עו"ד כפיר דיין דובב על רשלנות רפואית באבחון

מדור רפואת משפחה וילדים

עו"ד כפיר דיין דובב על רשלנות רפואית באבחון

מערכת שאל את הרופא | תאריך:20:44 18/06/2023

עוולת הרשלנות
עוולת הרשלנות המנויה בפקודת הנזקין מגבשת את זכותו של מי שניזוק לקבל פיצוי כספי מהמזיק.

כדי להוכיח את העוולה צריך להראות שהתקיימו רכיביה הבאים :

 

• חובת זהירות – כוללת חובת זהירות מושגית שחלה על מזיק כלפי ניזוק באופן כללי, וחובת זהירות קונקרטית, כלומר חובה שחלה במקרה המיוחד.
• מעשה ההתרשלות -המעשה עצמו שחורג מסטנדרט התנהלות מצופה ומקובלת באותן הנסיבות.
• קשר סיבתי  - הקשר שבין ההתנהגות של הנתבע המזיק לתובע הניזוק.
• הנזק – רכיב חובה להוכחת תביעת רשלנות.

 

חשוב לציין שהרשלנות אינה תלויה בכוונת המזיק לפגוע.

 

 

 רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא טיפול רפואי שניתן על ידי רופא או צוות רפואי שחרג מסטנדרט של טיפול סביר ומקובל בנסיבות דומות, ובכך גרם לנזק למטופל.

 

קיימים 3 סוגים של רשלנות רפואית :

1. פגיעה באוטונומיה (כאשר שללו מאדם את אפשרות לבחור בנוגע להליך רפואי מאחר ולא סיפקו לו מידע מלא אודות ההליך, או לא קיבלו את הסכמתו);
2. התרשלות עקב העדר הסכמה מדעת (נובעת מחוק זכויות החולה הקובע איסור לתת טיפול רפואי אלא בהסכמתו של המטופל ותוך מתן מידע מלא);
3. התרשלות בטיפול / אבחון רפואי;

 

רשלנות רפואית היא מצב שבו הליך של פרוצדורה רפואית גרמה לנזק למטופל .מצב כזה עלול להתרחש בשלב האבחון או בשלב הטיפול הרפואי. במקרה כזה חשוב לפנות לייעוץ של עו"ד רשלנות רפואית ולבחון אפשרות להגשת תביעה בהתאם.

 

 

 רשלנות רפואית באבחון

רשלנות רפואית באבחון היא סטיה מסטנדרט האבחון של מטפל סביר (רופא או צוות רפואי) שלא אבחן כשורה את המטופל. רשלנות רפואית בשל אבחון יכולה להתרחש אצל רופא המשפחה, רופא מומחה, ועקב פענוח לא תקין של בדיקות, עיכוב באבחון, אבחון שגוי, וכולי. התוצאה של רשלנות רפואית באבחון היא, שהחולה לא יקבל טיפול מתאים ומצבו יוחמר מאוד עקב כך. הוכח בתיקי רשלנות באבחון שיש חשיבות רבה לאבחון הנכון של המטופל.

 

התנהלות באופן אקטיבי באבחון

בית המשפט פסק שרופא מחויב לפעול באופן אקטיבי כדי לאבחן נכון את המטופל, כלומר עליו להפנות לבדיקות מעבדה, דימות, ולהמשך בירור אצל רופא מומחה. הרופא עלול להיתבע בתביעת רשלנות רפואית אם יוכח שהתרשל באבחון.

 

 אבחון ביתר

גם אבחון יתר עלול לגרום לנזק בטיפול. למשל, אבחון שגוי של חולה סרטן עלול לגרום לטיפול מיותר בהקרנות, או כריתה של אברים לשווא. אז אפשר שיש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון ולקבל פיצויים.

 

אבחון מאוחר

אבחון מאוחר על ידי רופא המשפחה או הרופא המומחה שפגע בסיכוי להחלים וגרם עקב כך לנזק, יכול להיות רשלנות לכל דבר. כך לדוגמא במחלת סרטן, במחלה כרונית, באבחון מומים מולדים, וכולי.

 

 אבחנה מבדלת

אבחנה מבדלת רלוונטית כאשר האבחון של הרופא הראשוני (רופא המשפחה או רופא במוקד) צריך להתנהל באופן שיטתי תוך שלילה של גורמים למחלה או לבעיה הרפואית, עשיית בדיקות, הדמיות, וכולי. אם נמנעים מאבחנה מבדלת או מתעכבים בהפניה לבדיקות, הדבר עלול להיחשב  לרשלנות באבחון.

 

 

רשלנות רפואית ע"י רופא משפחה

רופא משפחה הוא הגורם הרפואי הראשון שפוגש את המטופל, על כן עליו להיות בעל ידע נרחב ורב תחומי. על הרופא מוטלת החובה להתעדכן בספרות המקצועית להתנהל במומחיות. כן עליו להיות קשוב מאוד לתלונותיו של המטופל, לשלוח את המטופל לבדיקות מתאימות וכן להפנותו למומחה לבירור וטיפול המשכי.

 כדי לבדוק אם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון, יש לבחון אם רופא המשפחה התנהל כרופא סביר באופן הנסיבות בכל מה שקשור לבירור רפואי, או להפניה לחדר מיון במקרה הצורך, וכולי. אם לא עשה כן ובשל כך מצבו של המטופל החמיר, אפשר שהוא חייב ברשלנות.

