עמוד 34

שלום רב,
בת 62, בשנת 2009 עברתי התקף לב והושתל לי סטנט בעורק LAD ונמצא עורק RCA חסום במלואו, בשנת 2011 עברתי צינתור והושתל לי סטנט בעורק LCX.
עקב אירוע מוחי חולף (אמאורוזיס פוגקס) מצאו הצרות משמעותית בעורק אינומינייט (שיוצא מאבי העורקים) והושתל סטנט בעורק אינומינייט. כמו כן נשלחתי לבדיקת אקו לב והולטר לחץ דם.
-----------------------
בבדיקת אקו לב (מתאריך מרץ 2017):
"מסתם מיטרלי: הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC).
מסתם אאורטלי: מסתם מסוייד ללא הצרות.
מסתם טריקוספידלית: אי ספיקה טריקוספידלית בדרגה טריוויאלית, לחץ ריאתי סיסטולי 22.
אבחנות: Dilated LA, Good LV function
הערות: ממצא חשוד לטרשת בקשת האורטה."
החמרה בהשוואה לבדיקת אקו לב לפני שנה (מתאריך מרץ 2016) אז נמצא "אי ספיקה מיטרלית מינימלית. הסתיידות הטבעת המיטרלית (MAC)".
-----------------------------
כמו כן בבדיקת הולטר ממרץ 2017:
"סיבת הארוע: חשד להפרעות קצב.
הפרעות קצב על חדרוית APC's: נצפו סה"כ 18 APC'S במשך הבדיקה. נצפו 2 קטעי NONSUSTAINED ATRIAL TACHYCARDIA בני 3-14 פעימות, במהירות 102-130 פעימות לדקה"
--------------------
שאלותיי:
לגבי האקו לב:
1. מה משמעות התוצאה האקו לב " הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC)"?
האם זה דורש התערבות/טיפול - באיזה מקרה יש צורך בטיפול ומה סוג הטיפול/התערבות שניתן לבצע בשביל לתקן את הבעיה?
איזו בדיקה ניתן לבצע שתבדוק יותר מדוייק את המצב של הטבעת המיטרלית?
2. האם יש משמעות לכך שיש החמרה ביחד לשנה שעברה, אז היה כתוב " אי ספיקה מיטרלית מינימלית. הסתיידות הטבעת המיטרלית (MAC)" וכעת כתוב " הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC)". עד כמה משמעותית החמרה זו?
3. מה משמעות התוצאה "ממצא חשוד לטרשת בקשת האורטה" באקו לב ומה המשמעות של Dilated LA?
לגבי ההולטר:
4. מה המשמעות של NONSUSTAINED ATRIAL TACHYCARDIA בהולטר?
ולגבי שתי התוצאות יחדיו:
5. מה דחיפות הטיפול בתוצאות?
האם זה דחוף שאקדים את התור לקרדיולוג, או שגם תור בעוד כחודש/חודשיים זה מספיק טוב?

אודה לתשובה,
בברכה,
יעלה

טרשת עורקים הינה מחלה סיסטמית המערבת את דפנות העורקים באשר הם. על פי הנתונים שמסרת: יש לך טרשת כלילית מפושטת שחייבה השתלת תומכנים כליליים ב LAD ו CX בנוכחות חסימת ה RCA שלא טופלה. הטרשת המפושטת גרמה גם להיצרות ב INOMINATE שטופלה בתומכן. ממצא הטרשת באאורטה אינו מפתיע ומשקף את התהליך הטרשתי המפושט. ההסתיידות בטבעת המסתם במיטראלי MAC אינה מחייבת טיפול כלשעצמה במידה ואין הפרעה בתפקוד המסתם המיטראלי. הדיווח על טכיקרדיה עליתית מחייב אנליזה של תרשים ההולטר בכדי לבדוק האם מדובר בפרפור עליות התקפי. במידה וכן יש מקום לשקול טיפול בנוגדי קרישה. יש לשים דגש על טיפול אינטנסיבי למניעת התקדמות טרשת העורקים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום
אני בת 34. יש לי vsd מולד .אני לא לוקחת תרופות קבועות.זה משהו שאני חיה אותו ואני במעקב. לפני 3 שבועות התחלתי לראשונה לקחת גלולות (מינס ) ואני חושבת שמאז יש לי דפיקות לב מהירות כמעט פעם ביום.
האם יש קשר בין הגלולות לזה?
אני מאוד לחוצה. אודה לתשובה. תודה

