על מנת לקבל תשובות מדויקות שוחחנו עם ד"ר איתי סבלר, מומחה לכירורגיה אורולוגית בעל התמחות על בטיפול במחלת אבנים, אנדו-אורולוגיה, לפרוסקופיה וניתוחים רובוטיים. כיום משמש ד"ר סבלר כאורולוג במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים ובמרפאות של קופות חולים לאומית ומאוחדת, ועוסק בעיקר באבחון, מניעה וטיפול של מחלת אבנים. כמו כן, מקבל מטופלים בקליניקה פרטית בראשון לציון, בה ניתן מענה לכל בעיות האורולוגיה של מבוגרים. ד"ר סבלר מנהל את פורום טיפול ומניעת אבנים בכליות בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
מחלת אבנים בדרכי השתן, או כפי שנהוג להגיד "אבנים בכליות", הינה מחלה שכיחה מאוד המופיעה אצל 10-13% מהאוכלוסייה. זאת אומרת שמתוך 10 אנשים, לאחד לפחות יהיו אבנים בכליות. שכיחותה תלויה במיקום גאוגרפי והיא מוגברת במיוחד בארצות חמות, כמו ישראל. יחד עם זאת, סיבת ההיווצרות של האבנים היא עד היום בגדר תעלומה ויש היפוטזות רבות לסיבות שמאחוריה.
מה שידוע, נכון להיום, הוא שמדובר במחלה גנטית העוברת במשפחות מדור לדור ותלויה חלקית בבעיות מטבוליות (חילוף חומרים) והפרשתם המוגברת דרך הכליות בשתן. בגלל עליה בריכוז של חומרים מסוימים (סידן, אוקסלט, חומצת שתן ואחרים) בשתן, ובהמצאות תנאים לכך, החומרים שוקעים בכליות ועם הזמן נוצרות אבנים. מאידך, בשתן שלנו נמצאים חומרים שנוגדים את יצירת האבנים כמו ציטראט (CITRATE), מגנזיום (MAGNESIUM) ואחרים, ויצירת האבנים תלויה באיזון שבין חומרים הגורמים למשקעים לבין אלו שמתנגדים להם.
פרט למה שצוין, למחלת אבנים מספר גורמי סיכון ובראשם מיעוט שתיית מים והתייבשות כרונית (טיפולים תרופתיים בעצירות למשל).
למחלת אבנים דרגות רבות ומגוונות של חומרה, החל מאירוע בודד של כאבים או פלית אבן עד וצורך בהתערבויות כירורגיות חוזרות ואף כריתת כליה או אפילו צורך בדיאליזה בגלל אי ספיקת כליות. חלק מהתמונה הקלינית תלויה בטיפול מניעתי הניתן ע"י אורולוג לאחר בדיקות מטבוליות קפדניות ומציאת פגם שגורם להווצרות חוזרת של האבנים.
אבנים שנמצאות בכליות בדרך כלל לא כואבות, או לפעמים גורמות למיחושים במותניים. כאשר אבן יוצאת מהכליה במערכת השתן ונמצאת בשופכן (צינורית שמחברת כליה לשלפוחית השתן) הדבר מלווה בכאבים מותניים עזים, בחילות, הקאות ותכיפות ודחיפות בהטלת שתן. במקרים אלה יש צורך בטיפול דחוף במשככי כאבים, וכשסיכויי פליטה עצמונית מוערכים כנמוכים או שהמטופל מפתח חום וצמרמורות – יש צורך בהתערבות ניתוחית.
שתייה מרובה של מים מעודדת בכל הסוגים של מחלת אבנים בדרכי השתן. ואולם, רק שתיית מים אינה מספיקה לטיפול באבנים קיימות אלא מהווה עמוד תווך של מניעת הווצרות אבנים חדשות. טיפול במשתנים יכול להיות גם טיפול מניעתי במחלת אבנים, כגון בנוכחות של הפרשה מוגברת של סידן בשתן בבדיקות מטבוליות. ואולם, טיפול ממושך יכול לגרום להווצרות של אבנים בדרכי השתן, לכן יש צורך במעקב קפדני ע"י אורולוג מטפל לצורך איזון בין שתי ההשפעות של המשתנים.
האם נכון שכל מי שיש לו אבנים בכליות מייד יודע על כך?
רובם המכריע של האנשים עם אבנים בכליות אינם יודעים זאת בכלל, מכיוון שאבנים בכליות אינן גורמות לכאבים, ואילו תחושות ומחושים במותניים בהרבה מקרים נחשבים ע"י המטופל ככאבי גב. עקב השכיחות הגבוהה של אבנים בכליות ובגלל חוסר התסמינים, לאנשים עם סיכון מוגבר (היסטוריה משפחתית, בעיה מטבולית ידועה, אבנים בעבר) מומלץ להבדק ולפחות לבצע בדיקת אולטראסאונד של דרכי השתן על מנת לשלול אבנים אסימפטומטיות.
