עמוד 3

שלום

בן 48 ללא מחלות רקע
כחלק מבירור לפעימות מוקדמות נשלחתי לבצע מבחן מאמץ.
אקו יצא תקין, הולטר כמובן הראה פעימות מוקדמות.
בסיום המבחן מאמץ נאמר לי שלאור הממצאים מומלץ לבצע CT קרדיאלי.

אלו הממצאים:


VO2MAX 43.4 , METS 12.4, 10MIN46 : BRUCE : ה FC הוא טוב
דופק: 78 עד 163 : 95%
ל.ד. 120/80 עד 180/80
ללא כאב בחזה
באקג בסיסי יש STRAIN ב- L3 וב- AVF
במאמץ: יש ST DEPRESSION ב V4 עד V6 + INF 2 MM DOWNSLOAPING חוזר תקין בתוך דקה.
ללא כאב בחזה
לא היו הפרעות קצב בכלל
MAXIMUM POSITIVE
בדיקה חיובית ל IHD : מומלץ על CARDIAC CTA

זה מלחיץ ולא נעים בכלל לקבל "בשורה" כזו, רציתי לשאול מה משמעות הממצאים?
והאם יכול להיות שאין בעיה אמיתית ומדובר בממצאים שגויים במבחן המאמץ?
יש אפשרות שבדיקת ה-CT תגלה שהמצב אצלי תקין על אף הממצאים במבחן המאמץ?

ואיך יודעים אם הממצאים הללו הם תוצאה של אירוע חריף שקרה בזמן מבחן המאמץ או משהו שקיים כבר לפני?

מה רמת הדחיפות לביצוע הבדיקה? (אני מחכה שיתקשרו אלי בקשר לתור)
ואיך יש לנהוג בקשר לפעילות גופנית (מבצע הליכות מספר פעמים בשבוע).

תודה רבה

שלום, בדיקה לכאורה פשוטה יכולה לפעמים לסבך את המצב. למעשה ההנחיות אוסרות על ביצוע בדיקת מאמץ לאיסכמיה במישהו כמוך. אחזור על כך שוב- לא רק שלא ממליצות אלא אוסרות (CONTRAINDICATED הוא המונח הרפואי).
כאשר באק"ג הרגיל במנוחה ישנם שינויים כפי שציינת, יש סבירות גבוהה לקבל שינויים לא אמיתיים בזמן בדיקת מאמץ. לכן צריך לקחת את זה בחשבון בפענוח הבדיקה שכן רמת העומס היא גבוהה לטובה.
כמובן שלאחר ביצוע הבדיקה וקבלת המלצה שכזו, איני יכול להמליץ לך מה לעשות דרך הפורום.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אויף עוד שכן אפשר לעשות בדיקת מאמץ להערכת הפעימות המוקדמות במאמץ. זה בסדר. אבל לא ל"איסכמיה"- בעיה באספקת הדם לשריר הלב.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום ד"ר דנון היקר

אני רוצה להודות לך מכל הלב, ולברך אותך.
התגובה שלך היתה כל כך נצרכת עבורי וכ"כ במקום.
ראיתי אותה מוקדם יותר(לא היה באפשרותי להגיב) וזה מה שנתן לי זווית ראיה אופטימית בנסיבות הלא נעימות הללו.
והצדק כמובן היה עמך.

רופא המשפחה הפנה אותי למיון בבוקר, ובוצעו בדיקות דם + טרופונין, היה תקין,
בוצע סיטי קורנורי, הפנימאי אמר לי שעל סמך פענוח ראשוני לא רשמי אין הצרויות, ושוחררתי על סמך זה. ובהמשך לברר על הפענוח הרשמי.

האם יכולים להיות הבדלים בין הפענוח הראשוני לרשמי שאח"כ?
במקרה שלי אף פעם לא רלוונטי לבצע מבחן מאמץ לשלילת איסכמיה?
בעבר עשיתי ובלי הבעיות הללו.
למה הכוונה בתגובה הנוספת, שניתן לבציע מחן מאמץ לפעימות מוקדמות ולא לאיסכמיה?
אם זה אותו מבחן, ונניח יהיו תוצאות דומות, איך קרדיולוג אמור להתייחס לזה אם "לפי הספר" התוצאות מעידות על מבחן מאמץ חיובי?

