X

מדורים:

  •      
    חיפוש מהיר:
  • אזור: 
יש שאלה? שאל שאלה
שאל בפורום שאל בפורום לכל הפורומים
אנא שימו לב כי כל תשובה שתקבלו אינה מהווה יעוץ ספציפי, אין להסתמך עליה והיא אינה מחליפה יעוץ מקצועי-רפואי. עליכם להסתמך אך ורק על ייעוץ רפואי ספציפי.

העלאת קובץ פרטי העלאת קובץ ציבורי
תוכן:




פורום פסיכולוגיה
אודות הפורום
אודות פורום פסיכולוגיה

פורום פסיכולוגיה מנוהל על ידי ערן שי, פסיכולוג התנהגותי, מאמן אישי בכיר ומדריך מנהלים. הפורום הוקם על מנת לאפשר לכם לשאול מגוון שאלות הקשורות לפסיכולוגיה, כגון על טיפול בחרדות, טיפול באובססיות, טיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), פסיכולוגיה הומניסטית וחשיבה חיובית. בנוסף, בפורום ניתן ...

פורום פסיכולוגיה מנוהל על ידי ערן שי, פסיכולוג התנהגותי, מאמן אישי בכיר ומדריך מנהלים. הפורום הוקם על מנת לאפשר לכם לשאול מגוון שאלות הקשורות לפסיכולוגיה, כגון על טיפול בחרדות, טיפול באובססיות, טיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), פסיכולוגיה הומניסטית וחשיבה חיובית. בנוסף, בפורום ניתן לשאול על הגורמים לדיכאון, קשיים בזוגיות וטיפול בזוגות, אבחון של חרדה, טיפול קצר מועד, יתרונות וחסרונות של טיפול תרופתי, הגשמה עצמית והגשמת הייעוד, פיתוח קריירה, ועוד. הנכם מוזמנים לפנות אל ערן שי דרך הפורום ולקבל מענה מקצועי לשאלותיכם בהקדם האפשרי.

