כל אימת שבקטריות או וירוסים חודרים לגוף, המערכת האימונולוגית יוצרת נוגדנים שנועדו לנטרל את החיידקים או הנגיפים ולחסלם. מצב שבו הגוף לוקה באלרגיה מתאפיין בתגובה א-נורמלית עקב גורמים המכונים בשם "אלרגנים", כמו למשל קרדית אבק הבית, אבקנים, שערות, חלקיקי עור ונוצות. על פי רוב האלרגנים האלה אינם מביאים לידי נזק או כל תופעה בלתי שכיחה כאשר מדובר בבני אדם רגילים שאינם לוקים באלרגיה. עם זאת, אחוז בלתי מבוטל מבני האדם לוקה במגוון אלרגיות בעור ובדרכי הנשימה. האלרגיות האלה גורמות (בין היתר) להתעטשות מוגברת ולאף סתום ולתופעות פתולוגיות כגון קצרת (אסתמה), אקזמה, וכן נזלת אלרגית עונתית (הידועה גם בכינויה "קדחת השחת"). אך יש לדעת כי בני אדם הלוקים באלרגיה עשויים לסבול מבעיות רבות ומגוונות בעיניים, וזאת נוסף על האלרגיות האמורות של החוטם, העור ומערכת הנשימה. ייתכן שלא הכול יודעים כי 40% מכלל הציבור במדינת ישראל ובארצות הברית לוקים באלרגיה בעין. לא מעטים מתוכם חשים בתופעות הפתולוגיות השונות של האלרגיה בעונות מסוימות בלבד במשך השנה, ואילו חלקם מתייסרים עקב האלרגיה בכל ימות השנה. אומנם מקור הסימפטומים של האלרגיה בעין – כשאר הבעיות שיוצרת כל אלרגיה – הוא ריאקציה חריגה, בלתי תקינה או אף חולנית של המערכת האימונולוגית בגוף כלפי האלרגנים האמורים, אך האלרגיות בעין יכולות לבוא גם בגין השימוש בטיפות עיניים. זאת, בין שהתגובה האלרגית באה בגין המרכיב הפעיל של הטיפות ובין שמקורה של התגובה האלרגית הינו חומר משמר המצוי לעיתים בטיפות עיניים.
עקב הריאקציה האלרגית מפיקים תאים מסוימים במערכת האימונולוגית בגוף – המכונים בשם "תאי פיטום" – חומר מחולל אלרגיה הנקרא "היסטמין". יש מגוון סוגים של ריאקציות אלרגיות שמקורן באלרגיה בעין. למשל איריטציה ודלקות באזור הלחמית, קרי: הקרום השקוף העוטף את צידו הפנימי של העפעף ואת המרכיב הלבן בעין. בדרך כלל ההיסטמין מביא למצב של התנפחות עורקים ואף ורידים בעין, ועקב כך נוצרים מצבי אדמומיות, הפרשה מרובה של דמעות ואיריטציה בעין ובסביבתה.
נוסף על עיטוש וגודש באף – המאפיינים את כל האנשים הסובלים מאלרגיה כלשהי (לאו דווקא בעיניים) – הסימפטומים הייחודיים של אלרגיה בעין הם תחושת צורך לגרד, הפרשה מוגברת של דמעות, עפעף נפוח, תחושת כאב ואף צריבות, רגישות לאור, וכן אדמומיות ואיריטציה בעין (למשל איריטציה ואדמומיות בעין עקב שימוש בעדשות מגע אצל אנשים הרגישים לעדשות אלו, וכן גירוי מתמיד המאפיין את הריאקציה הכרונית של כל אזורי העין). במקרי דלקת אביבית של הקרנית ושל הלחמית ניתן לראות גושי בשר בגודל בלתי מבוטל הבולטים בצידן הפנימי של העפעפיים באזור הלחמית או אינדיקציות לאינפקציה בקרבת אזור הקרנית בעין (או כל אלה גם יחד, רוצה לומר: גושי בשר כאמור בצירוף אינדיקציות לזיהום), וכן – נוסף על הפרשת דמעות מוגברת וצריבה – צורך עז לגרד את אזור העין ללא הרף, חוסר יכולת לסבול אור, הרגשת עצם זר בעין ופליטת נוזל מימי צמיג הדומה לרוק. במקרים מורכבים יותר ייתכן שיתגלו בחלקה העליון של הקרנית פצעים לא עמוקים או שריטות (המכונים בשם "ארוזיות" בלשונם של אנשי המקצוע), וכן כיבים היוצרים כאבים חזקים.