שוב רב תודות לך

בדיקת טרופונין לא רלבנטית למצב שלך. כמובן שהיא תצא תקינה.
אתאר לך סיטואציה דימיונית שלהערכתי סביר שקרתה. בגלל ששלחו אותך למיון, הפנימאי שם היה "חייב" לעשות משהו. ולכן הפנה ל CT קורונרי. קרוב לודאי שהרופא שמפענח את ה CT לא היה, ואחד המתמחים או הפנימאי עצמו הסתכל ולא ראה משהו חריג. ממילא הוא לא ציפה לראות ולא רצה סתם לעכב אותך. גם אם היה רואה, אין זה מצריך צינתור דחוף. לכן רשם שתברר בהמשך את התוצאה הסופית אחרי שמומחה ה CT קורונרי של בית החולים יעבור על הבדיקה.
כאשר עושים בדיקה חשוב להגדיר מראש מה מחפשים.
אתה יכול לעשות בדיקת מאמץ אם השאלה היא- האם הפעימות המוקדמות מחמירות במאמץ ולכן מאמץ יכול להיות מסוכן עבורך?
במצב כזה אני לא אתרגש משינויים "איסכמיים" שלא מדוייקים שהרי האק"ג עוד לפני המאמץ לא היה לגמרי תקין.
אם מטרתי היא לראות האם יש לך איסכמיה (בעיה באספקת הדם ללב), אז לאדם ללא סימפטומים שמתאימים לכך (כאב בחזה במאמץ) מומלץ לא לעשות בדיקת מאמץ. יש החרגות כגון ספורט תחרותי, מקצועות מיוחדים (טייס, נהג אוטובוס) או אולי גם גורמי סיכון משמעותיים מאוד (סכרת קשה, סיפור משפחתי משמעותי של מחלת לב אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה ובגיל צעיר).

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

ערב טוב

שוב תודה על המענה הכ"כ מקצועי ואדיב.

ייתכן והפנימאי ששלח לסיטי עשה זאת או כי התייעץ עם קרדיולוג בבי"ח או על סמך זה שבפענוח של מבחן המאמץ כתב הקרדיולוג המפענח שהבדיקה חיובית ויש לבצע סיטי לב.

קיבלתי היום את הפענוח הרשמי
זה בוצע עם 2 התזות של איזוקט תחת הלשון, זו פרקטיקה מקובלת תמיד? כי אני מבין שזה מרחיב את כלי הדם, ואנו בעצם רוצים לראות הצרויות, אז אם מרחיבים זה לא מפריע להתרשם מהמצב הטבעי?

בכל מקרה לפי התוצאות אין הסתיידויות (אם אני מבין נכון זה סימן טוב ואומר שאין כל טרשת?)
המערכת הדומיננטית - המערכת הימנית.
מופיע פירוט של שמות 4 העורקים, ליד כל עורק כתוב ללא הצרות ובסוגריים אותיות באנגלית ומספרים.
מבנה הלב והחללים תקין, לא מודגמים פגמי פרפוזיה בשריר הלב
עוד התייחסות לעורקי הריאה שהכל תקין
קוטר האאורטה : באזור האאורטה העולה 30 מ"מ.
אין מחלה כלילית משמעותית
הבדיקה תקינה. מומלץ המשך מעקב רופא משפחה

האאורטה בסדר?
"אין מחלה כלילית משמעותית" זה נוסח גנרי? כי לפי הפענוח אין הצרויות אז בעצם אין בכלל מחלה כלילית.

יש משהו שלא הבנתי, וכן האם הוא דורש התייחסות ובירור.
האקג לפני המאמץ היה לא תקין
באקג בסיסי יש STRAIN ב- L3 וב- AVF
מה זה אומר? זה מצביע על בעיה?
אני לא יודע אם יש את זה תמיד או רק באקג לפני המאמץ שבעצם נעשה בעמידה לפני הפעלת מסלול ההליכה.

אקו לב תקין

ועוד משהו, וממש מתנצל על האריכות, אבל זה סוגר את הפינה של הבירור בנושא.
רופא המשפחה שראה את תוצאות מבחן המאמץ אמר לי לעשות מיפוי לב במאמץ, והוא חזר על זה גם לאחר שהראיתי לו תעודת שחרור מהמיון וביצוע הסיטי שהראה לפי הפענוח הראשוני שאין הצרויות.

מודה שאני לא מצליח להבין את ההגיון של לבצע מיפוי לב במאמץ לאחר שיש סיטי לב תקין.
יש איזה הגיון בזה?
יכול להיות שבמאמץ יש איזו תגובה לא תקינה של העורקים והלב, ובסיטי שנעשה במנוחה הכל נראה תקין?

