קשיי פריון אינם באים בגדר "חולי" המתאפיין בתקופה מוגדרת או בתסמינים מובהקים (למעט חוסר ההיריון), שכן רק במקרים בלתי שכיחים מסוימים הסיבה לקשיי הפריון – כגון פתולוגיה הורמונלית זו או אחרת – עומדת גם ביסודם של סימפטומים גופניים או נפשיים כלשהם. לפיכך, ניתן לומר בלא לחטוא לאמת כי קשיי פריון הם מצב שבו אין היריון גם כעבור 12 חודשים (או 6 חודשים אם האישה בת 35 או יותר) של חיי אישות סדירים שבהם לא ננקטו כל אמצעים למניעת היריון. לכן נחוצה בדיקה רפואית כדי לקבוע אם יש בהתערבות רפואית כלשהי – קרי: טיפולי פוריות – כדי להביא להיריון המיוחל. שיעור הזוגות הסובלים מקשיי פריון במדינות המערב הוא 10%–15%. בעיה אצל אחד מבני הזוג היא הסיבה לקשיים בשני שלישים מן המקרים (אצל שני המינים בשווה, רוצה לומר: כל אחד משני המינים הוא הסובל מן הבעיה בשליש מן המקרים), בערך בשישית מן המקרים מדובר בשילוב של בעיות אצל הזכר ואצל הנקבה גם יחד, ובערך בשישית מן המקרים אין כל אינדיקציה מה מקורה של הבעיה. אך חשוב לציין כי קשיי פריון אינם בבחינת סתימת הגולל על אפשרות ההתעברות באופן טבעי, אלא הם מאפיין מרכזי של קבוצה הזקוקה לבדיקות פוריות כדי להתאים טיפול פוריות. חשוב לזכור כי לא מעט מבין בני הזוג הבאים בגדר מטופלים הסובלים מקשיי פריון זוכים לחבוק בן או בת בסופו של דבר.
התעברות (כניסה למצב של היריון) מצריכה תפקוד נורמלי ובריא של מנגנון הפקת הזרע באשכים, בלוטות המין (לרבות הערמונית) ודרכי הזרע שבאמצעותן מגיעים תאי הזרע מן האשכים אל הפין.
ייתכנו כמה וכמה גורמים לקשיי פריון בזכרים. הינה העיקריים שבהם:
בני זוג המתקשים להביא ילד לעולם צריכים לבוא לשיחת בירור אצל רופא גינקולוג שהינו מומחה לפוריות. במהלך הדברים הרגיל והטבעי יבדוק הרופא את האישה וייתן לבעלה הפניה לרופא אורולוג לצורך המשך בירור ועריכת בדיקות נוספות (כמו למשל בדיקות זרע, כפי שיורחב להלן בהמשך הדברים).
הינה מספר בדיקות מרכזיות שייתכן כי זכרים צריכים לעבור לפי הצורך (כולן או חלקן, אם כי לא תמיד מן ההכרח לערוך במלואן את כל הבדיקות המצוינות להלן):
קיימות מגוון דרכים לטפל בבעיות השונות המתגלות במגוון הבדיקות הנערכות, והכול – לפי העניין. זאת, החל בתרופות כאשר מתגלה אינפקציה או בעיה בתפקוד המיני (אם כי בבעיה האחרונה אפשר לטפל גם באמצעות סקסולוג או פסיכולוג), המשך בניתוח (לצורך תיקון בעיה מבנית כגון דליות האשך – התרחבויות פתולוגיות של ורידים באשכים, הידועות יותר בשמן הלועזי "וריקוצלה" – או לצורך הפקת זרע מרקמת אשך לשם הפריה חוץ-גופית כשחסימה בדרכי הזרע מונעת את הגעתו מן האשכים אל הפין), וכלה בהפריה חוץ-גופית – שעניינה הפריית מעבדה של הביציות הנלקחות מגוף הנקבה באמצעות זרעו של הזכר והחדרת העוברים לרחם – אם הטיפולים ההורמונליים או הניתוחים אינם מניבים את ההיריון.
