תוצאות חיפוש: אורן בן לולו

שני החומרים המהווים סוגים של בוטוליניום טוקסין מציגים תכונות דומות, מצויים כבר שנים רבות בשימוש ויש להם פרופיל בטיחותי גבוה. במרבית המקרים הם משמשים להזרקות באזור הפנים, אך משתמשים בהם גם להזרקות באזורי גוף אחרים, ואפשר להזריק אותם כל שלושה עד שישה חודשים. באופן כללי, שניהם מציגים את אותה היעילות ובמחקרים לא נמצאו הבדלים באפקט שלהם. מאידך, הדיספורט מחלחל ומתפשט ביתר קלות אל האזורים המוזרקים ולכן האפקט הויזואלי שלו אחיד יותר. כמו כן, הבוטוקס פועל לאט יותר מהדיספורט שכן הוא משפיע תוך ארבעה עד שבעה ימים, בעוד הדיספורט משפיע תוך שניים עד חמישה ימים. יש גם טענות שהתוצאות של הדיספורט מחזיקות יותר זמן מעמד, אך אין הסכמה גורפת על כך. בכל מקרה, סוג החומר אינו הגורם החשוב אלא איכות המוצר ויעילותו, שמירה על רמה גבוהה של בטיחות בהזרקות, טכניקת ההזרקה ואיש המקצוע שמבצע אותה.

אנדומטריום הוא מושג לועזי המתאר את תאי רירית הרחם. אותם תאים מצפים את חלל הרחם מבפנים. אנדומטריוזיס הינו מצב בו תאים הדומים לרירית הרחם (אנדומטריום) נמצאים מחוץ לחלל הרחם ומפרישים חומרים היוצרים דלקת, ובעקבות זאת, הדבקויות, ציסטות שחלתיות (אנדומטריומות) ורקמת צלקת בחלל הבטן וגורמים בכך לנזק לאיברי הבטן והאגן. התאים יכולים גם לחדור לתוך איברים שונים בחלל הבטן והאגן ולגרום לסימפטומים קשים בעיקר במערכת העיכול ומערכת השתן.

בבית חולים כרמל ישנו מרכז רב-תחומי לטיפול באנדומטריוזיס המטפל בנשים שסובלות מהמחלה בגישה רב-תחומית הכוללת טיפול תרופתי, ניתוחי, פוריות, תזונה, רפואה משלימה, פיזיותרפיה ועוד.

ד"ר יובל קאופמן

מסכים בכלל ומסכי מחשב בפרט גורמים לעין למאמץ-יתר, בין השאר עקב השארתה פתוחה במשך זמן רב מהרגיל. לפיכך, שהייה ממושכת מול מסך מחשב היא גורם סיכון נוסף למחלת העין היבשה. כך גם שהייה בחדר שבו המזגן מפחית את אחוזי הלחות באוויר ויוצר תנאי יובש ורוח מול העיניים, דבר הגורם ליובש נוסף. אכן, בעולם המודרני קשה להימנע מן השהייה מול מסך המחשב, והשימוש במזגן הוא בבחינת הכרח באקלים החם והלח המאפיין את אזורנו. אך ניתן למתן את השפעת המסך ותנאי היובש על עינינו הודות לאמצעי פשוט, טבעי וזמין: מצמוץ יזום מדי פעם. זאת, כדי להרטיב את העין בחזרה ולהגן על תאי הקרנית מנזק מצטבר העלול לדרדר את מחלת העין היבשה. אז אל תשכחו למצמץ!

רופאי המשפחה וצוותי הבריאות בקהילה יכולים לסייע רבות בשמירה על הבריאות, החל במתן תרופות, דרך בירור תחלואה ועד הפניה לניתוחים. יחד עם זאת, הבריאות של כל אחד מאיתנו היא קודם כל עניין של אחריות אישית. יש כמה צעדים שחשוב לבצע ולהתמיד בהם כגון הפסקת עישון, הפחתת כמויות מלח, הפחתת משקל עודף, הפחתת משקאות ממותקים, הימנעות מבדיקות מיותרות, והקפדה על שיתוף פעולה עם הצוותים המטפלים והיענות להוראותיהם. זכרו שהבריאות ואיכות החיים נמצאות בידיים שלכם!

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט

הסטטינים שינוי לחלוטין את הקרדיולוגיה המודרנית כאשר השימוש בהם מקטין בצורה משמעותית את שיעורי התקפי הלב והארועים המוחיים. הסטטינים הם תרופות בטוחות עבור רוב רובם של החולים, וכדאי להמשיך בשימוש בהם גם כאשר יש רושם שהם גורמות לתופעות לוואי. יש להיוועץ במומחה במידה ויש תופעות לוואי מהסטטינים ולא להפסיק השימוש בסטטינים באופן עצמאי.