סינוסים הינם חללים שנמצאים בגולגולת. החללים האלו נקראים בעברית גתות, וכפי שרבים מאיתנו יודעים ישנה נטייה לפתח זיהום וירלי או חיידקי בהם בעיקר בנוכחות נזלת או אלרגיה. בכתבה הבאה תקבלו מידע על הטיפול בסינוסיטיס וירלית וחיידקית אצל ילדים ובמבוגרים. המידע מובא על ידי פרופסור מ"ק נחמה אורי, מומחית אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר, מנהלת פורום מחלות אף וסינוסים בפורטל.
מדובר במחלה שמופיעה לרוב בילדים בזמן ולאחר מחלה ויראלית ו/או אצל מי שסובלים מאלרגיות, ובאופן במיוחד מתרחשת הידבקות אצל ילדים במעונות יום עקב המגע הקרוב. בזמן מחלה ויראלית ובמצב אלרגי ישנה התעבות של ריריות האף והסינוסים, והן מפרישות נוזלים שתחילה אינם מזוהמים אבל יכולים להזדהם בחיידקים שנמצאים בגוף, ומכאן קצרה הדרך להיווצרות דלקות בסינוסים. גורמי הסיכון לסינוסיטיס חיידקית אצל ילדים הם מחלות כרוניות שונות, שהייה במעונות יום וגיל נמוך משנתיים.
התסמינים של מבוגרים אינם מופיעים בילדים, כלומר, הם אינם מתלוננים על כאבים אופייניים או כאבי ראש. צריך לחשוד בסינוסיטיס בילד, כשישנה נזלת מוגלתית שאינה נפסקת, והילד מראה סימנים של מחלה. חשוב לציין כי בילדים, בכ- 50% מהמקרים של סינוסיטיס יהיה שיפור גם בלי שקיבלו אנטיביוטיקה, למרות שהתרופה יכולה לזרז את הריפוי. על פי רוב תיראה תגובה לתרופה בתוך יומיים או שלושה, ומרבית הילדים יגיבו טוב למוקסיפן (בהנחה שאינם רגישים לפנצילין). במבוגרים לעומת זאת יהיו סימפטומים של כאבים מעל השיניים, סביב העיניים, בצידי הראש, וזאת בהקשר לסינוסים המעורבים במחלה. גם במבוגרים כמעט בכל נזלת פשוטה, אם נבצע CT (ואין צורך בכך), נראה עירוב כלשהו של הסינוסים.
כך שבתחילה אין צורך באנטיביוטיקה. גם אם מדובר בסינוסיטיס חיידקית היא יכולה לחלוף מעצמה תוך שבוע עם או בלי טיפול. אם הסימפטומים לא חולפים לאחר שבוע מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי. גם בילדים וגם במבוגרים אין צורך לבצע צילומים רגילים ובודאי לא CT. בדיקת CT מבוצעת רק אם יש חשד לסיבוכים של הסינוסיטיס.
ידוע כי קיים קשר בין מחלות בסינוסים לאסתמה, כך שטיפול מוצלח במחלות בסינוסים מביא לשיפור מהותי באסתמה ועשוי בהחלט לחסוך הגעה למיון ואשפוז. בתחום זה נעשו לאורך השנים עבודות מחקריות רבות. אחת מהן, שפורסמה על ידי פרופ' מ"ק אורי עוסקת בתוצאות של ניתוחים אנדוסקופיים בסינוסים (ניתוחי FESS) ובהשפעה שלהם על האסתמה אצל מי שסובלים גם מפוליפים באף. במחקר שנערך בהשתתפות חולים שעברו ניתוח בבית החולים "כרמל" הועברו תחילה שאלונים לבדיקת תלונות סובייקטיביות אודות מצב האסתמה, האף והסינוסים, ובנוסף נערכו בדיקות אובייקטיביות של אנדוסקופיה של האף ותפקודי נשימה. בהמשך נעשה מעקב אנדוסקופי ותוצאותיו הראו על חללי סינוסים טובים אצל 88% מהחולים, לצד התייחסות אישית חיובית יותר למצב האף. במחקר גם נמצא שבעקבות הניתוח פחת משמעותית השימוש במרחיבי סימפונות וסטרואידים, ושאצל מרבית החולים איכות החיים השתפרה בעקבות שיפור בנשימה דרך האף.
מתוצאות המחקר שתואר עולות כמה המלצות חשובות: ראשית, בחולי אסתמה שאינם מגלים שיפור לאחר טיפולים מקובלים באסטמה, וכשיש צורך להגדיל את הטיפול התרופתי, על הצוות הרפואי לבצע בירור של מצב הסינוסים. כלומר, לערוך צילום CT של הסינוסים וכן בדיקה אנדוסקופית של האף. מעבר לכך, הטיפול הראשוני כולל משאפים סטרואידליים ועוד תרופות, ובמידה שלא הושגה הקלה צריך לשקול ניתוח לפתיחת וניקיון הסינוסים, הקרוי כאמור ניתוח FESS.
פרופסור מ"ק נחמה אורי היא מומחית א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר, מבכירי המומחים בתחומה בישראל. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים אחרים ניתן להפנות אל פרופסור מ"ק נחמה אורי דרך פורום מחלות אף וסינוסים.
לאתר האישי של פרופסור מ"ק נחמה אורי לחצו כאן
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת פרופסור מ"ק נחמה אורי, היכנסו לעמוד הפייסבוק.