ממליץ להתיעץ עם גניקולוג הבקיא בתופעות הלואי האפשריות של הגלולות.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,

מתנצל מראש על המלל הרב -

אני בן 28, רזה ובריא בדר"כ. בנובמבר האחרון היה לי פרפור פרוזדורים חד"פ על רקע הרעלת אלכוהול (אחי התחתן והגזמתי). אני שותה פעם בחצי שנה בערך.
בליל החתונה, בחזרתי לביתי, לבי החל לפעול מהר מאד ובאופן לא סדיר. לאחר 16 שעות מתחילת הפרפור פקדתי את מוקד האבחון המהיר של ה"כללית" ושם אובחן הפרפור רשמית ונשלחתי לביה"ח. בביה"ח נבדק הדי-דימר וכמה שעות לאחר מכן קיבלתי עירוי של פרוקור. אושפזתי בפנימית ולקראת הבוקר קיבלתי מנה נוספת של פרוקור (סה"כ 1200 יחידות, אם זכרוני אינו מטעני).
מאחר והפרפור מיאן מלחדול הוחלט לתת שוק חשמלי - ומיד לפני הפרוצדורה הדופק חזר להיות סדיר וחצי שעה לאחר מכן השתחררתי (36 שעות לאחר שהחל הפרפור, כאשר הדופע נע רב הזמן בין 140 ל-200 פעימות לד').
למרות שעבר והדופק כבר היה סדיר, החזה שלי המשיך לכאוב מאד והרגשתי את דפיקות הלב בצורה מאד חזרה.
בימים שלאחר מכן התקשיתי מאד לנשום ופקדתי מס' פעמים את מוקד האבחון המהיר בקופה"ח וכן פעם אחת את המיון - שם הוחלט לתת לי לוסק (דיוויחתי גם על צרבת) מאחר והאק"ג והטרופונין היו תקינים (אם הבנתי נכון).

לצערי התופעה לא חלפה ואני חווה על בסיס יומי דופק גבוה במנוחה (לעתים מעל 100). המקרים הגרועים ביותר הם במהלך או לאחר מקלחת כאשר הדופק שלי נוסק מעלה (לדעתי מעל 140, בקלות), וכן בפעילות גופנית מתונה כמו עלייה במדרגות.
כמובן שבמהלך הברירורים הרופא החל מציע אופציה של "בירור רגשי". בהזדמנות זו אציין שאני רגוע לחלוטין ולא חרד, כמו כן אני לא מוצא כל סיבה שאיזו חרדה מסתורית תקפה אותי מיד לאחר הפרפור...

אני אובד עצות. עברתי אקו לב שהיה תקין. קיבלתי הולטר ובטיפשותי החלטתי שכל זמן שהוא עליי אשתדל שלא להתאמץ כדי שלא יפול. מבחן המאמץ, משום מה, היה תקין. בבדיקה בעזרת ססטוסקופ הריאות נשמעות נקיות, נשימה בועית וכיו"ב. סטורציה תקינה לרוב (מעל 95).

מה זה יכול להיות? זה גומר אותי. בעיון קטן באינטרנט הבנתי שפרפור שכזה יכול לזמן קריש שיהכול לגרום לתסחיף ריאתי, זאת אופציה? מהם הסיבוכים האפשריים? היכן עליי לבדוק? אני לא מסוגל להתקלח או לרוץ 100 מ' מבלי להתנשף אחרי זה ולשבת דקות ארוכות עד שהדופק חוזר לנורמה וכמובן שהרופא כבר חותר לכיוון הרגשי למרות שהדבר בהחלט לא מצוי שם.
אפילו לצחצח שיניים קשה לי מבלי לעצור, כי השרירים מתעייפים וידי מתחילה לכאוב.
התופעה החלה באופן נחרץ בעת או מיד לאחר הפרפור.

אודה על עזרה בנושא,
חג שמח,
רועי

ממליץ לבדוק תפקודי בלוטת התריס בכדי לשלול פעילות יתר של בלוטת התריס. כמו כן ניתן לחזור על בדיקת ההולטר או לבצע ניטור ממושך יותר של קצב הלב באמצעות מכשיר LOOP RECORDER. במידה ולא יהיה תיעוד הפרעות קצב ניתן לשקול במסגרת מעקב קרדיולוגי טיפול בחוסמי ביתא.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום ,
אני בת 60, עם קרישיות בדם ולחץ דם גבוה שכרגע מאוזן בעזרת תרופות. הופניתי לבדיקת אקו לב במאמץ .

