נגיף השפעת (Influenza Virus) הוא הגורם למחלת השפעת. תסמיני המחלה הם חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, שיעול, נזלת, חולשה והרגשה כללית לא טובה, ובמקרים מסוימים – אף כאבי גרון, לחמית דלוקה בעין, וכן בלוטות לימפה מוגדלות באזור הצוואר. רוב התסמינים נעלמים תוך שבוע.
נגיפי השפעת ונגיפי ההצטננות הינם נגיפים השונים בתכלית אלו מאלו. בהשוואה למחלת השפעת, ההצטננות הינה מחלה קשה פחות, והלוקה בה סובל פחות מחולה שפעת. גם תסמיניה של ההצטננות מתונים יותר: בעיקר נזלת ולעיתים גם שיעול. בניגוד לשפעת, ההצטננות אינה באה עם חום גבוה, ותקופת ההחלמה ממנה ממושכת פחות מזו שמצריכה מחלת השפעת.
הסימפטומים של שפעת הינם חד-משמעיים ומובהקים, מה גם שבדרך כלל אין נודעת חשיבות רבה להצבעה במדויק על מהותו הספציפית של מין הנגיף, ותוצאות הבדיקה באות רק כעבור מספר ימים, וכבר אין בהן צורך עוד משום שזהו זמן ההחלמה בלאו הכי. לפיכך, בדרך כלל די בתיאור תסמיני המחלה מפי החולה (או אדם אחר) בצירוף מסקנות הרופא לאחר הבדיקה הפיזית.
יש הרואים בשפעת מחלה שאינה כרוכה בסיכון רב, אך לאמיתו של דבר היא עלולה להיות מסוכנת לכלל האוכלוסייה. מחלת השפעת עלולה לגרום לסיבוכים רבים, בעיקר דלקת ריאות, דלקות אוזניים ודלקות סינוסים, אך גם – אם כי במידה פחותה יותר – דלקת המוח (אנצפליטיס), התדרדרות במחלות ריאה כרוניות, דלקת שריר הלב ותסמונת גיאן בארה (GBS). במצבים מסוימים – בעיקר אצל בעלי מערכת חיסונית חלשה כגון זקנים וחולים הלוקים במחלות כרוניות – יכולה השפעת לגרום למוות עקב תסמונת כשל רב-מערכתי.
לפי הנתונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה מספרם של מקרי המוות עקב שפעת הוא 290,000–560,000, ובערך 3–5 מיליון בני אדם נאלצים להתמודד עם סיבוכים שנגרמו עקב מחלת השפעת.
לפי פרסומיו של משרד הבריאות, מספר החולים הקשים בעונת 2017–2018 היה 77, ומספר הנפטרים – 37. בעונת 2018–2019 מספר החולים הקשים לא עלה על 45, ומספר המתים ירד ביותר מ-50% ועמד על 17. לפי הנתונים על עונת 2019–2020 (נכון ליום 24 בדצמבר 2019), מספרם של החולים הקשים עלה ל-98, אך מספר הנפטרים ירד עוד ב-50% כמעט (9 לעומת 17 בעונה הקודמת).
נגיף השפעת מיוחד בכך שהוא מסוגל "לעדכן" בכל שנה את מאפייניו מבחינה גנטית ולפתח עמידות בפני הנוגדנים שמערכת החיסון שלנו כבר יצרה כנגד מחלת השפעת בשנה הקודמת. לכן מספר החולים (לרבות אלו המאושפזים) עולה מאוד בעונת השפעת. יתרה מזו, בכל עשר שנים "משתדרג" נגיף השפעת ומביא גם למגפות ענק כלל-עולמיות (פנדמיות) שבהן שיעור התמותה עצום. מגפה יכולה להביא לתחלואה של בערך 40% מהאוכלוסייה בחבל ארץ זה או אחר תוך חודש או חודש וחצי.
רסס העובר באוויר באמצעות עיטוש או שיעול של חולה שפעת וכן נגיעת אצבעות שכבר באו במגע עם הנגיף יכולים לגרום להדבקה בשפעת, ובפרט במקומות ציבוריים סגורים. אדם יכול להדביק אחרים בשפעת אפילו מספר ימים קודם שחלה בפועל, וכן 3–5 ימים למן היום שבו לקה במחלה. זאת ועוד, גם אדם בריא (שאין מתגלים אצלו סימני שפעת בשום שלב) יכול להדביק אחרים בשפעת אם הוא נשא של הנגיף. חשוב לדעת כי שיעור הנשאים שאינם חולים הוא 20%–40% מכלל המצבים שנוצרים עקב חדירתו של נגיף השפעת לגוף.
