אנא שימו לב כי כל תשובה שתקבלו אינה מהווה יעוץ ספציפי, אין להסתמך עליה והיא אינה מחליפה יעוץ מקצועי-רפואי. עליכם להסתמך אך ורק על ייעוץ רפואי ספציפי.
אף אוזן גרון
+
לא קיימים תתי-מדור למדור אב זה.
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אף אוזן גרון
הנחירה: מאפיינים, סיבוכים, סכנות וריפוי - מורה נבוכים
מערכת שאל את הרופא | תאריך:17:59 26/07/2020
לפי האומדנים המקובלים בקהילייה המדעית, בערך מחצית מאוכלוסיית העולם - זכרים יותר מאשר נקבות - סובלת במידה זו או אחרת מתופעת הנחירה (Snoring). מאמר זה בא להסביר מהי תופעה זו ומדוע היא מתרחשת, וכן לתאר את תסמיניה, את סיבוכיה ואף את האינדיקציות בדבר המצבים המסוכנים שעלולים להיווצר בגינה ומצריכים פנייה מיידית לרופא כדי להיבדק, וכמובן כיצד יש לטפל בנחירות.
נחירה היא רעש בשל חסימה מוגדלת של זרימת האוויר בדרכי הנשימה העליונות עקב רעידתן של רקמות רכות שם בעת השינה. על פי רוב מתרחשת התופעה בזמן שאיפת האוויר, אך לעיתים גם בדרכו החוצה. הכול עשויים לנחור לעיתים – למשל עקב אינפקציה כלשהי בדרכי האוויר העליונות או בגין שתייתם של משקאות חריפים – אך חלק מאיתנו עשויים לסבול באופן קבוע מן התופעה ולפתח נטייה ממושכת לנחירות, נטייה שאיננה ניתנת לריפוי מהיר.
על מה מצביעה תופעת הנחירה ומהם סיבוכיה האפשריים?
נחירה אינה מלמדת בהכרח על מחלה או בעיה רפואית זו או אחרת, אך שכיחותה רבה יותר בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל, מגודש באף (אף סתום), מנזלת שמקורה באלרגיה, מדלקת כרונית של מערות הפנים (כלומר מצב כרוני של סינוסיטיס), מפגמים במבנה של גרמי הפנים, משקדים נפוחים, מבלוטת תריס שייצור ההורמונים שלה לוקה בחסר (hypothyroidism) או אפילו מאקרומגליה (גידלון, קרי: הפרשת יתר של הורמון הגדילה בגופם של בני אדם בוגרים). חשוב לדעת כי כל האנשים הנוחרים (בלא יוצא מן הכלל) עשויים להיות בסיכון גדול יותר מן הממוצע ללקות בטרשת של העורקים המספקים דם לראש ולצוואר, ועקב כך לסבול מהיצרותם של עורקי התרדמה, היצרות העלולה להביא לידי שבץ מוחי.
יתרה מזו, תופעת הנחירה יכולה להצביע על תסמונת דום נשימה בשינה: נטייה של דרכי הנשימה העליונות להיסגר בעת תרדמה. בגין תסמונת זו מופחתת כמות החמצן בדם, השינה טובה פחות ואף עלולים להיווצר מצבים של מתח נפשי וגופני אשר בעטיים מופרשים הורמונים דוגמת קורטיזול ואדרנלין. עוד עלולים להיווצר – במצבים כרוניים של התסמונת – תופעות כגון עייפות מוגדלת, לחץ דם גבוה (הידוע בכינויו "הרוצח השקט", שכן עלול הוא לגרום לשבץ), ואפילו סיכונים גדולים יותר ללקות במחלות לב. בפרט אמורים הדברים במחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease), המתאפיינת בהיצרות טרשתית של העורקים שדרכם מגיעה אספקת הדם אל שריר הלב. במצבי קיצון מסוימים של התופעה עלול להיגרם אוטם בשריר הלב (המכונה בשם "התקף לב"). לפיכך, כל מי שנוחר בכלל ומי שסובל מתסמונת דום נשימה בשינה בפרט צריך לעמוד על המשמר ולשים לב לסימפטומים של תעוקת חזה כגון כאבים בחזה בעת מאמץ.
הסימפטומים של דום נשימה בשינה
נחירות.
