אזוספרמיה לא חסימתית

שלום וברכה

אובחנתי לפני שבועיים עם אזוספרמיה לא חסימתית. fsh 17.19 גבוה. בדיקה קלינית של האשכים וus של האשכים תקין (הגודל ווירוקוצל וכו) שאר בדיקות ההורמנוליות תקינות. עדיין אין תוצאות מבדיקת הקריוטיפ וכורמוזום Y.בן 30 ללא מחלות רקע וכו וכו . מרגע גילוי האבחנה אני שרוי בסוג של מרה שחורה.. מתפקד רגיל אבל רואה רק חושך בעיניים.. אחרי ימים של חפירה ברשת הבנתי שאכן יש בפניי עוד כברת דרך לפני היאוש הסופי מאבהות ביולוגית.. אבל עדיין אני מרגיש ממטופלים ורופאים שהסיכויים ללידת חי הוא נמוך. והיאוש גומר אותי. הייתי שמח אם מישהו מהרופאים יכול לספר לי על מקרים דומים לשלי שהגיעו ללידת חי.. בבקשה אם יש לכם סיפורים עם סוף טוב ספרו לי... וכך תכניסו קצת אור בתוך החושך שלי

ב 50% מהגברים במצבך ניתן למצוא זרע באשך ולהקפיא מנות זרע לשימוש חוזר. הסיכוי להריון מצוין ויש לנו הרבה מאד ילדים בריאים ממקרים שדומים לך
בהצלחה

בברכה,
פרופסור מרתה דירנפלד, מומחית לרפואת נשים מילדות ופוריות, ומנהלת את היחידה לפריון והפריה חוץ - גופית (IVF) במרכז רפואי כרמל בחיפה.
טלפון: 04-8250335 \ 04-8342111 \ 0544452217
מייל: [email protected]

היי,
תוכל בבקשה לעדכן על המצב שלך היום ואיך הנושא התפתיח
תודה מראש

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי, וחשוב לי להתחיל דווקא מהסוף... שבו אני אוחז בידיים בילדה הכי יפיפיה בעולם! אז הסוף הוא כמובן סוף טוב אבל אני יכול לספר שהיו כמה רגעים שכבר לא האמנתי שזה יקרה.

מה שחשוב לי להעביר לכם כאן זה את הסיפור שלי, ההתמדה והכי חשוב האמונה שדברים יכולים להסתדר ולהצליח.

אז אישתי ואני החלטנו שאנחנו רוצים ילדים. שנינו זוג צעיר, בריאים, ללא בעיות רפואיות ועם הרבה אחים ואחיות. התחלנו בניסיונות להרות, חודש-חודשיים ללא הצלחה ואז עלת המחשבה שאולי אנחנו מפספסים את הביוץ והיריון זה לא קסם. המשכנו לנסות והפעם לחשב זמני ביוץ ולעשות את הדברים בזמן. שוב, עברו חודש-חודשיים וללא הצלחה.

בשלב הזה כבר התחילה לנקר בראש המחשבה שאולי משהו לא בסדר. אז נגישנו לרופאת משפחה להתיעצות, הרופאה נפנפה אותנו ואמרה שאין על מה לדבר לפני שאנחנו מנסים לפחות חצי שנה ואפילו יש שמחכים שנה.

אז ניסינו שוב ללא הצלחה והחלטנו לעשות מספר בדיקות בסיסיות, חשבנו שזה לא מזיק ורצינו "להוריד את זה מהשולחן". הבדיקה הראשונה הייתה שלי מכיוון שהבדיקה לגבר היא הפשוטה ביותר (לגברים שבינינו, שימו את האגו בצד ותתרכזו בדבר החשוב באמת שזה להביא ילד לעולם), אז הלכתי לעשות בדיקת זרע.

אני יכול להגיד שהלכתי לבדיקה בביטחון מלא ובמחשבה שאין לי בעיה - לאחים שלי יש ילדים, להורים שלי לא הייתה שום בעיה אז מה כבר יכול להיות?! אז ביצעתי את הבדיקה. למחרת קיבלתי את השיחה עם התשובה, השיחה ששינתה והפכה לי את החיים, שיחה של 10 שניות שגרמה לי להתבגר ב-15 שנה. הרופאה התקשרה ואמרה משהו בסגנון "עברתי על התוצאות ואני מצטערת להגיד לך שלא אותר זרע כלל". המום לגמרי, עם דופק על 200 אמרתי לה תודה וניתקתי את הטלפון.

אני יכול להגיד שנכון לרגע זה, זו הבשורה הקשה ביותר שקיבלתי. הבנתי באותה שנייה שהחיים שלי התהפכו ומחכה לי מסע ארוך במיוחד. לנשים שבנינו, חשוב לי שתבינו מה המשפט הזה אומר לגבר - פגיעה קשה מאוד באגו, ירידה בביטחון העצמי, תחושה שהגוף בוגד בך ועוד המון תחושות קשות שאני לא יודע אפילו איך לתאר.

לאט לאט התחילו גם כל התהיות - איך אישתי תגיב לזה? מה יקרה אם לא נצליח להביא ילדים? איך החיים שלי יראו? מה אני אספר לסביבה שלי? אלו שאלות מאוד קשות שאין עליהן תשובות ומאוד קשה לשאת אותם, את חלקם אתה נושא איתך יום יום בלי לדבר עליהן ואת חלקם אתה משתף.

לשמחתי הרבה, אני יכול לשתף אתכם שזכיתי באישה הכי מדהימה שיכולתי לבקש שלא התערערה לרגע ונתנה לי את הביטחון שלא משנה מה יקרה היא לצידי תמיד - זה אומנם נשמע לכם כמו משפט שמובן מאליו שהיא תגיד אבל כשכל החלומות שלה ושלך קורסים ברגע זה לא פשוט בכלל.

אחרי שיצאנו מההלם הראשוני החלטנו לבצע בדיקת זרע נוספת כדי לוודא שלא נפלה טעות, לצערנו לא נפלה טעות.

אני בנאדם מאוד מאוד רציונלי ואני ואישתי אנשים מאוד משימתיים וחדורי מטרה אז החלטנו שאני נותנים ומשקיעים את כל מה שיש לנו בדבר הזה. אז מה עושים עכשיו? עכשיו צריך להתחיל להבין את הבעיה ולפתור אותה.

התחלנו בחיפוש ברשת אחר הרופאים הטובים בארץ לבעיות פוריות לגבר, אציין שאין הרבה כאלה וחשוב מאוד למצוא רופא מקצועי, סבלני ורגיש. מקצועי אתם יכולים להבין למה אבל סבלנות ורגישות לא פחות חשובים, התהליך יכול להיות מאוד ארוך ומתסכל וחשוב שיהיה רופא שידע לענות על כל השאלות, להוריד את הדאגות ולתת לכם את הביטחון ותשומת הלב הדרושה כי המצב הנפשי שלכם לא בשיא. אז מצאנו את הרופא המדהים (ד"ר שלומי ברק). ששלח אותנו לכל בדיקה אפשרית - גנטית, הורמנולית, פיזית, אולטרסאונד וכו'. רצנו מהר לעשות את כל הבדיקות ולמזלי מצאו את הבעיה... להפתעתי ולהפתעת כולם התגלה אצלי פגם גנטי מאוד נדיר שפוגע בייצור הזרע.

אז מצד אחד אתה שמח שמצאו את הבעיה ומצד שני אתה מבין שאין לה פתרון... איך אפשר לפתור בעיות גנטיות? (חשוב לי לציין שאני ממליץ לעשות את הבדיקה הגנטית במכון פרטי מכיוון שהם בודקים את הדברים יותר לעומק. הרופא ציין שיש סיכוי טוב שלא היו עולים על זה בבדיקה של הקופה ומכיוון שיש סיכוי טוב שהפגם היה "מתפספס", מאחר והקופה לא עוברת על כל הדגימה אלא עושה בדיקה מדגמית (אגב גם במכון זה המצב אבל הבדיקה המדגמית יותר מעמיקה).

במקביל לבדיקות שלי שלחו גם אישתי להמון בדיקות כדי לוודא שגם אצלה אין בעיה כלשהי וברוך השם הכל יצא בסדר.

ניגשנו לרופא עם התוצאות וגילינו שיש לנו סיכוי של 50\50 למצוא זרע בניתוח שנקרא "מיקרו-טסה" שלמעשה מנסים למצוא תאי זרע בודדים בניתוח כירורגי שלאחריו מפרים את הזרע עם ביציות מאישתי ומתחילים טיפולי IVF.

