כיצד נפיק בבטחה את מרב התועלת מתרופות אנטיביוטיות?

כיצד נפיק בבטחה את מרב התועלת מתרופות אנטיביוטיות?

התרופות האנטיביוטיות הן תרופות כנגד אינפקציות בקטריאליות. ככל הידוע, זמנן של העדויות המוקדמות ביותר לשימוש שנעשה בתרופות אנטיביוטיות הוא שנות ה-40 של המאה ה-20. התרופות האנטיביוטיות אפשרו להציל חיי אדם במגוון מצבים לא מעטים, ועד היום – גם בעידן הרפואה המודרנית – הן הכרחיות וחיוניות ביותר לא רק לצורך התמודדות אפקטיבית עם אינפקציות קשות שיש בהן כדי לסכן חיים, אלא גם לשם הענקת טיפול בחולי סרטן לסוגיו ואף לעריכת הליכים כירורגיים, ובכלל זה השתלת איברים. לפיכך, חשיבות רבה ביותר נודעת לשמירה על האפקטיביות המאפיינת את התרופות האנטיביוטיות המוכרות. אלא שלא תמיד פשוט הדבר.

אילו בעיות עלולים לגרום צריכת תרופות אנטיביוטיות בכלל ודפוסי צריכה שגויים של תרופות אנטיביוטיות בפרט?

הבקטריות מסתגלות לאנטיביוטיקה והופכות לחסינות בפני התרופות האנטיביוטיות עקב מינון גדול מדי של תרופות אנטיביוטיות או – כמו במחצית ממרשמי הרופא בארצות הברית – שימוש שאינו הכרחי בתרופות אלו. הדבר עלול לפגוע מאוד ביעילותו של טיפול אנטיביוטי במצבי אינפקציה שבהם היה אפשר לטפל באופן אפקטיבי הרבה יותר לולא החסינות ההולכת וגוברת שפיתחו בקטריות שונות כנגד הטיפול האנטיביוטי המקובל. יתרה מזו, יש שהטיפול האנטיביוטי באינפקציות הופך לבלתי אפשרי עקב דפוסי צריכה לקויים של תרופות אנטיביוטיות. רק כדי לסבר את האוזן, בקטריות שפיתחו עמידות בפני אנטיביוטיקה גרמו בכל שנה למותם של כמעט 60,000 פעוטות בהודו. זאת ועוד, במדינות האיחוד האירופי – שאמורות להשתבח ברמת טיפול רפואי גבוהה הרבה יותר – מתים בכל שנה 25,000 אנשים מכל קבוצות הגיל עקב בקטריות שפיתחו עמידות בפני אנטיביוטיקה כאמור, ובגינן נוספים שני מיליון וחצי (!) ימי אשפוז בכל שנה. אפילו בארצות הברית – שלרופאיה ולרמת הרפואה בה יצאו מוניטין בכל רחבי תבל – פונים למרכזים לרפואה דחופה (לרבות חדרי מיון) כמעט 30,000 איש בקירוב בכל שנה עקב תופעות לוואי שנגרמות בגין נטילת תרופות אנטיביוטיות, ולמעלה משלושה רבעים מהם סובלים מסיבוכים שמקורם באלרגיות.

האם תרופות אנטיביוטיות הינן יעילות ומומלצות בכל מקרה של מחלה?

התשובה היא: לא באל"ף רבתי! הן וירוסים (נגיפים) הן בקטריות (חיידקים) יכולים לחולל תופעות פתולוגיות רבות ושונות שבני אדם יכולים להדביק בהן זה את זה (כלומר, מחלות מידבקות). אך חשוב ביותר לדעת ולזכור תמיד כי הווירוסים בנויים באופן אחר מזה שבו בנויות הבקטריות, ולכן (בניגוד לבקטריות) הווירוסים אינם רגישים כלל לתרופות אנטיביוטיות ואין כל טעם לתת תרופות כאלה לחולים הסובלים ממחלות ויראליות. יש לציין כי תופעות פתולוגיות רבות ומגוונות כגון הצטננות, שפעת, מחלות רבות המתאפיינות בטמפרטורת גוף גבוהה, וכמו כן (בדרך כלל) גם גורמי השיעול וכאבי הגרון – מקורן בווירוסים. מצד שני, יש להדגיש כי תרופות אנטיביוטיות הינן אפקטיביות כנגד אינפקציות שאותן מחוללות בקטריות (ובפרט סטרפטוקוקים), אך אין בהן כדי להועיל כלל כאשר מדובר באינפקציות ויראליות או במחלות מסוימות המתאפיינות בטמפרטורת גוף גבוהה כאמור.

אם כן, באילו מצבים אין להתפתות וליטול תרופות אנטיביוטיות?

בכל מקרה הרופא הוא שנותן את הדיאגנוזה בדבר התופעה הפתולוגית שבה מדובר ובדבר הצורך ליטול תרופות אנטיביוטיות (לרבות הפניות לבדיקות בירור כגון משטח גרון כדי לתת דיאגנוזה מדויקת) ועל פיו יישק דבר. מדובר בעיקר במצבים הנגרמים עקב וירוסים ולכן בדרך כלל אין בתרופות אנטיביוטיות כדי להועיל כנגדם. למשל, מוטב להניח למחלות הצטננות להתרפא ללא כל התערבות גם אם תקופת ההחלמה עשויה לעלות על 14 יום. הוא הדין בברונכיטיס האקוטית גם כאשר נמדדת טמפרטורת גוף גבוהה, רוב המצבים של כאב גרון ונזלת (למעט אינפקציה בקטריאלית המאפיינת בעיקר ילדים הלומדים בבית הספר ואותה מחולל סטרפטוקוק), בקטריות המתגלות בתרבית שתן (בלא סימפטומים ניכרים נוספים), אירוע אסתמטי הבא בלא דלקת ריאות, רוב בניינן ורוב מניינן של המחלות המתאפיינות בשלשולים, ורוב דלקות האוזניים.

