התינוק עבדלחי התחיל כבר בשעה חמש בבוקר את מסעו הארוך מבית לחם לעבר בית החולים כרמל, כאשר הוא מלווה בהוריו. מדובר במשפחה אשר בה שלושה מתוך ארבעת הילדים לוקים בגלאוקומה, מחלת עיניים שניתן לטפל בה רק על ידי ניתוח, ובמידה שהניתוח אינו מבוצע בזמן מאבד החולה את ראייתו והופך לעיוור.
אביו של עבדלחי, איברהים, סיפר שבמשך תקופה ארוכה ניסו לטפל בתינוק ובכל ילדיהם בבתי חולים שונים המצויים באזור בית לחם, אך ללא הצלחה. לאחר מכן, שמע שבמרכז הרפואי כרמל ישנם מומחים המסוגלים להציל את ילדיו ולכן הגיע. אחת המומחים היא מנהלת מחלקת העיניים של המרכז הרפואי, פרופסור אורנה גייר, המובילה את תחום ניתוחי העיניים בילדים. למעשה, מומחיותה הגבוהה בתחום הפכה את המרכז הרפואי כרמל למרכז מוביל בארץ לניתוח גלאוקומה בילדים.
פרופסור גייר אומרת שמחלת הגלאוקומה מתחילה בדרך כלל אחרי הלידה, גם בשנה הראשונה לחיים. הסיבה היא פגם בהתפתחותה של העין בתקופת ההיריון וכתוצאה ממנו לא מתנקד הנוזל מהעין ונוצר לחץ גבוה בתוכה. בעקבות הלחץ הגבוה נגרמת פגיעה בכל חלקי העין וחייבים לטפל מייד שאם לא כן הילד יתעוור.
בנו הגדול בן השבע עשרה של איברהים עבר טיפולים שונים ברשות הפלסטינית ללא הצלחה, והוא הפך לעיוור. הבת השנייה בת העשר ששמה ביאן עברה גם היא מספר ניתוחים ברשות, אך הרופאים לא הצליחו להשיב לה את ראייתה והיא נעשתה עיוורת. את הבן הקטן עבדלחי לא רצה עוד איברהים לנתח ברשות והביא אל בית החולים כרמל בסיוע מרכז פרס לשלום. פרופסור גייר ניתחה אותו ביחד עם צוותה הרפואי, ד"ר עלוית וולף וד"ר אלינה מלמוד, ובעזרתן ניצל מאור עיניו והוא שב לראות.
ד"ר עלוית וולף היא רופאה בכירה בצוות הגלואוקומה במרכז הרפואי כרמל, והיא מסבירה שהגלאוקומה המולדת מהווה סיבה מרכזית לעיוורון בילדים. מדובר במחלה נדירה שבה לוקה בממוצע תינוק אחד מתוך עשרת אלפים, אך שכיחותה יותר גבוהה באוכלוסיות עם ריבוי של נישואי קרובים, כפי שקורה במגזר הערבי. דהיינו, מדובר במחלה תורשתית הקשורה בדרך כלל למוטציה גנטית. לשמחתה של ד"ר וולף, התינוק עבדלחי הגיע בזמן והצוות הצליח להציל את מאור עיניו בעזרת הניתוח.
במחלקת העיניים של המרכז הרפואי כרמל מטופלים כבר 15 שנים ילדים הלוקים בגלאוקומה, והמחלקה מוכרת כאמור בתור מרכז ארצי לניתוחים עבור ילדים ותינוקות הלוקים במחלה. לאורך השנים הללו טיפל הצוות גם בעשרות ילדים שהגיעו מהרשות הפלסטינית, אשר חלקם הגיעו לבית החולים באמצעות הפניה מרופאים פלסטינים ואילו אחרים באמצעות המלצות של מטופלים שכבר נותחו בכרמל ושבו לראות.
אביו של עבדלחי, איברהים, אמר שאנשים מרבים לשאול אותו מדוע הוא לא מטפל בילדיו ברשות או בירדן, אך הוא כבר ניסה ויודע שרק בבי"ח כרמל הצילו באמת את מאור העיניים של ילדו, והוא לא מוותר על בית החולים בשום מחיר. הוא מודה לפרופסור גייר ולצוותה על שבזכותם יכול עבדלחי לשמוח ולראות.
גם ד"ר אלינה מלמוד היא רופאה בכירה בצוות הגלאוקומה של המרכז הרפואי. היא מספרת שהטיפול היחידי ללגלאוקומה מולדת הינו ניתוח להקטנת הלחץ בעין. את הניתוח יש לבצע מייד לאחר גילוי המחלה על מנת שתישמר הראייה, ולרוב צריך סדרת ניתוחים על מנת לייצב את הלחץ בעין. לדבריה, הניתוח והמעקב אחריו חשובים מאוד להשגה של ראיה טובה, והמעקב צריך להמשיך לאורך כעשר שנים עד שמערכת הראיה מגיעה לבשלות. במעקב בודקים את הלחץ בעין וכן ביצוע טיפול למניעה של עין עצלה, לרבות סגירות טובה של העין ומשקפיים. בלי הטיפול הזה, אפילו ניתוח מעולה אינו יכול להבטיח ראיה טובה, אומרת ד"ר מלמוד.
חולד חסים היא אימו של התינוק עבדלחי. היא מתבוננת בו לאורך הבדיקות שאחרי הניתוח ובוכה. היא אומרת כי אין לה מילים מספיקות על מנת להודות למלאכים שעובדים במרכז הרפואי כרמל, מלאכים משמיים שהצילו את בנה היקר. לדבריה, הצוות ופרופסור גייר החזירו את העיניים לתינוק שהוא כל חייה, והיא מאושרת ומודה לאל ששלח אותם. היא מאחלת לצוות שאלוהים ישמור עליו ושימשיך להציל ילדים – זהו השלום האמיתי.