X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור מחלות ילדים
מהנתונים שהוזכרו לעיל כבר אפשר להבין שלא כל ילד שנוחר גם סובל מדום חסימה נשימתי, ולמעשה רק שיעור נמוך באמת לוקה בבעיה זו. יש לזכור כי נחירות בפני עצמן, למרות שעבור אנשים מסוימים הן יוצרות אי נעימות, אינן מהוות בעיה רפואית אמיתית. לעומת זאת, דום חסימה נשימתי שמשמעו הפסקת הנשימה במהלך השינה, עלול להיות בעיה אמיתית. אמנם אין בדום נשימה חסימתי משום סכנה לחיי הילד, אך היא משפיעה על כמות החמצן בדמו לכך יכולות להיות השפעות שונות.
לאורך השנים נערכו מחקרים על ילדים הסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי. בין היתר, נמצא כי ישנה השפעה על כמות הורמון הגדילה GH – ולכן ישנה אפשרות לקומה נמוכה יחסית לפוטנציאל. כמו כן, מאחר שהילד "מתאמץ" לנשום במהלך הלילה, חלק גדול מהאנרגיה שהיה יכול להיות צבור בגוף ולהוביל לעלייה תקינה למשקל, למעשה מבוזבז ולכן העלייה במשקל אינה מיטבית. בנוסף לכך, ישנם מחקרים המעידים שדום נשימה חסימתי יכול לפגום בכישורים הקוגניטיביים של הילד ומכאן לפגיעה בהישגים הלימודיים שלו, על כל המשתמע מכך מבחינת הביטחון העצמי וכדומה. בנוסף, במקרים רבים הילד חש עייפות לאורך היום, התפקוד היומיומי שלו פחות טוב מהאפשרי, ואף ישנם כנראה קשרים בין דום נשימה חסימתי ובי ADHD. על כן, חשוב מאוד לטפל בתופעה, שכן הטיפול בהחלט עשוי להוביל לשיפור בבעיות שתוארו לעיל ובעיות נוספות. על ההורים להיות ערים לנחירות ולתסמינים אחרים העלולים להעיד על התסמונת, ואם הם קיימים לקחת את ילדם לאבחון.
באופן טבעי, מי שמתחיל במהלך הוא ההורים ששמים לב לתסמינים של ילדם. יש לציין כי אין גורם אחד ויחיד להתפתחותה והיא יכולה להיות קושרה למשל לעודף משקל, שקדים ואדנואידים מוגדלים, תסמונת דאון, בעיות עצביות ועוד. בכל מקרה, התסמינים שמעידים שישנה בעיה הם כאמור נחירות המופיעות בכל ליל, עייפות ונטייה להירדמות במהלך היום, והפסקות נשימה לצד הנחירות. כמו כן, התסמינים עשויים להיות כאבי ראש בבקרים, חוסר מנוחה בשינה, קושי לנשום דרך האף, קושי להתעורר בבוקר, תסמינים דומים להפרעת קשב וריכוז, מצב רוח מרוגז בבקרים, זיעה בלילה. יש לציין כי ילדים רבים נוחרים בלילה, והחשד צריך להתעורר בעיקר כאשר מדובר בנחירות חזקות יחסית המופיעות מדי לילה.
אם יש חשד לקיום התסמינים פונים ההורים אל רופא אף אוזן גרון, שלאחר תשאול ומספר בדיקות עשוי לאבחן בעצמו, או שהוא מפנה את ההורים עם ילדם למעבדת שינה. כאן מבצעים סדרת בדיקות בזמן שהילד ישן, כאשר נלקחים שורה ארוכה של מדדים ומהם יוסקו מסקנות לגבי עצם קיום התסמונת, ואולי גם הגורמים לה. בכל מקרה, מכיוון ששקדים ואנדואידים מוגדלים הם הסיבה הנפוצה ביותר, בדרך כלל שולחים את הילד לצילום רנטגן או לבדיקה עם סיב אופטי.
כאמור, יכולים להיות גורמים שונים לדום חסימה נשימתי, ומעבר לכך הבעיה מופיעה בדרגות שונות של חומרה אצל כל ילד. כך לדוגמא, במקרים קלים יחסית אפשר להסתפק בטיפול שמרני כמו הפחתת המשקל והגדלת פעילות גופנית אצל ילדים שהדבר באמת נחוץ אצלם, הקטנת חשיפה לגורמי אלרגיות מסוימים, שימוש במכשיר ייעודי המזרים אוויר, ועוד. מאידך, בכל גדול מהמקרים הסיבה היא כאמור שקדים או אנדואידים מוגדלים וברמה הדורשת ניתוח. מדובר בניתוח להסרת שקדים מלא או חלקי, שהינו שכיח מאוד. לאחריו, במקרים מסוימים תיעשה עוד סדרה של בדיקות במעבדת שינה, על מנת לוודא כי התסמונת נעלמה.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
