X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור סכיזופרניה
כמו כל הפרעה נפשית או מחלה גופנית, גם הסכיזופרניה עשויה להופיע בדרות שונות של חומרים ואף להציג תסמינים חיוביים ושליליים שונים למדי. יחד עם זאת, קשת התסמינים הללו קובצה יחדיו תחת ההגדרה הפסיכיאטרית "סכיזופרניה" אשר מהווה שילוב של המילים היווניות "נפש" ו- "שיסוע". גם שמה של המחלה בעברית – "שסעת" מתכתב עם מילים אלו ואמור לשקף את העיוות הקשה בתפיסת המציאות, שעלול להיגרם בעיתות מצוקה והתקף של החולה. יחד עם זאת, אין להסיק מכך כי סכיזופרניה זה למחלה נפשית אחרת המכונה "פיצול אישיות" – שהינה נדירה הרבה יותר.
על מנת שאדם יוכר כחולה סכיזופרניה עליו לעבור מספר פגישות עם פסיכיאטר, כלומר רופא שסיים את לימודי הרפואה הכלליים והתמחה בתחום בריאות הנפש. רופאים אלו מסתמכים לצורך אבחנותיהם על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי בשם SDM אשר מדי כמה שנים המהדורות שלו מתחדשות ועוברות שינויים. יש לציין כי באירופה קיים מדריך פסיכיאטרי אחר אשר הגדרות שונות לעיתים מאלו של המדריך האמריקאי.
ואולם, בישראל עובדים כאמור עם המדריך האמריקאי שמצביע על מספר מינימאלי של סימפטומים שהאדם אמור להציג לאורך כחודש. ראשית, ישנם תסמינים של דיבור לא מאורגן, הזיות או מחשבות שווא – אשר לא כולם חייבים להופיע אבל לפחות אחד מהם לצורך מתן אבחנה של סכיזופרניה. עוד תסמינים שיכולים לתרום לאבחנה ומופיעים לאורך כחודש הינם התנהגות קטטונית או לא מאורגנת, וכן תסמינים שליליים כגון רגש שטוח. מעבר לכך, קיימים תסמינים התורמים לאבחנה ואשר צריכים להופיע לפחות לחצי שנה, כמו פגיעה במיקור החברתי והתעסוקתי שלא הייתה קיימת לפני שהופיעו הסימפטומים האחרים. מעבר לכך, הפסיכיאטר חייב לשלול שהסימפטומים מייצגים בעיה אחרת, למשל שימוש בסמים או בתרופות מסוימות, מניה דיפרסיה והפרעות נפשיות ופיזיולוגיות נוספות.
ראשית, חשוב להבין כי סכיזופרניה היא מחלה נפשית כרונית שאין לה מרפא מוכר ברפואה הקונבנציונאלית. יחד עם זאת בהחלט קיימות התערבויות שיכולות להקל על החולה ולעזור לו לנהל את חייו באופן עצמאי, יציב, פורה ומספק. בדרך כלל הבסיס לטיפול טמון בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוגים שונים, העובדות על הקשרים שבין הנוירונים במוח תוך השפעה על מוליכים בין עצביים. כמו כן, רבים מקרב החולים מגיעים מעת לעת לטיפולים פסיכולוגיים הניתנים על ידי עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים באומנות ולעיתים גם פסיכיאטרים. יש לציין כי את התרופות לחולים, כמו גם את האבחנה, יכול לרשום פסיכיאטר בלבד ולא אף איש טיפול אחר.
עוד ראוי לציין כי חולי סכיזופרניה נתקלים לעיתים בקשיים הקשורים לנטילת הכדורים. ראשית, מפני שעד השפעה אופטימאלית של הכדור עשויים לחלוף כשלושה שבועות, ובזמן זה עלולים להופיע התקפים פסיכוטיים שיחייבו אשפוז ומעקב קרוב. שנית, מפני שלאחר שהמצב מתייצב יש הנוטים להפסיק את נטילת הכדורים (או קבלת זריקות), מפני שהם סבורים שכעת יוכלו להתמודד לבד, או מפני שהתרופות גורמות לדעיכה מבחינה רגשית וקוגניטיבית. בדיוק מסיבה זו, ישנה חשיבות גדולה גם להתגייסות מצד משפחתו הקרובה של המטופל וגורמים נוספים בהקהילה המסוגלים ומוכנים לעזור לו. אין ספק כי תמיכה אנושית היא נדבך משמעותי ביותר לחולי סכיזופרניה, אותה הם יכולים גם לקבל במרכזים ועמותות המוקדשים לפגועי נפש.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