תודה רבה

מעבר למה שכתבתי קודם איני יכוללהוסיף. צריך לגשת לקרדיולוג המטפל

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

היי דר
תוצאות אלה נראות לך תקינות? ברקע פעימות מוקדמות ממוצע 40 ליום בודדות מהעליות
חדר שמאל קטן, עובי דפנותיו תקין, תיפקוד גלובלי ואזורי תקין, מקטע פליטה מוערך כ 60%
תיפקוד דיאסטולי תקין,
E 97 A83 E/A 1.17 e's 10 e'l 18 avr E/e 6.83
פרוזדור השמאל ברוחב תקין
שורש אאורטה העולה ברוחב תקין
גודל ותיפקוד תקין של חדר ימין-MM 25 TAPSE
לא הודגמה פתולוגיה מסתמית משמעותית
הודגם נוזל פריקרדיאלי בכמות מזערית
לחץ ריאתי סיסטולי בעורק הראה מוערך כ 27 ממ"כ
IVC ברוחב תקין עם תמט נשימתי תקין
Estimated EF 60%
Normal lv global systolic function
Normal RV function
No siginificant valvular dysfunction
המסתם המיטרלי דלף מינימלי
המסתם טריסקופידלי דלף קל
המסתם האאןרטלי תלת צניפי פתיחה טובה

השאלה שלי היא לפני שנה וחצי עשיתי אקו לב דופלר והמסתם טריסקופידלי יצא דלף מזערי ועכשיו באקו העדכני יצא דלף קל.. אולי בגלל זה יש פעימות מוקדמות שמתגברות לפני מחזור/וביוץ ולפעמים גם ביום יום ממוצע 20-40 בודדות בעיקר מהעליות
בדיקות דם רגילות תקינות, בלוטת התריס בסדר.
אשמח לדעתך מאוד.. סתם כזה מדאיג אותי שלפני שנה וחצי הדלף הטריסקופידלי יצא דלף מזערי ועכשיו יצא דלף קל.. אז אני מקשרת את זה להחמרה של.פעימות מוקדמות שקורות בעיקר בימים של שינויים הורמונליים כל חודש.. ככה כבר שמונה-תשע חודשים אחרונים. ????????????????????????

שלום,
לא ציינת את הדבר החשוב ביותר- איך את מרגישה?
דלף קל או מזערי זה בעיני המתבונן. רופא אחד יקרא לזה כך והשני אחרת. בשני המקרים זו לא סיבה לדאגה.
40 פעימות מוקדמות ליום זה לא נחשב "רקע פעימות מוקדמות". כמות הפעימות המוקדמות ליום בממוצע היא כ 80 אלף. כלומר, 40 מתוך 80 אלף זה 0.05%. זה זניח לחלוטין. לאנשים רבים בריאים ושאינם מרגישים דבר יש כמות כזו של פעימות מוקדמות ואף יותר. פעימות מוקדמות זו לא מחלה. למעשה ברוב בדיקות ההולטר שאני רואה, כולל של אנשים בריאים לחלוטין, יש פעימות מוקדמות.
אני לא רואה סיבה לחזור על אקו לב במקרה שלך אלא אם התסמינים משתנים מאוד.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום לך.
בת 69, ברקע שורה של מחלות כרוניות, פעמיים החדרת תומכנים לעורקי הלב.

לפני כשנתיים הופיע RR גבוה, סיסטולי מעל 200, אך הדיאסטולי היה בסביבות 55-50. מאז נוטלת Tritace 5mgX2 בעקבותיו אחרי כמה חודשים ירד ל-
150-160 /50-60.

לאחרונה הדופק מופיע 44-48,
בלי שינוי המינון.

בימים האחרונים, בשעת מאמץ קל של הליכה רגילה,התחילו להופיע אפיזודות פתאומיות של ערפול, תחושה של טרום התעלפות, הראייה מטשטשת, וזה חולף לאחר שאני מתישבת באותו הרגע. כשאני שוב הולכת, זה קורה שוב.

תור לקרדיולוג בזבולון לא הצלחתי להשיג. חוששת שאולי מדובר בהפרעות קצב/בלוק? (להורי ז"ל הושתל קוצב) הדופק במגמת ירידה.
אתמול נאלצתי להתיישב על המדרכה.

מפאת דיכוי מערכת החיסון מחלות כרוניות, וגיל, נמצאת בקבוצת סיכון להידבקות באומיקרון, לכן נמנעתי לפנות למיון.
חג חנוכה שמח!
ותודה לך.

האם זה יכול לנבוע מבעית הולכה עצבית בלב?

*לפני שהופיע לחץ הדם הגבוה, ולפני תחילת נטילת tritace,
כל חיי הדופק נע: 75-80.

יש הרבה אפשרויות. אפשר לפנות דחוף לרופא המשפחה ולעשות אק"ג והולטר.
אפשר ליצור קשר איתי במייל או לשלוח הפניה למרפאת הפרעות קצב בלין 04-8568568 ואזמין בהקדם.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

יש הרבה אפשרויות. אפשר לפנות דחוף לרופא המשפחה ולעשות אק"ג והולטר.
אפשר ליצור קשר איתי במייל או לשלוח הפניה למרפאת הפרעות קצב בלין 04-8568568 ואזמין בהקדם.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

תודה רבה לך.
חנוכה שמח!

עברתי לפני 10 שנים צריבה
בשנה האחרונה חסר לי הפרעות קצב פעם בשבוע במשך 10 שע
מה ממליץ לעשות

שלום, כמובן שאין מספיק פרטים לגבי איזה צריבה, האם אתה מרגיש אותו דבר כמו לפני הצריבה, אק"ג ושאר בדיקות.
בעקרון חזרה של הפרעת קצב אחרי 10 שנים אפשרית אבל די נדירה. לאחרונה חזרתי על אבלציה (צריבה) של מטופל שעבר צריבה ב 1998. קשה להבין איך לא חזר מאז ודווקא עכשיו.
השלב הראשון הוא לתעד אק"ג. מכיוון שזה לא קורה כל יום, הסיכוי לתעד עם הולטר הוא נמוך. הייתי לוקח EVENT RECORDER לחודש- מכשיר נייד שאפשר לשדר איתו סוג של אק"ג מוגבל אבל מספק. ישנן שתי חברות שעובדות עם כל קופות החולים- מוניטור ושח"ל. מספיק הפנייה מרופא המשפחה או כל קרדיולוג. אחרי שידור אק"ג בזמן התחושה של הפרעת הקצב, אפשר לפנות לאלקטרופיזיולוג ולהחליט מה לעשות.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

קראתי שאסור לקחת כדורים ממשפחת ה ssri אם יש הפרעות קצב חמורות כגון פעימות מוקדמות מהחדרים בצרורות.. מותר רק כדורים ממשפחת הבנזואזיפינים במידה וסובלים מחרדות נכון ? פעימות מוקדמות מהחדרים....

זה לא נכון באופן גורף. צריך לראות כל מקרה לגופו. תלוי מאיפה הפעימות המוקדמות, כיצד הן נראות באק"ג, האם תפקוד הלב תקין, האם האק"ג עצמו תקין כולל מקטע QT (שמהווה את הזמן הו הלב מופעל) וכמובן עד כמה חשוב שהמטופל/ת ישתמשו ב SSRI ובאיזה מינון. במקרים מסויימים כן נתתי עם מעקב אק"ג יחסית צמוד.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

מחלות קרדיומיופתיה, עיבוי שריר הלב, המחיצה, וכדו'.
וכן דלקות בשריר הלב.

האם את כל הדברים הללו רואים באקו רגיל או שיכול להיות אקו שמפוענח כתקין גם אם אכן קיימת מחלות כמו קרדיומיופתיה ודלקות שריר הלב או בעיות אחרות של עיבוי בלב?

תודה

מרבית המקרים מאובחנים באקו לב רגיל. במיעוט המקרים יתכן שהאקו לא יזהה, במיוחד עיבוי שריר הלב שהינו רק בחוד הלב (החלק הכי מרוחק), דלקות ישנות שמערבות את שריר הלב בכמות קטנה כך שהתפקוד עצמו של הלב נשאר תקין, קרדיומיופאתיה של חדר ימין (קשה יותר לזהות באקו אך אפשר).

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

בת 70 עם רקע של יתר לח"ד וסכרת.
מטופלת בכמה סוגי תרופות ללח"ד
בכמה חודשים האחרונים קיבלה תוספת של אלדקטון 25 מ"ג.
כעת בבדיקת דם לביקורת לאחר 3 חודשים רמת האשלגן 6
כ"כ עליה בקריאטנין 1.6, וירידה ב-GFR ל-31.
בהתייעצות עם מוקד אונליין של הקופה הופנתה למיון.
במיון רמת אשלגן היתה 5.3 (עדיין מעל הנורמה), א.ק.ג תקין.
ערכים של תפקודי הכליות דומים למה שהיה בקופ"ח.
בוצע סיטי אבנים לשלול חסימה (יש ברקע מחלת אבנים).
הומלץ להפיק אלדקטון,
אני מבינה שהסיכו העיקרי באשלגן גבוה הוא להפרעות קצב בלב.

1. באופן כללי אשלגן ברמה של 6 מחייב פניה למיון? מאיזה ערכים זה נחשב למסוכן?
2. אם מפסיקים אלדקטון תוך כמה זמן יש לצפות שערכי אשלגן יירדו? מתי מומלץ לעשות בדיקת דם חוזרת?