התרופות שאני לוקחת הן :
* טריטייס
*קרטיה
* ויטמין די.
* בי קארד ( שעזר להורדת ההומיציאסטין)
* ובקרוב אתחיל לקחת ליפיטור 10.

תוצאות בדיקת האקו לב במאמץ הן אלו :

גורמי סיכון:
גורמי הסיכון של הנבדק כוללים כולסטרול גבוה , יתר לחץ דם והסטוריה משפחתית של מחלה כלילית.
הופנה לבדיקת אקו במאמץ (Stress Echo):
ריבוי גורמי סיכון והפרעת קרישתתיות
היסטוריה קרדיווסקולרית:
- No known CAD
אקג במנוחה Rest ECG
קצב סינוס. חסם חלקי בצרור ההולכה הימני.
אקו במנוחה Rest Echo
חדר שמאלי בגודל תקין , עם התכווצות גלובלית תקינה , דפנותיו בעובי תקין , תבנית המילוי תקינה. חדר ימין בגודל ותפקוד
תקין. עליה שמאלית מורחבת . תפקוד המסתמים תקין, לא הודגמה עקומת TR להערכת לחץ דם ראתי .
Left ventricle
End-diastolic diameter: 4.7 cm End-systolic diameter: 2.6 cm
Interventricular septum thickness: 0.8 cm Posterior wall thickness: 0.9 cm
Visually estimated LVEF 60 % Estimated LV mass index: 70 g/m²
Estimated LV mass: 132 g
Left atrium
A-P diameter: 4.2 cm End-systolic area: 20 cm²
Aorta
Aortic root / sinuses: 3.0 cm
Proximal ascending aorta: 3.0 cm
LV filling
Mitral inflow
Peak E-wave: 86 cm/s Peak A-wave: 83 cm/s
E/A ratio: 1.0 Deceleration time: 149 msec
Tissue Doppler
S' velocity (septal): 8 cm/s S' velocity (lateral): 8 cm/s
E' velocity (septal): 7 cm/s E' velocity (lateral): 9 cm/s
E/e' ratio (septal): 12.29 E/e' ratio (lateral): 9.56

מאמץ Stress
Stress type: מאמץ
Max predicted heart rate 160
% of max predicted heart rate 86
Stress protocol: מאמץ - Bruce
Stage Time (min) METs Speed / Slope
(mph/deg)
Heart rate
(bpm)
Blood pressure
(mmHg)
0.0 0.000 71 140/80
1.0 3.000 4.8 1.7/10.0 117 140/80
2.0 5.000 7.0 2.5/12.0 137 160/80
Recovery 5 80 130/80
הבדיקה הופסקה עקב השגת דופק המטרה
ללא כאבים בחזה במהלך הבדיקה.
אקג במאמץ: ללא עדות אלקטרוקרדיוגרפית לאיסכמיה

אקו במאמץ Stress Echo
באקו מיד בסיום מאמץ התפקוד הגלובלי משתפר , ללא עדות לירידה בתפקוד איזורי .

סיכום Summary
מבחן אקו במאמץ ללא עדות לאיסכמיה.
חדר שמאלי בגודל תקין עם תפקוד גלובלי ואיזורי תקין במנוחה ומיד בסיום מאמץ .

אני אפנה עם התוצאות כמובן לרופא של קופ"ח , הרופא ששלח אותי , אך רציתי לשאול אם יש בתוצאות משהו מטריד ? ובעיקר זה :
א. " עליה שמאלית מורחבת".
ב. " קצב סינוס. חסם חלקי בצרור ההולכה הימני."


תודה על הכל

על פי ממצאי בדיקת האקו לב במאמץ אינך סובלת מאיסכמיה מיוקרדיאלית-כלומר אספקת הדם לשריר הלב במנוחה ובמאמץ תקינה. הרחבת העליה השמאלית משקפת ככל הנראה יל"ד שאינו מאוזן. הגדלת עליה שמאל משקפת סיכון מוגבר שתפתחי בעתיד פרפור עליות. קצב סינוס הוא קצב לב תקין. חסם חלקי בצרור ההולכה הימני אינו מצב מחלה ואינו דורש טיפול.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בעלי נוטל פרדקסה 150 פעמיים ביום בגלל פרפור פרוזדורים. האם מותר לו לקחת אומגה 3?

