עמוד 10

בן 51 לפני 3 שנים עברתי אוטם לב ואח''כ עברתי 3 צינתורים במהלך כל הטיפולים הושתל לי סטנטים אחד הושתל בעזרת בלון במשך תקופה של חצי שנה כמעט אני הרגשתי תחושה מוזרה באיזור החזה ושאלתי תמיד רופאים והתייעצתי איתם כולם אמרו לי שכדאי לי לעבור ולעשות צינתור.
הלכתי לבדיקות ונשלחתי לרופא המנתח בצנתור הוא אמר לי שאים חסימות מלבד משהוכלל לא רציני חסימה של בים 30 ל40 אחוז
נכון להיום אני כבר לא מעשן בכלל ומשתדל לשמור על תזונה בריאה ולעשות הליכה מדי פעם-העלתי במשקל כ 12 ק''ג ואני מטופל ב בליפידל, טריטייס, נורמיטן ואספירין 100 מליגרם , ובנוסף לאלו גם ברסיטל.
רציתי לשאול האם הסנטנים שהושתלו לי יכולים להיסתם???מה הסיכוי לכזה דבר שיקרה?ואם חלילה הם יסתמו אז מה עלי לעשות???מה עלי לעשות בכדאי למנוע חלילה התקף לב או סתימות בעורקים???
ובמידה ובאמת אני יצטרך לעשות שוב פעם צינתור מה דעתך בנושא מה עלי לעשות?
סליחה על האריכות אני מאוד מבולבל בכל הענינים הללו...

היצרות חוזרת יכולה להופיע בתוך סטנטים. בסטנטים שאינם מפרישי תרופה היצרות חוזרת היתה מופיעה בסביבות 20% מהמקרים-תלוי במאפיינים שונים של הסטנט ושל המטופל. בסטנטים חדישים מפרישי תרופה נדיר שמתרחשת היצרות חוזרת. כאשר מתרחשת היצרות חוזרת בסטנט-ניתן לטפל בה בשיטות שונות בצנתור כולל הרחבת בלון מפריש תרופה ואף השתלת סטנט חדש מפריש תרופה. הדגש בטיפול בחולה לאחר התערבות כלילית היא טיפול מונע הכולל הרגלי חיים בריאים, המנעות מעישון, פעילות אירובית סדירה, דיאטה ים תיכונית וטיפול תרופתי הכולל בין היתר תרופות נוגדות טסיות וסטטינים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

ראשית מתנצלת על האריכות.הנני בת 56, בריאה בדרך כלל פרט להשימוטו מטופל ביוטירוקוס, לרוב מאוזנת. בשנת 1997בגלל תלונות של דפיקות לב וכאבים בחזה הופנתי לאקו ואז בבדיקת אקו ב1997 התגלה שיש לי MVP קל MR קל, מאז אני עושה אקו כל כמה שנים ובבקורת קרדיולוג. אקו וארגומטריה.
הפעם התלוננתי על הרגשה של דפיקות לב.
תוצאות הבדיקות הן:
1)הארגומטריה תקינה. אם כי צויין שאני בכושר נמוך למרות שאני עושה 3 פעמים הליכות,אך לא בקצב מהיר כי קשה לי.
2)אקו לב-.השאלה היא בעיניין לחץ הריאתי:
(ב2006 היה כתוב לחץ ריאתי מוגבר קל, באקו ב2009 לא היה לחץ ריאתי מוגבר, ב2012 היה עליה קלה בלחץ ריאתי.)
בימים אלו 2015 בבדיקת אקו כתוב MR קל עם לחץ ריאתי מוגבר קל.