האמת ניתנה להיאמר כי פרק הזמן שעובר בין המגע עם האלרגן ובין הופעת הסימפטומים הוא פרק זמן אינדיבידואלי שהינו שונה אצל כל מטופל. לעיתים מתגלים סימפטומים אצל פציינטים בזמן קרוב ביותר לחשיפה לחומר מעורר האלרגיה, ולפעמים חולפים מספר ימים (2–4 ימים) למן החשיפה לאלרגן ועד הופעתם של סימפטומים כלשהם.
בראש ובראשונה צריך לגלות מהן הסיבות לסימפטומים ולמצוא את הדרכים להיזהר מפניהן ככל האפשר. לדוגמה, כדי למנוע חדירת גופים מחוללי אלרגיה דוגמת אבקנים וזרעי צמחים הנישאים ברוח ונכנסים אל תוך העין אפשר להגיף היטב את כל התריסים בבית ולהימנע מכל יציאה שאינה הכרחית ממנו בכל תקופת שיא של הלבלוב והפריחה, וכל אימת שאין מנוס אלא לצאת מן הבית מן ההכרח לענוד משקפיים או אף משקפי שמש (מומלץ למי שאינו חובש משקפיים).
כדי לצמצם את נוכחותה ואת נזקיה של קרדית אבק הבית צריך להוציא מחדר השינה כל רהיט עם ריפוד וכל שטיח או וילון (ובייחוד וילונות כבדים) שקשה לכבס ביד או בהשריה או במכונת כביסה, יש לנקות לעיתים קרובות את כל מזגני האוויר (ובכלל זה מסננים), וכן לנקות יומיום באופן יסודי את כל חדר השינה – ובפרט כל שטיח וכל וילון, וכן כל מזרן וכרית ואף שמיכה בעלת מילוי, וכמובן מצעים וכני מיטה – באמצעות שואב אבק שעוצמת היניקה שלו הינה חזקה ביותר ובו ישנו מסנן ייעודי אנטי-אלרגני שיש בו כדי למנוע חדירה חוזרת של קרדית אבק הבית (לרבות חלקי איברים וגללים של חרק זה). עוד יש לצפות את המזרנים ואת הכריות ואת השמיכות בציפוי מיוחד היכול למנוע את חדירתה של קרדית אבק הבית, וכמובן להקפיד הקפדה יתרה על החלפתם וכיבוסם של כל המצעים בתדירות גבוהה (בלא לאחסנם בארגז מצעים הצובר אבק) ולתלותם במקום שטוף שמש לכל הפחות במשך כמה שעות, וכן לכבס את צעצועי הפרווה או הבד בכל יום בטמפרטורה שלא תפחת מ-56 מעלות צלזיוס ולהכניסם למקפיא במשך היום או הלילה.
כדי למנוע גירוי בעיניים ושאר מטרדים שמקורם בתכשירים קוסמטיים או במוצרים שנועדו לטיפוח החן או סוגי איפור שיש בהם חומרים מחוללי אלרגיה, מן ההכרח לוותר כליל על כל שימוש בהם.
בכל מקרה מן ההכרח שלא לשפשף כלל את העין משום שהדבר יגרום תמיד אך ורק למצב גרוע עוד יותר ולהחמרת הסימפטומים, ואחת היא עד כמה חזקה תחושת הצורך לגרד, ולוותר לגמרי על השימוש בעדשות מגע אם הן סיבת הגירוי בעין. עוד מומלץ להקפיד על שטיפתה של העין בכמויות מים גדולות ככל האפשר ולהוסיף קומפרסים (רטיות) של מים קרים על סמרטוט לח מאוד, וכמובן ליטול תרופות (כדורים וטיפות).
