לנוכח תמונת מצב מורכבת זו פנינו אל ד"ר זאהי סעיד כדי לקבל הסברים ומספר עצות כיצד לנהוג. ד"ר זאהי סעיד נמנה עם המומחים הוותיקים, הידועים והמוערכים ביותר בתחום רפואת המשפחה באזור הצפון. זה שנים רבות הוא חבר באיגוד רופאי המשפחה הישראלי, ובמחלקת רפואת המשפחה של האיגוד היה אחראי למבחני שלב א ובוחן במבחני שלב ב. בשנת 2001 קיבל ד"ר סעיד פרס מטעם האיגוד על תרומתו לקידום הרפואה בכלל ורפואת המשפחה בפרט. לאורך השנים הוא גם נשא הרצאות ולימד בקורסים מוערכים ומבוקשים בקרב סטודנטים המתמחים ברפואת משפחה, ואף זכה לפרסים כמרצה מצטיין. ד"ר סעיד – לשעבר המנהל הרפואי של שירותי הבריאות בקופת חולים כללית במחוז חיפה וגליל מערבי – הינו יועץ מנכ"ל הכללית לשיפור הטיפול הרפואי במגזר הערבי, וכן שימש כסגן מנהל במרכז הרפואי העמק בעפולה.
הטעויות המרכזיות היו הפסקה מוקדמת מדי של הסגרים, ריבוי התקהלויות וחוסר שימוש במסכה כנדרש (הן על האף הן על הפה), הקפדה הלוקה בחסר לעניין מילויה של חובת הבידוד ושמירת הריחוק הגופני, ובפרט באירועים המוניים (כגון שמחות ומסיבות שבהן מרבים לשיר ולרקוד) ואפילו צפיפות רבה מדי במפגשים מרובים וממושכים מדי במקומות סגורים ובלתי מאווררים כראוי גם כאשר אין מדובר בהכרח באירועים המוניים. בייחוד אמורים הדברים במגזר הערבי ובמגזר החרדי. שני מגזרים אלו מתאפיינים בילודה רבה ובתנאי דיור צפופים, ומשפחות גדולות וברוכות ילדים מעצם טיבן וטבען נתונות בסיכון. נוסף על המצב הסוציואקונומי הנמוך מתאפיינים המגזרים האמורים גם בריבוי שמחות הכרוכות בשירה ובריקודים באירועים המוניים רבים (ובפרט חתונות). המנהגים האלה הינם יפים ביותר וחשובים מאוד, אך הם מקשים עלינו, אנשי הצוותים הרפואיים, בתקופת הקורונה. חשוב לזכור כי אירוע שאמור להיות משמח הופך לאירוע הדבקה הרה אסון כאשר אנשים שהשתתפו בו נפטרו לאחר שנדבקו בנגיף. הכול רוצים לזכור אירוע יפה ומשמח ככזה, ולא חלילה כגורם מותו של אדם יקר ואהוב. השאלה הנוקבת אשר כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו תמיד היא איך ירגיש הוא אם בגללו ימות אדם אהוב שאותו ידביק בטעות ומבלי משים. חשוב לי להדגיש כי מטרתי בבואי לומר דברים אלו אינה להפחיד או להטיח דברי תוכחה, אלא לשכנע את הציבור לנהוג כנדרש ולהטות אוזן להסברים מדוע חשוב לציית להנחיות של משרד הבריאות.
יש להביא בחשבון את העובדה (שהתגלתה זה לא כבר) כי נגיף הקורונה הינו נגיף "ערמומי" החוסם באופן מתוחכם את מנגנון הכאב בגוף כדי למנוע סימני אזהרה. הנגיף עושה כן באמצעות "מנגנון השהיה" של 5 ימים בממוצע, כך שהוא יכול להתרבות משום שבערך 80%–90% מן החולים אינם חשים בו ואינם מודעים לצורך להיזהר. לכן יש גם כה הרבה חולים א-סימפטומטים אשר לא זו בלבד שאין הם מגלים כל סימפטום של מחלת הקורונה אשר בה לקו, אלא הם אפילו לא יגלו בעתיד כל סימפטום כזה. חולים א-סימפטומטים כאלה עלולים מבלי משים להדביק במחלה אנשים אחרים שחלקם עלול להיות בקבוצת סיכון ולסבול מן הסימפטומים הקשים ביותר של המחלה או אף למות בגינה חלילה. מכאן, שבימים הראשונים והבלתי מורגשים של המחלה נודעת חשיבות רבה במיוחד – ואפילו קריטית – לבדיקות האפידמיולוגיות ובפרט לעטיית המסכות, לשהייה עם אנשים אחרים דווקא במקומות פתוחים (או לכל הפחות מאווררים כראוי) ולריחוק הגופני המכונה משום מה בטעות בשם "ריחוק חברתי". כאן המקום להעיר כי בשום פנים אין מדובר בריחוק חברתי, שכן ריחוק גופני – אין משמעו גם ריחוק חברתי, וארשה לעצמי לנצל הזדמנות נאותה זו כדי למחות בכל תוקף כנגד השימוש הקלוקל והשגוי שנעשה באופן בלתי ראוי ומזיק ביותר במונח האומלל "ריחוק חברתי". מדובר בריחוק גופני בלבד!
כללו של דבר, הנוסחה ההכרחית לשם קיום מרבי של חיי שגרה היא קיום מפגשים של מעט אנשים לזמן קצר ככל האפשר והקפדה על אוורור אם אי-אפשר לקיימם במקומות פתוחים. בייחוד יש להימנע ככל האפשר ממפגשים מרובי משתתפים במקומות סגורים (ובפרט בלתי מאווררים), לשמור על ריחוק גופני, לעטות מסכה כלשהי גם על האף וגם על הפה (וכל מסכה תועיל, בשים לב להנחיות לעניין המסכות החד-פעמיות), לשמור על ההיגיינה, ובפרט לרחוץ ידיים במים ובסבון, ורק אם אי-אפשר לעשות כן – לנקות את הידיים באמצעות ג'ל אלכוהולי. עוד יש לציית להנחיותיו של משרד הבריאות ואף להקפיד ככל האפשר שגם אחרים יעשו זאת. על כל אחד ואחד מאיתנו לראות את עצמו כ"שגריר" של ההנחיות ככל שאמורים הדברים בהקפדה על קיומן.
לשיטתי, מי שמזלזל בהנחיות – אין טעם לדבר איתו ולנסות "לחנכו", אלא יש להיזהר ממנו ולהתרחק ממנו, בהיותו מסוכן לציבור. אני סמוך ובטוח שאם אנשים ינהגו כך ואף ידירו את רגליהם מבתי עסק אשר עובדיהם אינם ממלאים אחר הנחיותיו של משרד הבריאות ומסכנים את הזולת כאמור, אותם פורעי חוק ישנו את התנהגותם ומוכרים בחנות שיישארו בלא לקוחות יגלו עד מהרה כמה הכרחית היא השמירה על הבטיחות ושלאמיתו של דבר תמיד היה חשוב להם מאוד לעטות מסכה. למען הסר ספק, המסכה הינה חיונית ביותר לשמירה על הבריאות, ובפרט כאשר מדובר בקרובים ושאר אנשים יקרים לנו המשתייכים לקבוצות סיכון. חשוב לזכור כי אלו הן ההנחיות בכל העולם, ויש יסוד להניח כי אין כאן טעות אם הכול נוהגים כך משום שלמעשה כל העולם החליט כך. מיליארדי אנשים אינם טועים! לפיכך, חשוב ביותר לומר שגם מי שאינו מאמין כי המסכה אכן יעילה לשם הגנה מפני נגיף הקורונה צריך להכיר בעובדה כי אין הוא חייב להבין כל דבר. וכאן ארשה לעצמי להוסיף הערה אישית כרופא בכיר המשתייך למערכת הרפואה הציבורית. לא אסתיר את העובדה כי גם בחיי הפרטיים אני עצמי אינני מבין לעיתים מדוע עליי לנהוג כך או אחרת בתחומים שאינני עוסק בהם, ואף על פי כן לא עולה על דעתי לערער על מוסכמות שקבעו אחרים שדעתם רחבה מדעתי באותו תחום, וזאת משום שהכול נוהגים כך, אף כי לא תמיד המוסכמות האמורות מובנות לי.
בהחלט כן. הרפואה המונעת יכולה לשפר את העמידות בפני הנגיף: תזונה נכונה, אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה של כל אדם בהתאמה אינדיבידואלית למאפייניו הבסיסיים וליכולותיו, וכמובן הימנעות מצריכת מוצרים בלתי בריאים, הקפדה על צריכת ויטמין D לפי הוראות הרופא. במקרי מחלה חשוב ביותר שלא לצאת כלל מן הבית, אלא יש לנצל את חידושי הטכנולוגיה ולהתייעץ עם הרופא באמצעות הטלפון או האינטרנט, ותנופת הרפואה ההיברידית דווקא בעת מגפת הקורונה תוכיח כי אפשר לעשות זאת.
יש לדעת כי החיסון פועל את פעולתו רק כעבור חודש, כלומר יש לחכות חודש לאחר קבלת החיסון כי רק אז החיסון הינו יעיל ויש בו כדי להגן מפני נגיף הקורונה. כללו של דבר, כל מי שמקבל חיסון צריך להיזהר במשך חודש משום שעד אז אין הוא מוגן, וחייב הוא לראות את עצמו כאילו לא קיבל חיסון כלל. חשוב מאוד לזכור כי אין תרופה או כל טיפול אחר כנגד מחלת הקורונה, אלא רק חיסון. חבל מאוד לחלות ולהדביק אחרים, ובפרט כאשר כבר ישנו בנמצא חיסון יעיל.
גם כעבור חודש מן ההכרח לנהוג לפי ההנחיות של משרד הבריאות גם אם תיווצר תחושת ביטחון (מוצדקת ככל שתהיה) שכעת מוגנים הכול מפני נגיף הקורונה. יש להקפיד על שמירת כל ההנחיות העכשוויות הקיימות (ובפרט לעניין מסכה) כל עוד לא נתן משרד הבריאות הנחיות חדשות. בכל מקרה אין לחזור לשגרה בלא "דרכון ירוק" המעיד על אדם כי התחסן כנגד נגיף הקורונה. חשוב לזכור כי החיסון מגן על 95% מן המחוסנים כך שלאחר חיסונה של כל האוכלוסייה אפשר יהיה לקבוע כי גברנו על נגיף הקורונה, אבל תמיד יהיו 5% בלתי מחוסנים.
בעצם, כל וירוס (נגיף) מפתח מוטציות בשלב זה או אחר של התפתחותו. בשלב זה אוכל לומר כי החיסון עדיין יעיל כנגד כל המוטציות של נגיף הקורונה המוכרות כיום.
מערכת הרפואה הציבורית צריכה להתאים הרבה יותר את גישת ההסברה שלה ואת החלטותיה לקבוצות המגוונות המרכיבות את אוכלוסייתה של מדינת ישראל ולהתייחס אל כל מגזר וקבוצה בהתאם למאפייניהם החברתיים, המנטליים והתרבותיים, וזאת כמובן בהתחשב בנתוני התחלואה בהם.
לעדכונים שוטפים בנושא הכתבה, היכנסו לפייסבוק:
https://www.facebook.com/wadi.clinic.zahisa/
מידע נוסף אפשר למצוא באתר הבא:
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית