כתבה זו הופקה על ידי אתר "שאל את הרופא" עבור מדור לייף סטייל בנענע 10
שלום אורלי, האם תוכלי לפתוח במספר מילים על גיל ההתבגרות?
בהחלט. ישנם לא מעט ספרים ומחקרים שעוסקים בגיל ההתבגרות בכלל, ובקשיי התקשורת עם ההורים בפרט. גילאים אלו מלווים בתמורות מהותיות מבחינה נפשית וגופנית, בדגש על יצירת זהות ועצמאות שלא פעם מתבטאת במרידה בהורים. באופן כללי, הנער המתבגר שואף להיות מיוחד ונבדל, ולהיות יותר נפרד מהורים ולו מהבחינה הנפשית. מאחר שההורים היוו בשנים המוקדמות מודל חיקוי והשראה עם המוסכמות והתפיסות המקובלות, נוטה הנער אל התנהגות שונה ואף סותרת. מאידך, הוא עדיין זקוק לתמיכתם של ההורים, מה שמוסיף לבלבול שהוא חש ממילא. מטבע הדברים, הצורך למרוד ולהכריז על נבדלות, מוביל לאי הסכמות וחיכוכים רבים, ולעיתים אפילו למשברים חמורים וניתוקים.
כיצד משפיע הדבר על ההורים?
מובן שההורים נדרשים כעת למטלה מורכבת, בעוד הביטחון והרוגע היחסי שאפיינו את היחסים עם הילד עוברים זעזוע. על ההורים להתאים את עצמם שוב ושוב לאדם צעיר שכבר אינו ילד, הנוטה להתווכח, למרוד ולהתנהג בדרך שאינה מקובלת בבית. משימה משמעותית בתקופה זו היא לשמר את האחדות בין ההורים, ולא ליצור מחנה עם הנער כנגד ההורה השני, מפני שהדבר רק פוגע בתחושת הביטחון של המתבגר ואינו מאפשר שמירה על הכללים המקובלים בבית. חשוב לזכור שבתקופה זו עימותים אינם יוצאים מהכלל, אלא טבעיים, ושנער המסוגל להביע כעסים ותסכול בבית משדר למעשה כי יש לו ביטחון ביכולת ההכלה והעמידה של המשפחה.
ומה השפעתם של חברי המתבגר?
כל נער ונערה מצויים בסביבה חברתית שונה, ונתונים להשפעותיה באופן בולט. זאת מאחר שבמובנים מסוימים החברה מחליפה כעת את ההורים כמקור לתפיסות עולם ולקשרים מהותיים. בתוך כך, הנער שואף ליישר קו עם המוסכמות הנהוגות בקרב בני גילו, מפני שזו הדרך להתקבל, להיות מוערך ולהתרחק מדחייה ובדידות. יחד עם זאת, כפי שאמרתי הנער גם שואף ליצור זהות עצמאית וייחודית, והסתירה יוצרת מורכבות נפשית שלמתבגרים קשה להכיל. את הבעיות הם בדרך כלל שומרים לעצמם ללא תובנה מספקת, כך שהסערה מתחזקת ומתבטאת מעת לעת בריבים ובהתפרצויות בבית.
האם כך היה מאז ומתמיד?
היחסים בין מתבגרים להוריהם נחקרו רבות בעשורים האחרונים, ולגבי ימים עברו – אנו יכולים ללמוד מהספרות היפה. מובן שבכל תקופה היו בעיות שונות בהתאם למצב החברתי והתרבותי, אך אין ספק שכיום אנו מצויים במצב ייחודי. באמצעות המחשב, הטאבלט והטלפון הנייד מגיע הנער באופן מיידי לכל קצות תבל ולכל מידע שמעניין אותו. ההורים מצידם מתקשים לפקח על התכנים, והתחושה היא של ערעור הגבולות והביטחון בתא המשפחתי. בנוסף, מתבגרים רבים מבלים שעות על גבי שעות בפייסבוק, בווטסאפ וברשתות אחרות, ומשווים את עצמם לנערים ונערות בני גילם. לעיתים קרובות מתעוררת בהם התחושה כי קיומם מותנה בהערכות החיוביות שיקבלו ברשת, ומעבר לכך ההשוואה המתמדת יוצרת קנאה, תסכול ופחדים. כאמור, המחסור בשליטה שחשים ההורים מעורר בהם חרדה, מה שמוביל לניסיונות חוזרים ונשנים להידוק הפיקוח. ואולם, פעולות מעין אלו נחוות לא פעם כקריאת תגר על התנהגות ועצמאות המתבגר, ומכאן קצרה הדרך לעימותים ולשקרים שהוא מספר להוריו כדי להרחיקם מהבועה שלו. נקודה משמעותית נוספת, היא שבידי הנוער מצוי כיום מידע רב, כמעט בכל נושא. לכן הוויכוחים עם ההורים מאופיינים במאבקי כוח עקרים, בהם כל צד מנסה להוכיח את צדקתו ועליונות ידיעותיו.
כיצד צולחים אם כן את התקופה?
כאמור, יש לזכור שויכוחים והתנהגות מרדנית מהווים חלק אינטגראלי של גיל ההתבגרות, ומשקפים צרכים התפתחותיים חשובים ולגיטימיים. לאור הבלבול והרגשות הסותרים שמלווים תקופה זו, חשוב לשדר למתבגר שהוריו יעמדו לצידו בכל תנאי ובכל מצב, וזאת מבלי להתפשר יתר על המידה בנוגע לדרכי ההתנהגות המקובלות בבית. ובאשר למכשול הטכנולוגי, אני ממליצה להורים שלא להכחיש או להתחמק מעיסוק בנושא. ניתן למצוא את פתח הכניסה לעולמו של הנער בכלל, ולעולמו הטכנולוגי בפרט. לדוגמא, ההורים יכולים להצטרף אל הנער בזמן מוסכם, בו יראה ויספר להם כיצד הוא גולש ברשת, ובתוך כך לפתח שיחה על הסיכונים והתועלת הטמונים באינטרנט. במידה שהשיחה תיעשה ברגישות ובהבנה, יכול בהחלט להיווצר אמון והמתבגר יוכל לקבל מההורה כלים חיוניים להמשך דרכו בחיים.
בנושא זה ובנושאים אחרים ניתן להעביר שאלות לאורלי שלומי חליוה, מנהלת בפורום זוגיות ומשפחה באתר.