חשוב לי שתכירו כמה דברים, דבר ראשון, כהכנה לניתוח הזה (3 חודשים) ניסיתי כל דבר אפשרי שיכול להעלות את סיכויי ההצלחה - מטיפולים אלטרנטיביים ולא מוכחים כמו דיקור, הימנעות ממזונות מסויימים וכו' ודברים מוכחים כמו להפסיק לשתות אלכוהול. אני ממליץ בחום לעשות את כל הנ"ל - לא רק כדי להעלות את הסיכויי הצלחה אלא גם לתת לעצמכם את ההרגשה שעשיתם הכל מהכל כדי לגרום לזה להצליח וחס וחלילה לא להצטער על משהו.

דבר נוסף, חשוב שתבינו שהאישה צריכה גם לעבור טיפולי פוריות, למעשה בזמן הניתוח של הגבר האישה נכנסת לניתוח לשאיבת ביציות וגם לניתוח הזה האישה צריכה לעבור הרבה הליכים לא נעימים וקשים - בדיקות חודרניות, זריקות יומיומיות של הורמונים וכו'

הגיע יום הניתוח, המון לחץ וחרדה, ההרגשה מבחינתי היתה שזה ניתוח של חיים ומוות. לשמחתי מצאו זרע והצליחו להפרות 8 עוברים! אני מקווה שאתם מצליחים להבין את גודל הנס! אין דרך לתאר במילים את האושר שעובר לך בגוף כשאתה שומע שמצאו זרע - ממש התגשמות חלום..

עכשיו סף הלחץ קצת ירד ומתחילים את מסע ה-IVF, אני חייב לציין שאנחנו תפסנו את תהליך ה-IVF כהרבה יותר קל ו"בטוח" ממשהו שהוא באמת וזאת גם לאור העובדה שאצל אישתי לא אותרה בעיה רפואית.

מיד לאחר ההפריה מכניסים את העובר הראשון וה"טרי" שלהפתעתנו לא נקלט. עד לרגע זה חשבנו שמסע קרוב לסופו ומפה הכל הולך זריז ואנחנו עוד שניה בהיריון. ברגע שהעובר לא נקלט התחלנו לשאול שאלות קצת יותר מעמיקות ואז הבנו שסיכויי ההצלחה של IVF לא כאלה גבוהים כמו שחשבנו.

התחלנו מסע חדש, במסע הזה אישתי היתה במרכז. אישתי הגיבורה עברה את כל הטיפולים, זריקות ובדיקות לפי ההנחיות של הרופא כמו לביאה! זה נשמע דבר קטן אבל מדובר בהמון גורמים שמשפיעים על היומיום, על המצב הנפשי (מדובר בהורמונים בסוף...) ועל החיים תקופה לא מבוטלת של כמה חודשים.

אז אחרי ההחזרה הראשונה שלא צלחה, החזירו עוד עובר שלא צלח ואז עוד אחד שגם הוא לא צלחשוב אנחנו מוצאים את עצמנו במערבולת, אולי יש לנו בעיה כפולה? למה זה לא מצליח? מה יהיה? כי אין לנו כמה ניסיונות שאנחנו רוצים, גם פה החלטנו שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להעלות את סיכויי ההצלחה - כמו אכילת סלק, הליכות בערב וכו'

מה שחשוב בתהליך הזה הוא לחזק האחד את השניה, לשמור על מצב רוח טוב (כי גם זה לא פחות חשוב - גם לקליטה של העובר, לזוגיות ולחיים), הניסיונות של ההחזרה קורים פעם בחודש ולכן אנחנו מדברים פה על תהליך של חודשים ומתחילת הדרך חלפה מעל שנה, אנחנו מודעים לזה ש"יצאנו בזול" אבל זה עדיין לא פשוט.

ואז בהחזרה ה-7 זה קרה! סוף כל סוף העובר נקלט! חיכינו 9 חודשים עם ציפייה מטורפת מצד אחד וחרדה ענקית מצד שני (שמשהו יקרה לא מהתינוקת כמובן).



לסיכום - אנחנו אוחזים עכשיו בתינוקת היפיפייה שלנו והיה חשוב לנו לכתוב את הפוסט הזה, כדי לחזק את כל מי שנמצא בתהליך ולתת תקווה שהכל יכול להסתדר בסוף!

דבר אחרון שחשוב לנו לציין - במידה ויש ברשותכם ביטוח בריאות פרטי ממולץ מאוד להפעילו על מנת לקצר זמנים, לקבל יחס אישי, מענה תמידי לשאלות.