פרדקסה היא תרופה נוגדת קרישה-תופעת הלואי העיקרית היא דימום. אומגה 3 מכיל שמן דגים (FISH OIL) היכול גם להגביר את הסיכון לדימום. אין התויית נגד מוחלטת לטיפול משולב בפרדקסה ואומגה 3 אך מומלץ להיות ערניים לסיכון מוגבר במידת מה לדימום תחת טיפול משולב. ממליץ להתיעץ ברופא המטפל. ניתן בין היתר לשקול הפסקת הטיפול באומגה 3 או להקטין מינון הפרדקסה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בתי בת 18 יש לה הפרעות קצב.עם התעלפויות.כאבי ראש ודופק מואץ.
נכנסה לאבלציה אך לא הצליחו לצרוב מכיוון שלא היו מספיק פהרעות קצב.אבל נאמר לנו שראו חור במחיצה בין העליות.
הומלץ לקחת בינתייםאיקקור וכנראה לנסות לעשות שוב אבלציה ונאמר גם שראו שההפרעות קתב יוצאות מהעלייה השמאלית
מה כדאי לעשות עם החור שהתגלה. האם יש מצב שזה גורם להפרעות קצב
בתודה האם

האמת היא בפרטים הקטנים. חשוב לדעת מהו ה"חור בלב". בחלק משמעותי מהאוכלוסיה ניתן להדגים פתח במחיצה בין העליות הקרוי PFO שאינו הכרח דורש טיפול. מאידך יתכן וקיים אצלה מום מולד בעל משמעות קלינית. ממליץ לפנות לקרדיולוג ילדים או קרדיולוג המתמחה במחלות לב מולדות במבוגרים במקביל להמשך מעקב מומחה בהפרעות קצב.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום, אני בן 25,עם יתר לחץ סיסטולי קל 142/73 לפני כ-6 שנים התחלתי לחוש בדופק לא סדיר שהתברר כ-PVC. הפעימה מופיעה פעם-פעמיים ביום או ביומיים. ההרגשה מאוד חזקה ומפחידה. לפעמים גם מופיע צמד PVC שהוא יותר מפחיד. ביצעתי אין ספור בדיקות (6 אקו לב במאמץ, הולטרים, אק"ג), כולן תקינות. את ה- PVC הצלחתי לתפוס בעזרת לופ רקורדר. האם זה נורמלי לחוש אותן? והאם אפשר לצרוב אותן? כי השכיחות שלהן היא מאוד נמוכה שקשה לתפוס באק"ג רגיל.

על פי רב פעימות חדריות מוקדמות (PVC) אינן מסוכנות. במידה ונשללה מחלת לב (כפי שככל הנראה נעשה אצלך) ניתן לשקול טיפול סימפטומטי בתרופות ממשפחת חוסמי ביתא כגון קרדילוק או נורמיטן.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

אני בן 50, בריא לרוב, מאובחן בפרפור פרוזדורים התקפי.
לאחרונה התענינתי בהתחלת טיפול בנוגדי הקרישה החדשים. ראוי לציין שערך ה chads שלי הוא 2.
החלטתי לקחת פרדקסה אולם אני מתלבט בין המינון הגבוה - 150 מ"ג למינון הנמוך 110 מ"ג פעמיים ביום.
בגלל שאני צעיר יחסית ועם גורמי סיכון יחסית מעטים, אני נוטה להתחיל במינון הנמוך שלפי כל המחקרים יעיל כמו קומדין אבל מדמם פחות.
אשמח לדעת מה דעתך?
תודה רבה

בבחירת טיפול בנוגדי קרישה מנסים למצוא שווי משקל ראוי בין אפקטיביות במניעת תופעות קרישה לתופעת לואי של דימום. על פי המתואר הייתי ממליץ לך לנטול PRADAXA במינון הגבוה שהינו יותר אפקטיבי מאשר קומדין במניעת תסחיפי קרישי דם (כולל אירוע מוחי). המינון המופחת ניתן על פי רוב לאנשים המצויים בסיכון גבוה לדימום, תוך ויתור על האפקטיביות של המינון המלא בכדי להקטין את הסיכון לדימום.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,

אני נוטל פרדקסה 150 מ"ג פעמיים ביום.
לאחרונה קיבלתי מרשם לתרופה אנטי-דכאונית ציפרמיל מקבוצת SSRI חומר פעיל Citalopram במינון 20 מ"ג ליום.
האם אפשר לקחת את שתי התרופות יחד?? בעלון כתוב שרצוי להימנע מכך אך בפועל הבנתי שאין בעיה.

