גוף האדם מורכב ברובו מנוזלים (בערך שני שלישים), והם חשובים ביותר לפעילותו הסדירה והנורמלית. זאת, הן לעניין ויסות טמפרטורת הגוף וייצובה, הן לעניין השמירה מפני עצירות ואבנים בכליות. יש להרבות בשתייה אף כאשר תחושת הצמא אינה חזקה מאוד משום שלאורך כל שעות היממה הגוף סובל מאובדן נוזלים: בערך ליטר ומחצה יוצאים דרך מערכת השתן ובערך עוד ליטר אחד בפעילות הנשימה, העיכול (הפרשת הפסולת מן המעיים) וההזעה. אובדן הנוזלים מסתכם בערך בשני ליטר וחצי. היות שגם האוכל – ובייחוד ירקות ופירות עתירי נוזלים, וכן מוצרי חלב ובפרט יוגורט – בדרך כלל משמש כמקור לחמישית מכמות הנוזלים הזאת, מן ההכרח לשתות עוד שני ליטר של נוזלים לשם סיפוק הצורך למלא את החסר. חשוב לציין כי מי שמרבה לאכול ירקות, פירות ויוגורט יכול להסתפק בכמות נוזלים פחותה משני ליטר בבואו להשלים את החסר כאמור.
קיימות שתי שיטות מדעיות שיש בהן כדי לעזור לכל אדם לדעת במשוער כמה נוזלים עליו לצרוך, ולגופו של עניין – הכמויות המחושבות לפיהן הינן קרובות למדי זו לזו. השיטה הראשונה היא שיטת התמורה: שיטת חישוב הנוזלים שצריך להחזיר לגוף על דרך האכילה או השתייה תמורת הנוזלים (שני ליטר וחצי כאמור) שנפלטו בדרך זו או אחרת מן הגוף במשך היממה. השיטה השנייה היא השיטה הנוהגת בארצות הברית על בסיס המלצות התזונה המקובלות שם אצל אנשים בריאים, וזאת בערכים קבועים ומוחלטים: כמות הנוזלים היומית המומלצת עבור נשים הינה 2.7 ליטר, ואילו כמות הנוזלים היומית המומלצת לגברים היא 3.7 ליטר. בהתחשב בעובדה כי המזון על פי רוב כולל בערך חמישית מכמות הנוזלים הזאת, נשים צריכות לשתות עוד בערך 2 ליטר נוזלים, וגברים – עוד בערך 3 ליטר.
מאכלים הכוללים שיעור נוזלים גבוה הם פירות וירקות דוגמת אבטיח, מלון, תות שדה, חסה, מלפפון, כרוב וסלרי. אך יש לזכור כי חלקם (בייחוד אבטיח ומלון) כוללים סוכר, ולמי שהינו בעל נטייה לסוכרת לא מומלץ לצרוך כמות גדולה של פירות עתירי סוכר.
חיוני לספק לגוף יותר נוזלים במצב של אבנים בכליות; הקאה או שלשול; דלקות חוזרות ונשנות במערכת השתן; חולי או טמפרטורת גוף גבוהה הכרוכים באובדן נוזלים בשל הפרשת זיעה מוגברת או בשל פעילות מוגדלת של מערכת הנשימה; מאמץ גופני מוגבר בעבודה פיזית או בפעילות ספורטיבית (הוספת כוס אחת של נוזלים על כל 1,000 מטר של ריצה או כמות מרבית של ארבע כוסות נוזלים על כל 60 דקות של מאמץ, וזאת בהתחשב במידת החום ובהתאם למאמץ); טמפרטורת סביבה קרה מאוד או חמה מאוד (לרבות קירור-יתר בקיץ או חימום-יתר בחורף הגורם לאיבוד נוזלים דרך מערכת הנשימה); נשים מעוברות (עליהן להוסיף שתי כוסות למינון היומי הרצוי) או מיניקות (עליהן להוסיף ארבע כוסות למינון היומי הרצוי).
צריכת נוזלים הלוקה בחסר יכולה לגרום למצבי דה-הידרציה (התייבשות), שהינה סוג של תשישות חום עקב חוסר נוזלים בגוף, והוא מתאפיין בתסמינים כגון תחושות בחילה, כאבי ראש, עייפות וחום קל ולעיתים גם מעט חוסר התמצאות. הטיפול המתאים למקרים הקלים של התייבשות הוא טיפול תומך ומנוחה במקום קריר ומוצל, שתייה מרובה של משקאות קרים וצריכת מאכלים הכוללים שיעור מלח רב (אך לא כדורי מלח העלולים ליצור גירוי בקיבה ולגרום להקאה). עקרונית, מומלץ לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שכמות הנוזלים הנצרכת לא תיפול מן הכמות המינימלית הנדרשת. לשם כך כדאי ליטול בקבוק מים שאינו חד-פעמי ואינו עשוי מפלסטיק פשוט, וזאת לא רק מטעמי בריאות, אלא גם משיקולי טובתה של איכות הסביבה.
כדי לבחון אם אכן נצרכה כמות נוזלים מספקת יש לבדוק את השתן. שתן בגוונים בהירים ובלא ריח חריף יכול לשמש כאינדיקציה לשתיית כמות נוזלים שאינה לוקה בחסר, ואילו שתן בגוונים כהים המתאפיין בריח עז הוא אינדיקציה למצב של מחסור בנוזלים המצריך שתיית נוזלים נוספת.
בדרך כלל צריכת-יתר של נוזלים אינה כרוכה בנזקים כלשהם, ובפרט באקלים החם והלח השורר לעיתים במדינת ישראל וגורם להזעה מרובה המצריכה שתייה רבה כדי להשיב לגוף את הנוזלים החסרים. אבל לא מעט בני אדם צורכים נוזלים יותר מן הדרוש להם לשם השלמת החסר כאמור. בדרך כלל אין בכך כדי להזיק לאיש, אך במצבים ספציפיים צריכת-יתר של נוזלים עלולה להביא לידי סכנה. בייחוד אמורים הדברים בחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות או מאי-ספיקת לב. אך יש להדגיש כי אפילו אנשים בריאים עשויים להינזק עקב צריכת נוזלים מופרזת, וזאת בשל אובדן מלח דרך מערכת השתן, אובדן הגורם להפרת האיזון ברמת המלחים בגוף. חשוב לציין כי באופן פרדוקסלי, כמה סימפטומים של צריכת נוזלים עודפת – כמו למשל פרפורים וחוסר התמצאות קל – הינם דומים מאוד לאלו המאפיינים התייבשות.
שתיית-יתר של מים יכולה להביא לידי הרעלת מים כאשר כמות המים העודפת גורמת לירידה בריכוזי הנתרן הנמצא בדרך כלל בדם ובשאר נוזלים בגוף, ועקב כך יכולה להיגרם היפונתרמיה, קרי: חוסר נתרן. מצבים קלים של חוסר בנתרן עשויים להביא לידי תחושת בחילה ולעיתים אף להקאה. אך מצבים של מחסור בנתרן יכולים להתדרדר ולהיות כרוכים בכאב ראש, בנטייה להירדם, בפרפורים, וכן בבצקת באזור המוח. הרעלת מים המביאה לידי כך באה בגדר מצב רפואי מסוכן המצריך התערבות מיידית כדי למנוע נזק קשה לתפקודן התקין של מערכות שונות בגוף או אפילו כדי למנוע מוות במקרים מסוימים.
רמה נמוכה של נתרן בגוף הינה תופעה לא נדירה אצל קשישים עקב שתיית מים מופרזת או תופעות פתולוגיות שונות או טיפול בתרופות מסוימות שיש בהם כדי לפגוע בפעולת המנגנונים שאמורים לווסת את רמת הנתרן בגוף. אך גם שימוש בסם מסוג אקסטזי עלול לשבש את פעילותו התקינה של מרכז הצמא במוח, ולהביא לתחושת צימאון רב אפילו במצב שבו יש עודף מים בגוף. צריכת-יתר של נוזלים במקרה כזה יכולה להביא לידי הרעלת מים.
אין בנמצא הגדרה של צריכת נוזלים מרבית, שהרי הנחיות מסוג זה הינן אינדיבידואליות ונקבעות אצל כל אדם לפי מאפייניו האישיים והמאמץ הפיזי שהשקיע בפעילות גופנית או באימוני ספורט. אך על פי רוב לא מומלץ לצרוך נוזלים בכמות יומית העולה על 16.5 ליטר. בני אדם בעלי מבנה גוף לא גדול יכולים להגיע למצב של הרעלת מים אף כאשר צריכת הנוזלים היומית שלהם הינה "רק" 14–15 ליטרים (אלא אם כן הם השקיעו מאמץ פיזי בפעילות גופנית בעבודה או באימוני ספורט). לעומת זאת, בני אדם שהינם כבדי משקל ביותר צריכים לשתות כמויות גדולות יותר של נוזלים מטבע הדברים, ומטעם זה כמות הנוזלים המרבית שמותר להם לשתות בבטחה הינה גדולה יותר.
אך חשוב מאוד לזכור כי בכל מקרה ובכל מצב שתייה בבת אחת של כמות נוזלים העולה על 700 מיליליטר בשעה יכולה להביא לפגיעה בכליות ואף בלב ובמנגנונים חיוניים אחרים בגוף.
מומלץ לצרוך כוס אחת של נוזלים בכל אחת מן הארוחות לאורך כל היום בצירוף כוס אחת נוספת של נוזלים בין הארוחות במצב שבו אוכלים חמש ארוחות בכל יום (שלוש סעודות ראשיות ושתי סעודות משנה ביניהן). אנשים שבריאותם תקינה בדרך כלל יכולים להוסיף כוס מים בלא חשש.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית