את הנושא החשוב והמרתק מציג בפנינו ד"ר משה שמש, בעל קליניקה פרטית בתל אביב העוסק בטיפולים אסתטיים עדכניים וחדשניים ושמו הולך לפניו בזכות איכויות ייחודיות שהוא מביא לעולם הרפואה האסתטית: מיומנות גבוהה במיוחד, מקצועית ללא פשרות, גישה אומנותית, שיטות הטיפול המתקדמות ביותר, דיוק רב ושימת לב לכל פרט בטיפולים ותוצאותיהם. כמו כן, ד"ר שמש מנהל את פורום מתיחת פנים ללא ניתוח בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
ד"ר שמש מביא לתחום הרפואה האסתטית נסיון של 23 שנים בביצוע פעולות כירורגיות עדינות ומורכבות במסגרת ניתוחים נוירוכירורגים ועבודה מתקדת בתחום מדעי המוח. המטופלות של ד"ר שמש נהנות מהנסיון ומהמיומנות הכירורגית שצבר במשך שנים רבות אותה הוא מיישם מדי יום בתחום הטיפולים ברפואה אסתטית. לאור הרקע הנרחב שרכש בתחום הנוירו-סיינס מביא בפנינו ד"ר שמש כתבה יוצאת דופן ומרתקת, בהיקף שטרם נכתב כמותו בישראל אודות מושג היופי וחוויית היופי.
היופי של גוף האדם והאנטי-אייג'ינג הינם נושאים אקטואליים מאוד, העומדים בראש סדר היום ברחבי העולם. אכן, ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית הפכה את התכונה טבעית לכאורה - יופי חיצוני של בני אנוש - למוצר תעשייתי מוחשי ונגיש רבות. כתוצאה מכך קיימת גם התעניינות מוגברת לגבי הבנת התופעה – מהו בעצם יופי ומה זה "יפה"?
למעשה, הנושא של יופי ואנטי-אייג'ינג היה אקטואלי מאז בריאת העולם; הרי אדם נברא בגן העדן והיה צריך להיות צעיר ויפה לנצח, רק שהחטא הראשון קלקל את התוכנית האלוהית. אבל ברמה הגנטית ככל הנראה נשארה בנו שאיפה לשלמות, אם מבחינה חיצונית או פנימית, כמו גם רצון להנצחת חיינו. יש לנו גם דוגמאות מוחשיות לכך – בכתבים העתיקים בכל התרבויות נתנו משמעות אלוהית ליופי הפיזי והיו מדגישים אותו בתיאורים של אלים, מלכים וגיבורים אנושיים. גם המומיות במצרים העתיקה מוכיחות את השאיפה אנושית לנצחיות. מבחינה זו לא השתנה דבר במהלך ההיסטוריה עד ימינו; האגדות של כל העמים מתארות את הגיבורים בתור הכי יפים, הכי חזקים, הכי חכמים וצעירים לנצח.
אם נתמקד במסורת החשובה לנו, הכתובה בספר הספרים, ישנה התייחסות רבה בסיפורים תנכיים למראה של נשים בפרט ולמראה ככלל. כך לדוגמא, נאמר על רבקה שהייתה "יפת תואר וטובת מראה". ובספר שמואל כאשר אנו פוגשים לראשונה את דוד המלך, אפשר לראות שהמראה החיצוני שלו מוזכר הרבה ומשמש מרכיב חשוב.
חכמים מפרשים כי אזכור יופיין של נשים תנכיות כבעלות חן, הוא למעשה של נשים טובות באופיין. כך גם ניתן לראות לגבי דוד המלך, שמואל א' פרק טז' - "ויאמר השם אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים והשם יראה ללבב". ניתן להבין מהפסוק שה' נגלה לשמואל ואומר לו כי החשיבות הינה למידות וטוהר הלב, ולא למראה החיצוני.
ככלל, התנ"ך מתייחס בהערצה ליופי, לשלמות של דבר אלוהי, ועם זאת לא אחת הוא מציג לקורא את הנקודות הבעייתיות שבו, כמו המשיכה והפיתוי שעלולים לנבוע ממנו, כשעוברים על החוק המקראי ועל המוסר וע"י כך להיענש. הדבר ניכר כבר בסיפור על עץ הדעת ויופיו ("כי תאווה הוא לעיניים"), כגורם פיתוי עבור חוה והבעייתיות הנובעת ממנו.
דוגמאות אלה מייצגות התייחסות רבת חשיבות בספר התנ"ך למראה של גברים ונשים כאחד, ולמראה ויופי ככלל. בין אם הכוונה למראה חיצוני או להתייחסות פנימית לאופי, אין ספק שכפשט קיימת התייחסות וחשיבות ליופי.
האם ניתן לאפיין את תפיסת היופי במושגים מוחשיים-מטריאליים ברמה הנוירופיזיולוגית והנוירו-הורמונלית? איך המוח האנושי חווה יופי? האם קיים סטנדרט אוניברסאלי של יופי - החוצה את גבולות המוח האנושי?
עוד לפני 2300 שנים אחד מתלמידיו של הפילוסוף פיתגורס, אוקלידס, סיכם בספרו "יסודות" שקיים סדר מוחלט ביקום. הוא תיאר את המספר 1.618 אשר בהמשך באיטליה הרנסאנסית כונה "הפרופורציה האלוהית" ע"י המתמטיקאי לוקה פאצ'ולי, בתור היחס האוניברסאלי ביקום (תמונה I).
מסתבר שגם גוף האדם לא יוצא מן הכלל, וכבר אמני הציור והפיסול ביוון העתיקה הקפידו על פרופורציות ב- "יחס הזהב" (תמונה II).
מחקרים מוכיחים שקיים אידיאל יופי אובייקטיבי, שהינו אוניברסאלי בכל גזע ואתנוס בכל מקום על כדור הארץ, ובשלושת אלפי השנים האחרונות של ההיסטוריה אנושית לא ערערו על מודל זה. כך לדוגמא, התגלה שתינוק מסתכל על פנים "יפות" לזמן ממושך פי 3 בהשוואה לפנים אחרות. כמו כן, ישנה הסכמה גבוהה וכמעט מלאה בין נבדקים שמתבקשים לבחור את האישה היפה ביותר מבין תמונות שונות המוצגות להם. כך גם קיימת הסכמה כמעט מוחלטת בציביליזציה אנושית של כל הזמנים על היופי של נופי טבע, כמו גם על מכלול סוגי היצירות האומנות.
אז אם כבר בשלבים הראשונים של חיינו אנו בוחרים להביט בתמונות יפות יותר, נשאלת השאלה - כיצד במהלך האבולוציה פיתחה האנושות את נטייתה לאהוב יופי? לפי הספקולציות המדעיות המקובלות כיום, יופי, סימטריה וסדר מבטיחים אורך חיים נוח והמשך של הדור; וגם ההיפך נכון: כיעור, כאוס, הרס ואי-סימטריה מתקשרים ישירות לתחושת סבל, ובסופו של דבר גם למוות. לכן, ע"פ חוקי הבחירה האבולוציונית שרדה האנושות עם נטייה חיובית ליופי, עד כדי כך שהתחושה הוטבעה ברמה האנטומית במוח וכן ברמה נוירופיזיולוגית-הורמונלית בגופנו.
בשני העשורים האחרונים, מחקרים מתקדמים בחקר המוח מבהירים שהיופי טבוע בקליפת מוחנו באזור האורביטו-פרונטלי (orbitofrontal cortex - בחלקו המצחי התחתון של המוח). אזור זה "נדלק" בעת שאנו מביטים, שומעים או קוראים יצירה יפה. המעניין הוא, שאזור אחד במוח אחראי על כל סוגי היופי – בין אם יופי אנושי, יופי של טבע או יופי של מעשה ידי האנוש - ובין אם יופי ויזואלי, יצירת מוזיקה גאונית או יצירת כתיבה המעוררת דמיון יפה.
פיזיולוגים מראים שאנו משחררים אנדורפינים – "סמים פנימיים בגופנו", בעת שאנו חווים את היופי במבט, בשמיעה או אחרת, ודרך השפעתם באזורי ההזנה במוח אנו חשים את עצמנו "מסוממים" ונהנים.
אם יש בסיס אובייקטיבי-אנטומי של היופי במוח, אז מהם הפרמטרים האובייקטיביים של היופי? אם יצירה וויזואלית-ציורית או יצירה שמיעתית אפשר לאפיין לפי הפרמטרים של יחסי הפרופורציות, על סמך מה אנו חשים את היופי הדמיוני בעת קריאה של הסיפור בספר?
בואו נעצור כאן ונתרגל מעט מוח - נעשה ניסוי שבפעם ראשונה עשה הפסיכולוג תומפסון על תמונות של ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר. לכן הניסוי מכונה בשםThompson's Margaret Thatcher illusion. קצת למטה תוכלו לראות ארבע תמונות של אישה - תמונה 2 היא ההיפוך של תמונה 1, והתמונה 4 היא ההיפוך של תמונה ה 3: יופייה של האישה מודגש בתמונות 1 ו- 2 שהן תמונות רגילות במצב רגיל והפוך. בתמונה 3- תחילה לכאורה הכל תקין אך עבור זמן חשים משהו מוזר, ועם עוד התבוננות מזהים שבתמונה של הראש ההפוך סובבו את העיניים והשפתיים, כל אחת בציר שלה כאילו הראש במצב רגיל. ולבסוף בתמונה 4 - מי זאת המפחידה הזאת (תמונה III)?
מה קורה כאן? מדוע בתמונה 2 הראש במצב הפוך ולגמרי בסדר מבחינתנו, אך בתמונה 3 אותו ראש הפוך עם שינוי קטן בכיוון העיניים והשפתיים מייצר תחושה מוזרה, ואילו תמונה 4 לגמרי מפחידה?
מסתבר שהמוח רואה את העולם בקונטרסטים דרך קווים אופקיים, אנכיים ואלכסוניים שמהם הוא בונה את הצורות הגיאומטריות הפרימיטיביות כמו ריבוע, משולש וכדומה. יחד עם זאת, יש לציין שתפיסת התמונה השלמה מתבצעת לא דרך הראיה, אלה דרך התכונה של המוח להשלים תמונה. זאת אומרת העין לא רואה ולא מעבירה למוח מידע בפרטי הפרטים על כל השדה הראיה, אלא האינפורמציה שהמוח מקבל מאוד מוגבלת ומורכבת אך ורק מפרטים על החלק או החלקים אשר תופסים את תשומת לב והריכוז של העין/מוח; את שאר התמונה בשדה הראיה משלים המוח. כפי שנראה, במוח טבועים סטים של תבניות שעל פיהם הוא משלים תמונה (תמונה IV, V).
זהו הסוד שבעזרתו אפשר להקסים ולהשלות את המוח, ובעצם להפתיע אותו עם הבלתי צפוי במקום
קרוב לוודאי, שבתמונה הראשונה ראיתם את הזקנה באופן מיידי, ורק כעבור זמן זיהיתם נסיכה. זאת לעומת התמונה אמצעית שבה יותר קל לראות נסיכה. בתמונה שלישית, איך שהוא, הסיכויים כמעט שווים. השלייה האופטית המרתקת הזאת צויר ע"י אומן אנונימי במאה 19 בגרמניה. מאוחר יותר, האומן הבריטי William Ely Hill (1887-1962) פרסם גרסה המוכרת ביותר של ההשלייה.
יש הסבר? – הנה ההסבר הספקולטיבי שלי: בתמונה הראשונה הדומיננטיות של הצבע השחור תופסת את ריכוז העין/מוח יותר במרכז התמונה, ושם נמצאים רוב הפרטים של הזקנה – עין, פה, אף; את הנסיכה נזהה רק אם נעביר את הריכוז אל הפומפון שעל השיער או אל האף והריסים של הנסיכה. לעומת זאת, בתמונה האמצעית איך שהוא יותר בולטים האף והריסים של הנסיכה. בתמונה השלישית הריכוז שלנו קופץ בין השני הצבעים הדומיננטיים - חום "של הזקנה" וירוק "של הנסיכה".
עוד דוגמא לנפלאות המוח (תמונה VII): האם ידעתם שהקווים בתמונה הראשונה מקבילים ובתמונה השנייה הקווים הכחולים באורך שווים? תבדקו ותוודאו.
ואתם בטוחים שבתמונה הבאה הספיראלה מסתובבת? התשובה היא - לא!!!
וואו! עד כמה אפשר לעבוד על העין או בעצם על המוח?! מדהים!!!
בשלב זה נפסיק עם הצגת אשליות כי אחרי כמה תצוגות דומות מתעייפים מהר – המוח מפעיל אנרגיות עודפות כי עליו להתמודד עם יוצא מן הכלל, השונה מהתבניות שכנראה טבועות בו.
עכשיו, אחרי שהבנו איך המוח עובד וגם איך אפשר לעבוד עליו, נחזור לפרצוף של אישה יפה מעלה וננסה להסביר מה בעצם קורה.
למעשה אין הסבר טוב לתופעה אך קיימות כמה השערות ספקולטיביות. אנסה לפרט על סמך העובדות המחקריות הידועות כיום:
לאחרונה, מחקרים בנוירופיזיולוגיה פונקציונלית הוכיחו שקיים במוחנו מרכז מיוחד לזיהוי פרצופים, והוא ממוקם ב-Fusiform gyrus אשר באזור הרקה האחורית (תמונה VIII).
ככל הנראה, כפי שהראנו למעלה, גם לפרצופים קיימת תבנית מסוימת במוחנו שבה יש חשיבות עליונה לעיניים ולשפתיים – למעשה מהן המוח משלים את פרצוף השלם (תמונה IX).
מעבר לכך, מסתבר שמרכז זיהוי הפרצופים במוח מצוי בקורלציה מוחלטת עם מרכז המיקום, שגם שוכן בקרבת מרכז זיהוי הפרצופים במוח. כמו כן, מרכז המיקום פועל רק שהפרצוף במצב הפוך (תמונה 2) השונה מהמצב הרגיל (תמונה 1). יתכן, שעד שכיוון העיניים והיחס ביניהן רגיל (תמונה 3), המוח תופס את המצב כרגיל ולא מפעיל את מרכז המיקום. כתוצאה מכך נוצר "עיוורון" ליחס ההפוך שבין העיניים והשפתיים, ובמבט ראשון הכל נראה תקין. רק אחרי התעמקות אפשר לזהות שלמעשה האברים הפוכים ביחס לכיוון הפרצוף. שימו לב שתמונה 4 הפוכה לתמונה 3, כלומר העיניים במנח הפוך, וזהו בדיוק המצב שמפעיל את המרכז המיקום במוח ונוצר קונפליקט בין הכיוון של מנח העיניים ובין כיוון הפרצוף. כתוצאה מכך מייד מזהים משהו מוזר, בלתי רגיל, עד כדי כך שהוא נראה מכוער – הוא ככל הנראה לא מסתדר לתבנית מוכרת למוח. התמונה ה- 5 מראה שישנה חשיבות רבה ליחס שבין העיניים, כי למרות שהן מצויות במנח נכון לכאורה, עדיין כבר במבט ראשון נתפוס משהו בלתי רגיל.
לפני הסיכום, בואו נפוצץ עוד קצת את המוח – נסו לקראו את הטקסטים הבאים ותשתכנעו שאנחנו רואים תבניות ודווקא מדלגים על פרטים (תמונה X):
כאן למעשה נמצא הכוח של קריקטוריסטים, שבכמה קווים בודדים מסוגלים לבטא את פרצופו ואופיו השלם של אדם; גם אומני מייק אפ הופכים את מראה הפנים למושלמות דרך הדגשת התווים הנכונים לפי יחסי הסימטריה. על אותם העקרונות העיקריים מתבססת גם הרפואה האסתטית בתחום של פיסול הפנים.
אם כן, אולי כבר אפשר לסכם - היופי הוא דבר מוחשי אובייקטיבי שמתרחש ברמה נוירופיזיולוגית והורמונלית. על ידי המוח נתפס כ- "יפה" מה שככל הנראה מתקרב לתבנית הטבועה בו; גם ההיפך נכון: כל שהסטייה מהתבנית גדולה יותר יידרש כנראה המוח לגייס יותר משאבים, וכתוצאה מכך ייחשב לפחות יפה עד כדי דוחה. וזה בעצם מסתדר גם עם החוק האוניברסאלי של היקום – "חוק שימור האנרגיה". (תמונה XI)
הרבה פעמים אנו מסתכלים על פרצופים של כוכבי הוליווד וחושבים לעצמנו, הם פשוט מושלמים! אך האם הפנים שלהם אכן מושלמות?
ד"ר סטפן מרקווט המציא מודל מתמטי המבוסס על 30 שנות מחקר של היופי הנשי, ולפיו ניתן לבדוק אם אכן הכוכבת המועדפת עלינו מתאימה למודל היופי המושלם (תמונה XII).
בכל תקופה בהיסטוריה האנושית מודל היופי עובר שינוי, כך שלמעשה מדובר בשינוי תמידי. אכן, קיימים הבדלים גם בין אתנוסים שונים בתפיסת מודל היופי. יחד עם זאת, הפרופורציות של מודל היופי האוניברסאלי נכונות בכל זמן ובכל מקום, ולא השתנו מאז בריאת העולם. אפשר אפילו לטעון טענה קונספירטיבית, שהיפה של כל הזמנים ושל כל המקומות דומה.
כאן אני חייב להדגיש שהיופי אינו רק הפרופורציות הנכונות בין תווי הפנים, אלא גם הצבע והטקסטורה של העור, ושהמכלול של הכל מתקשר גם לאופיו הפנימי של אדם.
נחזור אל השאלה הראשונה - האם שרה אימנו הייתה יפה?
על פי הסיפור אברהם הגיע לארץ מצרים ביחד עם אשתו – שרה, ובכניסתם לארץ מצרים הוא מזהיר אותה כי עליה להכחיש שהיא אשתו ולהגיד שהיא אחותו. זאת מכיוון שאחרי שפרעה יראה אותה הוא ירצה לקחת אותה לעצמו, ולכן יהרוג את אברהם.
כבר מהסיפור הזה אפשר להסיק על מראה הפנים הנאה של שרה, בוודאי אם מלך העולם דאז– פרעה המצרי שראה הכל מהכל - ירצה אותה לעצמו. אבל ברור שלא ניתן להסתמך רק על המסקנה הזו ולסכם את יופייה של שרה. ראשית, כי מסופר רק על חששותיו של אברהם שיכולים להיות מאד סוביקטיביים. ואפילו אם פרעה אכן היה רואה את שרה, מתאהב בה ולוקח אותה, גם כאן יש חשיבה וראיה סובייקטיבית של אדם אחד - פרעה.
לאחר שאברהם ושרה נכנסים לאדמת המצרים, המצרים ראו את שרה ושמועות על יופייה הגיעו עד לאוזני פרעה. מה ניתן להסיק מכך? הגיוני לחשוב, ששרה אמנו הייתה יפה עד כדי כך שסיפורים על יופייה התפרסמו במהירות בכל מצרים והגיעו עד פרעה. זאת אומרת, שהערכת יופייה של שרה נעשתה לא ע''י בן אדם אחד אלא ע''י המונים. לכן קיימת כאן אובייקטיביות שמבוססת על חוות הדעת של המונים. יתר על כן, העובדה שמישהו העז לדבר על הנושא עם פרעה, וגם הציע לו לקחת אותה לעצמו, מחזקת את המחשבה על מראה מיוחד של שרה. אם ניקח בחשבון את אותה תקופה בהיסטוריה האנושית, ובכך שמדובר בפרעה בכבודו ובעצמו, אכן קיים ביטחון אמיתי ביופייה של האישה בשביל להציעה לפרעה.
וכל זאת קרה במצרים – אימפריה עולמית של הזמנים הקדומים, ובארמונו של פרעה אשר ראה וטעם הכל. המסקנה היא ששרה אימנו קיבלה תואר של מלכת יופי עולמית. החותמת לכך היא בחירתה של שרה על ידי פרעה – שלקח אותה לעצמו אחרי שראה אותה.
...ואחרי שכבר סיכמנו שהיופי האמיתי הוא מושג בלתי מעורער בזמן ובמקום, בוודאי ששרה אמנו נושאת את כתר הכבוד של האישה היפה של כל הזמנים.
ד"ר משה שמש הינו בעל קליניקה פרטית השוכנת ברמת החייל, תל אביב, בה מבוצעים טיפולים אסתטיים מתקדמים. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר שמש דרך פורום מתיחת פנים ללא ניתוח.
לאתר האישי של ד"ר משה שמש לחצו כאן.
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת ד"ר משה שמש, היכנסו לעמוד הפייסבוק.