגרון וכן במעבדת שינה. בשלב הזה, אין טעם להילחם על שינה משותפת, היא לא מיטיבה אתכם ומוסיפה מתח רב משני הצדדים. אם אתה יכול לא להיכנס ל"סרט" של "אני מרגיש דחוי" תוכלו שניכם לישון טוב ולמצוא דרכים אחרות יצירתיות לזמנים אינטימיים שלכם. כידוע לכם רגעים אינטימיים יכולים להתרחש בכל שעות היום וגם במקומות אחרים ולאו דווקא בלילה ובמיטה.
חוסר בשינה טובה גורם לעצבנות יתר, רגישות יתר, עייפות יתר, חוסר חשק ואפילו קצת דיכאון. אז: לכו להיבדק, ו "שחקו עם זה" קצת וזה יעשה טוב לא רק לשינה שלכם אלא גם לאינטימיות. .

בברכה,
ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו, פסיכולוגית בכירה ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנהלת "מכון שינוי".
טלפון: 09-9551973
מייל: [email protected]
או: [email protected]

שלום , שמי מירה ואני נשואה כבר יותר מעשור ואם לשני ילדים. באופן כללי יש לי זוגיות טובה ואנחנו מתפקדים טוב כהורים ושותפים. אולם אני מרגישה שבמישור האינטימי התקשורת בנינו לקויה. אנחנו לא כל כך נוגעים אחד בני, לא מלטפים והביטוי העיקרי לאינטימיות בא במגע מיני הקורה אחת לשבוע או שבועיים. מידי פעם נושא זה צף ואנחנו מדברים עליו, ומנסים לתחזק את האינטימיות בנינו, אולם זה לא מחזיק יותר מידי זמן. כמו כן בעלי מתנגד ללכת לטיפול זוגי. מה אפשר לעשות ?