מתי על הרופא לשקול טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות?

אומנם בפועל ישנם חולים רבים המפצירים ברופאים ואף מפעילים עליהם לחץ כדי לקבל טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות כנגד אינפקציות נפוצות בדרכי הנשימה, אך לאמיתו של דבר יש ליטול תרופות אנטיביוטיות רק כאשר רופא מורה לעשות כן משום שהוא מוצא כי הדבר נדרש וכי הן יכולות להיות אפקטיביות. הפעלת שיקול דעת רפואי ברישום תרופות אנטיביוטיות היא הדרך היחידה למניעת שחיקה באפקטיביות שלהן עקב שימוש-יתר העלול להביא למצב שבו בקטריות שונות פיתחו חסינות כנגד תרופות אנטיביוטיות. כללו של דבר, אין להעניק טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות אלא כנגד אינפקציות בקטריאליות, וזאת אך ורק בהוראת רופא שהפעיל שיקול דעת מקצועי כדי להחליט אם להעניק טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות. למשל, מקובל להעניק טיפול באמצעות תרופות אלו כנגד התקף אסתמה הבא עם דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן בצירוף השתנה בהולה ותדירה מאוד המתאפיינת בתחושת צריבה (וכן בקטריות שהתגלו בתרבית השתן), מחלות אשר שלשולים נמנים עם הסימפטומים המאפיינים אותן כאשר מדובר במטופלים הסובלים מתפקוד לקוי של המערכת האוטואימונית בגופם או בחולים שטמפרטורת גופם גבוהה או סובלים משלשול דמי. כאשר מדובר בדלקות אוזניים מומלץ לנסות להימנע מטיפול אנטיביוטי ולבדוק אם הדלקת חולפת מאליה בלא טיפול אנטיביוטי תוך יממה או שתיים (במטופלים שגילם חצי שנה ומעלה) או אפילו שלוש יממות (במטופלים שגילם שנתיים ומעלה). זאת, כאשר המצב הקליני יציב וטוב, טמפרטורת הגוף הינה נמוכה מ-39 מעלות צלזיוס ואין התדרדרות במצב או גורמי סיכון או ליקויים בתפקוד המערכת האוטואימונית.

באילו מצבים מותר לחדול מנטילת התרופות האנטיביוטיות?

חשיבותה של שאלה זו נעוצה בעובדה המצערת כי ישנם חולים המפסיקים את הטיפול האנטיביוטי ביוזמתם (על דעת עצמם) אך מטעם זה בלבד שהוטב להם קמעא וכסבורים הם שהרגשתם טובה מספיק כדי לקבל בעצמם את ההחלטה בדבר הפסקת הטיפול האנטיביוטי. האמת ניתנה להיאמר כי החלטה זו בדבר סיום הטיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות מסורה אך ורק לרופא בדיוק כמו ההחלטה על תחילתו של הטיפול האמור. אומנם מינון-יתר של תרופות אנטיביוטיות או נטילת תרופות כאלה בלא כל צורך עלולים לגרום לשיפור עמידותן של בקטריות כלשהן כנגד התרופות האנטיביוטיות. אך אסור לשכוח כי צידו השני של המטבע הוא החשש להישנות התופעה הפתולוגית או ליצירת חסינות של בקטריה זו או אחרת בפני תרופות אנטיביוטיות דווקא עקב טיפול אנטיביוטי שאינו שלם או שאין די בו כל אימת שהוכח דבר קיומה של אינפקציה בקטריאלית. אך מומלץ מאוד לסיים את הטיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות – בעצת רופא, כמובן – כאשר הושמד ריכוז הבקטריות מחוללות האינפקציה או כאשר מתברר כי נפלה טעות בדיאגנוזה לעניין מקור האינפקציה, או במילים אחרות: כאשר ישנן אינדיקציות לאינפקציה ויראלית לאחר דיאגנוזה מוטעית כי מדובר באינפקציה בקטריאלית.

כיצד נקבעת התקופה שבה מן ההכרח ליטול תרופות אנטיביוטיות?

תקופת הטיפול נקבעת לפי הסיטואציה הרפואית הקלינית של כל מטופל ומטופל ומותאמת לו באופן אינדיבידואלי. לדוגמה, דלקת בדרכי השתן מצריכה טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות במשך שלוש יממות בלבד, אם כי קיימות גם תרופות אנטיביוטיות כנגד דלקת בדרכי השתן הפועלות את פעולתן גם כאשר מדובר בשימוש חד-פעמי בלבד בתרופות אלו. לעומת זאת, דלקת ריאות מצריכה טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות במשך כמעט שבוע, ואילו הטיפול השכיח באינפקציה בקטריאלית באזור הגרון נמשך לא פחות משבוע וחצי בקירוב.

קודם נזכרו תופעות לוואי הנגרמות עקב שימוש בתרופות אנטיביוטיות. מהן אותן תופעות לוואי?

נטילת תרופות אנטיביוטיות מיותרת (או במינון שגוי) יכולה להביא לא רק לצמצום אפשרויות הטיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות עקב פיתוח חסינות בקטריאלית בפני תרופות אלו, אלא התרופות האנטיביוטיות עלולות להביא לידי סימפטומים המאפיינים אלרגיות, לגרום לשלשולים במשך זמן רב, ואף להפחית את האפקטיביות של תרופות אחרות שאותן נוטל החולה באותו זמן שבו צורך הוא את התרופות האנטיביוטיות.