מנהלי פורום פסיכולוגיה

חזרה לפורום לדף כל הפורומים
  • כותרת ההודעהכותרת מאת תאריךושעה
  • אני מקבל את עצמי
    אנונימי
    15:50 26/07/21 26/07
    15:50
  • ני מביט בפנים....
    זה כואב, אבל אני אוהב את הכאב הזה.
    זה כאב נעים, זה כאב כנה.
    אני, שבור,בלי מסיכות... בלי כלום, חשוף לאמת.. בלי שינאה בלי שיפוטיות רק עובדות.. כואבות וכנות. ויפות.... ומדהימות.... ואכזריות, וישירות....
    אני בסך הכל בן אדם...
    שברירי, שבור, לא מושלם ומלא בחורים...
    כשראיתי את העבודה של מישהיא המקורס שלי רציתי שיצא לה גרוע... רציתי שהיא תתלונן כמה גרוע יצא לה ואני אוכל לנחם כביכול מהעמדה של המוצלח.... להצטנע.... להגיד שלא יצא לי יותר טוב.... ולהרגיש בעננים... להרגיש נעלה.. מוצלח יותר... טוב יותר... מביט עלינ ועל הסטודנטית השנייה מלמעלה בזילזול.... ואם יוצא להם יותר טוב מישלי אני מרגיש כל-כך רע...
    ואני לא מבין למה אני מתנהג ככה..
    אולי אני נרקיסיסט?, או שאולי זה משהו אחר? אין לי מושג.... אבל אני בוחר להביט בחסרונות שלי עם קבלה עצמית....
    בלי שינאה... יש לי תאוות סדיסטיות...
    כשאני רואה גופות קשורות אני נדלק...
    כשאני רואה עינויים מזעזעים זה עושה לי כזה תחושה של ערנות מינית...
    יש בי כל-כך הרבה חושך.... ואני מחבק אותו...
    את כולי, את הרוע בתוכי... או את מה שזה לא יהיה... בלי הצדקות... בלי סיבה...
    כי ככה בחרתי.... אני בוחר לרדת אל החלק שאני לא מעיז להביט בו בתוכי... אני לא מניח שום הנחות רק מביט... נהנתי לראות גברים קשורים על ווים לתלייה חסרי אונים..
    החלק המוזר שהיו לי את הנטיות האלה בגיל 7... אני נגעתי בעצמי וחשבתי על זה בגיל 7... על חייזרים שחוטפים אנשים, קושרים אותם, מענים אותם, ואין להם ברירה אלא לסבול את העינויים, אני מחבק את עצמי...
    את כולי... אני אוהב אותי... אני לא מבקש סליחה מאיש על הנטיות הללו...
    אני זוכר שכשהייתי אצל בן דוד שלי בגיל 14 הלכנו לחבר שלו... והוא החזיק את אחיו הקטן בצורה שהו לא יכל לזוז בה... אני לא ממש זוכר איך הדברים התגלגלו אבל זה הגיע למצב שאני זה שהחזיק את אחיו הקטן... והוא התפתל...
    ומין רגש עלה בתוכי... להחזיק מישהו במצב שבו הוא לא יכול לזוז... והוא התפתל עד שבסוף הוא התחיל לבכות... אני מקבל את החוויה הזאת... אני מקבל את עצמי... את ההנאה שחשתי כשהוא היה כבול.... מנסה בכל הכוח להשתחרר.... את הסיפוק שבלרתק אותו למיטה... כשהייתי בן 15 רציתי להפליץ.... רציתי להיות שמן ושאחי הקטן יגע בי.... אני מקבל את עצמי... את כולי....... אני מקבל. זילזלתי באחים שלי... הרגשתי נעלה... היה תקופה שהתעניינתי בקריאת כף היד... ופשוט לקחתי לאחים הקטנים שלי את כפות הידיים... בלי לשאול.. והתבוננתי.... קינאתי באחי הקטן... היה לו קו חוכמה ארוך מישלי... ולי הייתה חגורת נוגה שבורה... דבר שמראה על מיניות לא בריאה... והתמכרות אנוכית להנאות... לא יכולתי לסבול את העובדה שאני פחות מוצלח מאחי הקטן... אני מחבק את כולי...
    כי ככה החלטתי.... לא אכפת לי מה יש לי בפנים... אני מחבק את עצמי, מקבל, לא בורח... כשהייתי בן 9 בערך חבורת ילדים ירו ברובה מים על חתול גור פיצפון... כשראיתי את זה ישר רצתי אל אחותי, ובקשתי מימנה לעצור אותם...
    היא יצאה והעיפה אותם, לאחר מכן היא הביאה לו חלב... והרגשתי כל-כך הרבה כאב על העובדה שהוא צריך לשתות חלב פרה...
    איפה אימא שלו?!.... לא הצלחנו למצוא לו כלי יעיל שהו ישתה איתו אז הבאנו לו חלב דרך קיסמיי אוזניים שהיטבלנו בחלב...