התרופות השונות כנגד אלרגיה בעין באו לשכך את הסימפטומים המאפיינים את האלרגיה ולמנוע כל התקף אלרגיה או לכל הפחות לצמצם את שכיחותם של התקפים אלו. התרופות כנגד האלרגיה בעין – שחלקן ניתנות גם לחולים אשר לקו בנזלת או בתופעות דרמטולוגיות שמקורן באלרגיה – כוללות טיפות עיניים וכדורים. להלן מעט פרטים על התרופות הנפוצות ביותר נכון לעת כתיבתן של שורות אלה.
מעלתן המרכזית של טיפות העיניים היא היותן טיפול מקומי הכרוך מעצם טבעו בסיכון מופחת לתופעות לוואי. ואכן, בדרך כלל נטילתן של טיפות עיניים במשך תקופה קצרה אינה כרוכה בתופעות לוואי ניכרות או בנזק לעין, אלא לכל היותר עלולות טיפות העיניים להביא לידי גירוי באזור העין. במצב דברים זה או כאשר נצפית כל תופעה חריגה אחרת יש לפנות לרופא כדי לקבל הנחיות. כל טיפות העיניים כנגד אלרגיה בעין משככות את הסימפטומים המאפיינים את האלרגיה, ובפרט מביאות הן לצמצום הגירוד, האודם, ההתנפחויות והדמעת. בהיעדר הנחיה חד-משמעית אחרת של האופתלמולוג, טיפות אלו (בלא יוצא מן הכלל) נועדו לשימוש אך ורק במשך תקופה קצרה, בין שמדובר בטיפות המצריכות מרשם רופא ובין שמדובר בטיפות שאפשר לקנות ללא מרשם רופא. תקופת תוקפן של טיפות העיניים בדרך כלל אינה עולה על 30 יום למן התאריך שבו נפתח הבקבוקון לראשונה (ולכן מומלץ לכתוב את התאריך על גבי הקופסה), אך יש טיפות שתקופת תוקפן הינה אפילו 6 חודשים מאז פתיחתו הראשונה של הבקבוקון. על פי רוב נכתבות על גבי הקופסה או בעלון המצורף לבקבוקון גם ההוראות לעניין תקופת התוקף מאז פתיחת הבקבוקון לראשונה (בצד תאריך התפוגה של התרופה גם אם אין הקופסה נפתחת כלל). בכל מקרה צריך לבקש מן הרוקח הנחיות בדבר תקופת תוקפן של הטיפות לאחר פתיחתו הראשונה של הבקבוקון.
צריך ליטול את טיפות העיניים בקביעות ובצורה סדירה בהתאם להנחיות היצרן הכתובות בעלון המצורף לבקבוקון הטיפות. אך חשוב ביותר לזכור תמיד כי איכותו והצלחתו של הטיפול תלויות מאוד בנטילתן של טיפות העיניים בצורה נכונה. בטרם ייעשה שימוש בטיפות מן ההכרח לרחוץ היטב את שתי הידיים במים ובסבון, למנוע כל מגע בין הבקבוקון ובין העין או בין הבקבוקון ובין העפעף ואפילו להקפיד לשים את פקק הבקבוקון במקום נקי, וכל זאת – כדי לשמור על גיהות (היגיינה) מרבית ולמנוע זיהומים. צריך להטות מעט את הראש לאחור ולהסתכל למעלה, ואז למשוך בעדינות את העפעף התחתון כלפי מטה עד שייווצר מעין כיס זעיר אשר בתוכו יהיה אפשר להזליף את טיפות העיניים. לאחר הזלפת הטיפה צריך לעצום בעדינות את העין (קרי: לסגור בעדינות את העפעף) כדי ליצור מגע מתאים בין העין ובין הטיפה לשם ספיגתה המרבית בתוך העין. יש להימנע מכל מצמוץ ומסגירה חזקה מדי של עפעף העין כדי שהטיפה לא תצא מן העין אל הלחי (אלא תישאר בתוך העין). לחלופין אפשר להזליף את הטיפה בפינת העין ליד שורש האף או במרכז העין, והכול – לפי העניין (סוג הטיפה ותגובתו האינדיבידואלית של המטופל). בהיעדר הוראות אחרות של הרופא, כל אימת שנעשה שימוש בטיפות עיניים משני מינים או יותר צריך לחכות לכל הפחות 5 דקות בין השימוש במין הראשון ובין השימוש בכל מין טיפות נוסף. הוא הדין במצב שבו יש לתת יותר מטיפה אחת מאותו מין, ולכן יש לחכות 5 דקות גם בין מתן הטיפה הראשונה ובין מתן כל טיפה זהה נוספת. בתום ההזלפה יש לקנח את עודפי הטיפות מאזור הלחי, וזאת באמצעות צמר גפן או ממחטת נייר נקייה, ולסגור את בקבוקון הטיפות (כלומר, להבריג את המכסה בדרך כלל) מיד בתום הטיפול. אין לשכוח כי בדומה לאיסור החמור והגורף לשפשף את העין במצבים שבהם מתגלים סימפטומי הגירוי האלרגי בעין, בשום אופן אין לשפשף את העין גם לאחר הזלפת הטיפות.