BUCKLING לא ספציפי קל של העלה המיטרלי האחורי, לא משמעותי מבחינת ה-SPAN, ללא עודפות רקמה ועם MR קל בלבד.המסתמים האחרים תקינים .החללים מימין ותפקוד חדר ימין תקינים. חדר שמאל תקין.ללא היפרטרופיה . עליה שמאלית לא מורחבת .האאורטה תקינה כולל השורש .הלחץ הריאתי מוגבר במידה קלה. החללים מימין וחדר ימיני תקינים .אין תפליט פריקרדיאלי או דלף בגובה העליות
LVDs 2.6 CM PULMONARY ARTERY PRESSURE 40+RAP =45 mmHg

לסיכום, MVP קל עם לחץ ריאתי מוגבר במידה קלה. פרט לכך הבדיקה בתחום הנורמה.
שאלתי איתי מה דעתך על הMVP הרופא מילמלה משהו שלפי הבדיקה זה אפלו לא צניחה ואולי זה לא משמעותימה אתה חושב? .בנוסף האם זה בעייתי הלחץ הריאתי שמוגבר במידה קלה,האם זה באמת קל ?האם זה קשור לMVP קל?

3) כמו כן התלוננתי על הרגשה של דפיקןת לב והרופאה אמרה שאעשה הולטר ולפי זה תשקול מתן חוסמי ביתא .שאלתי היא באיזה מקרים לפי ההולטר אצטרך חוסמי ביטא, והאם יש לזה תופעות לוואי?
המון תודה על הסבלנות והעזרה!!!

תלונה על דפיקות לב מואצות הינה שכיחה. לעיתים מאובחנת בעיה ספציפית הניתנת לטיפול (אבחון למשל ע"י הולטר) ולעיתים לא ניתן לאבחן פתולוגיה ספציפית המסבירה את התלונה. טיפול בחוסמי ביתא מפחית דופק ולעיתים ל"ד ולעיתים משפר את תחושת המתלוננים גם כאשר אין אבחנה ספציפית.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

בן 41
נשלחתי לבדיקת מיפוי לב במאמץ בגלל:

RISK FACTORS SHORTNESS OF BREATH EKG QS IN ANTERIOR WALL RULE OUT CORONARY ARTERY DISEASE

כמו כן ידוע על גלי T שליליים אצלי מזה שנים (בעבר ביצעתי מבחן מאמץואקו רגיל, והיה תקין)
המיפוי בוצע בשלב אחד בלבד, צילום לאחר מאמץ.

בדיקת המאמץ:

ל"ד במנוחה - 140/90
דופק במנוחה - 97
ל"ד בסוף המאמץ - 220-80
בוצע מאמץ של 10:00 דקו, עד לדופק מירבי של 160 לדקה, המהווה 90 % מהדופק המקסימלי לגיל.
הרדיואיזוטופ הוזרק לאחר 9:00 דקות, בדופק 151.
המאמץ הופסק עקב - השגת דופק מטרה.
תלונות בעת המאמץ - עייפות
תרשים הא.ק.ג. הבסיסי: שינויים ST/T בלתי ספציפיים.
תרשים א.ק.ג.במאמץ סגמנט ST
צניחות ST מסוג downslope ממ 5-L 3-2 AVF V 6

תוצאות מיפוי:

פרפוזיה של שריר הלב תקינה בכל האזורים, ללא עדות לאיסכמיה.
לא היתה הרחבה של החדר השמאלי.
post stress LVEF= 76%
תנועת שריר הלב תקינות בכל האזורים.

לסיכום:
המיפוי קרוב לודאי תקין
הממצאים שבמיפוי אינם תומכים בהימצאות מחלה כלילית משמעותית

שאלתי היא:

האם בדיקת המאמץ תקינה? מה זה הצניחותST שהיו?
מבחינת לחץ הדם זה תקין ? (זה נמדד בעמידה, ככל הנראה גם התרגשתי, אולי זה קשור גם לדוק הגבוה שאיתו התחלתי את הבדיקה) 220/80 זה נורמלי לאחר מאמץ?
האם אפשר ללמוד משהו על הכושר שלי ממבחן המאמץ? (אציין שיש לי עודף משקל)
תוצאות המיפוי חד משמעיות שזה תקין?
מה זה הפוסט סטרס?
הצילום של המיפוי בוצע בסביבות 40 דקות או יותר לאחר הזרקת החומר, זה בסדר?

