ההצהרה הזו אולי נשמעת מעט מאיימת, אבל היא משקפת את המציאות. כאשר אנו הולכים לטיפול נפשי איננו יכולים לדעת מראש כיצד ייראו בדיוק הפגישות, מה יקרה בהן, על מה נשוחח, מה נעשה, מיהו האדם היושב מולנו, עד כמה נרגיש מולו בנוח – ועוד הרבה דברים אינם ידועים – לרבות התוצאות שאליהן אפשר להגיע. דברים אלו אינם נאמרים כדי להרתיע אלא כדי שהציפיות שלכם יהיו מותאמות: פגישות עם אנשי טיפול אינן בגדר חתונה אלא יותר בגדר ניחוש מושכל ואינטואיטיבי, ניסוי וגם טעייה. לכן, כדאי לנצל את הפגישות הראשונות כדי להתרשם מהן ואם הן עולות יפה - היו נכונים להתחייב לטיפול לאורך זמן.
זוהי שאלה מהותית שאותה חשוב לפרוש בפני איש הטיפול כבר משיחת הטלפון הראשונה. ישנם מטפלים בעלי ניסיון והיכרות מעמיקה עם תחום החרדה והדיכאון, אחרים מתמקדים בהפרעות אישיות, ויש כאלה שמכוונים יותר להתפתחות והעצמה אישית. לכן, כדאי לשאול את המטפל האם הגישה המסוימת שלו, והאם ניסיונו המעשי, כוללים את הבעיה שמציקה לכם ומצויה בתחומי היכולת.
המטפלים המוכרים בישראל נבדלים זה מזה בהכשרותיהם. כך לדוגמא, פסיכולוגים קליניים חייבים לעבור עשר שנות לימודים והכשרה מקצועית לפני קבלת הרישיון, והדבר דומה גם לגבי פסיכיאטרים. המשמעות היא שבחירה באחד מאנשי מקצוע אלו מגדילה את הסיכוי לפגישה עם איש מקצוע מיומן מאוד. יחד עם זאת, גם עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים בהבעה ויצירה עוברים מסלולים ארוכי שנים (במרבית המקרים לפחות שש שנים) הכוללים התנסות מקצועית במוסדות לבריאות הנפש. לכך מצטרפות שנים של ניסיון במוסדות ציבור ובקליניקות פרטיות. לכן, מה שעדיף להסתייג ממנו בשורה התחתונה, הוא ממטפלים שהשיגו הכשרות במסלולים קצרים במיוחד (בכל זאת יש כאלו...), ובפרט אם אתם סובלים מהפרעה נפשית חמורה יחסית.
כאמור, כל מטפל פועל לפי גישה טיפולית מעט שונה שאותה למד ובה התנסה יותר מאחרות. בראש ובראשונה, לגבי פסיכיאטרים חשוב להבין כי במרבית המקרים הם אינם מקיימים פגישות שבועיות, כפי שמתקיימות בטיפולים הרגילים. הפנייה לפסיכיאטר חשובה לצורך תמיכה בטיפול הנפשי, אך היא לא מחויבת המציאות ובעיקר נחוצה להקלה במקרים חריפים של מצוקה. מעבר לכך, ישנם מטפלים הדוגלות בגישות היורדות אל מעמקי הנפש, כמו אל טראומות מהילדות, חלומות וכדומה, ואילו אחרים עוסקים בעיקר בתפיסות ותהליכי חשיבה. כמו כן, יש כאלו המערבים תהליכים יצירתיים כמו כתיבה וקריאה, אומנות פלסטית, תיאטרון וכדומה. כל השיטות יכולות להועיל ולכן כדאי לברר עם המטפל מהי השיטה שבה הוא עובד, כיצד הדבר מתבטא בפגישה, ולחוש האם זה מתאים לכם, לפחות באופן ראשוני.
אמנם אמרנו שטיפול נפשי אינו בגדר חתונה לכל החיים, אבל על מנת שהוא יצליח תצטרכו להתחייב אל הפגישות ולהתגייס מבחינה נפשית וטכנית. לכן, אחד הנושאים שחשוב לברר הוא בכל כמה זמן נפגשים. במרבית המקרים מדובר בפגישה אחת של 50 דקות בשבוע, אך יש גישות ומטפלים הדוגלים בפגישות תדירות יותר או פחות, ועליכם לראות אם הדבר מתאים לכם. כמו כן, ישנה חשיבות לסוגיית העלויות ואל תתביישו בכלל להעלות את הנושא – הוא קריטי בשביל להבין אם תוכלו להשתתף בתהליך. בהקשר זה, יש לציין כי דרך קופות החולים ניתן לקבל סבסוד של עשרות פגישות.
כמובן, העלויות קשורות גם באורכו של הטיפול. כפי שאמרנו, ישנם טיפולים הנפרשים על פני טווח ארוך יחסית של חודשים, שנה ומעבר לכך. הנפש שלנו מורכבת ועדינה, ויש להתקדם עימה בהדרגה ובמתינות. לעומת זאת, כיום זוכים לפופולאריות טיפולים קצרי טווח שאורכים כשלושה – ארבעה חודשים, והם מאופיינים ביתר מיקוד, בחירת מטרות ספציפיות ושאיפה להגיע אליהן. אז שאלו את עצמכם עד כמה אתם עסוקים, לאן אתם מכוונים והאם תרצו ותוכלו להתחייב לתהליך ארוך טווח.
עוד נושא חשוב הוא מיקום הקליניקה. בדקו היכן מקבל המטפל את המטופלים ובאילו שעות. אם עליכם להתחייב למספר חודשים ולמעלה מכך, עדיף שלא להערים קשיים בלתי נחוצים. אין הכוונה לכך שעליכם לבחור במטפל הקרוב ביותר, ללא קשר לפרמטרים המתוארים בכתבה, אבל קחו בחשבון שנסיעות ארוכות עלולות להפחית את המוטיבציה ולהקשות על ההתחייבות שלכם כלפי עצמכם.
הדבר החשוב ביותר אינו סוג הטיפול, הוותק, ההכשרה או אפילו הגישה של המטפל. מחקרים רבים מעידים כי הגורם המרכזי שמשפיע על הצלחת הטיפול הוא טיב הקשר שבין המטפל והמטופל. אכן, טיפול נפשי הוא בסופו של דבר קשר בין שני אנשים, ולכן חשוב לנצל את הפגישות הראשונות כדי לראות עד כמה אתם מרגישים בנוח עם המטפל, עד כמה הוא מבין אתכם ואתם אותו, והאם תוכלו לפתוח בפניו את צפונות לבכם.