תודה

רמת אשלגן גבוהה יכולה לגרום להפרעות קצב הלב (בעיקר דופק איטי) וגם משקפת ירידה בתפקוד של הכליות במצבים מסויימים.
רמה גבוהה - מעל 5.2-5.5.
בדר"כ אם האק"ג תקין והמטופל מרגיש טוב, אני לא שולח למיון בערכים של 6.0 אלא מפסיק אלדקטון ומצפה שזה יירד תוך ימים. אני מבקש לחזור על הבדיקה אחרי שבוע.
רמה של 5.3 היא גבולית. אם התרופה חשובה לא הייתי מתנגד להמשיך עם מעקב.
במקרה שמדובר בטיפול ליתר לחץ דם, הייתי מנסה למצוא תרופה אחרת.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

היי. אתמול בערב פניתי למוקד עקב כאבים בחזה קשיי נשימה ושיעולים ועשו לי אק"ג
השאלה אם זה תקין? כי טוענים שמה שכן למרות שאני עדיין סובל מהסימנים ומדאיג אותי שהאק"ג בפועל לא תקין ושיש לי משהו מסוכן אז אשמח שתבדוק ותרשום לי אם הבדיקה תקינה. תמונה מצורפת בקישור

https://i.ibb.co/M6yp4My/AC77-BAD8-9892-4-D05-939-A-9587-FD0-F29-E5.jpg

מטרת הפורום אינה לפענח בדיקות ספציפיות. אין תועלת בפענוח אק"ג בלי בדיקה מקיפה.
יש אנשים רבים שמרגישים מצויין, ללא שום מחלת לב והאק"ג שלהם אינו נחשב תקין.
גש לרופא שלך

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

נשלחתי לאחרונה לבצע הולטר לב בקופ"ח בעקבות פלפיטציות. (אין רקע לבבי)
בהולטר נמצאו שבערך 3 אחוז מהפעימות הן פעימות מוקדמות vpb's, רובן הפרעות קצב חדריות, וגם מעט הפרעות קצב על חדריות.

ביום הבדיקה חשתי בבירור את הפעימות המוקדמות (והיו ימים שהרגשתי עוד יותר)

הקרדיולוג הפנה אותי לבצע הולטר 12 לידים כדי לוודא את מקור הפעימות המוקדמות.
אלא שביום הבדיקה לא חשתי את הפעימות המוקדמות.
היתה לי תקופה של כמה שבועות לא קלים עם הפעימות המוקדמות (וההולטר הראשון הראה זאת) ולאחר מכן נרגע, וכאמור הבדיקה השניה היתה בתקופה רגועה.

לא מצאתי בתוצאות ההולטר 12 לידים פעימות מוקדמות VPBS. (הפענוח באנגלית)

מה שכתוב במסקנות:

Interpretation
SINUS .
Heart Rate 45 to 119, Average 67/minute .
30 isolated PACs .
Normal Exam .

1. האם יש ממצאים כלשהם בהולטר השני?
2. מה ההסבר לכך שעברתי תקופה ממושכת של כמה שבועות עם פעימות מוקדמות מורגשות ומציקות וכעת נרגע?
זה לא שהיה איזה שינוי בחיי היום יום וכדו' שיכול להסביר את השינוי.
3. יש לי תרשים אקג שנעשה באותה תקופה, ובאותו אקג תפסו את הפעימות המוקדמות בזמן אמת. האם בתרשים אקג רגיל כשרואים VPBS ניתן לזהות את מקור הפעימות, אם מדובר בחדרים או בעליות?
אני לא בטוח אם הקרדילוג ראה את האקג הספציפי הזה, אך אם ניתן לראות בתרשים אקג רגיל בבירור את המקור, (שזו היתה המטרה בהולטר 12 לידים), אז אולי אפשר ללמוד מזה במקום מההולטר השני שלא סיפק את הסחורה כי לא היו לי פעימות מוקדמות ביום הבדיקה)

תודה רבה

פעימות מוקדמות, בעיקר חדריות, יכולות להיות שכיחות בזמנים מסויימים ולאחר מכן להעלם לתקופות ארוכות ללא שום התערבות. זה מאוד נפוץ.
כאשר כמות הפעימות המוקדמות קטנה (3% זה מעט), אקו לב תקין ואין סיפור משפחתי של דום לב בגיל צעיר, אני לא נוהג לטפל. חשוב להסביר שאין סיכון והפעימות המוקדמות רק גורמות לאי נוחות מסויימת. לכן אני גם לא עושה הולטר 12 חיבורים (אין התוויה לעשות הולטר כזה במקרה כזה). אני כן מחבר את המטופל לאק"ג למס' דקות בזמן שהוא מספר לי מה הוא מרגיש. אם צריך הולטר 12 חיבורים לתעד את הפעימות המוקדמות ואי אפשר באק"ג ארוך, אז זה לא מצדיק טיפול.
האק"ג שיש לך יכול לעזור, במיוחד אם תפסו את הפעימות המוקדמות בכל חיבורי האק"ג.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

היי ,
בעקבות סחרחורת סיבובית ותחושה שהרצפה זזה , מצב שיוט , חוסר שיווי משקל , כאבים בחזה מיולי האחרון .
בצעתי אחרי שנה וחודשיים של בירורים הולטר לחץ דם
ובמדדים יש עליות גבוהות של לחץ דם
ב 14:43 נמצא מדד של 197 SYS ו 88 DIA
MAP 124 HR 86
ב 17:17 138/108
HR 97 MAP 118
ב 13:18 137/71
MAP 93 HR 75
ב 13:18 138/121
MAP 127 HR 94
ב 13:23 191/148
MAP 162 HR 99
ב 13:58 138/96
MAP 110 HR 88
ב 14:24 138/124
HR 104 MAP 129
ב 19:21 71/32
HR 96 MAP 45
ב 07:36 84/45
HR 55 MAP 58
רציתי לדעת האם המכשיר מדוייק ? ומה זה אומר ?
זה מעיד על משהו ?

לגבי תשובה פרטנית אישית יש לפנות לרופא ששלח אותך לבדיקה.
חשוב מאוד לדעת האם התחושות שציינת חזרו על עצמן בזמן ההולטר? אם התחושות לא היו באותו יום של ההולטר, אז טוב שאבחנו שיש לך לחץ דם מוגבר אבל אין קשר בינו לבין הסימפטומים.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

בגלל פלפיטציות הופניתי לבצע בדיקות אקו לב והולטר 24 שעות.
כ"כ בביקור אצל קרדיולוג מומחה להפרעות קצב בוצע אקג לפני הכניסה לרופא.
בהולטר היו פעימות מרובות ממקור חדרי VPBS, בערך 3 אחוז מהפעימות.
על אף הפענוח הזה הקרדיולוג אמר שלא בטוח שמדובר במקור מהחדרים אלא יכול להיות שמדובר במשהו מהעליות.

לאחר הביקור ראיתי בדף הסיכום ביקור כמה משפטים ואבחנות שהייתי שמח להבין קצת יותר.
בעניין הפעימות בהולטר נכתב שאין לשלול מדובר בפעימה עלייתית עם אברציה.
כ"כ באקג PR על הצד הקצר ויש סבירות אף שהיא נמוכה שיש מסלול אקססורי.

מה זה פעימה עלייתית עם אברציה? והאם זה מצב טוב יותר או פחות טוב מאשר VPBS?
ומה זה " באקג PR על הצד הקצר ויש סבירות אף שהיא נמוכה שיש מסלול אקססורי"?
עשיתי בעבר לא פעם אקג ולא אמרו לי דבר על זה.

נשלחתי לבצע מבחן מאמץ, וכן בדיקת הולטר 24 שעות עם 12 לידים.
וכן אמור לבצע אדנוזין טסט.

האם יש סיכון בטסט אדנוזין?

תודה רבה

אני לא יכול לענות ללא הסתכלות מפורטת על התרשימים והאק"ג.
הסיכון במבחן אדנוזין מאוד מאוד קטן.
אישית אני מבצע את הבדיקה באופן נדיר מאוד, אחת למס' שנים, מכיוון שלרוב אפשר לקבל את המידע מאק"ג רגיל או הולטר.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בעברי מספר אירועים של פרפור פרוזדורים. מטופלת בקרדילוק 2.5 ואליקוויס. בהולטר שבוצע עקב תחושת דופק לא סדיר למעלה מ500 droped bbeets
בהולטר קודם 7/22 לא היה ממצא כזה. זקוקה להרגעה או לא.. עד לשיחה עם הקרדיולוג המטפל. תודה

אפשר להירגע.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

היי שלום בכל הולטר לב 24 שעות שאני עושה יוצא בממוצע 88 אלף פעימות לב ביממה ו100 פעימות מוקדמות טיפה מהחדרים בודדות, והשאר מהעליות על חדריות וזהו
לב ביממה לא אמור לפעום 100 אלף ביום ? דופק שלי בממוצע 55-63 ואם אני בריצה בסביבות 111 לדקה, אקו לב במאמץ תקין לגמרי. מלחיץ שיש לי רק 88 אלף פעימות ביממה כי קראתי שצריך שלאדם יהיה 100 אלף ביממה... זה מצביע על משהו לדעתך באם כל הבדיקות הלבביות תקינות באופן כללי ?!

יש טווח רחב מאוד של מס' פעימות לב ביממה והערך שלך בפירוש נכנס לתוך הטווח הזה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

לאבי בן 87 קוצב לב. מומלץ לו לעשות MRI בשל ציסטה בלבלב(אמנם בפט סיטי לא הודגמה קליטת יתר)אבל גסטרואנטרולוג אמר שלפני EUS אם אפשר שיעשה MRI בו יראו בבירור יותר את הציסטה ואם צריך נעשה אח"כ EUS. השאלה מה מידת הסיכון לMRI עם קוצב. מנהל יחידת הקוצבים בשערי הצדק אישר לעשות.אבל בכל אופן אני חוששת. תודה מראש

