חיפוש מאגר מומחים, רופא מומחה - אינדקס רופאים

לפני החלפת מפרק יש להתייעץ עם אורתופד אשר ישוחח עם המטופל, ישמע את תלונותיו, ויבצע צילומי רנטגן ובדיקות נחוצות אחרות. לאחר שהאורתופד מגיע למסקנה שיש פגיעה אמיתית, והאדם בוחר לעבור את הניתוח כדי לשנות את מהלך הכאב ואיכות החיים, יש לפנות לרופא המשפחה. זאת מאחר שרופא המשפחה הוא הדמות שמכירה בצורה הטובה ביותר את מצבו הנוכחי וההיסטוריה הרפואית של המטופל, ולפני שנכנסים לניתוח גדול מעין זה חובה לוודא כי המצב הרפואי אכן מאפשר זאת. על פי ההיכרות של רופא המשפחה והנתונים שבידיו הוא יפנה את המטופל במידת הצורך לרופאים מקצועיים להשלמת בדיקות נוספות. הרופאים המומחים יבדקו את המטופל, יגדירו את הסיכונים וימליצו על הכנה נכונה טרם הניתוח - תרופות ומינונים מסוימים לקראת הניתוח, טיפולים מקדימים או הכנה ארוכה יותר. יש לציין שבמקרים נדירים ייתכן ומומחים אלו יקבעו גם שהסיכון גדול מידי, ויבקשו לדחות את הניתוח.

קיימת תופעה שכיחה בגילאים מבוגרים הקרויה דרמטוכלזיס, העשויה להיראות כמו צניחת עפעפיים אך לא כך הוא. למעשה, מדובר בעודף עור בפנים המוביל לרוב למראה עייף, כשעור העפעפיים עלול במקרים חמורים לרדת למטה ולהפריע לראייה. הטיפול במקרים אלו הינו ניתוח לא מסובך להסרת עודפי עור. מאידך, צניחה של העפעף המכונה פטוזיס נגרמת בעקבות חולשה של השרירים ולא מעודף עור. במקרה זה מטפלים באמצעות ניתוח לקיצור השריר האחראי על הרמת העפעף, שהינו מעט מורכב יותר בהשוואה לדרמטוכלזיס. על מנת לאבחן בצורה ראויה ולהתאים לתופעות אלו את הטיפול הנכון, יש לפנות לייעוץ מקצועי כמו זה המוצע במרכז "מעיין".

בשנים האחרונות ישנה העדפה גוברת לביצוע השתלות שיניים במקום תותבות לאחר עקירות. יחד עם זאת, אצל אנשים מסוימים העצם שבלסת העליונה דקה מדי ולכן אי אפשר מבחינה טכנית ליישם את השתלים. במקרה זה, רופא שיניים בעל הסמכה לכך מבצע הרמת סינוסים, במהלכה מכניסים שבבי עצם. בכל מקרה, מכיוון שיש כמה שיניים הגובלות בסינוס המקסילרי, לפני ההשתלה או ההרמה של הסינוס חובה לבצע CT של השיניים במטרה לבחון את מצב הסינוס. לעיתים בבדיקה זו נמצא סינוס בלתי תקין אשר המטופל לא ידע עליו. כעת יש להתייעץ עם מומחה אף אוזן גרון ולשקול לבצע CT מלא. הבדיקה נחוצה כדי לאבחן את המחלה של הסינוס, ובמיוחד היא נחוצה אם יודעים שקיימת מחלה מסוימת. התוצאות עשויות לשלול את ביצוע השתלת השיניים, או להצביע על צורך לקיים ניתוח פונקציונאלי אנדוסקופי של הסינוסים, המכונה FESS.

ניתוח קטרקט כפי שנעשה למשל במרכז "מעיין" הינו הליך בטוח ושכיח, המאופיין בתוצאות משביעות רצון עם סיבוכים נדירים מאוד. למעשה, מדובר בהליך רפואי בעל שיעור הצלחה העומד כיום על 95%, מרשים לכל הדעות. הניתוח עצמו אינו נעשה תחת הדרמה כך שאינו כרוך בכאב עקב זריקה ובכאבים בכלל, למרות שלפעמים עשוי המנותח לחוש בצריבה קלה או בדקירה. מעבר לכך, כמו בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים שונים, אשר יוסברו למנותח בפירוט על ידי המנתח לפני תחילת ההליך.

הטיפול שיינתן לאנשים הסובלים מהיצרות תעלה ספינאלית תלוי במקום ההיצרות ובחומרתה. יש להדגיש כי הפתרון המוחלט לבעיה זו יהיה רק ניתוח שכן זוהי בעיה מכאנית המובילה ללחץ על העצבים. בניתוח מבוצעת הרחבה של תעלת השדרה ומעבר העצבים, ובמקרים מסוימים מבוצע גם ייצוב של החוליות עם ברגים. יחד עם זאת, ישנו גם טיפול ראשוני שמרני להיצרות של תעלת השדרה והא יכלול לרוב כדורים נוגדי כאבים ודלקות, מנוחה, טיפולי פיזיותרפיה, חגורת גב שלובשים לזמן מוגבל, טיפולים כירופרקטיים וטיפולים נוספים ברפואה משלימה. כל אלו מובילים להקלה זמנית וחלקית של המצב, ואליהם מצטרפים הזרקה אפידוראלית, הידרותרפיה, התעמלות ושימוש במקל הליכה. אם אין שיפור בעקבות הטיפול השמרני, וכאשר הכאבים חמורים ומגבילים את הפעילות היומיומית, יש לפנות לניתוח. כמו כן, אם קיימת התדרדרות נוירולוגית או קיימת הפרעה במתן צואה ו/או שתן יש לבצע התערבות כירורגית דחופה.

פרופ' אילנה דואק מסבירה: גושים בצוואר הינה תופעה שכיחה מאוד בכל הגילאים ואולם המשמעות שלה שונה בגילאים השונים.

בילדים, רוב הגושים בצוואר הינם בלוטות לימפה מוגדלות כתוצאה מדלקות באזור הלוע והפה, או לחילופין דלקת בבלוטות הלימפה. כמו כן באחוז קטן יכולים להיות גושים שהמקור שלהם מולד, לרוב מדובר בציסטות מולדות שהינן שפירות.



מאידך במבוגרים, גוש בצוואר שאינו נעלם לאחר טיפול מתאים, יכול להוות סימן ראשון לגידול ממאיר ויש צורך לפנות לברור מידי ע"י רופא א.א.ג. - מנתח ראש וצוואר.

ניתוח קטרקט הינו הניתוח הראשון בשכיחותו מכלל הניתוחים הכירוגים בעולם. אחוזי ההצלחה של הניתוח הינם מעל 95%, ואותם אחוזי ההצלחה מעידים על רמת הסיכון הנמוכה ביותר עד כדי לא קיימת של ניתוח זה. השלבים שיש לעבור לקראת ניתוח קטרקט הינם: בדיקה יסודית אצל רופא עיניים מומחה, ומדידות באשר לגדלים של העדשות התוך עיניות שיש להשתיל במהלך הניתוח המדובר.

הסיכוי להצלחה בהקפאת ביציות תלוי בגיל המטופלת ביום שבו הביציות הוקפאו, בדומה להפריה חוץ גופית רגילה. מרבית ההריונות המדווחים בישראל הם של נשים עד לגיל 37, אך יש להמתין עד שהנתונים יתקבלו בעתיד ואפשר יהיה לדווח ביתר פירוט. חשוב לדעת שכל רופא העוסק בהפריה חוץ גופית במוסד ציבורי או פרטי, יכול לבצע את תהליך הקפאת הביציות ושאיבתן, עם הקפאה לעתיד לזמן לא מוגבל בבית החולים.

חשוב לדעת כי נשאים של מחלות נגיפיות כרוניות כגון הפטיטיס או איידס, וסובלים מבעיות פוריות, יכולים לקבל כיום מענה ביחידה ייעודית. מדובר ביחידת IVF כרונית בבית החולים רמב"ם שבחיפה, הפועלת כבר יותר משש שנים בהצלחה רבה. עד כה סייעה היחידה להביא לעולם יותר מ- 80 תינוקות בריאים לחלוטין, כלומר שלא נדבקו בנגיף על ידי הוריהם. היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם יחידות לבריאות האישה, וכן עם יחידות פוריות אחרות ברחבי ישראל, וכדאי מאוד להכיר את פעילותה אם אתם שואפים להביא ילדים לעולם.

הטיפול בפגיעות קרנית משתנה באופיו ונקבע לאור אבחונים מקיפים, כפי שעורכים המומחים במרכז "מעיין". לעיתים קרובות יינתן טיפול תרופתי אנטיביוטי או סטרואידי, אך במקרים אחרים ומורכבים יותר ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית. לדוגמא, ייתכן שיהיה צורך לבצע הסרת פטריגיום מלחמית העין, בה משתילים לחמית חדשה כדי למנוע את הישנות התופעה, או נעזרים בחומר מדכא צמיחה. דוגמא נוספת היא ניתוחי השתלת קרנית עקב חבלות ומחלות שהובילו לפגיעה בקרנית, בהם מסירים את הקרנית הפגועה ומשתילים במקומה קרנית מתורם. כל זאת כאמור, בהתאם לאבחון מקיף שמבצע מומחה.