תודה רבה

ממצאי מיפוי הלב מעידים על אספקת דם תקינה לשריר הלב במאמץ-כלומר שבעורקים הכליליים אין היצרויות מגבילות זרימת דם. ממצאי בדיקת המאמץ עם הדינמיקה באק"ג הינם ככל הנראה תוצאה חיובית כזובה שאינה מעידה על מצב מחלה אמיתי. עלית ל"ד במאמץ הינה נורמלית אך כדאי לנתר את ערכי ל"ד בכדי לזהות יתר ל"ד אם יש.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

ראשית תודה.


העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

לגבי הצניחות ST, אפשר להיות בטוחים שמדובר בתוצאות כוזבות?

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

ושאלה לגבי הצילום עצמו.

הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.

האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?

א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

היה עומס במכון המיפוי בו ביצעתי את הבדיקה, ומאז שקיבלתי את הזריקה של החומר עד שנכנסתי לצילום היו כמה אנשים שנכנסו לפניי.

תודה רבה

באופן רגיל ל"ד דיאסטולי נותר כפי שהיה בזמן מאמץ ול"ד סיסטולי עולה-אצלך ל"ד סיסטולי עלה לרמות המחייבות מעקב ל"ד. רפואה זה לא מדע מדויק אך מקובל שכאשר יש צניחות ST באק"ג ללא פגמי פרפוזיה במיפוי-לרוב אין מחלה כלילית משמעותית. ההמתנה לאחר המיפוי סבירה כי האיזוטופ נקלט בשריר הלב ונותר שם למשך זמן המאפשר דחיית הצילום כפי שקרה אצלך.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

א. האם טרשת בעורקי הלב זה דבר הפיך?
ב. יש דרך לנקות את העורקים?
ג. מדוע בצנתור במקום ניפוח בלון וסטנט לא ניתן "לגרד" את השכבה שחוסמת? (אני בטוח שאם היה ניתן היו עושים, שאלתי היא באמת למה לא ניתן)
ד. בבדיקות הדמיה של כלי הדם בלב, רואים חסימה בכל רמה או מאחוז מסויים? כי למשל על מיפוי לב קראתי שלא רואים חסימות של פחות מ 70 אחוז מהעורק.
ה. מאיזו דרגה של חסימה יש לצנתר?
כוונת השאלה לא במקרי חירום שאז חייבים, אלא אם למשל אדם עושה צנתור וירטואלי או מיפוי לב או צנתור אבחוני. באיזו רמה של חסימה יש צורך בצנתור טיפולי להרחבת העורק?

תודה רבה

א.מטרת הטיפול בטרשת אינה להעלים אותה אלא למנוע התקדמותה והיווצרות קרישי דם על גבי הטרשת-דבר הגורם להתקף לב.
ב. ישנם דיווחים שטיפול אגרסיבי בסטטינים עשוי גם לגרום לנסיגת הטרשת.
ג.קיימות טכונלוגיות צנתור שנועדו לגרד את הטרשת ולהוציאה אך לא הוכח שהן מביאות לתוצאות טובות יותר מאשר השתלת תומכן רגילה.
ד. מיפוי לב אינו מזהה את דרגת ההיצרות האנטומית בעורק הכלילי (באחוזים) אלא מזהה הפרעה באספקת דם לאזור מסוים בשריר הלב שניתן לייחסה לממצאים אנטומיים בצנתור.
ה. עקרונית החלטה לגבי צנתור לא מתקבלת על סמך דרגת היצרות (כפי שניתן למשל לראות בצנתור וירטואלי) אלא על סמך מכלול שיקולים הלוקחים בחשבון את מאפייני החולה, תלונותיו והערכת הרופא לגבי המשמעות הפיזיולוגית של היצרות כלילית.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

מה ההבדל בין 2 הבדיקות?
הן מבחינת ההתוויות והן מבחינת הפרוצדורה עצמה ורמות הקרינה

במיפויי לב יש 2 חומרים שעושים בהם שימוש, תליום וטכנציום.
אני מבין שטכנציום הרבה פחות מסוכן מבחינת קרינה, אז למה לא עושים בו שימוש כברירת מחדל?
זה משהו שהנבדק יכול לבקש מהצוות?