הינה הסוגים העיקריים השכיחים ביותר של טיפות עיניים כנגד אלרגיה בעין:
כדורים
בדרך כלל לא מקובל להעניק טיפול באמצעות כדורים אנטי-היסטמיניים כנגד אלרגיה הנצפית אך ורק בעין, אלא על פי רוב ניתן טיפול באמצעות כדורים כדי לצמצם את תחושת הגירוד (בתוך שאר הסימפטומים המוכרים של האלרגיה כאמור לעיל) דווקא במצבים שבהם הפציינט סובל גם מתופעות אלרגיות דוגמת נזלת או אקזמה שמקורן באלרגיה. הכדורים מתחילים לפעול את פעולתם רק כעבור מספר יממות מאז תחילת הטיפול. יש שנטילת הכדורים מביאה לידי יובש בעין, ובמקרים אלו אין כדאי להשתמש בהם.
כיום מקובל לתת כדורים מודרניים וחדשניים בתור נוגדי היסטמינים – כגון זילרג'י, היסטזין, אלרג'י X, לורסטין, טלפסט וכן אריוס – כדורים אשר יש לבלוע רק פעם אחת ביום ויתרונם על הכדורים האנטי-היסטמיניים הישנים (שחלקם כבר אינו מופץ עוד) נעוץ בעובדה שהכדורים החדשים כרוכים בפחות תופעות לוואי, ובייחוד אינם גורמים בדרך כלל למצבים כגון יובש ניכר בעין או טשטוש בראייה או לאות ונטייה להירדם (תופעות לוואי שבגינן יש להטיל על המטופלים מגבלות לעניין נהיגה). יש לציין שייתכן כי אחוז זעיר של פציינטים הנוטלים כדורים אלו אכן יכול להיקלע למצבי לאות ונטייה מוגברת לשינה שיש בהם כדי להביא להטלת איסור נהיגה. חלק מן הכדורים החדשים כנגד אלרגיה מצריכים מרשם רופא, וחלקם אינם טעונים מרשם כזה.
במצבים שבהם התרופות (טיפות העיניים או הכדורים) אינן מביאות להקלה באלרגיה בעין או בסימפטומים המאפיינים את האלרגיה, ייתכן שהרופאים ייטו להעניק חיסונים כנגד אלרגיה (אימונותרפיה) או ימליצו על טיפול באמצעות זריקות כנגד אלרגיה במצבים שבהם כבר נצפתה האלרגיה בעין וכבר אין מדובר במניעה על דרך החיסון. זריקות אלו מגדילות באופן הדרגתי את כמות החומרים מחוללי האלרגיה בגוף עד שגופו של המטופל מסתגל לחומרים האלה.
בעצם, מן הראוי שכל אדם הלוקה באלרגיה בעין יקפיד לקיים מעקב סדיר בקביעות אצל אופתלמולוג מומחה. אך מן ההכרח להגיע מיד לבדיקה מקיפה ויסודית אצל רופא עיניים כל אימת שישנה תחושת כאבים בעין או בכל מקרה שבו מתגלה תופעה חריגה בראייה, ובפרט כאשר מדובר בראייה כפולה או בירידה בראייה.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית