זקוקים לייעוץ בכל הנוגע לרפואת ילדים ותינוקות?ד"ר מוטי חיימירפואת ילדים, המטולוגיה אונקולוגית ילדים, המטו-אונקולוגיה ילדיםטלפון:050-455-7767 (להודעות בלבד!)
ד"ר מוטי חיימי הינו רופא ילדים מומחה ברפואת ילדים ובהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים ומורשה ברפואה אסתטית (טיפולי אסתטיקה וחומצה היאלורונית). ...
Xזקוקים לייעוץ בכל הנוגע לרפואת ילדים ותינוקות?ד"ר מוטי חיימירפואת ילדים, המטולוגיה אונקולוגית ילדים, המטו-אונקולוגיה ילדיםטלפון:
050-455-7767 (להודעות בלבד!)
ד"ר מוטי חיימי הינו רופא ילדים מומחה ברפואת ילדים ובהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים ומורשה ברפואה אסתטית (טיפולי אסתטיקה וחומצה היאלורונית). ...
מחלת ההחזר הקיבתי-ושטי (GERD) - הינה הפרעה הנגרמת מהפרעה בתפקודו של הסוגר הוושטי התחתון, שהוא השריר המחבר את הוושט עם הקיבה. הסוגר הזה אמור להיות בעיקרו חד כיווני, ובכך למנוע חזרה של מזון ותוכן חומצי הנמצאים בקיבה מלהגיע אל הוושט. במקרים מסוימים- השסתום הזה מאפשר גם מעבר בכיוון הפוך (למשל לצורך שחרור גזים או הקאה). ד"ר מוטי חיימי עם המידע על שכיחות המחלה, ודרכי הטיפול בה.
מחלת הריפלוקס הקיבתי-ושטי שכיחה במיוחד אצל תינוקות
ה-GERD שכיחה גם במבוגרים, כולל נשים בהריון, ובמקרים אלה ההתייצגות האופיינית היא צרבת או כאבים בבטן העליונה. חלק ממקרי הGERD במבוגרים נגרמים בשל בקע סרעפתי. רפלוקס קיבתי ושטי שכיח גם בילדים ובמיוחד בתינוקות, ומהווה את ההפרעה הגסטרואינטסטינלית הכי שכיחה שבגינה מופנים תינוקות למרפאה גסטרולוגית.
בתינוקות, קיימת חוסר בשלות של תפקוד השסתום (הספינקטר) הוושטי התחתון, דבר המביא לזרימה הפוכה של תוכן הקיבה אל הוושט. תורמים לכך גם תנוחת השכיבה של התינוקות במשך רוב שעות היממה, וגורמים פיזיולוגיים נוספים כמו הזוית שבין הוושט והקיבה בתינוקות המאפשרת ריפלוקס של תוכן קיבתי לוושט יותר בקלות. רפלוקס קיבתי-ושטי שכיח עד גיל שנה וחצי, אך ברוב המקרים חומרתו פוחתת בהדרגה מגיל 9 חודשים. למעשה, הרפלוקס הקיבתי-ושטי משקף תופעה פיזיולוגית שכיחה בשנה הראושנה לחיים. כ-60-70% מהתינוקות יחוו הקאה לפחות פעם אחת עד גיל 3-4 חודשים.
ההבחנה בין המצב ה"פיזיולוגי" לבין רפלוקס קיבתי-ושטי פתולוגי, בתקופת הינקות והילדות- נקבעת לא רק על סמך מספרן וחומרתן של אפיזודות הרפלוקס, אלא גם על סמך נוכחום של סיבוכים הקשורים לרפלוקס הזה. הביטויים הקליניים: עקב חזרת התוכן החומצי של הקיבה אל הוושט – הדבר גורם בתינוקות לאי שקט ובכי ממושך, הקשורים בד"כ עם הארוחה, ללא קשר לטיבה. לפעמים ניתן לראות הקשתה של ראש התינוק לאחור לאחר מספר לגימות. לעתים הרפלוקס מסתיים בפיטה או הקאה, אך לעתים תוכן הקיבה החומצי מגיע לוושט ונבלע שוב בחזרה אל הקיבה.
הסיבוכים האפשריים:
הפרעה בשגשוג - לעתים עקב הפליטות המרובות התינוק אינו עולה במשקל.
דלקת כימית בוושט - עקב הנזק הנגרם מחומצת הקיבה לרירית הוושט. במקרים מאד נדירים (נדיר מאד בילדים) - תיתכן היצרות (סטריקטורה) של איזור מסוים בוושט.
אנמיה - עקב הנזק לרירית הוושט ייתכן דמם קטן אך ממושך הגורם לאובדן דם ואנמיה.
תסמונת דמוית אסטמה - עקב התכווצות של דרכי הנשימה בתגובה לנוכחות חומצה בוושט (רפלקס המועבר דרך עצב הוואגוס)
ישנם דייווחים גם על קשר בין GERD לבין הפסקות נשימה חסימתיות, ומחלות של תיבת הקול (הלרינקס) המתבטאות בצרידות, סטרידור וכד'.
דווח גם על הפרעות נוירולוגיות, כולל פרכוסים.
הטיפול: הטיפול נקבע בהתאם לדרגת וחומרת הרפלוקס ולביטויים הקליניים:
טיפול תנוחתי- במקרים קלים-ניתן להמליץ על השכבת התינוק בזוית של 30 מעלות. גם השכבת התינוק על הבטן מספר שעות ביום (לא בלילה), תוךך השגחה צמודה- יכולה להקל על התסמינים.
מתן ארוחות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר, האכלה מספר שעות (2-3) לפני ההשכבה.
הסמכת המזון- ניתן להסמיך את המזון ע"י דייסה או הוספת קורנפלור. קיימת כיום פורמולה מיוחדת למצבים אלה – שבה התמיסה עוברת הסמכה בקיבה (אנפמיל AR).
קיים תכשיר המופק מאצות ים, הניתן לאחר הארוחות ומביא לריפוד רירית הקיבה וכך להפחתת הרפלוקס.
בעבר- היה שימוש בתכשירים פרוקינטיים (כמו פרפולסיד) - המביאים לסגירה הדוקה יותר של הספינקטר בין הוושט לקיבה ובכך מונעים את הריפלוקס. השימוש בתכישירים אלה פחת עקב תופעות לוואי חמורות המצריכות ניטור מיוחד.
במקרים קיצוניים ונדירים - יש צורך בטיפול ניתוחי בו יוצרים מעין טבעת סביב השסתום שבין הוושט לקיבה (פונדופליקציה).