 עילה לתביעת רשלנות רפואית יכולה לקום  אם כן, כאשר למשל אדם התלונן לפני רופא המשפחה על כאבים, הרגשה רעה, קוצר נשימה, לחץ בחזה, בחילות, וכולי, ורופא המשפחה שולח אותו לביתו עם טיפול מקומי לשיכוך כאב וימי מחלה כאשר מדובר בהתחלה של התקף לב שהיה מצריך הגעה דחופה לבית החולים.

 חשוב לזכות שאם המטופל לא סבל מנזק כתוצאה מאבחון שגוי או עיכוב / העדר אבחון - הרופא אינו חב ברשלנות רפואית.

 

 

רשלנות רפואית ע"י רופא מומחה

כאשר הרופא המומחה אליו נשלח המטופל, לא אבחן נכון (אבחון שגוי) את מצבו הרפואי של המטופל  או את הבדיקות הרפואיות שלו, ולא שלח לבדיקות מתקדמות כפי שהיה צריך לעשות מומחה סביר, וכפי שהיה מצופה מאותו מומחה – הוא עלול להיתבע ברשלנות רפואית באבחון.

 היה והאבחון השגוי גרם לכך שהחולה קיבל טיפול לא מתאים כמו תרופות או טיפולים לא מתאימים, או לחילופין אי מתן תרופות/ טיפולים מתאימים, ועקב כך מצבו החמיר ונגרם לו נזק  - עלול המומחה להיחשף לתביעת רשלנות רפואית באבחון.

 

 

דוגמאות לרשלנות רפואית באבחון

כאשר לא מזהים סימנים להתקף לב – לא שולחים את החולה לחדר מיון לאחר שהתלונן על כאב בחזה קוצר נשימה וכולי -  ונגרמים נכות קשה ואף מוות חלילה.

 אבחון לקוי של מחלת סרטן – לא מפנים לבדיקות סקר, מתעלמים מתוצאות מחשידות בבדיקות הדמיה אולטרסאונד וכולי , -מצבו של המטופל מחמיר ומסתבך ואפילו עד למותו המוקדם חלילה. (אבחון בזמן מאפשר להוציא את הגידול הסרטני בטרם היווצרות גרורות מסכנות חיים).

 אבחון לקוי של מחלות מעי גס - כאשר מטופל מתלונן בכל הקשור לבעיות גסטרו או שהוא יורד במשקל מסיבה לא ברורה והרופא לא שולח אותו לקולונוסקופיה.

 אבחון לקוי של אפנדיציטיס שעלול להתפוצץ ולסכן את חיי המטופל. 

 אבחון לקוי של אירוע מוחי – כאשר לא מתייחסים לסימני אירוע מוחי ולא מפנים לחדר מיון - זו יכולה להיות רשלנות רפואית באבחון של שבץ מח.

 רשלנות רפואית באבחון מומים מולדים בהריון - כאשר לא שמים לב לתוצאות מחשידות בסקירת מערכות בהריון הדבר עלול לעלות כדי רשלנות רפואית.

 

 

תביעת רשלנות רפואית באבחון

כאשר שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון צריך לבדוק האם הרופא הנתבע, לא התנהל באופן סביר לפי המקובל ע"י רופאים אחרים מאותו תחום, ובאותן הנסיבות והתנאים:

האם התעלם מהתלונות ולא שלח לבדיקות/ בדיקות מתקדמות או לא היפנה למומחה להמשך בירור;

האם לא העריך את ההיסטוריה המשפחתית והגנטיקה של החולה;

האם צפה נזק אפשרי על פי האופן שבו פעל;

בהוכחת  תביעת רשלנות רפואית באבחון יש להוכיח את רכיבי העוולה:

חובת זהירות - קיומה של חובה זו החלה על רופא כלפי מטופל באופן כללי ובאופן קונקרטי למקרה,

מעשה ההתרשלות - הרופא לא התנהל באופן מקצועי לא אבחן נכון לפי סימני המחלה, לא אבחן כלל, או התעכב באבחון;

קשר סיבתי בין מעשה ההתרשלות והנזק;

גרימת נזק כתוצאה מהעדר אבחון רפואי נכון או מאבחון רפואי השגוי;

בתביעות רשלנות רפואית באבחון כאשר הוכח שנפגעו סיכויי ההחלמה של המטופל בשל הרשלנות הרפואית – יזכה בית המשפט את התובע בפיצויים, בהתאם לנזק שנגרם לו .

 

 

 לסיכום

רשלנות רפואית באבחון היא נפוצה. מדובר בטיפול ואבחון של מי שפוגש לראשונה את החולה כמו רופא המשפחה, הצוות בחדר המיון, הרפא במוקד, אך לא רק. רשלנות רפואית באבחון יכולה להתרחש גם על ידי רופא מומחה שלא שלח לבדיקות מתקדמות, אבחן בשוגג את תוצאות הבדיקות ושלח לטיפולים לא מתאימים. אבחון שגוי בכל השלבים עלול במקרים קלים לגרום לפגיעה באיכות חייו של המטופל, בנזקים קשים, נכות, ולפעמים לאבדן החיים.

 

אין להקל ראש בהגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון. הוכחת התביעה דורשת  בין היתר מיומנות, השגת חוות דעת רפואיות התומכות בתביעה, ואסטרטגיה בניהול ההליך. חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין מומחה ובעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית מאחר ומדובר במאבקים משפטיים לא פשוטים בין היתר  גם מול חברות הביטוח, בתי חולים, קופות חולים, וכולי. 

אודות הכותב