מדי שנה עוסקת וועדת סל התרופות בדיונים קדחתניים אודות תרופות וטכנולוגיות שייכנסו לסל הבריאות, ומתוך כארבע מאות מועמדות נבחרות כמאה. כך היה גם השנה כאשר מאה ושבע טכנולוגיות ותרופות חדשות נכנסו לסל. יחד עם זאת השנה היו הדיונים קשים במיוחד עקב התחייבות פיננסית של הוועדה באשר לעתיד, ולכן עמד התקציב על 418 מיליון שקלים בלבד. לאחר דיונים רבים לא הגיעה הוועדה להסכמה ולכן הורחב התקציב בכמה עשרות מיליוני שקלים במהלך בזק של משרד האוצר.
בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי כולנו מקבלים סל של שירותי בריאות הכולל גם תרופות מסוגים שונים. שירותים אלו מעודכנים מדי שנה ומורחבים כדי לספק לציבור מענה מיטבי בהתאם לתקציב הקיים למען מטרה זו. על מנת שהממשלה תוכל לקבל החלטות מושכלות לגבי הרחבה של סל זה, הוקמה וועדת סל התרופות, אשר בה חברים נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר ונציגי ציבור. הוועדה מקבלת לידיה חומרים שנאספו ונותחו לאורך השנה על ידי גורמים מקצועיים, ופותחת בדיונים אודות בקשות להכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל.
מדובר בדיונים מורכבים מהפן החברתי, הכלכלי והבריאותי, כאשר כל הצעה לתרופה או טכנולוגיה חדשה מקבלת את מלוא ההתייחסות ונידונה באריכות, במידת הצורך מול מומחים חיצוניים שמגיעים לוועדה. בין היתר הוועדה בוחנת האם התרופה יעילה לטיפול במחלה או מונעת אותה, האם היא יכולה להציל חיים, האם ישנן חלופות טובות עבורה, מהי עלותה הכלכלית לחולים ולציבור בכללותו, ומהי התועלת שתופק מהכנסתה לסל. לבסוף הוועדה מוציאה מסקנות והמלצות שמועברות למועצת הבריאות ואחר כך לשר הבריאות (השנה מדובר בסגן שר הבריאות מר יעקב ליצמן), אשר מביא את ההמלצות לאישורו של שר האוצר ולאישור הממשלה.
לסל התרופות 2019 נכנסה בין היתר תרופה בשם אימפינזי אשר עלותה בסל עומדת על כשישים מיליון שקלים. תרופה זו נועדה עבור חולים בסרטן הריאות שלב 3 שעברו זה מכבר טיפולי הקרנות וכימותרפיה. תרופה נוספת שנכנסה לסל היא תרופה בשם סימדקו המיועדת לחולים בסיסטיק פיברוזיס, בעלות של שלושים ושלושה מיליון שקלים. התרופה שזכתה למימון הגבוה ביותר, בסך 82 מיליון שקלים, הינה CAR-T. מדובר בתרופה המשתייכת לענף ההנדסה הגנטית והיא מיועדת לילדים ומבוגרים שלוקים בסרטן מסוג לימפומה.
לעומת זאת, היו תרופות רבות שנשארו מחוץ לסל התרופות, כדוגמת תרופת פראלונט ותרופת רפאטה אשר מיועדות להפחתה של רמות הכולסטרול אצל חולי לב שאינם מגיבים לתרופות מסוג סטטינים. עוד דוגמא לתרופה שנשארה מחוץ לסל התרופות היא "בוטוקס למיגרנות" אשר בה מטפלים גם בחולים הלוקים בקדחת ים תיכונית. על כל פנים, כבר מרשימה זו ניתן לראות כי השנה ניתן מקום גדול יחסית לתרופות הקשורות למחלת הסרטן. למעשה, הן תופסות נתח נכבד של כמחצית מהתקציב המוקדש השנה לסל התרופות, בסביבות ה- 250 מיליון שקלים.
דיוני וועדת הסל מעוררים הרבה ציפייה ודאגה בקרב עשרות אלפי חולים בישראל. מדובר באנשים התלויים בבריאותם ואף בחייהם בקבלת טיפולים ותרופות, אשר לעיתים עולים מאות אלפי ומיליוני שקלים בשנה. על כן, למסקנותיה של הוועדה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, לא רק מהפן האישי-כלכלי, אלא עד כדי הצלת חיים. יושב הראש של הוועדה, פרופסור רוני גמזו, ציין כי קשה עד בלתי אפשרי היה השנה להגיע להסכמות. לצערו, תרופות וטכנולוגיות חשובות מאוד לא מצאו את מקומן בסל, ביניהם הרחבה של הזנים בחיסוני הפפילומה, תרופה לטיפול במחלות רשתית, תרופה חשובה לסוכרת, ועוד.
גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין כי אנשי הוועדה התמודדו עם אתגר משמעותי ועבדו בצורה מסורה. הוא הוסיף כי יש להגדיל באופן משמעותי את מסגרת התקציב העומדת לרשות הוועדה. כך אמר גם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי בשנה הבאה יפעל להעלאת התקציב של סל התרופות לשבע מאות מיליון שקלים, לעומת פחות מחמש מאות מיליון שקלים השנה.