עניינה של סקירה זו מטעם אגף המידע במשרד הבריאות הוא תפקודן של המחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) - הידועות יותר בשמן "חדרי המיון" - בכל המרכזים הרפואיים הכלליים (למעט מזרח ירושלים) בשנת 2020 לעומת שנת 2019. זאת, בצירוף נתוני דמוגרפיה ותחלואה של המטופלים בחדרי המיון. להלן יובאו הנתונים המרכזיים.
מספר המגיעים והפונים
בשנת 2020 חלו שינויים בלתי מבוטלים במספר הביקורים בחדרי המיון בכל רחבי המדינה עקב מגפת הקורונה, היקף החולים והמבודדים והסגרים שהוטלו. בהשוואה לשנת 2019 חלה בשנת 2020 ירידה ממוצעת של 18% במספר המבקרים המתוקנן לגיל בחדרי המיון בישראל, ואילו שיעורם של הפונים יותר מפעם אחת הצטמק בערך ב-18%–20%. התפוסה בחדרי המיון בשנת 2020 הייתה 80% לעומת 100% בשנת 2019. לאחר שנמדדה ירידה של 28% במספר הביקורים בחדרי המיון במרץ 2020 בהשוואה למרץ 2019 נמדדה ירידת שיא של 38% באפריל 2020 לעומת החודש המקביל בשנת 2019. אך מגמת הירידה האמורה התמתנה מאוד בהמשך השנה ושיעורה הגיע לבערך 10% עד 22% בהשוואה לתקופות המקבילות בשנת 2019. הקבוצות שבהן התגלה הצמצום הגדול ביותר במספר המגיעים לחדרי המיון היו תינוקות עד גיל שנה (ירידה של 33.3%), וכן ילדים בני שנה עד 14 שנים ונפגעי תאונות דרכים (ירידה של 25% בכל אחת משתי הקבוצות האחרונות).
ירידה במספר הדיאגנוזות בכלל האוכלוסייה
שנת 2020 התאפיינה בצמצום מספרן של הדיאגנוזות שניתנו בחדרי המיון לעומת שנת 2019.
הפחתה בשיעור של 33.3% חלה בתחום של תופעות פתולוגיות בדרכי הנשימה העליונות, וכן דלקת ריאות, שפעת, דלקות אוזניים, אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
הפחתה בשיעור של 25% חלה לגבי סימפטומים בתחומי הגסטרואנטרולוגיה (מערכת העיכול), הדרמטולוגיה (מחלות עור), כאבי גב ופגיעות גב, ריאקציות שמקורן באלרגיה, תופעות פתולוגיות בתחום הגינקולוגיה, ואף מצבים של אובדן הכרה.
הפחתה בשיעור של 20% התגלתה בתחום התסמינים האורתופדיים (לרבות פגיעות ראש, ידיים ורגליים), פגיעות עקב תאונות דרכים, וכן כאבי ראש, מיגרנות ותופעות פתולוגיות דרמטולוגיות שמקורן באינפקציה.
ירידה במספר הדיאגנוזות בקבוצות הגיל הצעירות
אצל מבקרים בני 17 ומטה דווח על צמצום גדול עוד יותר במספר הדיאגנוזות שניתנו בחדרי המיון.
הפחתה בשיעור של 40% ומעלה חלה בתחומים של דלקת ריאות, שפעת, תופעות פתולוגיות במעיים שמקורן באינפקציה, דלקות אוזניים ומחלות דרכי הנשימה העליונות.
הפחתה בשיעור של 33.3% חלה בתחומי האינפקציות השונות, אסתמה, תופעות פתולוגיות בחלל הפה, טמפרטורת גוף גבוהה, תסמינים שונים במערכת העיכול, ריאקציות עקב אלרגיה וכאבי ראש.
צמצום מספר הביקורים המתוקנן לגיל לפי עילות ההגעה
בשנת 2020 פחת גם שיעור הביקורים המתוקנן לגיל בחדרי המיון בהשוואה לשנת 2019.
במספרם של ביקורים בשל תאונות דרכים חלה הפחתה של 25%.
במספרם של ביקורים הן בגין פגיעות חיצוניות הן בגין תאונות עבודה חלה הפחתה של 19% (בכל אחת משתי העילות).
במספרם של ביקורים בגין מחלה התרחשה הפחתה של 18%.
במספרם של ביקורים עקב פגיעות מכוונות חלה הפחתה של 15%, ובמספרם של ביקורים עקב פגיעות בלתי מכוונות – הפחתה של 7%.
במספרם של ביקורי יולדות חלה הפחתה של 11%.
הפחתה של 23% בביקורים אירעה בשל פגיעות מסוגים אחרים.
שיעורים יציבים
למעט היולדות, שיעורי ההגעות לחדרי המיון בהפניית רופא, שיעורי זמן השהייה הממוצע (בשעות) ושיעורי הביקורים החוזרים תוך שתי יממות בשנת 2020 היו דומים לאלו שדווחו בשנת 2019, ואילו שיעור האשפוזים של המגיעים (למעט יולדות) היה זהה באותן שנים ועמד על 27%.
סיכום
מן המקובץ עולה כי מאז מרץ 2020 חל צמצום ניכר במספר המגיעים לחדרי המיון בכל שטחה של מדינת ישראל. אך מכל האינדיקציות המוקדמות עולה כי בשנת 2021 חל גידול בולט במספר הביקורים בחדרי המיון, מספר הדומה לזה שעליו דווח בשנת 2019.