עמוד 40

שלום,
כבר תקופה ארוכה שכל פעם שאני עומדת אחרי ישיבה ממושכת מול מחשב, מרגישה תחושת נפילה - כאילו הדם עוזב את הראש לטובת הרגליים שבקושי מחזיקות אותי. מתחיל 2-3 שניות לאחר שאני עומדת ונמשך כ-10 שניות בהם אני חייבת לאחז במשהו כדי לא ליפול.
חשוב לציין שלא קורה לי משכיבה לעמידה, רק מישיבה לעמידה.
לאיזה מומחה עלי לפננות?
תודה מראש,
אריאלה

רופא פנימי בשאלה של תת לחץ דם הדרוסטטי

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום פרופסור שצופק,
ביקשו ממני לעשות בדיקת BERRA רציתי לדעת מה זה נותן ואם יוצאת תוצאה לא תקינה מה כבר אפשר לעשות?
בלי קשר לנושא רציתי לעדכן אותך שהייתי אצל ד"ר הנדזל והpatouls eustichan tube עבר לבד מעצמו אך עדיין יש לחץ באוזניים

השימוש העיקרי בבדיקה זו היא לבדוק את תפקוד עצב השמיעה בתחנות שונות לאורכו. ב וסף אפשר להסיק מהבדיקה את סף התגובה של מערכת השמיעה.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

אם כבר עשיתי MRI עם ובלי חומר יש צורך לבדיקה זו?
תודה!

איני יודע.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

סובלת כמעט חודש מצליל בלתי פוסק. התחיל בשתי האזניים ובשבוע האחרון בעיקר באוזן ימין.
מה משמעות בדיקת השמיעה המצורפת וכמו כן יכולות להיות הסיבות לפער (0.33) בזמן ה btt בין שתי האזניים, חוץ מגידול?

בדיקת השמיעה מראה ליקוי שו צדדי סימטרי בתדרים הגבוהים.
אני מבין שנשלחת לבדיקת BERA או ABR?
אם אכן BTT של 0.33 יש לבצע MRI אזנים ללא ועם האדרה.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

הבדיקה היתה bera..
אני בלחץ נוראי מחמש לגידול.
האם יכולות להיות סיבות אחרות לפער ב btt?

ייתכנו סיבות אחרות בהחלט. כל מצב שיגרום לפגיעה בעצב השמיעה בתחנות שונות לאורכן יגרום להאטת הולכה ולכן להבדל בין האוזניים.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

אני סובלת מטינטון, לאחרונה התחלתי לעבוד כנציגת מכירות טלפוניות, האם העבודה בסביבת טלפון במשך 5-6 שעות ביום יכולה להחמיר הצפצוים או המצב בכל צורה
תודה מראש אורנה 052-4255799 נייד
שבת שלום

טנטון הוא על פי רוב תסמין הנלווה לליקוי שמיעה. אם סביבת העבודה שלך היא כזו שיש בה רעש מזיק זה עשוי לגרום לירידה בשמיעה והחמרה של טנטון. ככלל מדובר ברעש של מעל 80 דציבל. גם ברעש כזה וגבוה יותר יש תקנות של משרד העבודה לגבי משך החשיפה המותר.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום,
יש לי לחץ באוזניים ויש לי רעש מוזר ברגע שאני מנסה לפמפם מרגיש כאילו משהו תקוע באוזן
הצלחתי להקליט את זה
תודה!
https://drive.google.com/file/d/1Ih61Zmz2LVzPYHZEZqSPTNTMYW_f50Ie/view?usp=drivesdk

קשה לדעת במה מדובר רק מהתיאור. עליך להיבדק על ידי רופא אאג.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום פרופסור,
האם לאחר אובדן שמיעה פתאומי בדרגה עמוקה איבר השבלול עוד יכול להשתקם?
אני כחודש לאחר האירוע.
אציין שיש שיפור בבדיקת השמיעה בתדרים הנמוכים, אך אין הבנת דיבור.

האם העצב בר שיקום עצמי?
והאם יש צורך "לשמור עליו" כמו מכשיר BAHA למשל?
תודה!

ייתכן שיפור בשמיעה בטוח של מס' חדשים.
אין לנו דרך לדעת האיזו מידה איזורי השבלול שנפגעו מתים או רק משותקים ויחזרו לפעילות.
מכשיר שמיעה רגיל או BAHA ששאלת עליו לא יעלה ולא יוריד ביחס לסיכויי השיפור הספונטני.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

בנוסף לתשובתי הקודמת- אני מניח שבוצע MRI אזנים לבירור אובדן השמיעה הפתאומי. אם לא בוצע יש לבצע.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

התכוונתי על מנה שניה של גנטמיצין לאוזן חולה,שכבר חירשת במאלה.שאלה אם זה יעזור כאשר גם אוזן שניה נגועה. אם זה ישפר שיווי משקל ,שכמעט איננו לעיתים קרובות?
תודה רבה על היחס ותשובות.

זה מאד תלוי בממצאי הבדיקה הקלינית ובדיקות מעבדה של התיפקוד הווסטיבולי.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שאלה נוספת: אם אוזן שניה גם נגועה (היא רוב הזמן סתומה) יעזור לי טיפול נוסף בגנטמיצין או ניתוח,ישפר מצבי?

במחלת מניאר דו צדדית יש חובת זהירות רבה מאד ביחס להחלטה על טיפול בגנטאמיצין לשתי האזנים.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

תודה רבה על תשובה מהירה
אני לא שייכת לקופה כללים. יש עוד דרכים לקבל יעוץ אצלך?

052-4436480

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום
איך מחשבים אחוזי נכות לפי סעיף 72
מצב בדיקת שמיעה

ראה תשובות לשלומי למטה.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום רב. אני פונה לפרופ.שפוצ'ק מבית חולים כרמל בחיפה. אני חולה מנייר 3 שנים,עברתי טיפול בגנטמיצין ללא הטבה. שאלה שלי איזה ניתוח אפשר לעשות כדי לשפר את מצבי. אני איבדתי כל החיים שלי. בקושי הולכת וגם זה לעיתים רחוקות,מוגבלת בכל דבר. תודה מראש.

שלום רב,
ניתן לבדוק באיזו מידה ישנה עדיין פעילות של מערכת שיווי המשקל בצד בו את חולה במניאר. אם ישנה פעילות כזו ניתן לחזור על הטיפול בגנטאמיצין. במקרים קיצוניים מאד ניתן לבצע ניתוח הרסני של האוזן אבל הוא יפגע גם בשמיעה.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום
איך מחשבים אחוזי נכות לפי סעיף 72
מצב בבדיקת שמיעה

החישוב שונה לגבי נכות נפגעי עבודה או נכות כללית.
מה הרלבנטי כאן?

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

נכות כללית

אחוזי הנכות נקבעים לפי ממוצע תדרי הדיבור בהולכת אוויר בתדרים 500 1000 ו 2000 הרץ. בבדיקה ששלחת הממוצע הוא 62 דציבל מימין ו - 65 דציבל משמאל. אולם, קיימת בעיה בבדיקה זו מכיון שממוצעים אלה גבוהים משמעותית מספי הבנת המדובר שהם כאן 45 דציבל מימין ו - 55 דציבל משמאל.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

תודה רבה
איך הסעיף השני מתבטא בסעיף 72 באחוזי נכות ? הבנת המדובר
לפי הטבלה של סעיף 72 מדובר ב 40 אחוז האם אני בכיוון ?

כפי שכתבתי לך בבדיקה שצורפה ישנה בעיה אם לקבלה כמייצגת נכונה את ליקוי השמיעה.
אם הולכים לפי ספי הבנת המדובר הנכות 25%. אם לפי ממוצע התדרים - 40%.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

אני חש תחושות נדנוד וסחרור כמו תחושת סירה, לחץ באף, ובגרון, ולפעמים תחושת טנטון כבר כמעט שנתיים.

עברתי כל בדיקה אפשרית והייתי אצל מיטב המומחים בארץ אשר שללו כל ממצא קליני. התחושות לא עוברות לא משנה איזה טיפול או כדור אני נוטל (ניסיתי גם כדורים פסיכיאטרים שלא עזרו לתחושות הנדנוד) אני בריא לחלוטין מעבר לכך ומבצע פעילות ספורטיבית באופן שוטף אך איכות החיים שלי ירודה מאוד בעקבות תחושות אלו.

אשמח לדעת האם ישנן דרכים מחוץ לקופסא לנסות ולמצוא מרפא לתחושות הללו.

תודה

קשה רק מהתיאור לדעת במה מדובר.
האם האבחנה שהגיעו אליה הרופאים שבדקו אותך היא מחלת רציפים?

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום פרופסור,
אני מנסה לאפיין מה משפיע על הטנטון שלי ומה גורם לסחרחורת.
מעניין אותי לדעת תוך כמה זמן משפיעים חומרים שונים (כמו מלח או סוכר) על הסימפטומים האלה,וגם כמה זמן האפקט יכול להימשך. אני מניח שזו שאלה שאין לה תשובה חותכת, אבל הייתי שמח להבין טווחים.
ברמה האישית, אני ממש רוצה להודות לך על הנכונות והזמינות והזמן שאתה משקיע במענה. ככ יוצא דופן ופשוט מחמם את הלב.

הסיבות להישנות של התקף מחךת מניאר מגוונות והרבה פעמים יש סינרגיה של מס' גורמים יחד.
כללית ספיגה של מלחים בדרכי העיכול מהירה היות ומדובר במולקולה קטנה והאפקט יהיה תוך שעות אחדות (מעבר מדרכי העיכול לדם חציה של מחסום הדם - מח ואז הגעה לאוזן הפנימית). משך ההשפעה עשוי להיות ארוך כיון שיש התקשרות לקולטנים. סוכר אינו נחשב למרכיב דיאטטי המסכן הישנות של התקפי מניאר.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום ד"ר, זו שוב דפנה עם ה-SSNHL.
לפני כ-3 שבועות אובחנתי עם SSNHL באוזן ימין אדיופתי.
הירידה עמוקה מאוד.
טופלתי בסטרואידים פומי+ הזרקות.
קיים שיפור מינימלי.
בשבוע האחרון אני חשה כאב עמום בגרון בצד ימין, בעיקר בבליעה, אך לא רק.
זה מרגיש באיזור השקדים\לוע, מיקום לא מוגדר כ"כ.
האם קיים קשר?
זה משהו שדורש בדיקת רופא דחופה?
אני חוששת שאולי זה חיידק שעשוי לעבור לאוזן השניה.
תודה רבה לך!

שלום דפנה,
איני סבור שקיים קשר בין החירשות הפתאומית לכאבי הלוע שאת מתארת עתה.
יש להיבדק ע"י רופא אא"ג אם לא חולף תוך מס' ימים.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום רב,
בשנה האחרונה אני נמצא בבירור לגבי מחלת מנייר.
לפני שנה וחצי אחרי זיהום בסינוסים החלו תסמינים, אחרי מספר חודשים באמצע הבירור זה נעלם. מאז זה חזר, הלך ושוב חזר לפני כשבוע, אחרי כ4 חודשים ללא תסמינים.
התסמינים הם, טנטון חזק מאוד ירידה משמעותית בשמיעה (אוזן ימין), והשפעה משתנה על שיווי המשקל. בזמן ההפוגה אני מקפיד בצורה סבירה על מלח (נמנע מדברים מובהקים כגון חמוצים או חטיפים) , מקפיד מאוד על אלכוהול אבל שותה קפה כרגיל.
החזרה הנוכחית של הטנטון הייתה באותו יום שאכלתי שלושה זיתים (מאוד מלוחים) אבל רק שלושה. האם זה צירוף מקרים? או שיכול להיות שגם כמות ככ קטנה יכולה הייתה לייצר התקף?
תודה

קשה לומר בוודאות.
ברור שיש להקפיד במידת האפשר על דיאטה דלת מלח. מניסיוני קפאין גם הוא מגרה חזק של המערכת הווסטיבולרית ומוטב לסגל שתיית קפה ללא קפאין כלל כולל הימנעות ממשקאות שמכילים קפאין כמו קוקה קולה, משקאות "אנרגיה", תה שחור ועוד.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום רב, אני בת 70 בריאה באופן כללי. לפני כשנה וחצי קיבלתי התקף ורטיגו קשה במיוחד, ואחריו כל כמה חודשים עוד 3 התקפים. האחרונה אירעה לפני כחודש. מאז אני לא יציבה, מרגישה שהולכת ליפול ולא מעזה ללכת ללא תמיכה. ביקור אצל נוירולוג מצא באין בעיה נוירולוגית, אך נשלחתי לבדיקת MRI למערכת השמע והפנייה למחלקה אוטונוירולוגית במרפאת לין. שלחתי בפקס את ההזמנה. אני פונה כאן, כי לצד המתואר למעלה, יש לי לחץ וכאב באוזן ימין, כאב חזק ונזילה של נוזל שקוף, ובחילות קשות. הראש מאד כואב ושום כדור לא מקל, לא על הבחילה ולא על הכאב. אני נואשת, כי צריך להמתין בתור לבדיקות ואני סובלת מאדולא מתפקדת, מרבית היום אני בשכיבה.

קשה לדעת במה מדובר מהתיאור בלבד.
אם שלחת ההפניה לאוטונוירולוגיה לין בוודאי תקבלי תור בימים הקרובים.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]

שלום
השבוע היה לי ביום שני וחמישי סחרחורת.הסחרחורת התגברה בשינוי מנח. שכבתי במיטה לשעה וזה עבר. בתחילת השכיבה עדיין הייתה סחרחורת. יש לציין שבתקופה האחרונה יש לי מידי פעם בחילות קלות וגם מעט סחרחורות. הרופאה בדקה אותי ומצאה סינוס ברדיקרדיה 43 ולדעה לכן הסחרחורת וזה לא ורטיגו. שלחה אותי לבדיקת הולטר. היום למרות שכבר אין לי סחרחורת קבעתי טיפול עם פיזיוטרפיסטית שמתמחה בנושא. לאחר שתשאלה אותי, מניסיונה זה כן ורטיגו. האם יש סימנים שבה אפשר לאפיין יותר ורטיגו או הבעיה הקרדיולוגית שציינה הרופאה.

סחרחורת ממקור ווסטיבולרי (וורטיגו) מתאפיינת בתחושת סיבוב של העולם החיצון או של האדם, לעיתים תחושת דחיפה. סחרחורת המופיעה בשינוי תנוחה מצד לצד בשכיבה - מקורה לרוב ווסטיבולרי. יחד עם זאת קשה לומר בוודאות במה מדובר מכיון שברדיקרדיה יכולה להביא לנטיה להפרעת קצב או למצב של ירידה בל"ד עם שינוי תנוחה במישור האנכי. ממליץ מאד שאכן תעבור הערכה לבבית ובמקביל תיבדק ע"י מומחה אא"ג בתחום האוטולוגיה/אוטונוירולוגיה.

בברכה, פרופסור אבי שצ'ופק, אוטו-נוירולוג מומחה, מנהל היחידה האוטו-נוירולוגית של שירותי בריאות כללית במרכז הרפואי "לין".
טלפון: 04-8568491
מייל: [email protected]