נכון שהמערכת החיסונית שלכם יודעת להגן על הגוף מפני חיידקים, וירוסים וזיהומים שונים? ובכן, לפעמים המערכת הזו קצת "אוהבת" אתכם יותר מדי ומנסה להגן עליכם מפני חומרים שבכלל לא מסכנים אתכם, למשל אבקנים של פרחים או קשקשים של חיות מחמד. מדובר בבעיה שהמקור שלה הוא כנראה תורשתי, ובכל מקרה כשהמערכת נתקלת בגורם מסוים (שנקרא אלרגן) היא מייצרת תגובה של התכוננת להגנה, כלומר מכינה תאים מיוחדים שבעם הבאה שייתקלו באלרגן הזה הם יופעלו. מאחר שאלרגנים כמו מזונות, מתכות וכדומה הם די נפוצים יש סיכוי מאוד גבוה שתתקלו בהם שוב, מה עוד שבשלב זה איכנם יודעים בכלל על האלרגיה. כעת, בפגישה השנייה מופעלים אותם תאים מיוחדים שהוכנו מראש, ובתהליך מסוים מייצרים חומרים שנקראים היסטמינים, אשר מובילים לסימפטומים המוכרים של אלרגיות כמו אדמומיות ופריחה על העור. יש לציין כי קיימים תהליכים פיזיים נוספים שבאמצעותם נוצרת אלרגיה, אולם זהו התהליך הנפוץ ביותר. בכל מקרה, אם אתם סובלים מאלרגיה הבשורות הטובות הן שמערכת החיסון שלכם עובדת. הבשורות הפחות טובות היא שהמערכת עובדת נגד חומרים שלא מהווים איום.
קודם כל יש להבין שלא כל אחד ואחת רגישים לאותם האלרגנים, גם לא כל התגובות אותו הדבר – החל מפריחה קלה בלבד ועד לסכנת חיים של ממש. כך למשל, יש מי שיגיב לקשקשים של חיות מחמד ובעיקר לחתולים בהתעטשות וגירוד, ולעומת זאת מי שיפתח תגובה חריפה מאוד עקב עקיצה של דבורה. כאמור, יש אנשים שרגישים לאבקני פרחים ולכן הם נוטים לסבול בעיקר באביב, ויש אנשים שיש להם אלרגיה למזונות כמו לבוטנים, אגוזים, חלב וביצים – בדיוק מסיבה זו אפשר לראות על תוויות המזונות שאתם קונים "הודעות לאלרגנים" שמספרות להם מה שיש במוצר שיכול לגרום לתגובה אלרגית, וגם חומרים שעברו על פס הייצור בו מייצרים את המוצר. עוד גורמים שיכולים להביא לתגובה אלרגית הם אבקות כביסה, לטקס, מתכות, תכשירים קוסמטיים, עובש וכן תרופות מסוימות.
ברוב הגדול של המקרים האלרגיה איננה מסוכנת, ותישאר ברמה של פריחה קלה, גודש באף, התעטשויות וכדומה. יחד עם זאת, על הקצה השני של הסקאלה קיימות תגובות אלרגיות קשות מאוד שאף עלולות לסכן את החיים. לדוגמא, יש אנשים שעלולים לפתח תגובה שנקראת אנפילקסיס, בעיקר בעקבות בליעת מזונות או עקיצות של חרקים, כאשר התגובה תתבטא בהתנפחות של דרכי הנשימה, קוצר נשימה וירידה מהירה ומשמעותית בלחץ הדם, דבר שעלול בהחלט להוביל לאיבוד הכרה ומחייב התערבות רפואית דחופה. בין התגובה הקלה ביותר והחריפה ביותר ישנה קשת רחבה של דרגות ותסמינים המופיעים באיברים שונים בגוף. אחת המוכרות שבהן היא דלקת עור אטופית, כלומר תגובה אלרגית של העור לאכילה של מזונות ולאלרגנים נוספים, כך שהעור מתחיל לגרד, לפרוח ולקבל גוון אדום.
לעיתים די ברור לאדם מה גורם לאלרגיה שלו, ומכיוון שהתגובה אינה חריפה מאוד אלא רק בלתי נעימה, כל מה שעושים הוא פשוט להתרחק מגורם האלרגיה. זהו הצעד הבסיסי שלמעשה מומלץ בכל מקרה ובכל דרגת חומרה של אלרגיה. יחד עם זאת, פעמים רבות יש צורך לגלות מהו הגורם מעורר האלרגיה, אם מפני שישנם מועמדים רבים בסביבת החיים של האדם, ואם מפני שקשה להצביע ולו על מועמד אחד. מדובר בבדיקה מאוד פשוטה שבה מזליפים חומרים מסוגים שונים על היד ובוחנים את התגובה.
בהתאם לאבחון ובהתאם לדרגת החומרה יוצע הטיפול המתאים, כאשר הבסיס הוא כאמור להימנע ככל הניתן ממגע אם האלרגן. כך לדוגמא, אם ישנה רגישות לבוטנים יש להפסיק לצרוך אותם, ואם ישנה רגישות לאבקני פרח הגדל במספרים גדולים ליד הבית, ייתכן אפילו שכדאי לשקול לעבור דירה. כמו כן, לסובלים מאלרגיה יינתנו המלצות לשמירה על סביבת המחייה ריקה ככל הניתן מנוכחות האלרגן, למשל ניקיון יסודי מאוד של הבית.
כפי שאמרנו, במרבית המקרים מספיקה הימנעות מגורם האלרגיה ואפשר להמשיך עם החיים. יחד עם זאת, במקרים שאינם חולפים במהירות ומשפיעים באופן יותר מהותי על איכות החיים (תסמיני האלרגיה יכול להימשך כמה דקות, כמה שעות, כמה ימים, כמה שבועות ואפילו יותר מכך), יינתנו תרופות שנוגדות את פעולתם של אותם חומרים הקרויים היסטמינים, שהם כאמור מעוררים את התסמינים. במידה שהתרופות לא הביאו להקלה הרצויה ייתכן שתבוצע התערבות שגורמת לגוף להגיב באופן פחות חזק ומשמעותי לאלרגן, וכרוכה בהזרקה שלו במצב מטוהר אל הגוף. לבסוף, לחולים שידוע כי הם עלולים לפתח תגובה אנפילקטית ניתן מזרק עם חומר שנקרא אפיפן, אותו יש להזריק במהירות לאחר החשיפה (למשל עקיצת דבורה) ולהגיע מייד לבית החולים.