צוות מדענים בראשות ד"ר ג'ורג' קסיוטיס, מנהל מעבדה במכון פרנסיס קריק בלונדון, פרסם לאחרונה ממצאי מחקר במאמר בכתב העת היוקרתי Science. לפי ממצאים אלו, בערך 5% מן המבוגרים פיתחו נוגדנים לווירוס הקורונה, ואילו 43% (!) מתוך קבוצת הגיל של הילדים פיתחו נוגדנים כאלה. לשיטתם של ד"ר קסיוטיס ועמיתיו, הטעם לכך הוא ששכיחות הידבקותם של ילדים בווירוסים הינה גבוהה הרבה יותר מזו המאפיינת כל קבוצת גיל אחרת, ולכן יש בגופם נוגדנים למגוון זנים של וירוסים, לרבות הזנים המשתייכים למשפחת הקורונה. ליתר דיוק, וירוסים ממשפחת הקורונה הם המחוללים כ-20% ממחלות הילדים הנפוצות שמקורן בהצטננות. לפיכך, נוגדנים שיצרה המערכת החיסונית של הילדים כנגד הווירוסים האמורים יכולים לנטרל ולעיתים אף לחסל כליל גם את הזן האחר של הווירוס, אשר הוא הזן הספציפי הגורם למגפת הקורונה העכשווית, שכבר הפכה לפנדמיה (מגפה כלל-עולמית).
מן הראוי לציין כי מרצים בכירים שלא השתתפו במחקר האמור גילו התעניינות בממצאיו ואף סמכו ידיהם על מסקנות החוקרים מלונדון. ד"ר לרמן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הצהיר שמחקר זה "עשוי היטב, מציג תיאוריה משכנעת מאוד שגם נתמכת בנתונים". ד"ר אלדג' מאוניברסיטת הרווארד קיבל את ממצאי החוקרים. הוא ועמיתיו גילו – הגם שמדובר בתנאי מעבדה בלבד, ולא בניסוי קליני מתקדם בקרב מתנדבים – כי נוגדנים לזנים אחרים של וירוס הקורונה נמצאו יעילים גם כנגד וירוס הקורונה שהינו מחולל הפנדמיה העכשווית.
חוקרים שונים שביקשו לבחון את יעילותן של בדיקות שפיתחו לצורך זיהוי נוגדנים לקורונה בדקו דגימות דם שניטלו לפני פרוץ המגפה ובעצם נועדו לשמש כקבוצת ביקורת, והופתעו לגלות דווקא בהן נוגדנים לקורונה.
בבדיקות מעבדה שערכו ד"ר קסיוטיס ושותפיו למחקר נמצא כי בדגימות דם אשר נלקחו מ-348 נבדקים (300 אנשים בוגרים ו-48 ילדים ונערים) לפני פרוץ המגפה זוהה אצל הרבה ילדים ונערים – וחלק מן האנשים הבגירים – נוגדן אחד ספציפי שהצליח להיצמד אל ה"קוצים" הנמצאים על פני השטח של נגיף הקורונה העכשווי ולמנוע את פלישתו אל תוך התאים בגוף האדם כך שנבצר מהנגיף להתרבות. לדעת ד"ר קסיוטיס, בסיסם של ה"קוצים" הינו זהה בכל זני הווירוסים המשתייכים לאותה משפחה – אף כי אצל נגיפי הקורונה העכשוויים קצותיהם של ה"קוצים" הינם מיוחדים – ובעצם נוגדנים שהתמקדו בבסיסיהם של ה"קוצים" נמצאו יעילים כאמור גם כנגד הזן העכשווי החדש של וירוס הקורונה.
ד"ר קסיוטיס ושותפיו למחקר מבקשים עתה לבדוק אלפי ילדים (ונערים) – וכן אנשים בוגרים – אשר רק בדמם של חלק מהם ישנם נוגדנים שנמצאו יעילים כנגד נגיף הקורונה העכשווי בתנאי מעבדה. וכך הגדיר ד"ר קסיוטיס את שאלת המחקר: "אם הם יידבקו בנגיף שמחולל את המגפה – האם הם יהיו מוגנים? האם הם יחלו או שהזיהום לא יהיה בר זיהוי בדמם?"
ד"ר אלדג' ואנשי צוותו בחנו דגימות דם שניטלו מ-190 נבדקים לפני תחילתה של מגפת הקורונה, ומצאו כי המערכת החיסונית בגופם של הרבה נבדקים כבר פיתחה נוגדנים לקורונה. מן הראוי לציין כי עם הנוגדנים האלה נמנה גם הנוגדן המסוים ש"התביית" על בסיסי ה"קוצים" של נגיף הקורונה העכשווי וזוהה במחקר שערכו ד"ר קסיוטיס ועמיתיו. הנחתם של ד"ר אלדג' ועמיתיו הינה כי מקורם של הנוגדנים האמורים הוא הידבקויות עבר בווירוסים ממשפחת הקורונה שהביאו אך ורק לידי מחלות הצטננות אלו ואחרות.
לדעת ד"ר אלדג', ילדים עלולים ללקות במחלות הצטננות אפילו עשר פעמים בכל שנה, ולכן לא מעט מתוכם מתאפיינים בריבוי רציף למדי של נוגדנים בגופם. יש בנוגדנים אלו כדי לצמצם מאוד את הסימפטומים והשפעותיהם, ובמקרים מסוימים אין מתגלה אצלם כל סימפטום כך שגם אם נדבקו בנגיף הקורונה הם באים בגדר חולה א-סימפטומטי. אומנם מבוגרים אינם לוקים במחלות הצטננות יותר מפעם או פעמיים בשנה (בממוצע) ואינם מתאפיינים בריבוי נוגדנים לנגיף הקורונה החדש – ולעיתים נוגדנים אלו אינם בנמצא אצלם כלל – אך יש שהמערכת החיסונית בגופם מסוגלת ליצור במהירות רבה נוגדנים כאלה במקרי הידבקות בקורונה. במצבי חדירה של אינפקציה ויראלית מגיבה מערכת החיסון בגוף ויוצרת נוגדנים המנטרלים את הנגיף ומחסלים אותו. משהושמד הנגיף, הנוגדנים מתמעטים משום שכבר אין הם נחוצים, אך "זיכרונו החיסוני" של הגוף עשוי לאפשר לו ליצור שוב במהירות נוגדנים אם יתרחש ניסיון חוזר של הנגיף לחדור אל תאי הגוף. אם כן, מדוע התפשטה מגפת הקורונה?
"בהחלט ייתכן שהזיכרון הזה אובד לאורך זמן", הסביר ד"ר אלדג' בריאיון לעיתון ידוע. לדעתו, ייתכן כי וירוס הקורונה העכשווי מסוגל להטעות את "הזיכרון החיסוני" שנועד לאפשר למערכת החיסון בגוף ליצור במהירות נוגדנים לנגיף. לדבריו, גם לא מן הנמנע כי הנגיף שהושמד "יוצר זיכרון מטושטש שהולך ודוהה ככל שעובר הזמן".
לפיכך, מחלת הצטננות שבאה זה לא כבר בגין וירוס ממשפחת הקורונה עשויה לכאורה לסייע למערכת החיסון לפעול כנגד וירוס הקורונה העכשווי, אך זאת לפי שעה בלבד, כלומר לתקופה קצרה יחסית. לדברי ד"ר אלדג', בשונה מ"בוגדנותו" של "הזיכרון החיסוני", המתעתע במערכת החיסונית של הגוף לאחר הבראה טבעית ממחלת הצטננות כאמור, חיסון כנגד נגיף הקורונה מביא לריבוי נוגדנים הנוצרים בגוף, וזאת בלא סכנת שיבושו של "הזיכרון החיסוני" בגוף עקב הדבקה בנגיף בעבר.
לעומת זאת, ישנה דעה כי מרבית האנשים הבוגרים נהנים גם נהנים מהגנה כלשהי הודות לפעולתו של "הזיכרון החיסוני" לאחר מחלות הצטננות שלקו בהן בעבר ומקורן בווירוסים ממשפחת הקורונה. אומנם רק חלק קטן מהם ניחן בכמות נוגדנים שיש בה כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה בכל עת, אולם המערכת החיסונית אצל רוב האנשים המבוגרים מסוגלת ליצור במהירות מספקת נוגדנים בכמות שדי בה כדי לצמצם את נזקיו של וירוס הקורונה, וזאת גם אם לא בכל עת ישנם נוגדנים זמינים בגופם. נראה כי מטעם זה מבריאים מרבית האנשים הבוגרים במהירות רבה למדי, ובלשונו של ד"ר אלדג': "באופן טבעי אנחנו מתמקדים בחולים הקשים, אך 95–98 אחוזים מהנדבקים בנגיף לא מגיעים כלל לבית החולים. יש הרבה מאוד אנשים שפשוט מחלימים".
כך אירע גם בביתו של ד"ר לרמן. ארבעה מתוך חמשת בני המשפחה לקו בנגיף הקורונה, אך אצל אף אחד מביניהם לא התפתח מצב קשה של המחלה. הבן הצעיר (ילד בן ארבע שנים) לא נדבק כלל בנגיף הקורונה. "בני לא היה מופרד מאיתנו ולכן היה בחשיפה גבוהה לנגיף, אך הוא נמצא שלילי לנגיף בשתי בדיקות שונות. לכן אנחנו חושדים בהחלט שהיה לו סוג של חסינות קיימת", הסביר ד"ר לרמן.