אולטרסאונד דרכי השתן הוא כלי מצוין לסקירה ואיבחון ראשוניים בלבד. בגלל אופי הבדיקה בחלק מהמקרים האבנים מפוספסות ובחלק אחר מתוארות הסתיידויות שאינן אבנים בכליות אלא ממצאים סידניים אחרים בכליות. לפי שיקול קליני, האורולוג יחליט על צורך בהמשך בירור וביצוע בדיקת סיטי פרוטוקול אבנים, המהווה כלי מדויק לאיתור או שלילת אבנים בדרכי השתן.
לא. בכ- 10% מהמקרים ניתן לנסות טיפול ממיס אבנים. עיקר הטיפול הוא העלאת בסיסיות של השתן (PH) לצורך העמסת אבני חומצת שתן. מדובר בתהליך ארוך שמתאפשר כשהמטופל לא סובל מכאבים חריפים. כמו כן, אבנים קטנות בכליות אינן מצריכות טיפול פולשני וההחלטה מתקבלת על סמך הערכה של יכולת פליטה עצמונית במקרה והאבן נשאבת לשופכן. בד"כ נהוג לעקוב אחר אבנים כאלו ע"י בדיקת US תקופתית.
כאמור, מדובר במחלה כרונית וכ- 50% מהמטופלים לאחר יצירת אבן ראשונה בחייהם יפתחו אבנים נוספות ב- 5 שנים שלאחר מכן. תדירות יצירת האבנים החדשות אינה זהה בין כל החולים ותלויה בגורמי סיכון וטיפול מניעתי, לו אני מייחס חשיבות רבה במיוחד.
סינדרום כאבים של אבנים בכליות מורכב מתסמינים שונים ומגוונים, החל מכאבים עזים בעלי אופי עוויתי במותן, כאבי בטן בצד של האבנים, בחילות והקאות, תלונות בהטלת השתן כגון דחיפות ותכיפות, ועד כאב עמום או אפילו מיחושים קלים שלפעמים מיוחסים לכאבי גב.
עוד אגדה שהגיע זמן להבהיר לגביה מספרת ששתיית מי ברז מעודדת יצירת אבנים בכליות, בדומה ליצירת אבנית בקומקום. אין כל סימוכין לכך בספרות העולמית. כפי שאמרתי לשתיית מים (כולל מינרליים) יש חשיבות רבה במניעת יצירת אבני כליה, ומחקרים רבים הראו שעל מנת להגיע לכמויות מספקות יש לייצר מעל 2 ליטר של שתן ביממה.
מדובר במחלה מטבולית ולכן, אנשים הסובלים מפגם רלוונטי כלשהוא בחילוף החומרים, ו/או עם מרכיב גנטי או מצב של התייבשות כרונית, עומדים בסיכון מוגבר ליצירת אבנים בכליות.
אבחון של אבנים בכליות איננו משימה קשה במיוחד. ברוב המקרים בדיקת US דרכי השתן פשוטה יכולה לאתר את האבנים. לאחר גילוי של אבנים בדרכי השתן זוהי משימתו של אורולוג מומחה בתחום האבנים להחליט על צורך בטיפול פעיל, מעקב או מניעה, וזאת כמובן לאחר סדרת בדיקות מעבדה ודימות.
בעבודה זוכת פרס למחקר מצטיין בתחום אנדואורולוגיה של האיגוד האורולוגי הישראלי (שנת 2016), הצוות שלנו בהדסה סקר מעל 500 אנשים, בהם חלק המשתייכים למקצועות רפואה (רופאי משפחה ופנימאים, אחיות וסטודנטים לרפוא וסיוד), וכן אנשים שאין להם קשר לעולם הרפואה כולל החולים עצמם והקרובים של מטופלים עם מחלת אבנים בכליות. האנשים קיבלו שאלון עם 10 שאלות בסיסיות ביותר בנושא של מחלת אבנים בכליות.
תוצאות המחקר הפתיעו מאוד והתברר שהידע על המחלה אפילו בקרב הסגל הרפואי עומד על כ- 50% תשובות נכונות בלבד. מסקנותינו בעבודה שהוצגה בכנס שנתי של האיגוד האורולוגי, הייתה שיש להעלות בכל האמצעים העומדים לרשותינו את המודעות למחלה כה שכיחה.
ד"ר איתי סבלר הינו מומחה לכירורגיה אורולוגית בעל התמחות על בטיפול במחלת אבנים, אנדו-אורולוגיה, לפרוסקופיה וניתוחים רובוטיים. משמש כאורולוג בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים ובמרפאות של קופ"ח מאוחדת, וכן מקבל מטופלים בקליניקה פרטית בראשון לציון. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר סבלר דרך פורום טיפול ומניעת אבנים בכליות.