כאשר הקוצב תקין ואין בעיה באלקטרודות, אין סיכון לקוצבי לב בזמן בדיקת MRI. הוכח שאין שום סיכון גם לקוצבים שלא נבדקו בניסויים מראש ואושרו לשימוש ב MRI (רפרנס- מחקר ה MAGNA SAFE שפורסם בעיתו הרפואי הנחשב ביותר new england journal of medicine).
הדבר היחיד שצריך הינו לתכנת את הקוצב באופן מתאים לבדיקה, ולהחזיר את התכנות המקורי בסיומה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום,
רקע : בן 47 , סבלתי עד פני 7 חודשים ממשקל גבוה מאוד BMI>43 , ולכן סבלתי גם מלחץ דם גבוה ואז התחלתי להרגיש פעימות חזקות. בדיקות שביצעתי אז שכללו הולטר, אקו לב מאמץ, אקו לב מנוחה וביקור קרדיולו האבחנה הייתה פעימה מוקדמת והמלצות לרדת במשקל. ואכן לקחתי את עצמי בידיים ותוך 7 חודשים הורתי 35 ק"ג BMI=34 ועדיין יורד במשקל, לחץ דם התחיל להסתדר ומרגיש טוב עד שלאחרונה שוב הרגשתי פעימות מוקדמות. קרדיולוג בדק והפנה אותו לסדרת בדיקות הכוללות MRI , הולטר 12 חיבורים ,אקו לב , מבחן מאמץ.
בינתיים התקבלה תוצאות אקו מאמץ אשר הפחידה אותי מאוד והכניס אותי ללחץ ולכן אודה לחוות דעתך בעניין (אקו מאמץ לפני שהורדתי במשקל הייתה תקינה)
תוצאות אקו מאמץ אחרונה:
דופק במנוחה = 76
לחץ דם = 120/80
דופק במאמץ = 166 (96%)
לחץ דם = 160/80

spectral dopler/mitral vlave
E/A=1.57 REST
E vel(m/sec)=1.15
e(cm/sec)=12

color dopler
mitral regurgitation = non rest , noe execise
aortic regurgitation = none , noe
Tricuspid regurgitation = none , noe

סיכום :
technically difficult echo study
במנוחה התכווצות הדפנות של חדר שמאל היתה שמורה, מייד לאחר מאמץ הודגמה התכווצות היפרדינמית בכל הדפנות של חדר שמאל למעט מחיצה תחתונה , קידמית ודופן תחתונה בחלק הדיסלי שלהם.
לסיכום : חשד של איסכמיה בחוד הלב עם זאת יש לציין ריבוי הפרעות קצב חדריות דבר שמקשה על הערכת איסכימיה.
לא נצפו שינויים ב STT , נצפו פעימות חדריות מוקדמות כולל זוגיות , שלישיות וביגממיניות בעת מאמץ.

preseved LV systolic function
normal LV filling pressure

מומלץ המשך בירור CCTA או מיפוי לב.

אני מוטרד מהאבחנה של איסכימיה, אודה לחוות דעתך

יש חשיבות למקור הפעימות המוקדמות (עליות, חדרים ומאיפה בחדרים). קל לראות זאת באק"ג רגיל. כמו כן לכמות ביממה. אם אקו לב רגיל היה תקין (אני מבין שכן), אין התוויה לבצע MRI, הולטר 12 חיבורים, אקו לב במאמץ ומבחן מאמץ. כל הבדיקות האילה אינן נחוצות ועלולות לתת תוצאה כוזבת במיוחד אם יש הפרעות קצב תוך כדי הבדיקה. לגבי בדיקת אקו לב במאמץ- גם כאן חשוב לי לדעת איך נראות הפעימות המוקדמות באק"ג, באיזה דרגת מאמץ הופיעו ועוד?
האיזור בו הופיעה "בעיה" באקו הוא איזור שבמיוחד יכולות להיות בו טעויות בפענוח הבדיקה.
לכן, מכיוון שבצעת 3-4 בדיקות מיותרות, וכעת באחת מהן יש תוצאה לא ברורה, יתכן ותצטרך לבצע בדיקות נוספות שכרוכות במתן חומרים פולטי קרינה או בדיקות פולשניות.
דיברת עם הקרדיולוג שלך? שאלת לדעתו?
בוודאי הוא הסתכל על כמה מהדברים שרשמתי ויוכל לענות על שאלותיך.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

אין מחלת לב או מחלות רקע, לא מעשן,
בעקבות דפיקות לב ותחושת החסרת פעימות רופא המשפחה הפנה אותי לבצע בדיקת הולטר לב 24 שעות.
כ"כ בדיקת אקג שיצאה תקין, וכן בדיקת אקו לב רגיל (מנוחה) שיצא תקין.
עם התוצאות אני אמור לפנות לקרדיולוג לייעוץ.