תודה,

אכן במחקר RELY נמצא שיעור דימומים גבוה יותר במטופלים ב PRADAXA שנטלו במקביל SSRI.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,
אני בן 51 מאובחן בפרפור פרוזדורים התקפי. מדד CHADS 1 ?(יתר לחץ דם). עד היום טופלתי באספירין 100 מ"ג ליום. החלטתי לעבור למדללי הדם החדשים. הרופא המליץ לי על קסרלטו אבל תחושתי היא שדווקא הפרדקסה מתאים יותר?
אשמח לקבל את דעתך
תודה

לא בוצע אף מחקר מבוקר שהישווה בין 3 מדללי הדם החדשים הנקראים NOAC. קשה לקבוע בנחרצות שיש לאחר מהם יתרון מובהק על פני האחרים. קיימים מקרים ספציפיים כגון אי ספיקת כליות שבהם יש עדיפות לאחד מהם אך על פי רוב סביר לבחור בכל אחד מהם.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב,

אמי בעוד חודש בת 62 והיא אמורה לעבור בעוד שבוע וחצי ניתוח לתיקון מסתם + MAZE.
במידה ולא ניתן לתקן ויש צורך בהחלפת המסתם,
השאלה הכי חשובה - מה סוג המסתם המומלץ לגילה, ביולוגי או מכני?

בנוסף יש לי מספר שאלות:
1) לגבי המסתם המכני, מה תופעות הלוואי של קומדין אם לוקחים אותו באופן קבוע?
2) כל כמה זמן צריך לעשות בדיקת דם לבדיקת תפקודי קרישה במידה ונוטלים קומדין?
2) לגבי המסתם הביולוגי, כמה שנים הוא מחזיק?
3) האם בתום התקופה של המסתם הביולוגי יש צורך שוב בניתוח לב פתוח או שאפשר גם לעשות בצנתור? מה החסרונות של צנתור כזה?

תודה רבה מראש על התשובות.

לאור מכתבך אני מניח במדובר במסתם המיטראלי (ולא במסתם האאורטלי). רצוי במידת האפשר לתקן ולא להחליף מסתם מיטראלי-תלוי באנטומיה וסוג הפגיעה במסתם (היצרות או דלף). במידה ויש צורך להחליף מסתם מיטראלי בגיל 62-קיימים חילוקי דעות באשר להחלטה האם להשתיל מסתם מכני או ביולוגי. היתרון של מסתם מכני הוא שרידות ארוכה לאורך זמן והחסרון הבולט הוא צורך בטיפול קבוע בנוגדי קרישה. היתרון במסתם ביולוגי הוא היעדר צורך (על פי רוב) בנוגדי קרישה אך קיים סיכוי משמעותי שיהיה צורך להחליף שוב את המסתם תוך 10-15 שנה. תופעת הלואי של קומדין היא סיכון לדימום מורכבות בביצוע פולשניות אחרות במידת הצורך. תוארו מקרים של השתלת מסתם בצנתור בתוך מסתם ביולוגי מנוון אך מדובר בפעולות מורכבות שאינן מבוצעות באופן שגרתי.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

בן 43, לא מעשן. עם עודף משקל
לח"ד גבולי, לא מטופל בתרופות.
אני עושה הליכות של שעה, 4-5 פעמים בשבוע.
רציתי לנסות להעלות את התדירות לכל ימות השבוע.
האם יש עם זה בעיה? האם זה עלול להזיק למערכת כלשהי בגוף (שלד, לב)?
זה יכול להזיק מבחינת לחץ הדם?
יש צורך בימי מנוחה או כל עוד מדובר בפעילות אירובית אין צורך?

אציין שבדיקת אקו במאמץ תקין (בוצע בגלל גלי T הפוכים, אך זה כנראה המצב הרגיל אצלי).