    כשהייתי בן 10 בערך לכדתי זבוב בתוך כוס ושמתי אותה מעל לדלי מים כך שהזבוב לא יוכל לברוח... ואז לאט לאט הכנסתי את הכוס עמוק יותר ויותר אל תוך המים... הזבוב עלה במעלה הכוס, כדי לחמוק מהמים.... אבל הוא היה לכוד... אז לאט לאט הכנסתי את הכוס אל תוך הדלי.... עד שהזבוב טבע... וזה סיפק אותי... לדמיין את הכאב שלו... את הפחד שיש לו ברגעיו האחרונים... שהוא יודע שזה הסוף אבל הוא לא יכול לעשות כלום נגד זה.... אני מקבל את עצמי בלי תנאים ... פשוט מקבל... החתול הקטן לא יכל לשתות את החלב דרך הקיסם... הרגשתי שאני רוצה למות... זה פיזית כאב לי לראות אותו ככה... אחותי שמה אותו בקופסה פתוחה לבסוף בתיקווה שחתולה כולשהיא תניק אותו... חתולה אחת הגיע לבסוף... וניסתה להניק אותו... אבל זה היה מאוחר מידי והוא לבסוף לאט לאט התחיל לדעוך.... ולבסוף הוא מת... בכיתי בלי סוף, הרגשתי שאני רוצה למות... או להרוג מישהו... הרגשתי כל-כך הרבה כעס, יותר כמו זעם מטורף... כשהייתי בן 16 הייתה חתולה שבטחה בי מספיק כדי להתחכך לי בין הרגליים... אז פשוט תפשתי אותה מהזנב, וניסתי לסובב אותה כמו חבל..
    היא התחילה לצווח... ולבסוף היא ברחה....
    כשהייתי בן 16 הייתה לי כלבה שקראו לה ליידי... כל לילה היא יללה בחוץ... הרגשתי כל-כך רע שכואב לה אז יצאתי לבחוץ והיא נשענה עלי עד שהרדמתי אותה... אני זוכר שתמיד חלמתי שיאפשרו לי להכניס אותה לבית... שהיא לא תהייה בודדה... שהיא תהיה איתי בחדר.. שנהיה חברים.... תמיד חלמתי לחיות בעולם ללא מלחמות... שכולם אוהבים את כולם... וכולם יקבלו אותי כפי שאני.... עם כל הפגמים, החורים, וחסרונות שלי... כשהייתי בכיתה ד רציתי למות ולהגיע לגן עדן... דמיינתי אותו כעולם מלא אפשרויות... הרפתקאות... וחופש!!!!...
    לחיות במשחק מחשב של ריימן 3.. במפולת השלגים... להיות מסוגל לעבור מעולם לעולם כמו ציפור.... חופשי!!!!.. רציתי להיות בעולם של מפלצות בע''מ... ולחיות בכיף עם חבורה מוזרה של אנשים... ללא דאגות, או סיוטים או אפלה.... מקום שהחושך פשוט לא קיים בו... אין מלחמות או שואה... כשהייתי בן 5-6 היו לי סיוטים מוזרים על מכונות שמבצעות רצח המוני ברחוב שלי... חלמתי על גופות פעורות עיניים מתגלגלות על הכביש... חלמתי על משהו מבחיל שאני לא יודע בדיוק איך להסביר אותו, אבל בחלום הרגשתי לא בטוח.... והיה שם זאב בטרנינג שעשה לי בחילה... הוא היה על המיטה שלי או לידה..
    חלמתי שלבה נכנסת מיתחת לדלת שלי...
    ושכל בן אדם שהיא נוגעת בו הופך לערימה עצמות שנסחפות עם הזרם של הלבה... אני זוכר את עצמי בחלום עומד על שולחן כדי שהלבה לא תאכל אותי ואני צורח ואולי גם בוכה אני לא ממש זוכר... ואז אני מתעורר...
    ההורים שלי אמרו לי שכשהייתי קטן הייתי ממש רגיש... ולא הייתי יכול להחזיר לאף אחד שהרביץ לי... ואם ביקשו מימני להחזיר התחלתי לבכות... אני חולם לפעמים על זה שאני מוציא את כל הזעם שלי... אבל אני לא יכול להכות בפנים... לא משנה כמה אני כועס... זה מרגיש לי כואב מידי....

  • הגב ל: אני מקבל את עצמי

    • העלאת קובץ פרטי העלאת קובץ ציבורי
    • בהעלאת ומסירת הקובץ אני מוותר על כל רכיב סודיות רפואית ביחס למסמכים המצורפים ולשימוש שלהם על ידי האתר, המומחה וכל מי מטעמם
    • CAPTCHA Image
      [החלף תמונה]
    • 
קבוצת הפייסבוק מצאו אותנו בפייסבוק:
singכל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.sign
© כל הזכויות שמורות לאתר שאל את הרופא 2014 - 2021