תוצאות ההולטר:
קצב בסיסי: סינוס שנע בין 47 ל- 150 לדקה (ממוצע 67)
הפרעות קצב על חדריות: APB'S בודדים - 10.
הפרעות קצב חדריות: VPB'S שכיחים: ממוצע 114 לשעה:
בולטים בשעות הערנות: כולל קטעים של BIGEMINY:
TRIGEMINY (ס"כ VPB'S כ-2.8% OF TOTAL ).

אלו כמובן תוצאות של אותו יום ספציפי, יש לי ימים יותר רגועים ויש ימים שאני חש את החוסר פעימות ודפיקות הלב עוד יותר.

מה ההתרשמות מהבדיקה?
מה זה טריגימנה וביגימנה?
האם הפעימות המוקדמות זה רק בעיה של התחושה וחוסר הנוחות והחרדה שבאה בעקבות זה או שזו בעיה מעבר לכך?
האם נדרש בירור נוסף?
והאם יש צורך לבדוק את הקצב לב ופעימות גם במאמץ או שזה מספיק?
האם זה נחשב לכמות גדולה של פעימות מוקדמות? באחוזים זה יצא 2.8 אחוז, ובדף של הפירוט ראיתי שלמשל בשעה מסויימת היו לי 473 VPB'S. זה הרבה?
האם מתייחסים רק לכמות הכללית ל-24 שעות או שיש משמעות והתייחסות גם לכך שבשעה ספציפית למשל היו כמות גדולה של פעימות מוקדמות?

תודה רבה

יש צורך כמובן לעבור על כל הנתונים. באופן כללי אומר, שהשאלה החשובה ביותר הינה איך הרגשת באותו יום. אם לדוגמה לא הרגשת את החסרת הפעימות, כלומר אינך מרגיש מאות פעימות מוקדמות (רוב האנשים לא מרגישים פעימות מוקדמות). מס' הפעימות המוקדמות לא נמוך אבל גם לא גבוה במיוחד, ולרוב לא מצריך טיפול.
יש לפעמים יתרון בבדיקה במאמץ. לדוגמה אם אתה רוצה לעסוק בספורט, אשמח לדעת שהפעימות המוקדמות לא מתרבות במאמץ.
מתייחסים גם לזמן. לדוגמה, אם קורה יותר בלילה (בדר"כ הפסקות בדופק אבל גם פעימות מוקדמות) אחשוב על דום נשימה בשינה.
ביגמניה- קטעים בהם כל פעימה שנייה היא מוקדמת.
טריגמניה- כל פעימה שלישית מוקדמת.
לגבי שאר השאלות יש צורך בבדיקה פרונטלית.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בבדיקת הולטר נמצאו paced beats .אין לי קוצב. מה זה אומר?
תודה

טעות של האלגוריתם של התוכנה.
אני מניח שבפענוח הכתוב של הרופא זה לא צויין.
זה מאוד שכיח לראות מעט PACED BEAT גם שאין קוצב בבדיקת הולטר.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום

מה זה קצב סינוס? והאם יש עוד סוגי קצב חוץ מקצב סינוס?

והאם קצב סינוס נמדד ידנית בעורק היד או רק באקג?
יכול להיות שבמדידה בעורק היד נקבל קצב לב מסויים ובמכשיר אקג קצב אחר?

והאם יש התאמה בין מהירות הדופק במדידה במכשיר סטורציה למדידה במכשיר אקג? כלומר אם במד סטורציה נראה דופק 50 אז גם באקג זה ייראה אותו הדבר?

תודה

הסינוס או sinoatrial node הוא איזור בחלק העליון של העלייה הימנית שמשמש כקוצב של הלב. יש עוד קוצבים שהקצב שלהם נמוך משל הסינוס ולכן הם יפעלו רק אם תהיה בעיה בסינוס.
הדרך הטובה ביותר למדוד את קצב הסינוס הינה על ידי אק"ג, אבל גם עם מכשיר סטורציה/מד לחץ דם אפשר. לרוב זה אותו דבר. במקרה שיש הפרעות קצב, לפעמים פעימות לב מסויימות לא מצליחות להוציא מספיק דם מהלב כך שאין שינוי בלחץ ביד ואז מכשיר לחץ הדם לא יזהה את הפעימה, כלומר קצב הלב האמיתי יהיה גבוה יותר מהנמדד ביד.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אשמח לדעתך האם הפסקות בדופק כאשר מורגשות ממש בבירור כאשר מניחים יד על העורק בצוואר ויש הפסקה מדופק לדופק שניה וקצת , אם זה מסיבה של גירוי וגאלי עצבי עקב חרדה , זה עדיין מסוכן לדום לב? אקו לב במאמץ מלפני 4 חודשים תקין לגמרי, ברקע מתח כרוני כשנה.