תודה

החלטתך להגביר את תדירות הגופנית נבונה. לאור ממצאי אקו לב במאמץ שתיארת איני רואה בעיה מיוחדת. ממליץ לנטר עדכי ל"ד ולבדוק את פרופיל השומנים בכדי לוודא שאתה מקבל טיפול אופטימלי למניעה של טרשת עורקים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב,
אנחנו גרים בחול. אתמול ניגשתי למוקד עם בני בן ה-7 עקב שיעול, חום וכאבים בחזה (באזור הריאה ). מכיוון שבקבלה נמדד דופק מהיר מאוד 230, החליטו לעשות לו אקג. מצורפים התרשימים. לחץ דם היה תקין, דופק במנוחה בבדיקה שניה תקין (93 ), הרופאה טוענת שהאקג תקין
אימי אחות קרדיאולוגית ומבקשת שאברר שוב ואשאל בקרב מומחה ילדים, אם v2 ו v3 תקינים.
אשמח לחוות דעתך.
תודה , נועה

ממליץ לפנות לקרדיולוג ילדים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום,
בת 42 בשנה וחצי האחרונות עייפות קשה,תשישות נוראית וחולשה קשה.. ברקע אנמית קצת...בעבר היה קוצר נשימה על רקע מאמץ היום גם בשכיבה ואחרי פעולות קלות
בצעתי כמה פעמים אקג וגם אקו לב לפני שנה שיצא תקין
מעבר לאנמיה בדיקות דם ובלוטת התריס תקינות
חוששת מאי ספיקת לב (סבתי סבלה מכך ,הורי ברוך ה בריאים)
איזה בדיקות יכולות לאשש/לשלול אי ספיקה או בעיה לבבית אחרת?
תודה מראש,

על פי הנתונים שמסרת תפקוד הלב תקין. ממליץ לבצע בדיקת מאמץ להערכת דרגה תפקודית והערכת איסכמיה. יתכן ומדובר בבעיה שאיננה קרדיאלית. האם בדקת רמת ויטמין B12? יתכן ויש התויה להערכה ניורולוגית.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

הממצאים מצביעים על אוטם כבינוני בפזור LAD ללא איסכמיה ועל אזור קטן של איסכמיה הפיכה בדופן אינפרוספטלית . הפרפוזיה לשאר הדפנות כולל פיזור ה-RAMUS תקינה.

מה השאלה?

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום, אני בת 51 לפני כשנה וחצי באמצע העבודה (עבדתי באחזקה בביה'ס וכמבשלת בפנימיה ) הרגשתי סחרחורת ולחץ בחזה אם כאב חד ביד שמאל ובגב העליון . חשוב לציין שהעבודות שעבדתי כרוכות בעבודה פיסית קשה .הבן דלי בא לקחת אותי ולמחרת פניתי לרופא הפנית אותי למיון שם בדקו ואמרו שיש לי אירוע לב האופנתי לטיפול נמרץ כשבוע עשו צינתור לא היו חסימות רצינות 40 ו50
אמרו לי שזה מלחץ נפשי טקאצו'בו ואחכ הייתי בהשגחה ושחררו אותי הבית
מאז אני לא עובדת . עייפה מאוד בקושי יכולה לעשות דברים מינמלים כמו הליכה או קצת התאמצות . מאז אני מטופלת אצל פסיכיאטר מקבל תרופות כרוני ללחץ דם מיקרופרין וללחץ נפשי האם זוהי מחלת לב ? ולמה תמיד אני מרגישה תעוקה בחזה בזמן מאמץ או לחץ ? בברכה, מרים

תסמונת טקאטסובו מוגדר כפגיעה זמנית בתפקוד הלב משנית למצב דחק נפשי או פיזי. על פי רב יש שיפןר בתפקוד הלב לאחר זמן. מנגנון הפגיעה בשריר הלב אינה ברורה. התסמונת שכיחה יותר בנשים. יש צורך במעקב אחר תפקוד הלב באקו לב ובמידה והודגמה טרשת כלילית בצנתור יש צורך בטיפול מונע נגד היווצרות מחלה כלילית משמעותית בעתיד.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בהמשך לשאלתי טוקאצו'בו. האם זה יכול להיות מוכר לתביעה כתאונת עבודה ? או כמחלה ?

ממליץ לברר עם רופא תעסוקתי

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

פריטקין, פרופסור אורניש ודר אסלסטין
שלושתם הוכיחו במחקרים שתזונה המבוססת על הצומח לא מעובד (אפשרי בישול/אפיה/הקפצה/אידוי) דלת שומן .גורמת עצירה ואפילו הסגה של הרובד הטרשתי בעורקים,בעוד שקבוצות ביקורת שאכלו את התזונה המומלצת על ידי המערכת הרפואית עברו החמרה בטרשת ובתסמינים,
האם הממצאים תקפים?
כי לא שומעים המלצות בנידון מהמערכת הרפואית
אני חולה לב והדיאטנית שהקרדיולוג שלח אותי המליצה לי על "עוף בלי העור" ובשר בקר לחתוך ממנו את רצועות השומן, אלו המלצות שמחזקות את הטרשת ,
כנ"ל בשבץ ,כנ"ל בעצם בכל איבר ואיבר לכולם מובילים עורקים
האם יצאו מחקרים חדשים שהפריכו את ההמלצות הנ"ל?אם כן האם אפשר לקבל הפניה ?