לעיתים אפשר לטפל באופן מלא בקשיי הפוריות כך שאין הם חוזרים עוד. הדוגמה המובהקת ביותר למצב דברים זה היא ניתוחים כנגד דליות האשך (ניתוח לשם תיקון וריקוצלה כאמור), ניתוחים שהודות להם חוזר הגוף להפיק תאי זרע נורמליים ובריאים בצורתם ובכושר תנועתם וכמובן במספרם. עם זאת, לעיתים מדובר בקשיים כרוניים להשיג היריון שהינם גדולים עד כדי כך שבכל מקרה תמיכה רפואית היא תנאי הכרחי לכל היריון שיושג.
להלכה (קרי: באופן תיאורטי) כל טיפול רפואי – ובכלל זה טיפולי פוריות – עלול להיות כרוך בהשפעות צדדיות נלוות. לדוגמה, גם ניתוח שנועד לטפל בבעיית פוריות עלול להיות כרוך בהשפעות צדדיות נלוות, כמו למשל דימום של מקום הניתוח או אינפקציה מקומית באזור שבו בוצע הניתוח. אך חשוב לזכור שלמעשה (בפועל) כמעט תמיד אין לטיפולי הפוריות אצל זכרים כל השפעות צדדיות נלוות או תופעות לוואי.
האמת ניתנה להיאמר כי משך הזמן שמצריך טיפול בקשיי פוריות הינו אינדיבידואלי לכל זוג שמגיע לטיפול, וכל אחד מן הזוגות זקוק לפרק זמן ספציפי. לפיכך, אי-אפשר להעריך לפני מעשה את אורך התקופה שיצריך הטיפול בקשיי הפוריות עד שהמאמצים להשיג היריון יוכתרו בהצלחה.
הטיפול בקשיי פוריות עשוי להצריך משך זמן ארוך למדי. בכל מקרה כדאי להקפיד על שגרת חיים בריאה – לרבות צריכת מאכלים מאוזנים הכוללים את כל אבות המזון הדרושים לגוף – וכן לשמור על כושר גופני תקין ולעסוק באופן סדיר בפעילות ספורטיבית (או בפעילות גופנית) מידתית המותאמת לא רק לנתוניו ולמאפייניו הבסיסיים של כל מטופל, אלא גם ליכולותיו האינדיבידואליות (ואף לרצונותיו ככל האפשר). זאת ועוד, מן ההכרח להימנע כליל לא רק מצריכתם של סמים קלים (ואין צורך לומר: סמים קשים) ומצריכתם של מוצרי עישון, אלא גם משתיית-יתר של משקאות אלכוהוליים. מומלץ לקבוצת הזכרים העוסקים באימוני אופניים מאומצים לצמצם באופן ניכר את הזמן המוקדש לתחביב זה. נוסף על כך, יש להתמיד בקיום יחסי אישות סדירים בכל 48 שעות.
יש שהטיפולים הניתנים במצבים של קשיי פוריות גורמים לתחושות קשות של מפח נפש, דכדוך וייאוש. לפיכך, בתקופת הטיפול כדאי מאוד להסתייע בקרובים ובבני משפחה ולקבל מהם כל עזרה אפשרית. בעצם, מומלץ מאוד לקבל כל תמיכה מכל מי שיכול לסייע. בלא מעט מרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ אפשר גם להתקבל לקבוצות תמיכה של זוגות העוברים טיפולי פוריות. מן הראוי לציין כי אפשר לקבל מידע על קבוצות תמיכה אלו בקליניקות גינקולוגיות ובמרכזים לבריאות האישה. כדאי מאוד לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לתפקד באופן נורמלי ותקין ככל הניתן לא רק בעבודה, אלא גם במישור החברה ותרבות הפנאי (חיי תרבות וטיפוח תחביבים), והכול – כדי להימנע מעייפות נפשית וכדי לשמור על כוחות הנפש ועל האנרגיה לטווח ארוך. אך מעל הכול מן ההכרח להשתדל ככל האפשר להישאר אופטימיים ולא לשכוח כי לא מעט בני זוג שסבלו אף הם ממצב דומה הצליחו להשיג היריון חרף כל האתגרים שהיו כרוכים בהתמודדות עם קשיי הפוריות.