על מנת לקבל מידע בנושא פנינו אל ד"ר סאמר מחולה, אורתופד מומחה הנמנה על בכירי המומחים בארץ בתחום כירורגיית כף היד. ד"ר מחולה משמש כרופא בכיר במחלקה האורתופדית (יחידת כף היד) של המרכז הרפואי כרמל, ומקבל מטופלים גם במרפאה פרטית השוכנת בחיפה. בנוסף, ד"ר מחולה מנהל את פורום אורתופדיית כף היד בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
עצם הסירה נמצאת בשורש כף היד ביחד עם עוד 6-7 עצמות המתחלקות לשתי שורות: הרחוקה והקרובה. היא נמצאת בשורה הקרובה ביחד עם עצם ה-LUNAT וה- TRIQUETRUM. בשמה הלועזי עצם ה- SCAPHOID (דומה לסירה בצורתה) מאפשרת תנועה בשורש כף היד במפרק שבין עצם הראדיוס ועצם הסירה. עיקר התנועה של ישור וכיפוף שורש כף היד מתבצע במפרק הזה. עצם הסירה קשורה עם עצם הLUNAT על ידי רצועות כפיות וגביות, והתנועה בדרך כלל מתבצעת ביחד.
הייחודיות של עצם הסירה נובעת מאספקת הדם שלה: בדרך כלל אספקת הדם לעצמות מבוצעת מהחלק הפרוקסימאלי לחלק הדיסטאלי ואילו בעצם הסירה אספקת הדם מתרחשת באופן הפוך. כלומר, קודם החלק הדיסטאלי ודרכו לחלק הפרוקסימאלי. מכאן נובעת הבעייתיות של שברים בעצם הסירה עם אחוזים גבוהים של אי חיבור ופגיעה באספקת הדם לחלק הפרוקסימאלי שלה כתוצאה משבר.
שבר בעצם הסירה מתרחש בדרך כלל כתוצאה מנפילה על יד מושטת, אצל אנשים בגיל הצעיר בשכיחות גבוהה, למשל נפילה בזמן פעילות ספורטיבית, רכיבה על אופנוע או אופניים. בזמן נפילות על יד מושטת הכול עובר לראדיוס הדיסטאלי דרך עצם הסירה, מה שגורם לשבר בעצם עצמה או שהעצם נדחסת על הראדיוס, מה שגם גורם לשבר.
לאחר הנפילה אנשים מרגישים כאבים, ונפיחות מעל החלק הראדיאלי של שורש כף היד באזור הנקרא SNAF BOX. כמובן, יהיו כאבים והגבלה בטווחי תנועה של שורש כף היד. האבחון מבוצע על ידי בדיקה קלינית, כאמור של נפיחות ורגישות במקום הספציפי ביחד עם הגבלה בתנועה. בבדיקה הראשונית מבצעים צילומים מכוונים לעצם הסירה עם הטיה אולנארית של שורש כף היד, מה שמאפשר הסתכלות על עצם הסירה כולה. בשיעור גבוה מהמקרים (כ- 20%) בצילום הראשוני לא מאובחן שבר בעצם הסירה.
ואולם, גם אם לא מאובחן שבר בצילומים, אך ישנו חשד קליני לשבר, מומלץ לקבע את שורש כף היד בגבס שיכלול חלק מהאגודל במשך כ- 10-14 יום. כעבור שבועיים חוזרים על הצילומים ואז אפשר לאבחן שבר. קיימות גם אפשרויות אחרות לאבחון ראשוני של שבר כמוCT שורש כף היד או MRI במידה וזמין, שנחשב לבדיקת בחירה בשברים של עצם הסירה.
שברים בעצם הסירה מתחלקים לפי מיקומם: שבר בחלק דיסטאלי, שבר במותן ושבר בחלק פרוקסימאלי.
כאשר מאבחנים שבר, חשוב לאבחן את מידת התזוזה של שני חלקי השבר, מה שמשפיע על אופן הטיפול.
טיפול שמרני על ידי גבס מתאפשר בשברים ללא תזוזה מכול הסוגים, גם בחלק הפרוקסימאלי היותר בעייתי מבחינת החיבור. הטיפול נמשך לפחות 6 שבועות בגבס, עם מעקב צילומים. בספרות הרפואית קיימת אי הסכמה במידה וכעבור 6 שבועות לא נראה חיבור של השבר. רוב האורתופדים ממליצים על המשך טיפול בגבס עד 3 חודשים אך מצד שני, חלק אחר של הרופאים ממליצים על ניתוח במידה ולא נצפה חיבור כעבור חודש וחצי.
אם השבר בעצם הסירה אובחן עם תזוזה ו/אוGAP אזי הטיפול המומלץ הוא ניתוחי, כלומר קיבוע של השבר על ידי בורג בשיטה הסגורה.
לדעתי, במידה והשבר אובחן מוקדם וללא תזוזה, הטיפול המומלץ הוא שמרני על ידי גבס אפילו עד 3 חודשים, ואם אובחנה תזוזה ההמלצה היא טיפול ניתוחי בהקדם האפשרי.
שברים שלא אובחנו בזמן ולא טופלו בדרך כלל מאובחנים כאשר קיים אי איחוי של השבר, וזאת מהסיבה שפורטה לעיל וקשורה לאספקת הדם שנפגעה. מקרים אלו מטופלים על ידי שיחזור פתוח של השבר בגישה וולארית במידה והשבר במותן של עצם הסירה, או בגישה גבית במידה והשבר בחלק הפרוקסימאלי, עם שתל עצם לצורך מילוי החסר בעצם וקיבוע השבר על ידי בורג ללא ראש.
כפי שאמרתי קודם, ניתוחים של קיבוע שבר בעצם הסירה מתחלקים למספר סוגים, וזאת לפי הזמן שחלף מאז השבר, התזוזה של השבר והאם התפתח מה שנקרא AVN של חלק מהעצם (מצב של חוסר אספקת דם לחלק הזה שהופך אותו לנמקי).
שברים טריים עם תזוזה קלה יטופלו בשיטה הסגורה: תחת שיקוף בחדר ניתוח יוכנס מסמר לאורך הציר של עצם הסירה דרך העור וללא חתכים גדולים, ועל המסמר מכניסים בורג חלול לצורך קיבוע השבר. בהמשך מוציאים את המסמר והבורג נשאר לעד.
במצב של שבר ללא חיבור שאובחן מאוחר יש לטפל בשיטה הפתוחה, זאת אומרת עם חתך שיכול להיות באספקט גבי או וולארי. פותחים את המעטפת של המפרק ומגיעים לשבר עצמו, מבצעים הטריה של שולי העצם, משחזרים אותם ומקבעים גם על ידי בורג שנשאר לעד.
יש לציין שברוב המצבים נעזרים בשתל עצם שמקורו מהראדיוס הדיסטאלי, או במקרים שבהם נמצא מרווח גדול בין העצמות לוקחים שתל יותר גדול מעצמות האגן. כאשר מדובר בחוסר חיבור עם התפתחות של AVN, המצב מצריך בנוסף לכל האמור לקיחת שתל עצם עם מתלה של עורק, כאשר המטרה היא שיפור אספקת הדם לאזור לצורך ריפוי מהיר ויעיל יותר.
בכול אופן, המטרה היא להסיג חיבור של השבר על מנת למנוע סיבוכים עתידיים. במידה והשבר נשאר ללא חיבור, התנועה בשורש כף היד מתבצעת באופן לא אחיד עם חוסר יציבות, מה שגורם להתפתחות שינויים ניווניים במפרק ראדיאו קרפאלי עם חלוף הזמן.
ד"ר סאמר מחולה הינו אורתופד מומחה, מבכירי המומחים בישראל בתחום הכירורגיה של כף היד, רופא בכיר במחלקת האורתופדיה (יחידת כף היד) של בי"ח כרמל, ובעל במרפאה פרטית בחיפה. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר מחולה דרך פורום אורתופדיית כף היד.
לעוד עדכונים שוטפים בתחום מאת ד"ר סאמר מחולה, היכנסו לעמוד הפייסבוק.