ההמלצות של האיגודים הקרדיולוגיים ממליצים על דיאטה ים תיכונית הדלה בבשר אדום ושומנים רוויים ועשירה בירקות. איני מודע למחקרים שהוכיחו יתרון ברור לדיאטה צמחונית לעומת דיאטה ים תיכונית המכילה גם בשר עוף ודגי ים מבחינת מניעת התקדמות טרשת עורקים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב,
ביתי בת 19 וחצי, לקתה לפני שנה וקצת בדלקת מעטפת הלב.לקח לה כמה חודשים טובים להתאושש וכיום בדיקות מראות שהדלקת עברה.
בחודשים האחרונים היא סובלת מדופק גבוה.היא אמורה להתגייס עוד מעט ורופא בלשכת גיוס אמר לי שדופק גבוה במנוחה זה תקין ולא מהווה כל בעיה.נקבע לה פרופיל 97.אני קצת חוששת שלא יקרה לה משהו.רופאת המשפחה גם חוששת ואומרת שדופק מהיר בכל בדיקה שנעשתה לה כן מעידה על בעיה.
אשמח לדעת קצת יותר האם זה באמת מקור בעיה והאם ללכת לבדיקת העניין בצורה מעמיקה.תודה

קשה לתת חוות מעמיקה לגבי הדופק המהיר ללא בדיקתה. יש לבדוק בין היתר שאין לה אנמיה או פעילות יתר של בלוטת התריס. יתכן שיש מקום לבדיקת מאמץ ואקו לב.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

אישה בת 75 עם מסתם מוצר 0.7 ברקע יש מחלות. דופק גבוה, לחץ דם,דלקת מפרקים שגרונית. לפני 40+ שנה עברה סרטן שד ועברה ניתוח כריתת שד.
בגלל כריתת שד הקרנות חזקות שעברה אז...הקרדואולוג ממליץ על החלפת מסתם בצינתור. יש איזשהו קשר? אנו אפילו שמחים שזה לא ניתוח בלב פתוח אך למה לא עושים החלפת מסתם בצינתור לא לכולם? זו השיטה עדיין לא בטוחה? מה הסיכונים? ויש כבר תוצאות משך חיים ואיכות חיים אחרי החלפה בצינתור? ועוד שאלה: אימי עברה צינתור עורקים לפני 6 שנים ושמו לה שני סטנדים. האם זה משפיע על הניתוח מסוג זה? בתודה מראש!

היצרות קשה במסתם האאורטלי המלווה בתסמינים מחייבת החלפת המסתם בניתוח או בצנתור (TAVI). בשנים האחרונות חלה עליה גדולה בנפח פעולות ה TAVI כתחליף פחות פולשני לניתוח החלפת המסתם. מחקרים מבוקרים הראו הפחתה בתמותה בחולים בסיכון ניתוחי גבוה או בינוני שטופלו ב TAVI במקום בניתוח לב פתוח. החלטה לגבי הטיפול המועדף מתקבלת ע"י צוות משותף של קרדיולוגים וכירורגים בהתייחס לסיכון הניתוחי. לאור הנתונים הכוללים הקרנות לבית החזה עולה שיש ככל הנראה סיכון ניתוחי מוגבר וההמלצה לבצע TAVI נשמעת סבירה. השתלת תומכנים כליליים בעבר אינה מונעת ביצוע TAVI אך מומלץ לוודא פתיחות העורקים הכליליים טרם ביצוע פעולת ה TAVI.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

על תשובתך בנושא ניתוח החלפת מסתם אאורטלי בשיטת TAVI.
תוכל לענות בבקשה למה עדיין לא עושים כך לאנשים יותר צעירים בגיל 70-80 או עם מחלות נלוות ויש כבר איזשו סטטיסטיקה של משך חיים ואיכות חיים אחרי TAVI באופן כללי?
הרי השיטה קיימצ כבר כ-10 שנים אני מבינה וחייבת להיות סטטיסטיקה של תוחלת חיים...לא?
זה מאוד מדאיג אותי ואם תוכל לענות באופן כללי.
האם ניתוח בלב פתוח יותר יעיל ובטוח ומה הסיכונים של TAVI?
כמה בד"כ בן אדם בגיל 76 יכול לחיות אחרי TAVI.
אם זה שיטה בטוחה ולאה כ"כ חדשה אז יש כבר נתונים של תוחלת חיים ואיכות?

בתודה נראש ושבת שלום,
נטלי

פעולות TAVI מבוצעות מאז 2002 ומאפשרות החלפת מסתם אאורטלי ללא ניתוח. פעולות אלו מהוות חלופה טובה לניתוח לב פתוח במטופלים בסיכון ניתוחי גבוה או בינוני. התפקיד של TAVI בטיפול בחולים בסיכון ניתוחי נמוך שנוי במחלוקת ונבדק בעת זו במחקרים קליניים. על פי הנתונים שמסרת נראה שאימך מתאימה לפעולת TAVI. לאור ההיסטוריה של השתלת תומכנים כליליים יש מקום לבצע צנתור אבחנתי לפני ביתוע ה TAVI בכדי לוודא שאין מחלה כלילית משמעותית הדורשת טיפול.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

תודה לך פרופ' מ"ק רונן יפה על תשובתך המהירות וברורות.
אך בכל זאת:
אם שיטת TAVI כבר קיימת יותר מ-10 שני למה עושים אצ הניתוח לאנשים מבוגרים 70-80 עם מחלות נלוות?
יותר מ-10 שנים ואין עדיין סטטיסטיקה בעולם רפואי על תוחלת חיים ואיכות חיים אצל אנשים בגלאים 70-80 אחרי TAVI?
בגדול: תוחלת חיים פחות מניתוח בלב פתוח?
לפחות לדעת קצת...שנה-שנתיים- יותר?
אני מאוד לחוצה...ולא מוצאת בשום מקום תשובה על משך חיים אחרי TAVI.
ועוד:
עושים זה בהרדמה כללית או מקומית?
מה אתה חושב על מסתם עם שטח 0,7, אבל אין לאמא כאבים בלב - מדי פעם והיא משפריצה ניטרוגלצרין וכמובן לא יכולה ללכת מהר. אבל באופן כללי מצבה לא כ"כ קשה.
בתודה וסליחה שאני באמת " נודניקית"...
בכבוד רב.

TAVI מקטין תמותה לעומת ניתוח בחולים בסיכון גבוה או בינוני לסיבוכים ניתוחיים. הבטיחות והיעילות של TAVI לעומת ניתוח במטופלים בסיכון נמוך לסיבוכים ניתוחיים נמצא במחקר בעת זו. היצרות 0.7 סמ"ר מוגדרת כהיצרות קשה. במידה ויש תסמינים שניתן לייחס להיצרות יש התויה לטיפול ב TAVI או ניתוח. בהיצרויות קשות מאד ניתן לעיתים לשקול טיפול גם בהיעדר תסמינים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום , אני בת 21 , סובלת מדופק מהיר מגיל קטן ,במנוחה בדכ 80-90 ומעלה ובפעולות רגילות וטריוויאליות עולה אפילו מעל 100 ,ללא לחץ דם גבוה . עשיתי המון בדיקות מגיל קטן ואקו לב והולטר קרדיולוגים שהייתי אצלהם אמרו שיש לי סינוס טכיקרדיה אך אין מה לעשות עם זה , הוא עולה לי מדברים קטנים כמו אם הטמפרטורה בחלל שאני נמצאת בו חמה , ישר הדופק עולה או אם אני שותה אלכוהול .. הקרדיולוג אמר לי שאין בעיה לבצע ניתוח פלסטי עם הסינוס טכיקרדיה שלי אבל אני מודאגת , אני אמורה לבצע ניתוח העברת שומן מהבטן והידיים לישבן , כרוך איבוד גם בניתוח וגם הרדמה מלאה , שאלותיי הן : 1)האם אני בסיכון גבוהה יותר ? 2) האם ארגיש דפיקות לב מהירות לאחר הניתוח 3) האם זה יכול לגרום לדופק מהיר יותר לתקופה ארוכה אחרי הניתוח 4) האם קיים סיכון שתוך כדי הניתוח הוא יעלה ממש 5) האם יש למרדים שליטה על כך ? 6) האם הרדמה כללית יכולה להשפיע לטווח הרחוק ולשנות משהו במצב הבריאותי והפיזי ? תודה !!