הפסקת נשימה שאחריה באה נחירה בקול רעש גדול.
שינה בלתי שקטה.
התעוררות מן השינה והרגשת חוסר אוויר.
נטייה מוגברת לשינה במשך שעות היום.
כאבי ראש בבוקר.
קשיי ריכוז ומצב רוח ירוד.
המטופל עצמו בדרך כלל אינו יכול לשים לב בעצמו לסימפטומים האמורים, אלא רק אדם המתגורר עימו (בן זוג או קרוב אחר או מטפלת) הוא שיכול לחוש בהם. לפיכך, מן ההכרח שזה האחרון – קרי: האדם הנוסף הדר תחת אותה קורת גג עם המטופל – ילווה אותו בבואו להיבדק בדיקה רפואית אצל מומחה ויוכל להשיב על שאלותיו.
אילו בדיקות מבצעים במצבים כרוניים של תופעת הנחירה?
תשאול ראשוני של המטופל ושל המלווה.
בדיקה פיזית.
שקילת הפניה לבדיקה במעבדת שינה לצורך שלילת קיומה – או לשם אבחונה – של תסמונת דום נשימה בשינה.
שקילת הפניה לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון אם עולה חשש לנזלת כרונית או להתעקמותה של מחיצת האף.
מהן אפשרויות הטיפול בתופעת הנחירה?
ירידה במשקל.
הימנעות מעישון סיגריות ושאר מוצרי טבק, וכן מצריכת משקאות הכוללים אלכוהול, ובפרט בזמן סמוך לפני השינה.
שינה על הצד או על הבטן (שכן שינה על הגב בדרך כלל מחמירה את תופעת הנחירה). לשם כך ניתן להיעזר בכריות למיניהן או (דבר מומלץ ביותר) לתפור בצידה האחורי של חולצת הפיג'מה כיס או גרב אשר בו יונח כדור טניס שאינו מאפשר לישון על הגב, ואף יגרום למטופל המנסה לישון על הגב (בשנתו) לשנות את תנוחת השינה ולישון על הצד או על הבטן, וזאת בלא יקיצה או הפרעה כלשהי לשינה.
במצבי חסימתו של האף – תרסיסי אף (אך ורק לטווח ארוך לפי מרשם רופא), וכן מדבקות חיצוניות להרחבת אזור הנחיריים או התקנים להרחבה פנימית של הנחיריים, אם כי מידת האפקטיביות של ההתקנים הללו טרם הוכחה בצורה שיש בה כדי להניח את הדעת.
דחיפת הלסת התחתונה קדימה או הרמת החך – או שני אלו גם יחד – באמצעות התקנים מכניים יכולה להיות אפקטיבית (בהשוואה לדרכים אחרות) אם ייעשה בהם שימוש באופן נכון.
הטיפול העיקרי בנחירות – ובפרט במקרי דום נשימה בשינה – הוא מכשיר שאליו מחוברת מסכה המזרימה אוויר בלחץ אל נתיבי האוויר העליונים (מכשיר CPAP, המכונה בשם "סיפאפ"). מדובר בטיפול אפקטיבי ביותר, אך אי-הנוחות המאפיינת אותו מקשה מאוד את ההתמדה בשימוש בו.
ישנם בנמצא ניתוחים מגוונים כנגד נחירות. ניתוחים שונים לשיפור זרימת האוויר בחלל האף מומלצים במצבים כגון פגם מבני בולט (למשל סטיית מחיצה באף). הניתוח הנפוץ ביותר כנגד נחירות (ניתוח הנקרא UPPP – Uvulopalatopharyngoplasty) מבוצע בחלל הפה ובגרון כדי לשפר הן את כניסת האוויר אל נתיבי האוויר העליונים, הן את יציאתו מהם.
מן הראוי להדגיש כי קשה לדעת באילו מקרים יועילו חלק מן הטיפולים האפשריים, וכי למרות הפיתוי הטמון בטיפול מהיר באמצעות ניתוח במקרים המתאימים – בעיקר במצבים של נתיב אוויר צר באף או בשאר דרכי הנשימה העליונות – מן הראוי להביא בחשבון ניתוח אך ורק אם טיפולים אחרים לא הניבו הטבה ניכרת.