מה הסיבה שלפני מיפוי צריך 24 שעות ללא קפאין?

תודה רבה

בדיקת MUGA משמשת לרוב להערכת התכווצות חדר שמאל בלב. מיפוי ספקט משמש בדר"כ להערכת אספקת דם לשריר הלב. במיפוי ספקט בפרוטוקול מהיר יש צורך בהזרקת איזוטופים שונים במאמץ ובמנוחה-לכן משתמשים גם בתליום וגם בטכנציום-בכדי שלא ימסכו אחד את השני. הפסקת הקפאין טר המיפוי חשובה במיוחד למקרה שתינתן התרופה דיפירידמול-מאמץ פרמקולוגי בנבדקים שאינם מסוגלים לבצע מאמץ על המסילה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

בן 41, לא מעשן, כולסטרול גבולי מעט גבוה, עודף משקל, לא סוכרתי.
לח"ד אצל הרופא 125/85 (בבית בחלק מהמדידות גבוה יותר).

נשלחתי ע"י קרדיולוג למיפוי לב ספקט תליום.

שאלות לבדיקה:
RISK FACTORS SHORTNESS OF BREATH EKG QS IN ANTERIOR WALL RULE OUT CORONARY ARTERY DISEASE

1. ידוע לי על היפוך גלי T אצלי (לא משהו חדש), האם הכוונה לזה או שיש עוד ממצא?

2. מה ההבדל בין מיפוי לב לצנתור וירטואלי?

3. האם מיפוי לב כולל גם בדיקת מאמץ ((אק"ג במאמץ) כמו בדיקות המאמץ הרגילות?

4. מבחינת קרינה, מה יותר בעייתי? מיפוי או צנתור וירטואלי?

5. בבדיקת אקו אחרונה יש עיבוי מחיצה ודופן אחורית של חדר שמאל. האם יש לזה קשר או שזה עניין אחר?

תודה ושבת שלום

ככל הנראה הקרדיולוג שלך חושד שיש לך הפרעה באספקת דם לדופן הקדמית של שריר הלב. מיפוי לב, הכולל בדר"כ בדיקת מאמץ, הוא בדיקה פיזיולוגית שנועדה להעריך אספקת דם לשריר הלב. צנתור וירטואלי ב CT הוא בדיקה אנטומית הבודקת את העורקים הכליליים עצמם ונועדה לזהות היצרויות או חסימות. פרוטוקולים חדשים בביצוע צנתור וירטואלי ב CT איפשרו הקטנה משמעותית של כמות הקרינה-סביר להניח פחות מאשר במיפוי לב.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

בדיקת אקו במאמץ יכולה לספק את האינפורמציה שמספק מיפוי לב?
האם אקו במאמץ זו בדיקה מקובלת לחשד למחלה כלילית?

אם מזהים במיפוי בעיה כלשהי, השלב הזה זה צנתור? א"כ מדוע לא מפנים מראש לצנתור וירטואלי כדי לראות את מצב העורקים?

תיאורטית יכול להיות שחוויתי אוטם מתישהו במשך שנות חיי ולא ידעתי על כך, ומבלי שהיו לזה סימנים בבדיקות הא.ק.ג. שעשיתי במשך השנים?

ושאלה אחרונה, במידה ובמיפוי לב רואים אזור בלב שלא מקבל אספקת דם טובה, האם אפשר לדעת בבירור אם מדובר באוטם ישן שממילא לא ניתן לטפל בו או שזה אוטם שניתן לטפל בו באמצעות צנתור וכדו'.

תודה רבה

אקו במאמץ עשוי לתת מידע רב ערך לגבי תפקוד שריר הלב במנוחה ובמאמץ ולסייע באבחון מחלה כלילית ואוטם ישן בשריר הלב. אקו במאמץ עשוי במצבים רבים להוות חלופה למיפוי לב. ישנ ם אנשים הלוקים באוטם שריר הלב מבלי שיהיו מודעים לכך והדבר מאובחן מאוחר יותר. לא כל בדיקה בלתי תקינה מחייבת צנתור-כל מקרה לגופו.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

ערב טוב

אני מעריך מאוד את הסבלנות וההתייחסות לשאלות.
המחשבה שבגילי הצעיר יחסית עברתי אוטם ועוד מבלי שהייתי מודע לכך די מטרידה.

אם אקו במאמץ נותן תמונה דומה למיפוי, מדוע מראש לא שולחים לאקו במאמץ שאין בו קרינה כלל במקום למיפוי שכרוך בקרינה?

בהפניה למיפוי הרופא רשם:
SHORTNESS OF BREATH EKG QS
מה המשמעות של זה?
והאם זה מצביע בוודאות על אוטם?
זה אומר שהלב שלי לא תקין?
והאם יש לזה קשר לגלי T הפוכים שיש לי מזה שנים?

המיפוי יכול לתת מידע גם לגבי מתי היה האוטם? או שלא ניתן כלל לדעת האם זה בשנים האחרונות או אפילו הרבה זמן קודם?

ושאלה לסיום. האם ובמידה ואכן היה לי אוטם, זה בוודאות קרה כתוצאה מטרשת בעורקים או שיכול לקרות גם מסיבות אחרות שלא קשורות לרמות שומנים ולחץ דם?

שוב, מעריך מאוד.

תודה

הבחירה בין מיפוי לב לאקו לב במאמץ מושפעת מזמינות הבדיקות באזורים שונים בארץ וכן משיקולים פרטניים של הרופא. על פי הנתונים שמסרת נראה שקיים חשד לאוטם ישן אך בהחלט ייתכן שבסופו של דבר יתברר שהכל בסדר או שמדובר בתופעה לבבית אחרת. כדאי להשלים את הבירור על פי הנחיית הקרדיולוג המטפל כדי להגיע לאבחנה ברורה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

יש הבדל בין צינתור לבין ניתוח לב פתוח?
באיזה מקרים בדרך כלל מתבצע צינתור ובאיזה מקרים מתבצע ניתוח לב פתוח?
באיזה סוג של ניתוח יש יותר הצלחה?
האם ניתוח החלפת לב פוגע באישיות של הבנאדם?

צנתור אבחנתי הוא השלב הראשון לתכנון הטיפול במחלה כלילית, כאשר האפשרויות כוללות טיפול תרופתי בלבד, צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים.
במהלך צנתור טיפולי פותחים היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים בכדי לחדש אספקת דם תקינה אל הלב. מדובר בטיפול זעיר פולשני המבוצע לעיתים קרובות דרך היד ומאפשר שחרור החולה לביתו תוך שעות ספורות.
בניתוח מעקפים מתקינים כלי דם חדשים המחוברים לעורקים הכליליים מעבר להיצרות או חסימה. מדובר בניתוח יחסית גדול הכרוך בתקופת התאוששות משמעותית.
עקרונית, ככל שהמחלה בעורקים הכליליים מפושטת יותר ויש היצרויות וחסימות, במיוחד בחולי סוכרת, גוברת הנטייה להפנות את החולה לניתוח מעקפים במקום לטפל במחלה בצנתור טיפולי.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום

ברצוני לשאול בבקשה כמה שאלות בנוגע לצנתור, אשמח להיענות ככל הניתן.

