עמוד 14

אני לא בטוח שיש צורך ב MRI - אבל אם הרופא רצה לשלול שאין בעיה אנטומית (לא במוח, לא בחללי הסינוסים) ולא באברים נלווים אז אין סיבה שתחששי מהבדיקה, עושים אותה אלפי ילדים בשנה, הבדיקה בהרדמה שטחית מאד והסיכון לבעיה בהרדמה - זניח. בבדיקה עצמה אין קרינה והיא עצמה לא מזיקה לבריאות

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום,
האם ניתן להתרשם מבדיקת MRI ראש (מוח) אודות מצבם של מערות הפנים (סינוסים) וארובות העיניים?

תודה

כן, גם את מערות הפנים וארובות העיניים רואים היטב

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב,
אשמח המלצה לרופא נירולוג בנושא רעידות בידיים ילד בן 16.
היינו בעבר לפני שנתיים אצל נירולוג מברור שערך אמר שגורם עייפות ורעב בדרך כלל הם הגורם.
אך הרעד מופיע גם בזמן ערנות גם בזמן שובע ומאוד מפריע לתפקוד מוטוריקה עדינה וגסה.
למי עלינו לפנות ואיזה בדיקות מומלצות
תודה
שושי

יתכן ומדובר ברעד ראשוני (ESSENTIAL TREMOR) שדי שכיח בצעירים. יכול להתגבר בהתרגשות או למשל אחרי צריכת קפאין. אם הייתם אצל נוירולוג ילדים ולא קבלתם מענה, גשו למרפאה נוירולוגית ילדים מיוחדת להפרעות תנועה. למשל יש כאלה בשיבא (ספרא), באיכילוב (דנה), בבילינסון (שניידר), בשערי צדק ובוולפסון.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

האם ניתן לקבל חיסון נגד קורונה, לבן 25 שהיה בטיפולך בעקבות התקף אפילפטי יחיד בגיל 7? תודה

אפשר כמו לכל צעיר בן 25 שנים. אין לו סיכון יתר לקבלת חיסון. התזמון יהיה בתעדוף המנות לפי גיל, מקצוע וקבוצות סיכון, וזה משתנה מדי מספר ימים לפי החלטות משרד הבריאות. תבררו אצלכם בקופת חולים או באתר משרד הבריאות.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום, אני סובלת מכאבים בסקרום, רצפת האגן ומאצירת שתן, לאחר בדיקה . שלפוחית שתן נוירוגנית עם התרוקנות קשה.
האם הדבר מצביע ישירות על פגיעה עצבית בעצב הפודנדל?
או שאם מעוניינים לדעת האם יש פגיעה בעצב הפודנדל יש לבצע EMG ? או בדיקה אחרת ...?
אשמח לתשובתך. תודה

השאלה אמנם לא בתחום נוירולוגיה ילדים אבל אנסה לענות לך. לא ידוע לי גילך אבל כאבים בסקרום, רצפת האגן ושלפוחית נוירוגנית יכולים לנבוע גם מפגיעה בשורשים הסקראליים של חוט השדרה וגם מפגיעה בעצב הפודנדל שיכול להינזק מלידות מרובות, נטייה לעצירות ולחץ באזור, לעתים רכיבה לא מותאמת עם ישיבה לא נכונה על אפניים או מכשירי כושר וכו'. כדאי להתייעץ גם עם מומחים לאורוגינקולוגיה וגם עם נוירולוגים. לעתים יש מקום לסריקת CT ו MRI של אזור האגן עם חומר ניגוד, אורומנומטריה ובדיקות נוספות.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב .
ביתי בת 12. החלה לפני שנה טיפול בטופומקס , עקב מיגרנות של גזע המח
המתבטאת בחולשת גפיים .
בחודשיים האחרונים לאחר כמעט 8 חודשים של טיפול באותו המינון ירידה במשקל
באוגוסט שקלה 55.5 כעת 51
האם ייתכן כי השפעת בטופומקס לאחר כל כך הרבה חודשי טיפול ?
היא סובלת מאובדן תאבון .
או צריך לגשת לרופא ילדים לבירור אחר ??
תוד. רבה

טופמקס ידועה כתרופה בולמת תיאבון ויש המשתמשים בה גם לצורך הרזיה (בעיקר נשים עם עודף משקל). אם הירידה במשקל נפסקת (נשארת על 51 ק"ג) אפשר להמשיך בתרופה. חשוב לשמור על תצרוכת מספקת של חלבונים ויטמינים ומינרלים ולהקפיד על שתייה מספקת למנוע אבני כליה. רצוי גם פעם ב-6 ח' לבדוק ספירת דם, אנזימי כבד , ברזל, חלבוני הדם ותפקודי בלוטת התריס

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

בזמן מאמץ, אני מרגיש כאבים חזקים בשרירי התאומים (דוצ) וממש ניתן לראות אותם רועדים ורוטטים, אני מבצע מתיחות לפני כל פעילות ונועל מדרסים.
חייב עזרה

לעתים במאמץ ממושך וחזרתי יש כאבים ורעד בשרירים. אם זה נראה לך חריג מציע להיבדק אצל נוירולוג, לעשות בדיקת CPK אחרי מאמץ ובמידת הצורך בדיקות פיזיולוגיות של עצב-שריר. נ.ב. - לא ברור לי האם אתה בגיל הילדות/נעורים (כלומר עד גיל 18) או מבוגר יותר ? האם אתה לוקח תוספי אנרגיה ?

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב ,
בתי בת הכמעט 15 עברה mri לכחר שלפני שנה חוותה תחושת נימיל ברגליה לפחות משתיים שלוש דקות אלו נעלמו לאחר שקרו 5/6 פעמים ולאחא חצי שנה חל טשטוש ראיה שנמצאה בו אקזוטרםיה וחולשת מיקוד.בדיקה נוירולוגית תקינה .
ממצאי mri הם נגעים באות גבוה סופרה טנטוריאליים ונגע במוחון מימין חשודים לפלאקים דמיאלינטיביים של ms . אין עדות לפרקים פעילים כעת. דרושה קורולציה קלינית מעבדתית ובדיקות מעקב
שאלתי האם יש סיכוי שזה לא תרשת נפוצה?

לצערי כן, זו בהחלט אחת האפשרויות הסבירות . לכן כדאי שתגיעו לנוירולוג. בגילה אפשר להגיע גם לנוירולוגים מבוגרים עם מומחיות במחלות דה-מיאלינטיביות (כולל גם טרשת נפוצה). יש לזכור שהיום יש טיפולים חדישים שיכולים להשפיע על מהלך המחלה ולאפשר לבת שלך חיים מלאים עם איכות חיים טובה.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

בתי בת 4 חודשים, לפני כחודש התחלנו טיפולי פיזוטרפיה עקב טורטיקוליס לצד ימין. מספר ימים לאחר שהתחלתי תרגילים הנטיה עברה לצד שמאל, אח"כ שוב לימין ועכשיו שוב לשמאל.היא ילדה מאוד נינוחה ולא סובלת מכאבים כלשהם. הפיזוטרפיבטית הפנתה אותנו לנוירולוג אך התורים עם המתנה של חצי שנה(!)
בנתיים, עד שאמצא רופא פרטי, איזה צד עלי לחזק? האם לפנות לרופאים/בדיקות מתחומים נוספים? ומה בדיוק זה אומר - האם זה יעבור?

אם הטורטיקוליס מחליף צד - זה ככל הנראה
BENIGN PAROXISMAL TORTICOLLIS
זה לרוב תופעה שחולפת תוך מספר חודשים ויש קשר למיגרנות. כלומר חלק מהתינוקות האלה יפתחו מיגרנות בעתיד ולחלק יש גם הורים או בני משפחה אחרים עם מיגרנה. כדאי בכל זאת שתתייעצי עם נוירולוג. יש גם נוירולוגים לילדים שעובדים עם הביטוחים המשלימים של קופות החולים והעלות לא מאד גבוהה

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום בני בן חמש. היה לפני שנה במעקב אף אוזן גרון בשל נשימה מאומצת ונחירות בחלקים מסוימים של השינה. בחודשים האחרונים שיפור ניכר. יש תופעה שקורית תקופה ארוכה מידי פעם בלילות של רעד בידיים שחשבנו או פרשנו שקורית כשיש קפיצה בשינה (התעוררות חלקית) בשל קושי לשניה בנשימה.בסרטונים ששלחתי מלפני 3 לילות יש 2 ארועים קצרצרים של תנועות כאלה. אחד בראש והשני ביד. אמנם קרו בזמן של נשימה מעט מאומצת אבל הדאיגו אותנו וחשבנו שאולי הם בכלל קורים בגלל משהו מתחום הנוירולוגיה/אפילפסיה.יש לנו רגישות גדולה לנושא בשל אחות עם אפילפסיה מוקדית מאוזנת(בת 20)
נקבע תור לנוירולוג כמובן רצינו רק לקבל חוד ראשונית האם נראה דחוף.תודה

מה שראיתי בקבצים ששלחת נראה כתנועות פיזיולוגיות או מיוקלונוס שפיר של שינה. לא נראה כאפילפסיה או פרכוס. אם זה קשור לנשימה מאומצת הוא שהוא עדיין נוחר או שיש לו אירועים קצרים של דןם נשינה כדאי לחזור לרופא א.א.ג לבדוק שוב שאין הגדלת שקדים או אדנואידים ("שקד שלישי"). גם נזלת וגודש באף יכולים להפריע. בכל מקרה זה לא נראה בעיה נוירולוגית

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב.בת 11עם כאבי בטן בצד שמאל ומרכז הבטן.בדיקת שתן תקינה.יציאות קבועות,ללא הקאות ובחילות.התנהות רגילה, שינה טובה.אבל הכאבים הולכים וחוזרים כבר שבוע מה זה יכול להיות? מגרנה ביטנית?

אין תופעה כזו "מיגרנה בטנית". אבל כאבי בטן עם התתכווצויות מעי שכיחות אצל בנות ולרוב מבטאוח מתח, חרדה או תסכול. בכל מקרה הכתובת זה רופא ילדים כללי או גסטרואנטרלוג אבל לא נוירולוג ילדים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום. בני בן הכמעט שנתיים "זורק" את הראש אחורה בעת תסכול. כמובן שדומרים עליו שהראש לא יפגע בחפצים קשים. האם עצם טלטול הראש עלול להיות מסוכן?

במידה והוא לא יפגע בראש בחפצים קשים (כמו שהדגשת) זה לא מסוכן. כדאי לאפשר לו להוציא כעס ותסכול באמצעים אחרים (כמו לומר שאני כועס, לרקוע ברגל וכו'). טלטול עצמי לא מסוכן. מה שמסוכן זה מה שעושים הורים מתעללים וזה קורה לרוב בתינוקות מתחת לגיל שנה.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

יש לי תינוק בן 6 וחצי חודשים. הוא תיקשורתי וחייכך, מסתכל ומגיב לכולם מרחוק נהדר. כך גם על משטח או בעגלה.כאשר מרימים אותו פנים מול פנים הוא נמנע ממבט. בנוסף אם שמים לו למשל סינר עוצם עיניים. אם האחיות שלו רצות לקראתו עוצם עיניים כשהן מתקרבות. האם ייתכן ומדובר בקושי בוויסות חושי? האם זה יכול לעבור לבד בכיל כזה? איך ניתן לעזור לו?

זו בהחלט יכולה להיות בעיית ויסות חושי או תגובה התנהגותית לגירוי ויזואלי חזק אולי אפילו מרכיב של חרדה מסוימת.
מומלץ להתייעץ עם מרפא/ה בעיסוק או רופא ילדים התפתחותי/נוירולוג ילדים

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום יש לי ילד בן שנתיים וחצי
אם אבחנה של
אנומליה מבנית בולטת בגומה האחורית של המוחון
היפופלזיה של הורמיס
חוסר מלא של אספקט תחתון של הורמיס ומראה רודימנטרי של החלק העליון של הורמיס כמו כן הידקקות של עצבי הראיה דוצ והדגשת הדיסקה דוצ מזה אומר?

שלום לך
היפופלזיה של הורמיס כוללת רצף של שינויים מולדים באזור המרכזי של המוחון. חלקם מכונים על ידי הרופאים "וריאנטים של תסמונת דנדי-וולקר". לעתים קרובות הילדים שנמצאים אצלם שינויים אלה סובלים גם מאיחור בהתפתחות המוטורית והשכלית, אך יש גם ילדים שההתפתחות שלהם תהיה תקינה או כמעט תקינה. היות ואת מדווחת על הידקקות עצבי הראיה והדגשת הדיסקות יתכן ויש גם מעורבות של מסילות הראיה ותתכן גם לקות ראיה. ממליץ שתתיעצי עם נוירולוג/ית ילדים שיש להם מומחיות גם בהתפתחות הילד ומומחיות בנוירו-גנטיקה (כי לעתים זה נגרם בגלל שינויים תורשתיים) וכמובן תהיי איתו בטיפול ומעקב. גם אם זה ממצא שלא ניתן לריפוי, יש לא מעט ילדים שבטיפולים פארא-רפואיים והתפתחותיים קבועים התפקוד הנוירולוגי שלהם משתפר מאד. הרבה בריאות

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

תוכל לפרט לי מהן תוכן הבדיקות שהנוירולוג אמור לבצע? הייתי אצל מס' אורטופדים שאפילו לא בדקו אותי פיזית כך שאני רוצה לוודא שהנוירולוג מבצע את הבדיקות הנכונות כנדרש.
בנוסף, קראתי שבמצב שיש נזק לעצב (כמו בשכמות מרחפות שנוצרות מנזק לעצב ששולט בשריר המסור הקידמי/הטרפז/המעויינים וכתוצאה מכך השרירים נחלשים) צריך להמתין לפחות 18 חודשים בכדי שהעצב קודם יחלים ורק אז לטפל ולחזק את השרירים, האם זה נכון?

אני מציע לך לא להסתמך על אבחנה באינטרנט ולהיבדק אצל אנשי מקצוע. לגבי הבדיקהומה שסיפרת לי על האורתופדים שרק דיברו איתך, התכוונתי לזה שהנוירולוג שיבדוק אותך יעשה בדיקה פיזקלית של ממש. בבדיקה הנוירולוגית - הפיזית מדובר בבדיקה ומישוש של השרירים השונים (זו בדיקה ידנית פיזיקלית) עם בדיקת כוח מוטורי, מישוש של מסת השריר, בדיקת תחושה ורפלקסים. לרוב ייבדקו גם שרירים אחרים ותיעשה בדיקה כוללת לראות שמא יש לך מחלת שריר כללית או מחלה סיסטמית ולא רק נזק מקומי לעצבים שמגיעים לשריר הטרפז, בית החזה והשכמה כולל הסרטוס (שריר המשור). לפעמים יעשו גם בדיקת MRI של עמוד השדרה ואפילו של השרירים עצמם. יש אפשרויות רבות וקשה לדון על כולם בפורום הזה. בריאות שלמה

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום,
אני מעוניינת לבצע בדיקת e.m.g לאבחנת שכמות מרחפות/מכונפות וכאבים בשרירי השכמה עם הפנייה של נוירולוג שאפגש בקרוב.
רציתי לשאול האם זה אפשרי לבדוק את כל העצבים האלו בבדיקה אחת:
עצב החזה ארוך, עצב השכם הגבי, עצב הלוואי, עצב החזה הקידמי התיכון, עצב החזה הקידמי הצידי, C3, C4, C5, C6, C7, C8, T1.
שמעצבבים את שרירי השכמה ואת אלו שקשים לי כבר חודשים ארוכים (שריר המסור הקידמי, השרירים המעויינים, שריר מרים השכמה, שריר הטרפז, שריר החזה הקטן, שריר הסטרנוקלאידומסטואיד ושרירי הצוואר, שריר החזה הגדול).
אוכל לבקש מנויורולוג שאני מעוניינת לבדוק את עצבים אלו או שזה נתון אך ורק להחלטתו? כמה עצבים אפשר לבדוק בבדיקה אחת?
תודה :)

לרוב בודקים הולכות ותגובות שריר בזרוע ובאמה ובעצבים שמקורם במקלעת העצבית בשל הפלקסוס הברכיאלי ולא בדיקות בכתף ובשכמות. במקרים לא מעטים עשוי להיות מצב של כאבי שרירים שמקורם עצבי או שרירי ואין נזק לעצב או לשריר ואז הבדיקות יהיו תקינות. בכל מקרה בבבדיקות אפשר לנעוץ את המחט גם בשרירי הכתף והשכמה. בפנייתך את כוללת שרירים רבים וכדאי שנוירולוג יבדוק אותך היטב ויבדוק את החוזק, הקונסיסטנציה והתגובות בניקוש של השרירים הנ"ל לפני ביצוע הבדיקות.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה דחופה ומדאיגה.
הבת שלי בת 9 שוכחת בניהול שיחה שותף מילים בסיסיות וכמו כן אחרי כל משפט שהיא אומרת היא חוזרת בלחש על אותם המילים.
זה מאוד מדאיג אותי, אשמח למענה בהקדם האפשרי.
בתודה מראש,
דנה לוי.

ממה שאת מספרת זה לא נשמע כנתקים חשמליים (אפילפטיים) אלא יותר כבעיה של קשב וריכוז, או אולי ירידה בשמיעה (כדאי לבדוק שאין נוזלים באזניים והשמיעה שלה בסדר). יכול להיות שזה גם קושי בהבנת שפה. זה אפילו יכול להיות משני לחרדה או מצוקה רגשית. כדאי שמעבר לבדיקת שמיעה תתיעצי עם נוירולוג/ית ילדים וקלינאי/ת תקשורת

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב! יש לי 6 נכדים. לאחד מהם יש גודל ראש פחות פרופורציונלי מאחרים. בשביל הדוגמה, כל שאר הנכדים היחס של הראש לגוף הוא בין 0.174 לבין 0. 219. אצל הילד השישי, היחס הוא 0.285. כולם נעים בין שנה וחצי ל-7 שנים. יש הסבר מדעי? האם יכולה להיות בעיה כלשהי? תודה! נועה

פרופורציות בין הראש לגוף יכולות להיות מאד שונות ומשתנות בין אדם לאדם. מה שחשוב זה לראות שממדי הגובה, המשקל והיקף הראש הם בתחומי הנורמה. אם הם בנורמה אז השונות שאת מתארת היו שונות "נורמלית" כזו שתתכן בין אדם לאדם. חשוב לראות שאין עיכוב או גדילת יתר באחד ממדים אלה . מעבר לכך קשה לי להתייחס לשאלתך. עדיף שהם יגיעו לרופא הילדים עם טבלאות ועקומות הגדילה שלהם.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

חשד לאפילפסיה רולנדית ילדה בת 8.5 לאחר EEG התחלנו טגרטול מינון 12 בבוקר ו12 בערב אל רמת התרופה בדם יצאה 5.3 וכנתנו 10 יצא לה 5.7 איך ייתכן כי הרמה ירדה ?
הפרכוסים הינם רק בלילה מאז הטגרטול פסקו הפרכוסים היום היה לפני התעוורות בבוקר רעידות בכף רגל שמאל.

שלום רב
מינון של 12 CC זה 240 מג פעמיים ביום ו 10 CC זה 200 מ"ג פעמיים ביום. המטבוליזם של התרופה משתנה קצת מיום ליום וגם ספיגת התרופה יכולה להשתנות ולכן יתכנו תנודות (אפילו כאלה שנראות קצת פרדוקסליות) כי הורדתם מינון והריכוז דווקא עלה. תלוי גם כמה שעות לקחתם את הדם ממתן התרופה האחרון שנתתם. בקיצור לא להיות מוטרד מזה אם ההתקפים רק בלילה או בסוף הלילה (לפני עלות השחר) כדאי אולי לתת קצת יותר תרופה בערב. כלומר מציע לנסות לתת 10 CC (200 מ"ג בבוקר ו 12 CC (כלומר 240 מ"ג) לפני השינה וככה בשעות הלילה היא תהיה עם שכבת הגנה טובה יותר. תנסו להגיע בתאום עם הרופא שלכם לרמת תרופה בבוקר של מעל 6. במידה ועדיין יהיו התקפים ורמת התרופה בבוקר מתחת ל-6 (אפשר במידת הצורך לעלות גם ל 14 CC בערב) . במנת הבוקר ביום אפשר להסתפק רק ב 10 CC כי ההתקפים במחלה זו כמעט ולא מתרחשים ביום. על כל פנים זו מחלה שפירה וברוב המקרים היא תחלוף תוך מספר שנים.
הרבה בריאות

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום
בני בן ארבע
מגיל 10 חודשים סובל מהתקפים של הקאות סחרחורות צוואר נוקשה, אי סבילות לאור.במשך כארבעה חמישה יימים.
עבר אמאראיי בגיל 3 תקין לחלוטין. עבר אי אנ ג'י כמו.
בעבר ההתקפים הופיעו אחת לשבוע וכל שנה המרווח בין ההתקפים התרחב. כלומר אחת לשבועיים אחת לחודש וכעת אחת לחודש.
כלומר ככל שגדל המרווחים גדלו בהתאם וההתקפות מגיעות בדיוק כל חודש וחצי.
השאלה שלי - תמיד תמיד תמיד ההתקפים מגיעים בדיוק כעבור חודש. אין טריגרין אני פשוט יודעת מתי הם יגיעו לפי תאריך מסויים. ולא הכרתי אדם אחד שיש לו מיגרנה ושמקבל התקף רק בתאריך מסויים.

האם יש מחלה נוספת שמרופיינת כך?
אציין שאת האמאראיי הוא ביצע ללא חומר ניגוד. האם ייתכן שפוספס כיארי או גידול?

זה בהחלט יכול להיות מיגרנה או ווריאנט של מיגרנה. כיארי לא גורם להתקפים שאת מתארת ורואים גם ללא חומר ניגוד. גידול מוחי קשה לפספס ב MRI וגם העובדה שלאורך 3 שנים תדירות ההתקפים ירדה ולא מחמירה שוללת בסבירות גבוהה מאד אפשרות לגידול. יש מצבים שנקראים CYCLIC VOMITING ויש גם מצבים גנטיים עם נטיה להתקפים מסוג זה. יש אפילו מחלות מטבוליות עם נטייה להתקפים אבל מדובר במצבים נדירים מאד. מציע שתתיעצי עם הנוירולוג שמטפל בך

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום,
נולד לי פג בשבוע 28+6 ובאולטרסאונד מוח נאמר לי שישנן הסתיידויות.
לא נמצא זיהום כלשהו. אשמח לעזרה וקבלת פרטים ממה הדבר יכול לנבוע ומה ההשלכות.
תודה רבה.

מוקדי הסתיידות יכולים לנבוע הן מגורמים שפירים וחסרי משמעות והן מהצטלקויות או זיהומים תוך רחמיים.. דימום ישן. מצבים איסכמיים וכו' עליך לבקש שיתיעצו עם נוירולוג ילדים. במידת הצורך יהיה מקום לשקול דימות באמצעות CT או MRI . אם התינוק עדיין מאושפז עדיף שתשוחחי עם הצוות בכובד ראש על כך. להם יש את כל הנתונים הרפואיים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

הבת שלי בת 3 חודשים. היריון תקין והסקירות והבדיקות תקינות. נולדה בהיקף 36 ס''מ, אחרי שבועיים 37.5 ס''מ , בגיל חודש ושבוע 40 ס''מ ובגיל חודשיים ושבוע 42 ס''מ. עכשיו בגיל 3 חודשים בערך 44 ס''מ.
אולטרסאונד מוח תקין. על פניו נראת התפתחות תקינה. מה עוד ניתן לבדוק? מה הסיכוי לגמדות?

היקף הראש בהחלט גדול. יתכן וזה משפחתי . אם היקף הראש של האמא הוא 57 ס"מ או יותר או של האבא הוא 58 ס"מ או יותר זה כנראה משפחתי. כדאי להיבדק בכל מקרה על ידי נוירולוג שיראה את התינוקת, יבדוק אותה ויתרשם אם יש יתר לחץ תוך גלגלתי. לא ברור למה את שואלת על גמדות ? אין לי שום פרטים על האורך של התינוקת, הצמיחה של העצמות והגדילה התור רחמית. תתיעצי על זה עם רופא/ת הילדים או עם מומחיות מתחום הגנטיקה או האנדוקרינולוגיה

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב
בת משפחתי בת ה6 אובחנה כסובלת מאפילפסיה במרץ שנה זו. היא מטופלת בדפלפט מאז גיל חצי שנה בשל פרכוסי חום. במרץ שנה זו חוותה 2 אירועי פרכוס ללא קשר לחום ואז אובחנה סופית כאפילפטית. מאז מרץ - ללא פרכוסים. בדיקת MRI ראש שבוצעה באוגוסט - המוח נצפה תקין לחלוטין אך במערכת הגרון נצפו שקדים ושקד שלישי מוגדל מאוד שגרם לאפניאה ולמעבר אוויר צר. הילדה עברה ניתוח להסרת שקדים במחצית אוקטובר. מינון דפלפט עכשווי 6 סיסי פעמיים ביום. הוסבר לי כי יש ילדים שמבריאים עם הזמן מהאפילפסיה. איך ניתן לדעת האם ילד מחלים? איזו בדיקה עורכים? בתודה

אין בדיקה מיוחדת . באמת רוב הילדים במצבה של בת משפחתך מבריאים עם השנים. לרוב כאשר 2-3 שנים על טיפול רפואי אין התקפים ותרשים ה EEG תקין ניתן בהדרגה (במשך מספר חודשים) לרדת בהדרגה מהתרופות. בערך ב 70% מהמקרים הפרכוסים לא יחזרו והילדה תהיה בריאה. צריך פשוט סבלנות, מעקב ולהיות אופטימי
הרבה בריאות לכם

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]