כדי למנוע הידבקות בשפעת חשוב ביותר להקפיד שמידת החום בחדר תהיה 22 מעלות צלזיוס ולהקפיד על אוורור מרבי של החדר; יש להימנע מהימצאות מול אדם המשתעל או מתעטש; צריך לשמור על היגיינה אישית (למשל, ניתן לחסל את נגיף השפעת באמצעות חומרי חיטוי דוגמת סבון וג'ל אלכוהולי) – אך הדרך הטובה ביותר היא להגיע לכל מרפאה של קופת החולים ולקבל חיסון כנגד שפעת. חיסון זה מורכב מנגיפים מומתים של השפעת מן הסוג הצפוי לבוא בחורף הקרוב. זאת, לפי הערכותיו של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הניתנות בהתבסס על בדיקת הזנים השכיחים – ובפרט אלו החדשים – אצל קבוצות בני אדם ברחבי תבל. (בעונת 2019–2020 צפוי בישראל חיסון כנגד ארבעה סוגי שפעת.) חשוב לציין כי ההגנה שנותן החיסון אינה מלאה ומוחלטת. החיסון ניתן בהזרקה אל תוך השריר והינו אפקטיבי רק בחלוף שבועיים מאז ההתחסנות. עוד חשוב לציין כי אין לחסן במצבי חום גבוה או רגישות לחיסון עצמו, וכי החיסון אינו מגן מפני נגיפי ההצטננות אלא אך ורק מפני שפעת.
חיסוני השפעת מומלצים לכול (מגיל חצי שנה ומעלה), אך החיסון מומלץ במיוחד לקבוצות הסיכון המועדות ביותר לסבול ממחלת השפעת וסיבוכיה, כגון ילדים מגיל חצי שנה ועד 12 שנה, מבוגרים בני 65 ומעלה או אנשים הלוקים במחלות כרוניות (כגון מחלות לב או ריאה, סוכרת, אסתמה, מחלת הנפילה ומחלות נוירולוגיות), נשים בתכנון היריון או בהיריון או בזמן סמוך לאחר לידה, מטפליהם של קשישים (או מי שמטפל בחולים) ואנשי צוות רפואי.
החיסון עצמו אינו יכול לגרום למחלת השפעת והוא נחשב להליך בטוח ביותר, אך אפשר שיתפתחו באזור ההזרקה בעור רגישות, אודם ונפיחות. לעיתים מתן החיסון יכול להביא – במשך כמה יממות לאחריו – לידי הרגשה כללית רעה, חולשה, כאב שרירים וחום נמוך, וכמו כן (במקרים נדירים במיוחד) לגרום לתופעות אלרגיות דוגמת פריחה בעור, בצקות וקשיי נשימה העלולים ליצור מצבי הלם. אומנם עקב החיסון ישנו סיכון לתסמונת גיאן בארה, אך הוא נמוך יותר מאשר הסיכון לכך בגין מחלת השפעת עצמה. אשר לתופעות כלליות כמו חום, שיעול, כאב ראש, כאב בטן, שלשול, חולשה ועייפות – תפוצתן זהה בקרב מקבלי החיסון ובקרב אלו שלא חוסנו, ומקורן יכול להיות בנגיפים רבים שאינם גורמים לשפעת.
בדרך כלל לא מן ההכרח להגיע לרופא, אלא אם כן מתפתח אחד מאלה: 1. חום גבוה בצירוף כאבי ראש חזקים וכן קושי להסתכל באור וכן הקאות (באופן סימולטני); 2. חום העולה על 38 מעלות צלזיוס (במשך למעלה מ-3 ימים); 3. שיעול ההולך ומחמיר עם כיח מוגלתי וכאבי חזה; 4. כאב אוזניים חד; 5. כאב בפנים בצירוף נזלת מוגלתית (במשך למעלה משבוע); 6. קוצר נשימה.
בדרך כלל הטיפול בחולי שפעת הוא טיפול תומך כגון שתייה מרובה ונטילת משככי כאבים ותרופות להורדת חום. אך חולים המשתייכים לקבוצות הסיכון המועדות ביותר לסבול ממחלת השפעת וסיבוכיה יכולים לקבל במקרים מיוחדים גם תרופה בשם טמיפלו (אוסלטמיביר) כדי לנסות לקצר את משך המחלה ולהקל את תסמיניה. זאת, אך ורק לפי מרשם רופא, ובלבד שטרם חלפו 48 שעות למן תחילת התפרצותה של השפעת. יש להדגיש כי הטיפול באמצעות טמיפלו נועד לטיפול בחולי השפעת הרגילים, ולא לטיפול בהצטננות (שכאמור גורמים לה נגיפים שאינם נגיפי שפעת).
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית