דליה שואל/ת17.2.2020
שלום רב, יש לנו קושי בהצבה של גבולות עבור הילד שלנו. ידוע לנו, כי הצבת גבולות קשורות באופן ישיר לביטחון ולחינוך של הילד שלנו וכן ברצון ובצרכים שלנו. אנו מרגישים אשמה כאשר אנו מציבים עבור הילד שלנו גבולות מתוך אינטרס של הצרכים שלנו, כמו למשל - כאשר אנחנו קובעם לו שעת שינה מספיק מוקדמת, על מנת שיישאר לנו פנאי עבור עצמנו. הצבת הגבולות במקרה כזה יוצרת אצלנו תחושות של אכזבה, של כעס ושל כאב. הרצון שלנו כהורים מונע כרצון של נתינה ולא של הגבלה. כאשר אנו אומרים לילד שלנו לא, הדבר יוצר אצלנו מעין קונפליקט, אשר יוצר מיד רגשות אשם ומחשבות של אנו לא הורים טובים, כיוון שהילד שלנו בכה בגללנו. איך חרף כל זאת נציב גבולות עבור הילד שלנו? לתשובה מפורטת ומנומקת נודה.