סינוסים הינם חללים שנמצאים במקומות שונים בגולגולת, המשמשים בתפקידים רבים ושונים. בין היתר, תפקידם כולל תוספת לחות וחום לאוויר הנשאף על ידינו לפני שהוא נכנס לריאות. החללים האלו נקראים בעברית גתות, וכפי שרבים מאיתנו יודעים אפשר לסבול ממספר בעיות, כגון סינוסיטיס. בכתבה הבאה תקבלו מידע חשוב על הטיפול בסינוסיטיס חיידקית אצל ילדים, ובמבוגרים הסובלים גם מאסתמה ומפוליפים באף. המידע מובא על ידי פרופסור מ"ק נחמה אורי, מומחית אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר, מנהלת יחידת אף וסינוסים במרכז הרפואי כרמל שבחיפה.
על פי רוב לסינוסיטיס במבוגרים מתלווים תסמינים כמו כאבי ראש וכאבים בזמן כיפופו, לחץ בפנים, ועוד. מאידך, בילדים התסמינים הללו לא מופיעים ועל כן דרך האבחנה אצלם שונה. מדובר במחלה שמופיעה לרוב בילדים לאחר מחלה ויראלית ו/או אצל מי שסובלים מאלרגיות, ובאופן במיוחד מתרחשת הידבקות אצל ילדים במעונות יום. אחרי מחלה ויראלית ובמצב אלרגי ישנה התעבות של ריריות האף והסינוסים, והן מפרישות נוזלים שתחילה אינם מזוהמים אבל לעיתים מזדהמים בחיידקים שנמצאים בסביבת הילד, ומכאן קצרה הדרך להיווצרות דלקות בסינוסים. גורמי הסיכון לסינוסיטיס חיידקית אצל ילדים הם מחלות כרוניות שונות, שהייה במעונות יום וגיל נמוך משנתיים.
כפי שראינו, התסמינים של מבוגרים אינם מופיעים בילדים, ולכן בדיקות רגילות לא תורמות לאבחנה (גם תלונה על כאבים בפנים איננה אופייניות לילדים ומכאן שלא מסתמכים עליה). בנוסף, בילדים לא צריך לבצע צילומים מלבד במקרים של סיבוכים שבהם יש לעשות CT. חשוב לדעת שב- 50% מקרב הילדים עם סינוסיטיס יהיה שיפור גם בלי שקיבלו אנטיביוטיקה, למרות שהתרופה יכולה לזרז את הריפוי. על פי רוב תיראה תגובה לתרופה בתוך יומיים או שלושה, ומרבית הילדים יגיבו טוב למוקסיפן (בהנחה שאינם רגישים לפנצילין).
רופאי אף אוזן גרון יודעים היטב שקיימים קשרים בין מחלות בסינוסים לאסתמה, כך שטיפול מוצלח במחלות בסינוסים מביא לשיפור מהותי באסתמה ועשוי בהחלט לחסוך הגעה למיון ואשפוז. בתחום זה נעשו לאורך השנים עבודות מחקריות רבות. אחת מהן עוסקת בתוצאות של ניתוחים אנדוסקופיים בסינוסים (ניתוחי FESS) ובהשפעה שלהם על האסתמה אצל מי שסובלים גם מפוליפים באף. במחקר שנערך בהשתתפות חולים שעברו ניתוח בבית החולים "כרמל" הועברו תחילה שאלונים לבדיקת תלונות סובייקטיביות אודות מצב האסתמה, האף והסינוסים, ובנוסף נערכו בדיקות אובייקטיביות של אנדוסקופיה של האף ותפקודי נשימה. בהמשך נעשה מעקב אנדוסקופי ותוצאותיו הראו על תוצאה טובה אצל 88% מהחולים, לצד התייחסות אישית חיובית יותר למצב האף. במחקר גם נמצא שבעקבות הניתוח פחת משמעותית השימוש במרחיבי סימפונות וסטרואידים, ושאצל מרבית החולים איכות החיים השתפרה בעקבות שיפור בנשימה דרך האף.
מתוצאות המחקר שתואר עולות כמה המלצות חשובות: ראשית, בחולי אסתמה שאינם מגלים שיפור לאחר טיפולים מקובלים, וכשיש צורך להגדיל את הטיפול התרופתי, על הצוות הרפואי לבצע בירור של מצב הסינוסים. כלומר, לערוך צילום CT של הסינוסים וכן בדיקה אנדוסקופית של האף. מעבר לכך, הטיפול הראשוני כולל משאפים סטרואידליים ועוד תרופות, ובמידה שלא הושגה הקלה צריך לשקול ניתוח לפתיחת וניקיון הסינוסים, הקרוי כאמור ניתוח FESS.
פרופסור מ"ק נחמה אורי היא מומחית א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר, מבכירי המומחים בתחומה בישראל.
לאתר האישי של פרופסור מ"ק נחמה אורי לחצו כאן.
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת פרופסור מ"ק נחמה אורי, היכנסו לעמוד הפייסבוק.