1. האם רוב הצנתורים מבוצעים דרך היד או המפשעה? זה תלוי באיזה בית חולים מדובר? זה תלוי ברופא ספציפית? שואלים את המטופל? והאם גם בצנתור דחוף ניתן לבצע דרך היד או שלרופא יותר קל דרך הרגל ובמקרי חירום מעדיפים זאת?
2. איך מכוונים את הצנתרים בהסתעפויות של כלי הדם לתוך כלי דם מסויים?
3. האם קורה שצנתור מסתבך מסיבה כלשהי (דימום וכדו') ונדרש ניתוח חירום? א"כ איך מבצעים צנתורים בבתי חולים שאין בהם כירוגיית לב חזה?
4. האם כל אדם שסובל מהתקף לב/דום לב על רקע של חסימת עורקים כליליים זוכה להגיע לחדר הצנתורים מיד בהגיעו לבית החולים או שאם זה למשל באמצע הלילה השיקולים אחרים לאור העובדה שאין הרבה רופאים בלילה?

תודה רבה

בחירת אתר הכניסה בצנתור תלויה בהעדפות הרופא ונסיונו-המגמה הרווחת היום היא להעדיף את הגישה דרך היד בכדי להקטין הסיכון לדימום וגישה זו הפכה לברירת המחדל אצל חלק מהמצנתרים. מטופלים רבים מעדיפים צנתור דרך היד בשל הנוחות הגדולה יותר וחוסר הצורך לשכב במיטה שעות רבות.
ניתן כיום גם לבצע צנתורים מורכבים מאד בגישה זו ולהשתמש בטכניקות מורכבות יותר דרך היד.
צנתור מהיד רצוי במיוחד במקרים של טיפול בחולה עם אוטם חריף בשריר הלב, בכדי להקטין סיכון לדימום מסכן חיים.
סיבוכים במהלך צנתור המחייבים ניתוח חרום נדירים מאד ולכן משרד הבריאות מאשר ביצוע צנתורים גם במרכזים בהם אין נוכחות מנתח לב זמין.
מקובל היום שהטיפול המועדף באוטם שריר הלב הוא ע"י צנתור דחוף וצנתורים אלו מבוצעים 24/7 בכדי לפתוח את העורק החסום במהירות ויעילות מירביים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

אני זקוקה לייעוץ מפורט ודחוף!!! אבא שלי בן 57 סובל מסכרת ומלחץ דם לפני 14 שנה עבר אירוע מוחי קל ושטף דם במוח באופן כללי הוא לא הכי יציב לצערי...בקיצור לדברי הרופא המטפל נאמר לי שהוא ממש חייב לעבור צינתור ובמהירות המרבית,אני יודעת שהרפואה היום מתקדמת מאוד ויש כל כך הרבה רופאים טובים ובאמת אתם עושים עבודה מעולה!!!אבל אני חוששתתתת מאודדד!!!!!
אני חייבת לדעת מה הסיכונים לבצע צינתור לאדם בגיל הזה שסובל ממחלות אלו ונמצא במצב בריאותי לא הכי יציב???ואפשר בכלל לעשות צינתור?יש דרך אחרת לטפל בו ללא ניתוח לצינתור?
ואם כבר אין שום אפשרות אשמח לקבל המלצה איפה לבצע את הניתוח אני גרה באיזור המרכז אבל לא אכפת אם צריך אפילו להגיע לצפון העיקר שיהיה ד''ר שאתה מכיר ואתה ממליץ עליו ויודע שהוא תותח.
אני ממש חייבת תשובה בזמן הקרוב המון תודה!!!

בכל החלטה על ביצוע צנתור יש לשקול את היתרונות שבביצוע הפעולה לעומת הסיבוכים האפשריים. במידה והרופא המטפל משוכנע שיש צורך לבצע צנתור הייתי ממליץ להתייעץ בניורולוג לשם הערכת הסיכון לסיבוך ניורולוגי ודימום מוחי לאחר מתן תרופות מדללות דם-שלעיתים קרובות יש לתת במהלך צנתור ולאחריו.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

אני והמשפחה שלי רוצים לארגן טיול לחו''ל כבר הרבה זמן ועכשיו אנחנו ממש רוצים כבר לעשות טיול אבל יש לנו בעייה קטנה...
אבא שלי הוא אדם חולה לב, והוא עבר שני צינתורים בשנה האחרונה עם תומכן שנקרא סטנט ואת הצינתור האחרון הוא עשה לפני כשנה וחצי ההפרש בין שני הצינתורים היה כ- 6.5 חודשים.
רציתי לשאול:

האם הוא יכול ליסוע איתנו לחו"ל?

ומה אפשר לעשות?

תודה שחר והמשפחה

בכדי לענות על שאלה זו יש לבצע הערכה מחודשת של מצבו הקרדיאלי כולל שיחה, בדיקה פיסיקלית ולשקול צורך בבדיקות עזר כגון בדיקת מאמץ ואקו לב.בכל מקרה יש לוודא שיש לו ביטוח רפואי מקיף שיכסה כל תרחיש כולל צונך באשפוז בחו"ל.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

רציתי לדעת אם זה נכון שמי שעבר השתלת כלייה

וצריך לעבור צינתור אז אפשר להקטין את הסיכון

לנזק לכלייה המושתלת על ידי נתינה של מתן

נוזלים ותרופה מיוחדת שנקראת אן אצטיל ציסטאין

משהו כזה,ואז לא תיתכן פגיעה בכלייה?

ואם אפשר לדעת אם צינתור זה באמת מסוכן למושתלי כלייה ועד כמה?

יש חשש לסכנת חיים ממש?

תודה
נועם.

כאשר יש הפרעה בתפקודי כליה קיים סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית כתוצאה מהצנתור. ניתן להפחית הסיכון ע"י מתן נוזלים טרם הפעולה וע"י מתן נפח מינימלי אפשרי של חומר ניגוד. יעילות אצטיל ציסטאין בהגנה כליתיית שנויה במחלוקת. במושתלי כליה יש להיזהר מאד שלא לפגוע בכליות במהלך הצנתור ויש לשקול ביסודיות את נחיצות הפעולה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום רב
אני חולה בסוכרת סוג 2
האם יש בעיה שאעבור צנתור?

רבים מהחולים המצונתרים חולים בסוכרת, זאת כיוון שמחלת הסוכרת מגבירה את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים. סוכרת כשלעצמה אינה מגבירה משמעותית את הסיכון בצנתור. יחד אם זאת יש לזכור שכל פעולה פולשנית כרוכה בסיכון מסוים לסיבוכים ויש תמיד לשקול היתרונות והחסרונות לגבי המטופל הספציפי.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

שלום ד''ר,אימי אושפזה בבית החוים לפני כשבוע עקב שלא הרגישה טוב,לאחר בדיקות אמרו לנו שהיא צריכה לעבור צינתור בתחילת שבוע הבא,אף פעם לא היה לאימי איזהשהם בעיות לב למיניהם ואף פעם היא לא סבלה מבעיות לב ואני עדיין לא מבין למה היא צריכה לעשות צינתור,רציתי בקשה לדעת האם זה מסוכן בשבילה לעשות את הצינתור בגלל הגיל שלה?והאם עליי לברר ובדוק האם ניתן לטפל בבעיה שלה בטיפול תרופתי כזה או אחר?
אשמח למענה בהקדם תודה.

קשה לתת תשובה ספציפית לשאלתך ללא הכרת הפרטים המדיקים בנוגע לאימך. עקרונית, ישנם מצבים בהם צנתור אבחנתי וטיפולי עשויים לסייע רבות בטיפול במחלות לב ואף להציל חיים. הפעולות הללו הינן זעיר-פולשניות. בדר"כ הסיכון לסיבוכים הינו קטן אך ישנם מצבי ספציפיים בהם הסיכון לסיבוכים גדל. אשמח להתייחס בצורה יותר מדויקת אם תעביר את פרטי המקרה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

אבקש הסבר לתוצאות הולטר לב
קצב סינוס בין 53 ועד 143.
ללא עדות להפרעות קצב משמעותיות

על פי הנתונים ששלחת לא הודגמו הפרעות קצב משמעותיות. את תנודות הדופק במהלך הבדיקה יש לפרש לאור דרגת הפעילות הגופנית של הנבדק במהלך הבדיקה.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

מהן האינדיקציות המוחלות להשתלת לב ואיזה רופא מוסמך לקהל את ההחלטה

מקובל לקבל החלטה לגבי השתלת לב בפורום משותף של קרדיולוגים ומנתחי לב במרכז המתמחה בטיםול באי ספיקת לב והשתלות לב

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

חולה סכרת בן 62 עם צליעה
האם במהלך ניתוח מעקפים יש סיכונים גבוהים יותר לחולה סוכרת?
האם ההחלמה לסוכרתיים קשה יותר?

קיימים מספר תרשימי זרימה המסייעים להעריך את הסיכון לסיבוכי ניתוח מעקפים המתבססים על נתוני המנותח וממצאים בבדיקות עזר. מאידך, במידה ויש מחלה כלילית קשה יתכן והסיכון למטופל ללא ניתוח גבוה יותר מהסיכון עם ניתוח. לכן יש לשקול בזהירות את נתוני המטופל וממצאי הצנתור האבחנתי בכדי לבחור את אופן הטיפול המיטבי

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

לאחר קוצר נשימה בזמן מאמץ הולכתי לבדיקת אקו מאמץ
הבדיקה הורתה כך: הדמיה לא טובה חשד לאסכמיה בדופן אינפרריות. מומלץ עקב כך לשקול מיפוי לב במאמץ.

מה זה אומר מה התוצאות טובות או לא? מה החשש? מה עושים? מתי עושים? מה הדחיפות האמיתית? כי תורים רחוקים.

יש להתייחס לממצאי בדיקת האקו לב במאמץ בהקשר של התלונות שלך וגורמי הסכון למחלת לב. במידה ואת סובלת מתעוקה ויש גורמי סיכון מרובים למחלת לב, יתכן שניתן לוותר על המיפוי ולגת ישירות לצנתור. מאידך, במידה ותסמינייך אינם טיפוסיים ואין גורמי סיכון למחלת לב, ניתן לשקול בדיקה נוספת כגון צנתור וירטואלי ב CT

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

בן 63 ואמור לבצע ארגומטריה ואקו לב באותו יום.
נכון להיום נוטל קלונקס 2 מ"ג ביום
האם יכול ליטול את הקלונקס גם ביום לפני הבדיקות?

לא אמורה להיות בעיה ציוחדת בנטילת קלונקס לפני הבדיקות הללו-אם אין לך אפשרות להימנע מהטיפול.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]

פרופסור שלום רב
בתוצאות של האקו כתוב היפקנזיה תחתונה בזלית וספטלית.
יש לי רקע טרשת עורקים ואני נושק לגיל 60.
אפשר לדעת בבקשה מה המשמעות? וכל פרט יעזור תודה.

הממצא באקו מחשיד לפגיעה בשריר הלב עקב אוטם שריר הלב שאינך מודע לו. במקרה זה יש צורך בהערכה קרדיאלית כולל בדיקת אק"ג בכדי לבדוק אם יש עדות לאוטם שריר הלב. יש לשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת מאמץ, מיפוי לב או אקו לב במאמץ. יש חשיבות לטיפול מקיף בגורמי סיכון לטרשת עורקים.

בברכה,
פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי כרמל חיפה.
טלפון:
04-8250801 (מיכל לוי)
04-9909348
או במייל:
[email protected]
[email protected]